מלון פרדייז קלאב אילת יפצה אורח המלון שנפגע ליד בריכת השחייה

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובע באירוע המתואר בכתב התביעה .

התובע יליד 1980 טוען בכתב התביעה כי בתאריך 11/8/01 בילה בחופשה במלון של הנתבעת 1, הוא הנתבע 2 , וכי תוך כדי הליכתו על הדשא הסמוך לבריכת השחייה חש לפתע כאב חד ועז בכף רגלו. הסתבר לו בדיעבד כי רגלו דרכה על צלחת שהושארה במקום אשר לא נאספה ע"י צוות הניקיון והתחזוקה, וכתוצאה מכך נגרם לו פצע קרוע של עקב ימין .

התובע מיחס לנתבעים את האחריות המלאה לפגיעתו , וטוען כי נגרמה לו נכות צמיתה בעקבות האירוע .

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית חתומה על ידי ד"ר קובי לידור אשר מעניק לו נכות קבועה בשיערו של 10 % , ואולם מוסיף הרופא וקובע כי מפאת היות הנכות נכות תפקודית, הוא מגדיל את שיעור הנכות בהסתמך על תקנה 15 לתקנות הביטוח לאומי לכדי 15% .

הנתבעים דחו את טענותיו של התובע , ובכתב ההגנה שהגישו טוענים הם כי יש לדחות או למחוק את התביעה על הסף שכן התובע מנסה להטיל עליהם אחריות למקרה שאין להם קשר אליו ואין הם אחראים לו ( כך ) , וגם טוענים להעדר עילת תביעה לתובע נגדם. 

הנתבעים הכחישו את עצם אירוע התאונה ונסיבותיה ,ויחד עם זאת הנם טוענים כי התובע במעשיו או במחדליו הוא אשר גרם לפציעת עצמו, ולחילופין, מעשיו ומחדליו של התובע ניתקו את הקשר הסיבתי בין רשלנות מצידם- אם ישנה - לבין הפגיעה .

לחילופין טוענים הנתבעים כי האירוע נגרם בגלל מעשיה או מחדליה של חברת ניקיון ששכרו לביצוע עבודות ניקיון במקום, ועל כן הנתבעים שלחו הודעה לצד השלישי ,טלדור משאבי אנוש בע"מ .

הודעה לצד השלישי

הנתבעים טוענים בהודעה לצד השלישי ששלחו אל חברת הניקיון כי ,הצד השלישי היה במועד הרלוואנטי האחראי לביצוע עבודות ניקיון עבור הנתבעים והיה אחראי על ניקיון המלון .

כן טוענים הנתבעים בהודעה כי הצד השלישי נושא באחריות לאירוע התאונה באשר לא דאג לניקיון שטח המלון ולא תיחזק אותו כראוי , או העסיק עובדים לא מיומנים ,ולא מנע את התאונה .

הראיות.

לצורך הוכחת תביעתו , העיד התובע לעצמו , ע"י תצהיר עדות ראשית שהגיש לבית המשפט ( ת/2 ) וכן העיד עד נוסף שהיה עמו , מר שלומי רחמים , (ת/1 ) .

עדות התובע

בתצהירו ת/2 מעיד התובע כי ביום האירוע עת שהה במלון הנתבע 2 , עם בני משפחתו , קם יחד עם בני משפחתו ממיטת השיזוף ותוך כדי הליכה על הדשא בסמוך לבריכת המלון חש כאב חד בכף רגלו הימנית. לאחר שהרים את רגלו גילה חתך עמוק ודימום רב בעקב רגל ימין ומצא כי צלחת זכוכית מונחת על הדשא, אשר נשברה וגרמה לפציעתו . בני משפחתו שהיו עימו ליוו אותו תוך שהוא מדדה על רגלו השמאלית לכיוון לובי המלון לקבלת עזרה רפואית, ולאחר מכן פנה אל חדר המיון בבית החולים . 

התובע אף צירף לתצהירו תעודת חדר מיון , מתאריך 11/8/01 ביום שהוא טוען כי נפגע.

בתעודת חדר מיון ראשונה שצורפה לתצהיר , מצוין כי נמצא חתוך גדול ועמוק באזור עקב באורך של 15 ס"מ. אין חסרים נוירולוגיים או וסקולריים.התובע קיבל טיפול במקום כולל חבישה והוזמן להוצאת התפרים לאחר שבועיים .

למחרת שוב פנה התובע לחדר המיון, בתעודה מיום 12/8/01 מצוין כי התובע " אתמול נפצע בעקב ימין , נבדק ובוצעה תפירת הפצע ."

ביום 13/8/01 ,על פי מסמך רפואי שצורף לתצהיר, פנה התובע אל חדר המיון בבית חולים סוראסקי , טען שאינו יכול ללכת על רגל ימין, וצוין כי הוא נחתך ברגל בגלל דריכה על צלחת . אם כי מצוין בתעודה מבית חולים סוראסקי, כי המדובר ברגל שמאל, אך אין ספק שהמדובר בטעות , שכן קביעה זו לא יכלה לעמוד מול תיאור הפציעה ע"י התובע עצמו, ומול שתי תעודות חדר מיון הראשונות.ותעודת חדר מיון נוספת מבית חולים סוראסקי עצמו .

ביום 19/8/01 פנה התובע שוב אל בית החולים סוראסקי, ותעודת חדר המיון מצוין כי התובע נפצע לפני שבוע  תוך דריכה כל צלחת שהתנפצה , פצע באורך של 5 ס"מ ברגל ימין.