השאלה שבמחלוקת - מה דינו של ספק בעסקת מכר מרחוק שאיננו מאפשר ביטול קל ללקוח?
(והתשובה - אין לו להלין אלא על עצמו ועליו לשאת בפיצויים)
1. לפנינו תביעה כספית לפיצויים עבור עסקת רכישה טלפונית שלאחריה החליטה הרוכשת כי היא מעוניינת לבטלה, אך לא הצליחה לעשות כן אלא לאחר מאמצים קשים. נשאלת השאלה- מה דינו של ספק, בעסקת מכר מרחוק, המקשה על אפשרות ביטול העסקה?
2. והתשובה היא כי בהעדר מנגנון פשוט לביטול, הספק ישא בעלות המוצר שהוחזר ובהוצאות אחרות. ונדגיש כי תוצאה זאת איננה רק לשם הגנת הצרכן אלא גם לשם הגנת הספקים והמוכרים עצמם.
והכל כפי שיפורט.
העובדות בקצרה
3. בתאריך 22/10/07, התקשרה טלפונית נציגה של מולטיסייל (להלן: "הנתבעת" או "הספק" או "המוכרת") לגב' אנה בוטקילינה (להלן: "התובעת"), והציעה לה לרכוש חבילת מוצרים שונים בסך 615ש"ח (להלן: "החבילה"). התובעת השתכנעה ורכשה את החבילה באמצעות כרטיס אשראי, בפריסה של 12 תשלומים.
4. לאחר הרהורים בינה לבין עצמה, החליטה התובעת שאין היא מעוניינת בחבילה.
לאחר כמחצית השעה בלבד מהרגע שהסכימה התקשרה לבטל את העסקה אך לא עלתה בידה. ניסיונות התובעת להשיג את הנתבעת, לטענתה, עלו בתוהו. לרבות, מספר פניות טלפוניות, הודעות בתא הקולי (של הנתבעת) ופקס. כל הניסיונות כאמור, התבצעו עוד ביום הרכישה. התובעת הציגה לי דפי פירוט השיחות הנכנסות ויוצאות ומהם ברור כי נעשו עשרות שיחות לנתבעת.
5. בתאריך 24/10/07 (יומיים אחרי האירוע) שלחה התובעת מכתב רשום לנתבעת שחזר בטענת " כתובת לא ידועה". בתאריך 8/11/07 שלחה אותו המכתב בשנית, שחזר גם הוא באותה טענה. על כן, התובעת ערכה לכן בירור מהו מענה של הנתבעת? גם בבזק וגם ברשות הדואר אישרו כי הכתובת שנשלח אליה הדואר היא כתובתה של הנתבעת. לדברי התובעת, גם נציגי הנתבעת עימם דיברה אמרו לה כי המען הוא הנ"ל, וגם נציג הנתבעת לפני לא הכחיש כי זוהי כתובת הנתבעת. נציין כי זוהי הכתובת המופיעה במספר אתרי אינטרנט בהם מופיעה החברה. עוד צירפה לי התובעת מכתב מדואר ישראל (פניות הציבור י-ם) ובו נאמר כי "בעקבות פנייתך נערכה בדיקה במרחב תל אביב, במהלכה התברר כי נציגי החברה לא פנו אלינו לצורך קבלת תא חלוקה, משום כך כל דברי הדואר המיועדים עבורם מוחזרים אל שולחיהם בציון סיבת החזרה "לא ידוע". הסבר זה מבהיר מדוע מכתבי התובעת לנתבעת חזרו.
6. בתאריך 5/11/07, הגיע שליח מטעם הנתבעת על מנת למסור החבילה, התובעת שחשבה כי ביטלה את העסקה זה מכבר, סירבה לקבל את החבילה. לאחר מספר ימים, קיבלה התובעת חשבון כרטיס החיוב. להפתעתה, ראתה כי ירד תשלום ראשון מהעסקה דלעיל. אז מיהרה לשלוח מכתב נוסף בתאריך 16/11/07, בבקשה לביטול העסקה והשבת התשלומים.
7. לאחר כ-4 ימים נוספים התקשרה נציגה של הנתבעת ולאחר דין ודברים, הסכימה לבטל את העסקה. נציגת הנתבעת אמרה כי העניין יועבר לטיפול הנהלת חשבונות של החברה. התובעת בדקה מול חברת ישראכרט, אם הביטול אכן בוצע. לאחר שזה לא נעשה, פנתה התובעת בדרישה נוספת, לביטול מיידי של העסקה, בתאריך 30/11/07, באמצעות פקס ובמכתב רשום.
8. בתאריך 4/12/07, בדקה התובעת שוב האם בוטלה העסקה ונאמר לה, בישראכרט כי, עדיין לא התקבלה הוראת ביטול. כמו כן, הסתבר כי עוד מחכה לה חיוב נוסף שירד, על חשבון העסקה. על כן, בתאריך 5/12/07, פנתה התובעת לנציגת הנתבעת, לביטול מיידי של העסקה והשבת כספיה. האחרונה טענה כי כבר העבירו הוראה לישראכרט. ושוב נענתה בשלילה לבקשת התובעת לקבלת אישור ביטול העסקה.
9. מכאן התביעה האמורה. נציין אבל כי בין לבין ולאחר הגשת התביעה, התברר לתובעת כי הנתבעת אכן ביטלה בסופו של דבר את העיסקה.
הקביעה העובדתית - אכן לא ניתן היה להשיג את את הנתבעת כראוי
10. התובעת מתארת מסכת עובדתית שהחלה בשיווק אגרסיבי מצד נציגי הנתבעת, והסתיימה בחוסר יכולתה לבטל עסקה שביצעה. כל ניסיונות התובעת להשיג מענה מצד הנתבעת היו כרוכים בהוצאות רבות. אשר לכן, מבקשת היא פיצוי על הוצאותיה, הטירחה, ועוגמת הנפש.
11. הנתבעת טוענת מנגד כי התובעת כבר זוכתה בסכום עוד קודם להגשת התביעה. ממילא הוחזר לה כספה. לגופו של עניין מכחישה היא את כל טענות התובעת על ניסיונות להשיגה. לא זאת אלא שהיא זאת שניסתה להשיג את התובעת. לטענתה, בתאריך 18/11/07, ניסו להשיג את התובעת, אך ללא הועיל. רק בתאריך 21/11/07, נערכה שיחה יזומה של הנתבעת בה אושר ביטול העסקה והעניין הועבר לטיפול הנהלת חשבונות.
12. לאחר ששמעתי את הדברים והתרשמתי מהופעתה של התובעת ובתה לפני, אינני יכול לקבל את גרסת הנתבעת. גרסת התובעת נתמכת על ידי תדפיסי השיחות, על ידי המכתב מרשות הדואר, ואני קובע חד-משמעית כי התובעת לא הצליחה להשיג את הנתבעת לשם ביטול העיסקה למרות מאמצים סבירים שעשתה לכך.
ונשאר לנו לדון בהשלכות המשפטיות של עובדות אלו.