טיפול לייזר כושל להסרת שיער יעלה לאמריקן לייזר 15,000 ש"ח

לפני תביעת התובעת כנגד הנתבעת לתשלום סך של 17,800 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות  טיפול לייזר להסרת שיער אשר בוצע אצל הנתבעת.

אין חולק כי בינואר 2002 החלה התובעת לקבל אצל הנתבעת טיפולי לייזר להסרת שיער בזרועות ובבתי השחי, עבורו שילמה מראש סך של 8,000 ש"ח.

התובעת קיבלה מספר טיפולים. לדבריה, אחרי שקיבלה את הטיפול העשירי ביום 30.5.04, סבלה מכוויות קשות לאורך כל הזרועות. רופא הנתבעת אשר נכח במקום היה מודע לכוויות ואף רשם לה משחה. היא פנתה מיד לקופת חולים וטופלה משך מספר שבועות. לדבריה, לאחר שהכוויות החלימו נותרו על זרועותיה משך כשנתיים וחצי כתמים לבנים רבים מכוערים שהפריעו לה מאד. היא הודתה כי עם הזמן הכתמים חלפו, וכי היום אין היא סובלת עוד מתוצאות הכוויות. בנוסף היא טוענת כי, בסופו של דבר, לא הועיל הטיפול והשיער שב לצמוח כמקודם. התובעת טוענת כי על הנתבעת להשיב לה את התשלום עבור הטיפול וכן לפצותה בגין כאביה וסבלה. 

הנתבעת טוענת כי טענת הכוויות היא מופרכת וכי לכל היותר מדובר בתופעות לוואי רגילות של הטיפול. לדברי נציגתה, התובעת חתמה מראש על טופס הסכמה בו נאמר כי היא מודעת לכך שיתכנו תופעות לוואי כגון צריבה ואדמומית. היא טוענת כי היה על התובעת לפנות מיידית אל הנתבעת על מנת שזו תטפל בתופעות הלוואי, וכי משלא עשתה כן נשמטת זכותה לתבוע עתה פיצוי. הנתבעת כופרת בטענה כי התרשלה בביצוע הטיפול, וטוענת כי ממילא היה על התובעת לצרף חוות דעת רפואית להוכחת טענותיה. לבסוף היא טוענת, כי התובעת הפסיקה את הטיפול מיוזמתה לפני תומו ובכך הכשילה אותו.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי היטב בראיות שלפני, באתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל, וזאת מן הטעמים ובסכומים שיפורטו להלן.

התובעת הגישה תצלומים מסודרים ובהירים בהם תיעדה את הכוויות הן בזמן אמת והן במהלך ההחלמה. כמו כן צירפה מסמכים רפואיים. שוכנעתי כי סבלה מכוויות רבות מאד, מפושטות על כל הזרועות, כפי שנראה היטב בתצלומים. שוכנעתי כי הכוויות החלימו באיטיות והותירו אחריהן כתמים לבנים בולטים על הזרועות, אשר נותרו שם משך זמן ארוך מאד, אף זאת כמתואר בתצלומים. יודגש כי אין מדובר בכוויות של מה בכך אלא בפגיעה ניכרת ואף מזעזעת למדי.

אינני מקבלת את הטענה כי מדובר בתופעות הלוואי מהסוג לו הסכימה התובעת בכתב ההסכמה. אין מדובר ב"צריבה ואדמומיות אשר נעלמים מאליהם תוך ימים ספורים" אף לא בצריבה או "פצעונים/אדמומית/פיגמנטציה על העור... שיחלפו מאליהם". אינני רואה צורך להתייחס עתה לתוקפה ופירושה של אותה הסכמה לתופעות לוואי עמומות המפורטות בכתב ההסכמה, כאשר ברור כשמש כי הכוויות מהן סבלה התובעת כאן שונות מהן מהותית. ברי כי התובעת לא הסכימה לסבול מכוויות כה ניכרות כתופעת לוואי לטיפול.

אין ספק כי התובעת היתה נתונה בידי הנתבעת בכל הנוגע לטיפול. בנסיבות אלה מדברות הכוויות בעד עצמן ומעידות על התרשלות הנתבעת, אשר לא הרימה במאומה את הנטל להוכיח אחרת.

אינני מקבלת את הטענה כי עילת התביעה של התובעת נשמטת על שום שלא פנתה אל מנהלת הנתבעת מיד לאחר שנפגעה. רופא הנתבעת היה במקום בזמן אמת ואף נתן לה טיפול. בכך די על מנת לקבוע כי הנתבעת היתה מודעת לבעיה. לגישתי, התובע היתה זכאית בהחלט לפנות לקופת החולים לצורך טיפול בכוויותיה ולא היתה חייבת לקבל טיפול אצל הנתבעת דווקא, אשר גרמה לכוויות. הדברים משליכים גם על תוקפו המשפטי, פרשנותו והשלכותיו של הסעיף המחייב פניה אל הנתבעת וקבלת טיפול ממנה, אם כי איני רואה צורך עתה לקבוע בכך מסמרות.   

הסכום הנתבע מידי הנתבעת כאן הוא השבת התשלום עבור הטיפול ופיצוי בגין כאב וסבל. ראשי נזק אלה מוסמך בית המשפט לפסוק על יסוד הראיות שלפניו בתיק זה ואין הכרח בקבלת חוות דעת של מומחה רפואי.  

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 15,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך של 750 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום ו' בחשון, תשס"ח (18 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.