פסק-דין בתיק ב"ל 34050-08-13

1.      ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה לעררים לעניין פיצוי לנפגעי פוליו, מיום 4.8.13 (להלן: "החלטת הוועדה").

2.      המערער נולד במרוקו בשנת 1952, וסובל מילדות ממחלת הפוליו, בה חלה מחוץ לישראל. לטענת המערער, עבר בשנת 1962 ניתוחים בבית חולים אסף הרופא, בגין מחלת הפוליו. עם זאת, לא עלה בידי המערער להמציא מסמכים מבית החולים או מקופת החולים, להוכחת טענתו זו.

3.      הוועדה קבעה כי המערער אינו זכאי לגמלה, מאחר שחלה בפוליו מחוץ לישראל ולא הוכח כי עבר ניתוח בישראל לפני יום 1.1.1970.

4.      לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלה טעויות. טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן:

                                א.        המערער עבר ניתוחים בגין מחלת הפוליו, ואף הוועדה קבעה כך, בהסתמך על הצלקות שעל גופו.

                                 ב.         המערער הציג בפני הוועדה תצהירים של אחיו ואמו, לפיהם עבר ניתוח באסף הרופא בשנת 1962. הוועדה התייחסה בהחלטתה לתצהירים אולם לא נימקה מדוע אינם תומכים בדבריו של המערער לעניין הניתוח. על הוועדה להתייחס לתצהירים המובאים בפניה, כפי שעולה מפסה"ד בעניין עב"ל 14978-08-10 טובה פרייס - המוסד לביטוח לאומי, בו נקבע כי שתי שאלות הנוגעות לזכות לפיצוי בגין מחלת הפוליו יתבררו בבית הדין על סמך תצהירים וראיות.

                                  ג.         המערער איתר מסמך, לפיו במסגרת תביעת ניידות משנת 1997, דיווח כי אושפז בבית החולים אסף הרופא בשנת 1962 במחלקה האורטופדית. מדובר בדיווח אובייקטיבי ולא מוטה, שכן באותה עת טרם עמדה למערער האפשרות לפיצוי בגין מחלת הפוליו. הוועדה לא התייחסה למסמך. המערער לא הצליח לאתר מסמכים מקוריים מתקופת הניתוח, מאחר שהמסמכים בוערו או לא אותרו על ידי הגופים הרלוונטיים.

                                 ד.         הוועדה לא התייחסה למכלול הדברים, ולא נימקה החלטתה באופן סביר. בפני הוועדה לא עמדו כל מסמכים או ראיות הסותרות את דברי המערער, לפיהם עבר ניתוח בישראל.

5.      המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים:

                                א.        על המערער הנטל להוכיח כי הוא עומד בתנאי החוק, לרבות ההוכחה כי עבר ניתוח בישראל. חוק פיצוי לנפגעי פוליו קובע כללים ברורים וחד משמעיים, כאשר רק המבוטח המצליח להוכיחם זכאי להטבות הקבועות בו.

                                 ב.         על הוועדה להחליט על יסוד תיעוד רפואי ולא על יסוד תצהירים. כך נקבע בפסה"ד בעניין ב"ל (חיפה) 2928-03-11 רוטהולץ - המוסד לביטוח לאומי, לאחר דיון ארוך ומפורט.

                                  ג.         הוועדה בדקה את המערער וקבעה כי אין תיעוד המוכיח כי עבר ניתוח בישראל קודם לשנת 1970.

                                 ד.         תצהירי בני המשפחה אינם שופכים אור בעניין זה, שכן אין די בהצהרות כלליות כדי לעמוד בנטל הנדרש. גם בעניין טובה פרייס, שאזכר המערער, נקבע בסופו של דבר כי העדויות היו עדויות שמיעה ולא ניתן להכריע על יסוד עדויות אלה.

6.      ביום 1.1.14 וביום 15.5.14 נערכו דיונים בתיק, במסגרתם נערכו ניסיונות, שלא צלחו, להביא את הצדדים להסכמה.

דיון והכרעה

7.      במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראו, בין היתר: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999).

8.      לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור ל התקבל.

9.      בסעיף ההגדרות בחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 (להלן: "חוק פיצוי לנפגעי פוליו"), נקבעו ההגדרות הבאות, של הזכאים לפי חוק: