הקדמה
1. עניינה של התביעה בעילת התובעת ל"חיים בעוולה" (להלן: " הקטינה" או " התובעת"), זאת לאחר שתביעת הוריה בעילה של "הולדה בעוולה" נדחתה בהחלטתי מיום 1.7.12 מחמת התיישנותה.
התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 כמפעילת תחנת "טיפת חלב" בכפר ... (להלן: " טיפת חלב"); כנגד הנתבעת 2 כמפעילת בית החולים "סורוקה" (להלן: " בית החולים סורוקה"), שם נוהל מעקב הריונה של האם, וכן כנגד נתבע 3 כמפעיל "מכון מור" (להלן: " מכון מור") שם בוצעה לאם סקירת מערכות רגילה, שהיא בלב המחלוקת בתובענה אשר בפנינו.
2. טענת התובעת היא כי הנתבעים התרשלו בכך שלא אבחנו את המום עימו נולדה בעמוד השדרה המותני - MENINGYOMYLOCELE גדול בהיקף של 5-6 ס"מ, במסגרת סקירת המערכות הרגילה שבוצעה לאמה ביום 5.12.95 על ידי מכון מור, במהלך הריונה עם התובעת (להלן: " סקירת המערכות"). לטענתה, לו המום היה מאובחן בעת הריונה של אמה, הייתה האם מבצעת הפסקת היריון ולידתה במומה הייתה נמנעת.
3. אקדים ואומר כי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל נוכח רשלנותו של הנתבע מס' 3 בביצוע בדיקת סקירת המערכות שבוצעה לאמה של התובעת.
לעניין שיעור הנזק נדרשתי לשאלה - הכיצד יש לחשב את נזקה של התובעת בעילת ה"חיים בעוולה" שבוטלה בהלכת המר, האם על פי המקובל טרם הלכת המר, או שמא ראוי לחשב את הנזק בהתאם לעקרונות אשר התוו בהלכת המר. דעתי היא כי קיים שוני עקרוני מהותי בתפישת הפיצויים ליילוד טרם הלכת המר לעומת זו שנקבעה בהמר. לפיכך,ראוי במקרה זה לפסוק לתובעת פיצויים לאורן של העקרונות אשר הותוו בהלכת המר, על אף ביטולה של העילה בהלכה זו, נוכח הכלל לפיו יש לפסוק על פי ההלכה הנוהגת ולמען האחדה של הפיצויים.
העובדות
4. אמה של התובעת, ילידת 1958 (להלן " האם"), בת 38 במועד לידתה של הקטינה. בני הזוג הם מוסלמים, בני דודים מדרגה שנייה. בעברה של האם 13 לידות, 10 לידות רגילות ו- 3 לידות שהסתיימו בניתוחים קיסריים. משקלה של האם בתחילת מעקב ההיריון הנדון, הריונה ה- 14, עמד על 111 קילוגרמים.
5. ביום 11.10.95, בהיות האם בשבוע 17+2, הופנתה על ידי הצוות בטיפת חלב לביצוע בדיקות שתן ודם, וכן הופנתה למכון הגנטי בבית החולים סורוקה, לצורך ביצוע בדיקת דיקור מי שפיר. ביום 17.10.95 ניתן לאם ייעוץ גנטי, וכן בוצעה בדיקת מי שפיר אשר נמצאה תקינה. כן נבדק חלבון עוברי במי השפיר שאף הוא נמצא תקין.
6. ביום 8.11.95, בעת ביקור האם בטיפת חלב, היא הופנתה למעקב היריון בסיכון גבוה על רקע עברה המיילדותי (ריבוי לידות ו- 3 ניתוחים קיסריים).
7. ביום 15.11.95, בהיות האם בשבוע ה- 22+5 להריונה, נערכה בדיקת רופא בטיפת חלב והאם הופנתה לביצוע סקירת מערכות רגילה ולמעקב היריון במחלקה לסיכון גבוה. במועד זה נמדד משקלה של האם שעמד על 111.5 קילוגרמים.
8. ביום 5.12.95, בשבוע 25 להיריון, ביצע ד"ר אלרואי (להלן: " הרופא הבודק") לאם בדיקת סקירת מערכות רגילה במכון מור. במסגרת הבדיקה נצפה עובר יחיד במנח רוחבי. הביומטריה התאימה לגיל ההיריון והפרופיל הביופיזי נמצא תקין. בסקירה נצפו חדרי מוח תקינים, 4 מדורי הלב, קיבה עוברית, כליות, שלפוחית שתן, השרשרת חבל התבור ועמוד השדרה. בסעיף הדן בהגבלות בביצוע הבדיקה סומן: " השמנה" ובסעיף ההערות נרשם: " קושי ניכר בביצוע הבדיקה בשל OBESITY".
9. ביום 6.12.95, בהיות האם בשבוע ה- 25+2 להיריון, היא נבדקה על ידי אחות טיפת חלב. בתיק נרשמו ממצאי בדיקת סקירת המערכות. משקל האם עמד על 113 קילוגרמים.
10. בהמשך ההיריון, נבדקה האם לסירוגין, ביחידה להיריון בסיכון גבוה בבית החולים סורוקה ובטיפת חלב. בוצעו לה בדיקות שונות אשר נמצאו תקינות.
בין היתר, עברה האם ביום 18.1.96 בדיקת אולטראסאונד להערכת משקל, בהיותה בשבוע 31+2, שם צוינה הערכת משקלה של הקטינה, כי היא במצג ראש וכי כמות מי השפיר תקינה. כן נבדקו היקף הראש אשר תאם שבוע 32, היקף הבטן שתאם לשבוע 33 ואורך הפמור שתאם שבוע 33.
11. ביום 25.2.96, בהיות האם בשבוע 37+1 להיריון, היא התקבלה עם צירים לחדר לידה. נוכח עברה המיילדותי (3 ניתוחים קיסריים) הוחלט על יילודה בניתוח קיסרי. במהלך הניתוח בוצעה לאם קשירת חצוצרות על פי בקשת בני הזוג.
12. התובעת נולדה במשקל 4040 גרם ובציון אפגר 6/9. היקף ראשה היה 36 סנטימטר. בבדיקה ראשונה אובחן מום פתוח מסוג Lumbar Meningomylocele, גודלו בעת הלידה 5-6 סנטימטרים (להלן: " המום").
13. בבדיקת CT מוח הודגמה הרחבת חדרי המוח. ימים ספורים לאחר לידתה עברה הקטינה ניתוח בו נסגרו קרומי חוט השדרה ומעליהם העור. בגיל חודש הוכנס לקטינה דלף חדרי צפקי עקב עלייה של 5 ס"מ בהיקף הראש.
14. התובעת סובלת מפגיעה הן בתחום המוטורי והן בתחום הקוגניטיבי חברתי. המום בעמוד השדרה גרם לשיתוק ולהפרעות תנועה של הגפיים התחתונות, וכן לחסר ריקון שלפוחית השתן, המצריך מספר ניקוזים מדי יום ביומו. קיימת אצל התובעת יכולת ניידות מסוימת בעזרת מכשור (KAFO) וקביים. בנוסף, התפתחה אצל התובעת הפרעה מוחית מבנית (Chiari II) ו- Hydrocephalus. אשר לפן הקוגניטיבי, סובלת התובעת מתפקוד שכלי גבולי.