הסדר פשרה בייצוגית נגד סלקום: חייבה הודעות טקסט כהודעות מולטימדיה

1.                   הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. נושא התובענה הוא חיוב כספי שחייבה סלקום את מנוייה כאשר השיבו בהודעת טקסט (" SMS") כהודעת מענה להודעת מולטימדיה (" MMS"). לטענת המבקשת החיוב היה בתעריף גבוה מתעריף SMS.

            עילות התובענה: הפרת הוראות הרשיון; הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 וחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973; הפרת חובת תום הלב; רשלנות; ועשיית עושר ולא במשפט. 

2.                   לאחר שפורסם ההסדר, התקבלה התנגדות אחת, אשר ברובה התיחסה  לשאלה דיונית: כאשר הסדר הפשרה משנה מהגדרת עילת התביעה, הגדרת הקבוצה או בעלי הדין - האם ניתן להורות על תיקון בקשת האישור במסגרת אישור הסדר הפשרה, או שמא יש להיזקק להליך נפרד של בקשה לתיקון כתבי דין, ורק לאחר מכן, בהתאם להחלטה באותה בקשה - להמשיך בהליך אישור ההסדר? אדון גם בכך בהמשך.

רקע

3.                   בבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגדרה הקבוצה כך:

            "כל מנויי המשיבה, אשר השיבו להודעת mms (ממס/מולטימדיה) שנשלחה למכשיר הטלפון הסלולרי שלהם, באמצעות הודעת sms  (סמס), שהכילה טקסט בלבד, וחוייבו בשל כך בעלות גבוהה מעלות שליחת הודעת sms ".

            תקופת התביעה נקבעה ל- 3 שנים.

            בבקשה לאישור הסדר פשרה הוגדרה הקבוצה:

            "כל מנויי סלקום, אשר שלחו הודעות נשוא ההסדר".

            "הודעות נשוא ההסדר" הוגדרו:

            "כל ההודעות ששלחו מנויי סלקום, שהכילו טקסט בלבד, בגינן חויב המנוי בתעריף MMS ".

            תקופת התביעה נקבעה ל - 7 שנים לפני הגשת בקשת האישור.

            בהסדר הפשרה הרחיבו הצדדים את הגדרת העילה, כך שאין מדובר רק בהודעותSMS  בתשובה להודעת MMS, אלא כל הודעתSMS  שחויבה בתעריף MMS, וכן הורחבה התקופה שאליה מתייחסת הפשרה. בהכרח הורחבה גם קבוצת המבקשים.

תובענת עופר

4.                   בבקשה לאישור הסכם הפשרה הודיעו הצדדים כי מתנהלת בקשה אחרת לאישור תובענה ייצוגית בת"צ (מחוזי ת"א) 18312-05-12 ניב עופר נ' סלקום ישראל בע"מ, שבה נטען, בין השאר, כי המבקש שלח הודעתSMS  שהוסיף בה  "שורת נושא" וחויב בתעריף MMS.

5.                   לאחר פרסום ההודעה אודות תחילת הליכי אישור פשרה, נתקבלה "הודעה ובקשה מטעם צד ג'", מטעם ניב עופר. מר עופר סבר כי אינו יכול להתנגד לאישור הפשרה, משום שאינו נמנה כעת עם חברי הקבוצה. ומנגד, כי במקרה שהפשרה תאושר, אזי תכלול הגדרת הקבוצה גם את עניינו. וכיוון שהתנגד להסדר הפשרה - מצא לנכון להגיש אותה "הודעה ובקשה". עיקר טענתו של מר עופר כי אין מקום לאשר הסדר פשרה שהגדרת הקבוצה בו שונה מזו שהיתה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

            הצדדים להסדר שלפניי השיבו להודעה, והדגישו כי מראש גילו דבר קיומה של תביעת עופר, ואין לטעון כלפיהם לחוסר תום לב; כי אין מניעה שמר עופר יביע התנגדות או יבקש לפרוש מן ההסדר; וכי ניתן לתקן את הגדרת הקבוצה בבקשת האישור גם במסגרת אישור הסדר הפשרה.

            מר עופר חזר על טענותיו, ובקש הכרעה נפרדת ומוקדמת בשאלה אם ניתן לתקן את הגדרת הקבוצה במסגרת בקשת האישור, או שמא יש לנקוט בהליך התיקון, ורק אם יצלח - לתקן את הגדרת הקבוצה שבבקשת האישור בהתאם.

6.                   לאחר דיון שהתקיים ולאחר שהבקשה נקבעה לעיון ולמתן החלטה הוסיף ב"כ עופר הודעה שלפיה לפני כחודש הוגשה נגד סלקום בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית בענין דומה, והדבר רק מגביר את הצורך בבחינה מדוקדקת של הסכם הפשרה. הצדדים הגישו עמדתם ביום 6.2.2014, וטענו כי הגם שת"צ (מחוזי חיפה) 27756-12-13 נסאר נ' סלקום כוללת עילת תביעה שנכללת בבקשת האישור כאן - הצדדים שם לא הודיעו על כך מראש בבקשתם, ואף לא הגישו התנגדות לבקשה הנוכחית. משום כך, אין להתחשב בבקשת האישור הנ"ל.