קבוצת יודשקין ולנטין אינטרנשינל בע"מ נ' א.מ. יוקה בע"מ

לפני בקשה להכריז על פסק דין חוץ, שניתן על ידי בית המשפט של מדינת פלורידה ארה"ב ביום 10.3.2010, כפסק דין אכיף מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן: החוק).

רקע עובדתי על פי כתב התביעה

1.         המבקשת הינה חברה הרשומה כדין בקפריסין. חברה זו הינה בשליטתו המלאה של עו"ד משה אביטן, שאף הצהיר מטעמה (להלן: עו"ד אביטן). המשיבה הינה חברה הרשומה בישראל. עיסוקן של החברות, בין היתר, הוא בתחום האופנה.

שתי החברות החליטו על הקמת שותפות עסקית. הוסכם כי המבקשת תשקיע בשותפות סך של 1,000,000$ בשלבים ועל-פי לוח זמנים מוסכם, ואילו המשיבה, שהייתה בעלת קשרים עסקיים בסין והונג קונג, תפקח על ייצור הביגוד של המבקשת במפעלים שבהונג קונג ובסין. עוד הוסכם כי הסחורה שתיוצר באותם המפעלים תיובא ותשווק בארה"ב על-ידי חברה משותפת של הצדדים - חברת יודשקין USA.

המבקשת מילאה אחר הוראות ההסכם, והשקיעה סך של 500,000$ בשותפות. לעומתה המשיבה או מי מטעמה לא עשו דבר כדי לקיים את ההסכם. לאור האמור, המבקשת דרשה את כספי ההשקעה בחזרה. לאחר משא ומתן הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה תשיב המשיבה לתובעת סך של 350,000$ (להלן: הסכם הפשרה; מוצג מש/1). מתוך סכום זה העבירה המשיבה סך של 50,000$ בלבד. הצדדים ערכו משא ומתן נוסף, שלא צלח. משכך המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבה וגורמים עסקיים נוספים לפני בית המשפט בפלורידה ארה"ב. בית המשפט הזר הפנה את הצדדים לגישור, שבמהלכו הגיעו הצדדים להסכם ביום 1.2.2010 (להלן: הסכם הגישור). ההסכם הובא לפני בית המשפט הזר, ועל יסודו הוציא בית המשפט פסק דין סופי ביום 29.3.10 (להלן: פסק החוץ). בפסק החוץ חייב בית המשפט את המשיבה, לצד נתבעת נוספת (חברת MANSA Inc), לשלם לתובעת סך של 300,000$.

המבקשת טוענת כי לא התקבלו כל כספים מכוח פסק החוץ, ולפיכך עותרת היא להורות על אכיפת פסק החוץ .

טענות המבקשת

2.         המבקשת טוענת כי פסק החוץ, שניתן כנגד המשיבה וחברת MANSA Inc הינו פסק דין אכיף, ובהתאם להוראות החוק:

א.      פסק החוץ ניתן במדינת פלורידה, ותואם את דיניה.

ב.       לא הוגש ערעור על פסק החוץ.

ג.        החיוב שבפסק החוץ ניתן לאכיפה על פי הדין של אכיפת פסקי חוץ בישראל, ותוכנו של פסק החוץ אינו סותר את תקנת הציבור.

ד.       פסק החוץ הינו בר-ביצוע במדינת פלורידה.

המבקשת צירפה את תצהירו של עו"ד משינסקי לשם תמיכה בעובדות שצויינו.

טענות המשיבה

3.         המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה לאכיפת פסק חוץ, מאחר והבקשה אינה עומדת בתנאים ובמבחנים הקבועים בחוק, וכדלקמן:

א.      המשיבה טוענת כי לא הייתה חלק מהסכם הגישור, שעל בסיסו ניתן פסק החוץ, וכי כלל לא נטלה חלק בהליך הגישור, ובדיונים לפני בית המשפט הזר. על אף האמור, נתן בית המשפט הזר פסק דין כנגדה. בנסיבות אלה, המשיבה טוענת כי לא ניתן לאכוף את פסק החוץ נגדה.

בנוסף, לפי סעיף 6(א)(2) לחוק, פסק חוץ לא יוכרז כאכיף, אם בית המשפט סובר כי האפשרות, שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני בית המשפט הזר, לא הייתה סבירה.

ב.       המבקשת הגישה תביעתה מבלי לצרף לה כל נימוק או תימוכין, מדוע בית המשפט הזר היה מוסמך ליתן את פסק החוץ. המבקשת לא צירפה חוות דעת מפורטת בעניין הדין הזר, ועל-כן התצהיר שצורף איננו עומד בתנאים של תקנה 354(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. מעבר לכך, לא הוסבר כיצד יכול בית המשפט הזר ליתן פסק דין נגד המשיבה, שלא היתה צד להסכם הגישור, ומעולם לא נתנה את הסכמתה לו.

ג.        פסק החוץ, שניתן, כאמור, נגד מי שלא היה צד לפני בית המשפט הזר, נוגד את תקנת הציבור ואין לאוכפו. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שבהסכם הגישור הצהירה המבקשת (סעיף 3(ד) להסכם), כי אין בהסכם כדי לפגוע בבעל השליטה בנתבעת, עו"ד אביטן, באופן ישיר או עקיף באמצעות אכיפת פסק החוץ בישראל.