הכרעת הדין בפרשת אריק קרפ ז"ל

פתח דבר

1.         אריק קרפ ז"ל (להלן: " המנוח") היה אדם מן היישוב, בעל משפחה, אב לשתי בנות.

בליל שבת ה - 14.08.09, סמוך לשעה 22:30, לאחר שהסב לשולחן עם בני משפחתו, יצא המנוח בחברת אשתו שרה (להלן: " שרה") ובתו אוטילה (להלן: " אוטילה") לטייל על שביל הטיילת בחוף תל ברוך שבתל אביב (להלן: " החוף").

למחרת היום, בשעה 06:15 לפנות בוקר, נמשתה גופתו החבולה של המנוח ממימי הים.

המאשימה מייחסת לשלושת הנאשמים את רצח המנוח בכוונה תחילה.

לשיטתה, המנוח, עובר אורח תמים, נקלע באותו לילה בדרכם של הנאשמים והיה קורבן לדחפיהם הרצחניים ומותו נגרם כתוצאה מתקיפה אלימה ומשולבת שבצעו בו הנאשמים בצוותא חדא, בנסיבות המפורטות להלן.

ונתחיל מבראשית 

עובדות כתב האישום.

2.         המסכת העובדתית המתוארת בכתב האישום מתחילה בנקודת הזמן בה נפגשו שלושת הנאשמים עם חבריהם ג'אבר פאדי (להלן: " פאדי"), מחמוד עדס (להלן: " מחמוד"), פואד מוסא (להלן: " פואד"), א.ק. (קטינה) ואור לוי (להלן: " אור"); (להלן: " האחרים"). 

3.         אליבא דכתב האישום, החבורה כולה נפגשה בערב האירוע בשעה 22:00 לערך והחליטה לבלות יחד בחוף. הנאשמים והאחרים נסעו בשתי מכוניות נפרדות והגיעו לחוף סמוך לשעה 23:10, שם ישבו ושתו יחד משקאות משכרים.

במקביל, הגיעו אל החוף המנוח, שרה ואוטילה, שטיילו על שביל הטיילת והתיישבו יחד על ספסל הפונה לים.

סמוך לשעה 00:26 (יום 15.08.09) עזב הנאשם 1 את הנאשמים 2 ו-3 והאחרים והלך לבדו על שביל הטיילת (להלן: " השביל" או " משטח הבטון"). בדרכו פגש את בני משפחת קרפ ופנה למנוח כשהוא מתריס לעברו כי "יסדר לו" את אחת הנשים שעמו. בתגובה קמו המנוח, שרה ואוטילה והחלו להתרחק מהמקום.

4.         בשלב זה, גורס כתב האישום, התקשר נאשם 1 לפואד ודיבר עמו ועם נאשם 2. בתגובה מהרו הנאשמים 2 ו-3 ורצו לכיוונו ובמרוצתם פגשו בבני משפחת קרפ צועדים על השביל (להלן: " זירת האירוע"). שם, התנפלו עליהם והחלו יחד עם נאשם 1 לתקוף את כל בני המשפחה ובפרט את המנוח, כשהם פועלים בצוותא ובאופן ברוטאלי וחסר כל פשרות.

אחד הנאשמים אחז בשרה והטיחה אל משטח הבטון בעוד נאשם אחר דחף את אוטילה והפילה לקרקע. כתוצאה ממעשים אלה פרקה שרה את מפרק יד ימין ונזקקה לטיפול רפואי.

בסופו של דבר, הצליחו שתי הנשים להיחלץ מהמקום ורצו יחד כדי להזעיק עזרה.

המנוח נותר לבדו אל מול חבורת הנאשמים שכיתרה אותו והכתה בו מכות קשות ונמרצות בכל חלקי גופו. הנאשמים המטירו עליו סדרת אגרופים חזקים ובעטו בעוצמה בראשו ובצלעותיו עד שנפל על האדמה. גם כשהיה המנוח חסר כל אונים, גופו החבול מוטל על הקרקע והוא מתחנן על חייו לא חדלו הנאשמים מלתקוף אותו והמשיכו לבעוט בו ולהכותו.

בשלב מסוים הצליח המנוח להתרומם וניסה להימלט מהנאשמים, אך הם לא הרפו ובצוותא חדא הפילוהו בשנית לקרקע והמשיכו להפליא בגופו מכותיהם, ובכלל זה, בעטו בו, חבטו בראשו, הכו אותו בפלג גופו העליון ואף דרכו עליו.

לגרסת התביעה, במשך כל זמן התקיפה עמדו האחרים והתבוננו במעשה בלי לנקוט שום אמצעי סביר למניעת התקיפה והמתתו של המנוח.

בהקשר זה מוסיף כתב האישום ומציין, כי במהלך אירוע התקיפה צעקה א.ק. לעבר חבריה, הנאשמים, כי יחדלו ממעשיהם ובתגובה לדברים אלה ניגש אליה נאשם 2 והכה אותה.