בפניי בקשה מיום 22.10.07, בה מתבקש בית המשפט על ידי המבקשים, אלברט אוחיון ואח' להורות למומחה מטעם בית המשפט להשיב על שאלות הבהרה במספר נושאים ולתקן חוות דעתו בהתאם לתחשיבם באותם עניינים.
הרקע לבקשה הוא פסיקת בית המשפט העליון מיום 4.9.07 בהליך ערעור בקשר לתיק שבנדון (ע"א 7298/00, 7396/00), בו נקבע כי "מתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים עולה ששורה של ליקויים בפיקוח אינג' צימרמן עדיין לא תוקנו והמחלוקת בין הצדדים באשר לליקויים אלה עומדת בעינה. אשר על כן, הנני מורה כי הן הצדדים הנוגעים בדבר והן אינג' צימרמן יכינו תחשיב כספי של כל הליקויים בעין אשר הצדדים חויבו לבצעם בעבר ולא בוצעו עד כה ויגישו אותם למתן פסיקתא בית המשפט המחוזי תוך 30 יום מעת המצאת פסק דין זה לידיהם. בפסיקתא שתתקבל ישקלל בית המשפט המחוזי את סכומי הפיצוי לכל ראש נזק והיא תחייב את הצדדים." (סעיף 65 לפסק הדין).
בהתאם להחלטת בית המשפט העליון דנא, הגיש מומחה מטעם בית המשפט אינג' צימרמן חוות דעת מיום 9.10.07, וכן הוגשו תחשיבי נזק מטעם המבקשים מיום 7.10.07, מטעם המשיבים 1-2 מיום 16.10.07, מטעם המשיב 3 מיום 8.10.07 ומטעם המשיב 4 מיום 31.10.07.
הבקשה דנא כוללת פירוט מרכיבי עמדת המבקשים ביחס לעניינים הבאים: "פיצוי עבור תיקון הפגמים בריצוף" (כולל בקשה להורות למומחה לבקר בעצמו בדירות לצורך בחינת מידת הריצוף הפגום בכל דירה וחדר), "תוספת בגין עלות ביצוע פרטנית לכל דייר", "ארון ממ"ד", "הפיצויים הנוספים שנקבעו על ידי ביהמ"ש ד"ר זלינגר ז"ל בחוות דעתו", "גגות משופעים", "תוספת עבור פיקוח הנדסי על תיקון הליקויים". המבקשים צירפו לבקשתם את תחשיבם לעלויות התיקונים על פי פסיקת בית המשפט העליון כאמור.
המבקשים הגישו, על פי הודעתם, בד בבד עם בקשה זו, בקשה לבית המשפט העליון "לתקן טעות קולמוס ולבצע השלמות והבהרות שונות בפסקי הדין של ביהמ"ש העליון". למרות שקבעתי בהחלטתי מיום 3.1.08, כי התיק יועלה ללשכה בעוד 45 יום ועד למועד זה יודיעו הצדדים תוצאות ההליך בבית המשפט העליון, עובר למתן ההחלטה דהיום לא מצאתי בתיק כל הודעה מטעם הצדדים כאמור. על מנת שלא עוד לעכב את גמר ההליכים בתיק מצאתי כי יש מקום לדון בבקשה עתה.
בתגובת המשיבים 1-2 לבקשה, נטען כי המבקשים פותחים בבקשה מחדש את הדיון שהסתיים בפסק דין בערעור. לא ניתן לפנות בשאלות הבהרה או לבקש כי מומחה בית המשפט יתקן את חוות דעתו לאחר שהליך ההוכחות בתיק הסתיים וניתן פסק דין ופסק דין בערעור. המבקשים עשו לעצמם מנהג, כך טוענים המשיבים 1-2, במשך כל שנות ההתדיינות להגיש בקשות מסוג תיקוני "טעויות" וכיוב'. המבקשים מנסים, לטענת המשיבים 1-2, לשנות ולשפר את פסק הדין לפי ראות עיניהם. המשיבים זכאים לדעת לאחר שנים כה רבות כי ההתדיינות הסתיימה. בית המשפט העליון לא פתח את התיק לדיון מחודש ואין סמכות להורות למומחה להגיש חוות דעת המתייחסת לליקויים עצמם בהבדל מתחשיב המבוסס על הוראות פסק הדין. לגופם של המרכיבים השונים בבקשה, לעניין הבקשה במרכיב "פיצוי עבור תיקוני הריצוף", מובאים לשם הפרכת עמדת המבקשים דברי בית המשפט כי "...קביעה זו תישאר בעינה לרבות אימוץ חוות דעתו של המומחה זלינגר" (סעיף 65.ג להחלטה). עוד טוענים המשיבים 1-2, כי החלטת בית המשפט לא כוללת בחובה סמכות המומחה לערוך ביקור בדירות אלא אך לערוך תחשיבים. על טענות המבקשים בעניין "תוספת עלות בגין ביצוע פרטנית לכל דייר", "ארון ממ"ד", "הפיצויים הנוספים שנקבעו על ידי מומחה בית המשפט ד"ר זלינגר בחוות דעתו" ו"תוספת עבור פיקוח הנדסי", משיבים כי המדובר בטענות "הזויות" כלשונם, הכוללות בקשות שלא נכללו בפסק הדין, ואף המבקשות להפוך את פסק הדין בערעור בעניין "תוספת עבור פיקוח הנדסי" בשים לב לסעיף 64 לפסק הדין הקובע, כי תביעת רוכשי הדירות בפריט זה של עלות פיקוח על התיקונים נדחית.
בתגובה לבקשה דנא שהוגשה מטעם המשיבה 4, נטען כי הבקשה פסולה, בגדר שימוש לרעה בהליכי משפט ונוגדת את סדרי הדין ופסק הדין של בית המשפט העליון. בנוסף, לגופם של דברים, נטען על ידי המשיבה 4, כי לא מגיעה לתובעים כל תוספת בגין ביצוע פרטני, לחילופין מוטלת חובת הקטנת הנזק ומשכך לא ניתן לחייב הנתבעים בעלות ביצוע פרטני. עוד מתייחסת המשיבה 4 בתגובתה לטענות המבקשים שלטענתה סותרות קביעת בית המשפט העליון ולצורך העניין מפנה היא לרשימת הנושאים בהם אמורים הצדדים להגיש תחשיב נזק המפורטים בסעיף 65 לפסק הדין שאינם כוללים הרכיב המצוין בבקשה תחת הכותרת "הפיצויים שנקבעו על ידי מומחה ביהמ"ש ד"ר זלינגר ז"ל בחוות דעתו" ובעניין "תוספת עבור פיקוח הנדסי על תיקון הליקויים", לסעיף 64 לפסק הדין המוזכר לעיל הן בתגובת המשיבים 1-2.
לא מצאתי בתיק תגובת המשיב 3 לבקשה.
דיון
פשיטא, כי יש לקיים את החלטת בית המשפט העליון כדבעי וכוונתה הייתה, להביא הסכסוך לידי גמר, כך שיונחו בפני בית המשפט תחשיבים מלאים בעניין הליקויים בעין אשר המשיבים חויבו לבצעם בעבר ולא בוצעו עד כה. לצורך כך, ובהמשך להוראת בית המשפט העליון, הגעתי לכלל מסקנה כי נכון שמומחה מטעם בית המשפט יעיין בתחשיבי הצדדים שהוגשו לתיק בית המשפט, וכן בבקשת התובעים, המבקשים דנא ובתגובות המשיבים, ויגיש השלמות לתחשיבים מטעמו ככל שימצא צורך בכך, בשים לב למכלול החומר, הכל בכפוף לפסיקת בית המשפט העליון. למקרא חוות דעתו של אינג' צימרמן לא ברור אם הטענות שהעלו הצדדים בתחשיביהם אכן הובאו בחשבון על ידו. כאן המקום להדגיש, כי המומחה אינו נדרש ליתן השלמות ביחס לטענות מי מהצדדים ככל שאינן עולות בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון בכלל ולרבות בהתייחס לסעיף 64 לפסק הדין בעניין תביעת רוכשי הדירות ל"עלות פיקוח על התיקונים", וכן לרשימת הנושאים הטעונים קביעת פיצוי המצוינת בסעיף 65 לפסק הדין. כן יצוין לעניין בקשת המבקשים, כי המומחה אינג' צימרמן בקשר לתיקוני הריצוף יערוך ביקור בדירות, הרי שלאור סעיף 65ג לפסק הדין בו נקבע אימוץ חוות דעתו של ד"ר זלינגר בעניין, אינני מקבל עמדת המבקשים כי עולה מפסיקת בית המשפט העליון כי מומחה בית המשפט אמור לבקר בדירות. חוות הדעת של דר' זלינגר נותנת תמונת מצב למועד הרלבנטי ואין מקום עתה להתחיל בהתדיינות לרבות בנוגע לאילו פגמים הם חדשים ואילו לא וכיוצא בזה. מלבד טעם פרקטי זה הרי שלאור קביעות בית המשפט העליון ועקרון סופיות הדיון, אין מקום לביקור כאמור.
בנושאים העומדים על הפרק בהם הצדדים חלוקים, המדובר בעניינים עובדתיים מובהקים בתחום מומחיות מקצועית ויש מקום להתייחסות קונקרטית מטעמו של מומחה בית המשפט לאחר שבחן את טענות הצדדים בקשר לבקשה זו ולתחשיביהם, הכל בכפוף לגדר הוראות פסיקת בית המשפט העליון. משאמרנו כך הרי שעומדת לצדדים זכות הטעון.
למען הסר ספק אציין, אין באמור בהחלטה זו כדי לקבל או לדחות עמדת מי מהצדדים לגופה ככל שאילו מקיימות את הוראות פסיקת בית המשפט העליון. טעמה של החלטתי היא לאפשר למומחה לבחון את תחשיבי הצדדים וטענותיהם ככל שאילו לא חורגות מהוראות בית המשפט העליון, הואיל והנחתי היא כי אילו לא היו בפניו בעת שהכין את תחשיביו הוא.
ועוד יוטעם, מוטב היה מלכתחילה מבחינת סדר הבאת עמדות הצדדים, כי חוות דעתו של אינג' צימרמן הייתה ניתנת לאחר שעמדות הצדדים בעניין היו מוגשות ומובאות לעיונו.
ראו רע"א 7431/96 -
יפת השמש חברה לבניין נ' אלוני רחמים ו-54 . פ"ד נא(2), 574 ,עמ' 576-577. "בתביעה בה מדובר בליקויי בנייה בעשרות דירות, ייטיבו הצדדים לעשות אם יסכימו למינוי מומחה על ידי בית המשפט ואף לזהותו של המומחה, שיהיה מקובל עליהם. אם אין הם מסכימים לכך ובוחרים בדרך הארוכה והקשה, יש לאפשר להם להמציא חוות דעת מטעמם אם ימצאו לנכון לעשות כן.
ראוי שחוות דעת אלה תועמדנה לרשות המומחה שמינה בית המשפט בטרם ייתן את חוות דעתו." (ההדגשה לא במקור).
בית המשפט יכריע לאחר שיקבל את עמדת המומחה בלא שתהה זכות למי מהצדדים להגיש שאלות או הבהרות בקשר לקביעת המומחה. כך עולה גם מפסיקת בית המשפט העליון. פסיקתא תינתן בהתאם.
משאילו מסקנותיי הריני מקבל את הבקשה בחלקה במובן זה שתחשיבי הצדדים על פי פסיקת בית המשפט העליון וכתבי טענות הצדדים בקשר לבקשה זו יובאו לידיעת מומחה בית המשפט לצורך הגשת השלמות מטעמו, אם ימצא זאת לנכון, הכל בכפוף לפסיקת בית המשפט העליון. הצדדים יעבירו האמור לעיל בתוך 7 ימים לידי המומחה וזה מתבקש להגיש את הודעתו או את התחשיבים מטעמו בתוך 30 יום מיום קבלת האמור לעיל מידי הצדדים.
אין צו להוצאות בנסיבות אילו.
ניתנה היום כ"ז ב אדר א, תשס"ח (4 במרץ 2008) שלא במעמד הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בפקסימיליה ובדואר.