פרסום דברים על הרשעה שנמחקה אינו מהווה לשון הרע במהלך דיון משפטי

                השופט ד"ר קובי ורדי

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופטת מארק-הורנצ'ק) מיום 13/2/06 בת.א 17740/05 לפיו התקבלה תביעת המשיב כנגד המערער בחלקה, והמערער חוייב לשלם למשיב פיצויים בסך 50,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין פרסומים של לשון הרע.

            הרקע, העובדות והמחלוקות

2.         המשיב הינו מנהלה ואחד מבעליה של חברת "רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ (להלן: "חברת רם").

            המערער, ייצג כעורך דין את חברת "מרץ בנייה תיירות וסחר חוץ (ישראל טורקיה) בע"מ (להלן: "חברת מרץ").

            בין חברת רם לחברת מרץ התנהלו הליכי בוררות בפני הבורר חיים אילת (להלן: "הבורר") לגבי מחלוקות כספיות בקשר לביצוע עבודות שביצעו החברות.

3.         במסגרת ישיבת בוררות שהתקיימת ביום 8/3/04 חקר המערער את מר איתי גיל (להלן: "גיל"), עובד חברת רם וחתנו של המשיב. במסגרת חקירה זו התנהלו חילופי דברים בין המערער לבין ב"כ חברת רם עו"ד ניידרמן, במסגרתם נאמרו דברים ע"י המערער שהיוו את עיקר התביעה של המשיב בגין פרסום לשון הרע.

4.         כך, במהלך החקירה בבוררות נשאל מר גיל ע"י המערער האם הוא יודע שחמו, מנכ"ל חברת רם - המשיב וחברת רם הורשעו בעבר בפלילים.

            בעקבות זאת אמר לו ב"כ המשיב מספר פעמים שלא ישאל על כך ושאם ישאל ייתבע בגין הוצאת לשון הרע.

לאחר התנצחויות בין המערער לב"כ המשיב שאל המערער (בעמוד 210 לפרוטוקול הבוררות שצורף לכתב התביעה) את השאלה הבאה:

"מר איתי גיל, האם זה נכון שחמך והחברה שלך, הורשעו בעבר, בקבלת כספים במרמה, במהלך ביצוע עבודות קבלניות?"

            ב"כ המשיב התנגד לשאלה שכן היא נשאלה במטרה להטיל דופי באנשים, כאשר זה לא רלוונטי בכלל לבוררות ולכאורה לא היו דברים מעולם ואמר שהוא ימליץ למשיב להגיש תביעה נגד המערער על לשון הרע.

            בעקבות זאת אמר הבורר בעמוד 211 לפרוטוקול הבוררות:

"אתה יכול להמליץ מה שאתה רוצה. אני לא חושב, תביט, יש פה שאלה יש פה אמינות. האמינות היא דבר יסודי בכל הליך משפטי. לענין זה אם זו מטרת השאלה, אז אני לא רואה מדוע לעצור אותה".

ב"כ המשיב המשיך בהתנגדותו, שאין קשר בין החברה הקודמת חברת רמדו לחברת רם ושאין לשאול את מר גיל על חתנו שאלות שאינן רלוונטיות לבוררות.

הבורר התיר את השאלה ומר גיל השיב שהוא לא יודע אם חמו ישב בבית הסוהר.

ואז אמר הבורר: "הנה התשובה. סוף סיפור" (עמוד 212 לפרוטוקול הבוררות).

המערער אמר שבתצהירו של מר גיל מסופר על המוניטין של חברת רם, אז כיצד אסור לספר על הרשעה בפלילים ומעשה מרמה?

והבורר השיב: "אני לא אמרתי שאסור" (עמוד 214 לפרוטוקול הבוררות).