החזר כספי בגין קורס שלא התקיים במכללה המשותפת כרמיאל

התובעת שבפנינו נרשמה לקורס "יועץ מס" אצל הנתבעת, שהיא המכללה המשותפת כרמיאל.

לטענת התובעת, הקורס האמור לא התקיים מסיבות כאלה ואחרות ובעיקר בשל היעדר משתתפים. בהמשך, הקורס נדחה פעם נוספת עקב פרוץ מלחמת לבנון השנייה ובפועל, הקורס האמור לא נפתח עד לעצם יום זה.

הנתבעת טוענת, כי אמנם הקורס האמור לא נפתח, והיא החזירה לתובעת את מרבית התשלום בגין הקורס האמור. יחד עם זאת, התובעת השתתפה במקביל בקורס אחר של "חשבי שכר" שניתן לה כבונוס, ועלותו 1,900 ש"ח אשר קוזזו מהסכום ששולם במקור עבור קורס יועצי המס.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי הצדדים, נראה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנתבעת מאשרת כי התובעת שילמה לה בעבור קורס "יועץ מס" אשר לא התקיים בפועל ואף ניתנה קבלה בעבורו. כמו כן, מאשרת הנתבעת כי מצאה לנכון להשיב לתובעת את מרבית כספה ואולם באותה נשימה טוענת היא כי מצאה לנכון לחייב את התובעת בסכום של 1,900 ש"ח בגין קורס חשבי השכר אותו הנתבעת עצמה מכנה בשם "קורס בונוס" (ראו סעיף 10 לכתב ההגנה).

הואיל ומדובר בקורס בונוס, אשר לא חוייב בתשלום מלכתחילה והואיל שמדובר בקורס אשר התובעת לא התכוונה ולא רצתה להשתתף בו, אין מקום לחייב את התובעת בסך הנ"ל (1,900 ש"ח).

יתרה מזאת, הנתבעת טוענת כי ההחלטה לחייב את התובעת בסכום האמור התקבלה על ידי וועדה מיוחדת מטעמה ואולם פרוטוקול וועדה שכזו לא הוצג וכלל לא ברור על יסוד מה הוחלט לחייב את התובעת בסכום האמור לעיל ולמה דווקא בסכום זה. יחד עם זאת, בדיון נוסף שנערך בוועדה האמורה, הוחלט בסופו של דבר לחייב את התובעת בסך של 1,120 ש"ח ולא 1,900 ש"ח, וגם לשינוי זה לא ניתן הסבר ממשי.

בעניין זה, עדותה של התובעת עדיפה ומהימנה על עדות נציגות הנתבעת, כי התובעת לא חפצה בקורס חשבי השכר הנ"ל ובקורס נוסף של "משרד ממוחשב" שהוצע לה, כי אם בקורס הספציפי אליו נרשמה ושילמה, כך שאף אם השתתפה במספר שיעורים בקורס אחר, שמוגדר על ידי הנתבעת כקורס בונוס, עשתה זאת בעל כורחה וללא ציפייה כי תידרש לשלם בעבורו.

עוד טוענת הנתבעת, כי אינה מחויבת להשיב לתובעת את מלוא הסכום ששילמה כמפורט לעיל, וזאת מן הטעם שבטופס ההרשמה נאמר, כי פתיחת הקורס תלויה במספר המשתתפים. טענה זו לא הוכחה על ידי הנתבעת, לא הוצג מסמך שמעיד ו/או מגדיר מה מספר המשתתפים הנדרש לפתיחת הקורס ו/או כמה נרשמו בפועל. לפיכך, נראה כי אין לטענה זו כל מקום בענייננו.

אשר על כן, נראה כי היה מקום להחזיר לתובעת את מלוא הסכום אותו שילמה, ומכאן שעל הנתבעת להחזיר לתובעת את הסכום של 1,120 ש"ח המפורט לעיל.

סיכומו של דבר:

על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 1,120 ש"ח וכן הוצאות משפט בסכום של 250 ש"ח תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום ד' ב אדר ב, תשס"ח (11 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

הקלדנית: נאוה ד.