בבסיסה של תביעה זו, התקשרותו של התובע עם ביה"ס "תפנית", מטעם היחידה ללימודי חוץ של האוניברסיטה הפתוחה - שהיא הנתבעת.
מטרת ההתקשרות היתה לימודיו של התובע בקורס יועצי השקעות ומנהלי תיקים.
זאת עשה התובע, כך לדבריו, לא לפני שבירר במספר מקומות ומצא כי לנתבעת מוניטין והיא המקום שיתאים לצרכיו.
במועד ההרשמה לקורס, אשר לא כללה מבחני כניסה/התאמה כלשהם, הובהר לו, כך נטען, שמדובר בקורס אשר אחוזי ההצלחה בו גבוהים. הוא שילם את עלות הקורס - 10,000 ש"ח באמצעות כרטיס אשראי, בעשרה תשלומים.
ביום הראשון ללימודים, הוחתם התובע, כמו גם יתר התלמידים החדשים על התקנון של הנתבעת, בו נאמר כי לאחר השיעור החמישי בקורס - לא ינתן החזר כספי.
תחילת הלימודים בקורס היתה ב-2.1.07 וביום 20.3.07, פנה התובע, במכתב, אל הנתבעת וביקש להפסיק את לימודיו בקורס וכן ביקש, לפנים משורת הדין, להפסיק את החיובים הכספיים בגין קורס זה.
לדבריו, במשך אותם חודשיים שחלפו, מתוך שמונה עשר החודשים המיועדים לכל הקורס, ולמרות שלא החמיץ ולו שיעור אחד, גילה כי למרות מאמצים כנים וקשים, הוא מתקשה מאוד בהבנת החומר הנלמד.
לצערו כי רב, גילה כי הוא אינו היחיד במצב זה וכמוהו עוד תלמידים רבים וכי חרף מאמצים כנים אין המרצים מצליחים להייטיב את מצבו. הוא פירט כי במהלך אותה תקופה קצרה "הוצף" בשיעורים ותרגילים, בחומר שלא היה בספרי לימוד אלא בחוברות מצולמות - ולמעשה לא ניתן יהיה להביא אותו לרמת הלימודים ו/או ההבנה הנדרשת.
בדיון בפני חזר התובע על טענותיו, ואף הצטייד במכתבים של רבים מחבריו ללימודים שחזרו על הטענות, הדגישו חלקן, ואף הוסיפו עליהן - מרביתם התלוננו על חילופי מרצים, על מרצים לא מקצועיים, מתן חומר רב לא מאורגן ולא מסודר, וחלקו אף ממש סמוך לפני השיעורים, העברה לא מקצועית של החומר ועוד ועוד - נראה היה כי דעת מרבית המשתתפים בקורס לא נוחה הימנו.
לתמיכה בטענותיו הגיש התובע מכתב של תלמידה בקורס גב' אסיה גוטמן - אשר גם היא העלתה טענות רבות מאוד על דרך העברת הקורס ולדבריו - פונה זו פוצתה על ידי הנתבעת ועל כן לא ברור לו מדוע נהגו עימו בדרך של איפה ואיפה.
נציגי הנתבעת עשו ככל יכולתם להגן על תכנית הקורס ועל השם הטוב של מוסדם והגם שהותקפו על ידי התובע בשאלה כי הנה התימוכין הטובים ביותר לטענותיו נגד קורס מסויים זה הוא כי מחצית התלמידים - חמישה עשר עזבו אותו, כיוון שלא יכלו להצליח בו - הם ציינו כי אינם "מסתכלים על סטטיסטיקות".
נכון גם כי כל הכותבים לא היו עדים בבית המשפט ולא נחקרו בחקירה נגדית על ידי הנתבעת. יחד עם זאת, יש להניח כי כותבים רבים כל כך אינם מחבריו הטובים של התובע. כותבים אלה אכן גם לא הצטרפו לתביעתו וככל הנראה גם לא פנו קודם לכן בכתב אל הנתבעת וטעמיהם - עימם. יחד עם זאת, יש להניח שאין להם כל אינטרס מיוחד בתביעתו זו של התובע, בבית משפט זה, נגד הנתבעת, כאשר חלקם עדיין לומדים אצל הנתבעת.
כך או כך, גם אם חלק מטענותיהם אינו נכון לגמרי, או מופרז במעט, או נכתב לבקשת התובע - הרי שההצבר של מכתבים אלה, שנכתב על ידי אנשים שונים - ולו גם לבקשתו של התובע כתימוכין לפנייתו/תביעתו - מעלה תמיהות.
יותר מכל, אכן מעלה תמיהה מכתבה של גב' גוטמן, המראה כי טענותיו של התובע, כמו גם של חבריו, אינן בעלמא.
מבלי להכנס לתוצאות מכתב זה - כפי שביקשה הנתבעת לעשות משאבחנה אותו לענין התוצאה (פשרה עם גב' גוטמן, שאין ללמוד ממנה דבר, המשך לימודיה של גב' גוטמן בקורסים אחרים וכו').
יש ללמוד ממכתב זה על עצם הטענות ועל נכונותן.
נדמה כי טענותיו של התובע הן מועטות ומינימליות בהתייחס לטענותיה של גב' גוטמן באשר לקורס זה.
יתכן וברגיל היה מקום להצמד ללשונו הפורמלית של תקנון הנתבעת ולקבוע שלאחר השיעור החמישי אין מקום להחזר כספי כלשהו.
ומוכנה אני אף לומר יותר מכך, כי דרך כלל, כך יהא נכון לפסוק, שכן זוהי דרך הדברים להתנהל וברגיל על תלמיד לקבל עליו את התקנון, לרבות הסעיפים שאינם נוחים לו, שכן אחרת נשליט דרכי ניהול והתקשרויות פסולות ונפגע בכאלה עתידיות.