התובעים, שלוש משפחות ולהם ילדים קטנים בגילאי 3 שנים לערך, רכשו מן הנתבעת חופשת סופשבוע לאחר שהתרשמו מפרסומים של הנתבעת שכללו התיחסות להעסקת הילדים בחופשה, כלשון הפרסום "הילדים - מלכים וההורים נהנים", ועל סמך מצג מפתה כי במקום 'ממלכת ילדים'.
המדובר בבילוי סופשבוע מיום 15.3.07 עד ליום 17.3.07 במלון המלך שלמה באילת.
לטענת התובעים, הם בחרו את הנופש דווקא במלון זה על יסוד המצג שהציגה הנתבעת באתר האינטרנט (וגם אושרו בטופס ההזמנה) ומהם נלמד יחס מיוחד לילדי הנופשים. כך הוצג באתר האינטרנט כי המלון הוא "מלון משפחתי המציע אוירה תוססת פעילות שלא נגמרת...וגולת הכותרת - ממלכת הילדים. האטרקציה הגדולה והיחידה מסוגה במלון בישראל - רק לילדים!".
לטענת התובעים עם הגיעם למלון ביום המיועד הסתבר כי ממלכת הילדים סגורה בגלל שיפוצים.
התובעים מלינים על כך שהנהלת המלון ידעה מבעוד מועד על השיפוצים הנערכים בממלכת הילדים ומטעמים שלה לא הודיעה לתובעים, ולא נתנה בידיהם את הבחירה אם לצאת לנופש למרות שממלכת הילדים סגורה.
התובעים שהעידו בבית המשפט, (נתבע 3 לא התיצב והשאיר לאחרים להביא דבריו), ציינו אמנם כי צוות המלון טרח וניסה לתת תחליפים לממלכת הילדים הסגורה אך החלופה היתה "עלובה" ולא מספקת, בודאי בשוואה ל"אטרקציה" שהובטחה. כך הלינה התובעת 1 כי המקום שהוקצה לילדים היה "בקומה מינוס 1 ללא חלונות, היו מספר עמדות פלסטיישן שלא היתה רלוונטית לבת שלי, סירת גומי קטנה מלאה בכדורים. היתה גם טלויזיה מקרטעת.." [עמ' 2 ש' 3-4].
עוד ציינה התובעת 1 כי הוצע להם להשתמש בשירותי מלון סמוך בו יש הפעלה לילדים, וכן הוצעה להם ארוחת ערב, אותה קבלו כפיצוי כי הניחו שביום שבת תפתח ממלכת הילדים, אך זו לא נפתחה גם ביום האחרון לשהותם.
התובעים חזרו והדגישו כי הם לא התכוונו להגיש תביעה משפטית, אך מאחר שהפיצוי שהציעה להם הנתבעת לא היה מספק הם בחרו בדרך התביעה.
בתביעתם מבקשים התובעים לקבל החזר
כספי מלא של עלות הנופש שרכשו (1,634 ש"ח לכל משפחה) וכן 200 ש"ח לכל משפחה, עבור הוצאות הדלק לאילת.
בכתב ההגנה וגם בעת העדות בבית המשפט הודתה הנתבעת שממלכת הילדים אכן היתה סגורה לרגל שיפוצים, והיא הצרה על כך. עוד לדבריה הממלכה היתה אמורה להיות פתוחה בעת שהתובעים שהו במקום אלא ש"כתוצאה מאילוצים שאינם בשליטת הנתבעת הנובעים מעיכובים של ספק האטרקציה נדחתה פתיחת הממלכה" [סעיף 3 לכתב ההגנה]. לדברי הנתבעת היא הציעה לתובעים חלופות כפיצוי, הן בדרך של חלופות שהיו במקום ושמשו את כל ילדי הנופשים במלון, ובין השאר מקום הפעלה לילדים שכלל עמדות משחק מחשב, עמדות טלויזיה וידאו להקרנת סרטים, פינות יצירה ועוד, והן פיצוי ספציפי לתובעים, שכלל כניסה למצפה התת ימי באילת, בשווי של מאות שקלים, ארוחת ערב ל-9 בני משפחות התובעים (בשווי של 1,125 ש"ח) וכן הנחה של 25% בעת השהייה הבאה במלון, וכדי להמנע מתביעה בבית המשפט הסכימה הנתבעת להגדיל ההנחה ל- 50% מעלות השהייה הבאה של התובעים במלון. לטענת הנתבעת השווי הכספי של הצעות הפיצוי אינו מבוטל, אך התובעים דחו את ההצעות. (למעט ארוחת הערב אותה אכלו על חשבון הנתבעת).
הטענות למצג שווא ולהפרת התחייבויות חוזיות עומדות בבסיס התביעה.
אכן, נראה כי המצג שהציגה הנתבעת לא היה מצג נכון לעת שהות התובעים במלון, ואין ספק כי התובעים התאכזבו. סביר בעיני שהיה פער בין הציפיות שנבעו מהסתמכות הגיונית על המצג בו הוגדרה ה'אטרקציה' כייחודית בכל מדינת ישראל, לבין ההפעלה החלופית של ילדי הנופשים, גם סביר בעיני כי מניע חשוב לבחירת המלון של הנתבעת כמקום הנופש היתה האטרקציה האמורה.
משכך, אין לי אלא לקבוע כי הנתבעת הפרה את ההבטחה החוזית שנתנה בעצם אישור ההזמנה ביום 3.1.07, (צורף לכתב התביעה) וממנה ניתן ללמוד על הבטחות הנתבעת - "אירוח כיד המלך...מלון משפחתי המציע אוירה תוססת, פעילות שלא נגמרת,...וגולת הכותרת ממלכת הילדים. האטרקציה הגדולה והיחידה מסוגה במלון בישראל - רק לילדים! ג'ימבורי, סדנאות יצירה, חדרי מחשב, משחקים, הפעלות, תפאורות מהאגדות, תחפושות וצעצועים...הילדים בידיים טובות והראש נקי. זוהי חופשה אמיתית. זה הרוגע. זה מלון ישרוטל המלך שלמה. הממלכה שלך."
אין ספק כי המצג שהוצג לא קוים, וכי התיאור האולטימטיבי על החופשה, שהיה בבסיס הציפיות לחופשה מסוג אחר, לא התמלא.
יחד עם זאת עלי לציין כי לאורך כתב התביעה והצרופים שלו כמו גם לפי דברי התובעים ונציג הנתבעת, נראה כי הנתבעת לא זלזלה בתלונות התובעים וניסתה להנעים את שהותם במלון באופן המיטבי; אמנם קיים פער בין המובטח לבין מה שניתן בפועל, אולם התובעים לא הציגו כל תיעוד או תמונות של חדר המשחקים החלופי לגביו נטען בחריפות כי התחליף היה "עלוב" ואין לי אלא לקבל כי הוצע תחליף ראוי שהגם שלא עמד בסטנדרט שבמצג היה בו לשמש תחליף ונעשו פעולות להנעים את החופשה לילדי הנופשים.
לא רק זאת אלא שהנהלת המלון ניסתה לפצות את התובעים בדרך של כניסה ללא תשלום למצפה התת ימי - אך התובעים דחו את ההצעה, כך גם הוצעה לכל התובעים ארוחת ערב מלאה על חשבון המלון, בעלות נכבדה, הצעה שהתובעים ראו לקבלה וגם מימשו אותה.
מקריאת ההתכתבות בין התובעת 1 לבין הנתבעת למדתי על התיחסות רצינית של הנתבעת לטענות כמו גם נטילת אחריות למחדל, אולם התובעים דחו כל הצעה של הנתבעת וציינו כי כל הפיצויים המוצעים אינם רלוונטיים לגביהם וכי הדבר היחידי שיספק אותם הוא "...חופשה נוספת באותה מתכונת בבית המלון לשלושת המשפחות...", ובמקביל לדרישתה האמורה ראתה להבהיר לנתבעת כי פנתה ל"מספר כתבי צרכנות בעתונים...ויש בכוונתי לפנות לעוד גורמים כמו אתר tapuz וכמובן המועצה לצרכנות של(ה) אגיש תלונה"...
לאחר שעיינתי בתביעה בצירופים אליה, באתר האינטרנט ובכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת אכן סיפקה חופשה השונה מזה שהובטחה. יחד עם זאת לא הוכח לי ולא שוכנעתי כי הפער ונסיונות הנתבעת להנעים את שהות התובעים גרעו מן ההנאה הכללית של החופשה ובודאי שאינם מצדיקים החזר כל התמורה ששולמה, שמשמעה המשפטי הוא ביטול העיסקה, הגם שהתובעים כבר ניצלו את החופשה.
הפער בין המצג של הנתבעת מצדיק לכל היותר פיצוי מה, ונראה כי הפיצוי שהציעה הנתבעת היה במסגרת הסביר.