לפסק הדין בעניין המוסד לביטוח לאומי נ' החברה העירונית ראשון לציון לתרבות ספורט
ביטוח לאומי שילם כארבעה מיליון שקל לאדם שהותקף בידי שימפנזה כשביצע עבודות של"צ בחי-כיף בראשל"צ. בקשת המוסד להחזרים מעיריית ראשון לציון לא התקבלה כדי לא לפגוע בעידוד עסקים לקלוט אליהם מבצעי עבודות שירות.
לפני כ-16 שנה נאשם שנידון לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור ב"חי כיף" בראשון לציון, הותקף ע"י שימפנזה בעת העבודה, נפצע באורח קשה ונותר עם 100% נכות.
ב-2009 הסכימו בעלות ה"חי-כיף" ומעניקות מסגרת השל"צ - עיריית ראשל"צ והחברה העירונית - לשאת באחריות של 90% לנזק של הנפגע ושילמו לו, באמצעות חברת הביטוח "כלל", פיצוי של 1,035,907 שקלים.
ביטוח לאומי, שהעמיד את הגמלאות ששילם ועוד ישלם לנפגע בסכום של כארבעה מיליון שקלים, הגיש תביעת שיבוב נגד העירייה והחברה העירונית. משמעות התביעה הינה דרישה להחזרת מלוא הגמלאות שייאלץ לשלם לנפגע.
ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה לאחר שקבע שיש לעודד מסגרות של"צ, ולכן אין לאפשר למוסד להגיש תביעת שיבוב נגד חברות המעניקות מסגרת כזו.
בערעור שהגיש ביטוח לאומי לבית המשפט העליון, נטען שהענקת פטור מתביעת שיבוב למעניק מסגרת של"צ עלול לגרום לכך שמעניקי מסגרת, שלא יצטרכו לשאת בתוצאות המשמעותיות של רשלנותם, ינהגו בקלות ראש ולא ידאגו לשלומם של עובדי של"צ.
המשיבות עמדו על כך שהמחוקק התכוון להגן על מעניק מסגרת מפני תביעות שיבוב כדי לעודד את מעורבותן של חברות במלאכת השיקום המבורכת. לטענתן, כפי שביטוח לאומי לא יכול לחזור בתביעת שיבוב למעסיק, כך אינו יכול לחזור בתביעת שיבוב למעניק מסגרת.
פטור לעידוד מעניקי מסגרות
השופט ניל הנדל קבע כי אכן, החוק אינו מאפשר להגיש תביעת שיבוב נגד מעסיק מתוך הרציונאל שהוא מממן בעקיפין כל סיכון שיצר באמצעות התשלום החודשי של דמי ביטוח לאומי על העובד.
אלא שהשופט הזכיר, שהחוק קובע במפורש שלא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין מבצע השל"צ למעניק המסגרת.
עם זאת, קבע השופט שעידוד מעניקי מסגרת לקלוט לשורותיהם עובדי של"צ מחייב את דחיית בקשתו של הביטוח הלאומי: אם מעניק מסגרת יצטרך לשלם לביטוח לאומי מיליוני שקלים, כמו במקרה הנוכחי, סביר להניח שלהבא לא ימהר לקלוט עובדי של"צ.
לפי השופט, אמנם לשון החוק אינה מעניקה את הפטור מתביעת השיבוב במפורש, אך עם זאת, שיקולי מדיניות רחבים מטים את הפרשנות לרעת ביטוח לאומי. לשיטת השופט, השיקול האחד הוא עידוד מעניק המסגרת לקלוט לשורותיו מבצעי של"צ בשל תפקידן השיקומי החשוב.
השיקול הנגדי הוא הדאגה לשלומו של מבצע השל"צ. אך תכלית זו מתגשמת בפיקוח של המדינה על השל"צ באמצעות שירות המבחן. לכן, הפטור מתביעות שיבוב לא יהפוך את התנהלות מעניקי המסגרת ל"פרוצה", בפרט במקרה זה, שבו המשיבות הודו באחריותן ושילמו לנפגע למעלה ממיליון שקל.
משכך, פסק השופט שאין לביטוח לאומי זכות שיבוב כלפי מעניק מסגרת של"צ, ובהסכמת השופטים חנן מלצר ודפנה ברק-ארז, דחה את הערעור. ביטוח לאומי חויב לשלם למשיבות הוצאות של 25 אלף שקלים.
לדעתו של עו"ד יקי רנד העוסק בדיני ביטוח פסק הדין מעביר מסר חברתי ברור של עידוד מעניקי מסגרת שיקומית. אך עם זאת, לדבריו "קיים ספק רב אם שירות המבחן, אשר לשיטת בית המשפט מהווה גוף המפקח על סביבת העבודה של מבצע השל"צ, אכן מבצע מעקב וביקורת הולמים אחר אמצעי הזהירות הננקטים במקומות בהם מועסקים מבצעי של"צ".
לפסק הדין בעניין המוסד לביטוח לאומי נ' החברה העירונית ראשון לציון לתרבות ספורט
*עו"ד יקי רנד עוסק בדיני ביטוח ונזיקין
** המגיב לא ייצג בתיק
למדור: ביטוח
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין