מאת: עו"ד נועה ריין
לפסק הדין בעניין פלונית נ' מרפאת התאומים ואח'
אישה שעברה טיפול לייזר שהותיר בה כוויות חמורות, נדהמה לגלות ששלושת בעלי המרפאה לא הוסמכו לבצע טיפולי הסרת שיער. כשהגישה את התביעה - הסתבר שמטפל אחד ברח לחו"ל, מטפל אחר מאושפז במוסד פסיכיאטרי ונותרה רק מי שהציגה עצמה כמנהלת האדמיניסטרטיבית בלבד. מי יפצה את האישה הפגועה?
בשנת 2004 הגיעה אישה למרפאת התאומים ברמת גן ורכשה סדרת טיפולי הסרת שיער בלייזר. בעלי המרפאה, רופא ושותפתו לעסקים, החתימו אותה על טופס הסכמה, בו הוצהר, בין היתר, כי לא תוכל לבטל את העסקה וכי הטיפול לא יגרום לבעיות פיגמנטציה.
3 חודשים לאחר מכן נודע לאישה שבעלי המרפאה פירקו את שותפותם והיא נשלחה למרפאה אחרת שפתח הרופא, שם טופלה על ידי בנו. טרם הטיפול סימן הבן פסים בטוש על רגלי האישה, במקומות שבהם כבר עברה הסרת שיער. הטיפול לווה בכאבים עזים והאישה דרשה לעצור אותו. לאחריו גילתה על רגליה כוויות חמורות, בצורה של פסי זברה ארוכים.
בתביעה נזיקית שהגישה האישה לבית משפט השלום נגד שתי המרפאות ובעליהן, עתרה לפיצוי על הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו לה. לדבריה משהתברר לה שהשותפות פורקה, היא ביקשה לבטל את העסקה אך נתקלה בסירוב מוחלט ובלית ברירה המשיכה את הטיפול במרפאתו החדשה של הרופא.
בדיונים הסתבר, שאיש מהמטפלים לא היה מוסמך לבצע את הטיפולים, שהרופא עצמו ברח לחו"ל בעוד בנו, שביצע את הטיפול האחרון בתובעת, הואשם ברצח אמו ונשלח לאשפוז במוסד פסיכיאטרי. ההליך התנהל, אם כן, רק כנגד השותפה במרפאת התאומים וכנגד המרפאה עצמה.
הנתבעת הכחישה את אחריותה לנזק וטענה שתפקידה התמצה בניהול אדמיניסטרטיבי בלבד. לדבריה, על אף שהזהירה את התובעת לבל תמשיך את הטיפול במרפאתו של הרופא, היא לא שעתה לאזהרותיה.
הנתבעת הודתה כי לא הוסמכה לבצע את הטיפולים, כמו גם שותפיה - הרופא ובנו. עוד טענה, כי הכוויות הן תוצאה של תופעת לוואי מתרופה כלשהי שנטלה המטופלת.
אלא שהמומחה מטעם בית המשפט סתר את דעתה הלא-מלומדת: כוויות הזברה הן תוצאה ישירה של סימון הרגל בטושים, שכן קרן האור של המכשיר נספגה בגוון השחור של הטוש. לו היה מדובר בתגובת לוואי לתרופה, טען המומחה, הרי שהכוויות היו מתפרשות על כל אזורי הטיפול.
עוד ציין המומחה, שההבטחה שלא ייגרמו בעיות פיגמנטציה מטעה ונוגדת את המציאות.
לא תצליח להתנער מאחריות
השופטת לימור בן-שמן קיבלה את התביעה והטילה את מלוא האחריות על הנתבעת: התובעת שמה את מבטחה במתחזים, והנתבעת התנערה ממחויבותה כלפיה ואף הסתירה ממנה את העובדה שצוות המרפאה לא הוסמך לטפל במכשיר.
אם לא די בכך, ניסיון הנתבעת להטיל את האחריות להמשך הטיפולים על התובעת - דינו להיכשל: היא עצמה סירבה להחזיר לה את כספה, והפתרון היחיד שהציעה לה הוא הנחה במימון טיפולים חדשים.
נפסק שהנתבעת תפצה את התובעת ב- 48 אלף שקלים ותשיב גם את עלות הטיפולים - 5,198 שקלים. עוד תישא בעלויות המומחים, אגרת ביהמ"ש ושכר טרחת עורכי דין בסך 12 אלף שקלים.
השותף לשעבר ובנו חויבו לשפותה ב-60% מסכום הפיצויים הכולל, בתוספת 8,500 שקל שכ"ט והוצאות.
המסקנה: קראו היטב את הטפסים לפני שאתם חותמים. טופס ההסכמה עליו הוחתמה התובעת שלל את זכויותיה הבסיסיות כמטופלת: הוצג לה מצג שווא, על פיו המטפלים מוסמכים, לא הוסברה לה שיטת הטיפול והטופס לא שיקף מהימנה את תופעות הלוואי או את הסיכונים הכרוכים בטיפול.
מדובר בטופס חריג ביותר גם כיוון שנכתב שהתיק הרפואי לא יימסר לתובעת - בניגוד לחוק שאומר שהמידע שייך למטופל, ושאין אפשרות לבטל את ההסכם ולקבל את הכסף חסרה - בניגוד לחוק הגנת הצרכן.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' מרפאת התאומים ואח'
* עו"ד נועה ריין עוסקת בדיני נזיקין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין