לפסק הדין בעניין ג.מ. נ' אמדוקס ישראל
מאת: עו"ד אורי שאבי
עובד אמדוקס שפוטר כארבע שנים לפני גיל הפרישה תבע כ-2 מיליון שקל. השופטת פסקה שאמדוקס נהגה כשורה, אך לא סיפרה לעובד שפוטר בשל יחסי אנוש בעייתיים.
גבר יליד 1947 הועסק באמדוקס ישראל החל משנת 1987 ומילא בה תפקידים שונים של ניהול פרויקטים בתחום התכנות, כולל כמה שנות עבודה בארה"ב. עם חזרתו לארץ השתלב בתפקידים אחרים שנמצאו לו, ביניהם תפקידי מעקב אחר יישום המלצות ביקורת הפנים בחברה.
בשנות עבודתו הצליח העובד להסתכסך שוב ושוב עם קולגות ומנהלים ולערער על סמכותם, ועל אף זאת נעשו ניסיונות רבים לשלבו במחלקות שונות. בשנת 2009, לאחר עימות צורם במיוחד בין העובד לממונים עליו, הוחלט לבדוק את נחיצות תפקידו והוא יודע על המהלך.
בתחילת 2010 הוחלט לבטל את משרתו, להטמיעה בקרב עובדים קיימים ולפטרו. הוצעו לו שלושה מסלולי פרישה נדיבים ביותר הכוללים, בין השאר, פגישות יעוץ עם חברת השמה, פיצויים ושכר של שלושה חודשים קדימה, אך הוא סירב והגיש תביעה כנגד אמדוקס בבית הדין האזורי לעבודה בת"א ועתר לפיצויים של כ-2 מיליון שקלים.
לדבריו, במהלך כל שנות עבודתו הוא ביצע עבודתו על הצד הטוב ביותר ואף זכה לבונוסים. הוחלט לפטרו מאחר שבתפקידו הצביע על כשלים אתיים חמורים בהתנהלות החברה, מה שיצר נגדו אנטגוניזם.
עוד טען, כי פוטר ללא שימוע, ללא התחשבות בגילו ובנסיבותיו האישיות, ללא הגיון מקצועי ובשל סירובו לחתום על הסכם פרישה מקפח. מלבד הפיצויים הוא עתר להשבתו לעבודה באמדוקס במשרה מלאה, שכן היתה לו ציפייה לגיטימית להמשך תעסוקה עד לגיל פרישה.
אמדוקס טענה, כי על אף הבעיות הרבות שהיו לתובע בתחום יחסי אנוש, היא גילתה התחשבות בנסיבותיו ופעלה פעם אחר פעם על מנת למצוא לו תפקיד חלופי כדי להימנע מפיטוריו.
לדבריה, היא קיימה לעובד שימוע שנמשך כחודשיים, כשלבסוף נעשו הפיטורין משיקולי יעילות.
אמדוקס פעלה בהתחשבות מירבית
לאחר שמיעת העדויות קבעה השופטת אסנת רובוביץ-ברכש כי העובדה שהנתבעת המשיכה להעסיק את התובע חרף התלונות הרבות נגדו מראה כי פעלה כדין ותוך התחשבות מירבית בנסיבותיו האישיות, ויש בכך כדי לדחות את טענותיו.
עוד הוסיפה השופטת, שהנתבעת אמנם לא העלתה טענות נגד מקצועיות התובע, אולם אין בכך כדי להקנות לו זכות בלתי מעורערת לעבוד עד גיל 67. מה גם שהפיטורין אכן באו לענות על שינוי ארגוני בחברה: תפקידו של התובע מבוצע כיום על ידי עובדים קיימים, ללא כוח אדם חיצוני או חדש.
הפגם היחיד שמצאה השופטת בהליך השימוע הוא העובדה, שהיחסים העכורים בינו לבין הממונה עליו הם שהיוו הטריגר לביטול משרתו, ושיקול זה לא הוצג בפניו. על כן ישולמו לו פיצויים של 60,000 שקל.
מלבד זאת, קבעה השופטת, לתובע נערך שימוע ממצה והנתבעת פעלה תוך התחשבות מרבית בכל תקופת העסקתו ובמסלולי הפרישה האדיבים שלהם סירב, ואין מקום להשיבו לעבודה.
מאחר שחלק הארי של התביעה נדחה, קבעה השופטת, כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסך של 7500 שקל בלבד.
יצוין, כי יש עובדים שמצליחים להוכיח כי פוטרו לאחר שנות עבודה רבות על רקע גילם או בהליך פיטורים שאינו תקין. בנסיבות אלה הם עשויים לזכות בפיצוי משמעותי יותר מזה שנפסק במקרה זה.
לפסק הדין בעניין ג.מ. נ' אמדוקס ישראל
* הכותב הוא עו"ד העוסק בתחום דיני העבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין