להחלטה בעניין ינון זכריה נ' ש.ב.ה. שמירה וביטחון בע"מ
שומר שפוטר הגיש בקשה לאישור ייצוגית נגד חברת השמירה בה עבד, בטענה שלא נהגה להעניק לעובדיה שי לחג. בית הדין אישר את הבקשה, במסגרתה נתבע תשלום עבור שי לחג לכל שנת עבודה בה לא קיבל העובד שי.
עובד ששימש כסייר ביטחון ביישוב בית"ר עילית, פוטר מעבודתו בחברת שמירה לאחר 11 חודשים. הוא הגיש, לפיכך, תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, במסגרתה טען, בין היתר, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין ואי מתן שי לחג.
במרץ 2012, הגיש התובע, באמצעות באי כוחו, עוה"ד עמוס האוזנר ואייל אבידן, בקשה לאשר את התביעה, ככל הנוגע לאי מתן שי לחג, כייצוגית, כיוון שלטענתו, השי לא חולק לעובדי חברת השמירה בכללותם. זאת, אף שהיא חייבת בכך בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף השמירה, שנכנס לתוקף ביוני 2009 ומחייב את החברה להעניק לעובדיה שי לחג בראש השנה ובפסח. התובע ביקש כי לעובדים יינתן פיצוי של שי לחג בשווי 200 שקל לכל עובד.
כבר בתחילת פסק הדין, ציינה השופטת דיתה פרוז'ינין כי החברה לא הציגה גרסה אמינה ועקבית בדבר חלוקת שי לחג לעובדיה. כך לדוגמא, בכתב ההגנה לתביעה המקורית, טענה החברה כי משום שהתובע עבד פחות משנה, הוא לא היה זכאי לקבל שי לחג. לאחר מכן, בתגובתה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, טענה כי ניתן לו שי בראש השנה 2010.
לדברי החברה, התובע לא פנה אליה מעולם בעניין זה, ובכל 28 שנות קיומה היא נהגה להעניק לעובדיה שי בראש השנה ובפסח, ואם עובד מסוים לא קיבל את השי, הרי שמדובר בתקלה נקודתית.
אלא שהתובע הציג לבית הדין מכתב שנחתם בידי אחד מבכירי החברה, בו נכתב כי היא אינה נוהגת להעניק שי לחג וכי תביעתו מופרזת.
בתגובה, החברה ניסתה להתגונן בטענה שהמכתב יצא ללא בדיקה וניסתה לגמד את תפקידו של הבכיר. בנוסף טענה, כי ישנם מסמכים רשמיים וחשבונות המוכיחים כי העניקה שי לעובדיה.
חובת המעביד להעניק זכויות לעובד
השופטת קבעה כי החברה לא עמדה בנטל הראיות והציגה שלל גרסאות ללא כל בסיס. זאת, בעוד שהתובע הציג בפניה תשתית ראייתית ומשכנעת, המקיימת בסיס עובדתי לתביעה.
לפי השופטת, אין צורך להכביר במילים על חובת המעביד להעניק לעובדיו את מלוא הזכויות שהם זכאים להן לפי הוראות החוק, ביניהן צו ההרחבה, בפרט כאשר מדובר בקבוצת עובדים שזכויותיהן נרמסות לא אחת.
משכך, השופטת קיבלה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. הסעד המתבקש בתביעה יהיה תשלום עבור שי לחג עבור החגים שהיו בתקופת עבודתו של כל עובד ועובד ב-7 השנים שקדמו ליום הגשת התביעה. גובה התשלום, ציינה, ייקבע בדיון בתביעה הייצוגית לגופה.
השופטת חייבה את החברה בהוצאות משפט התובע של 10,000 שקל ללא קשר לתוצאות התביעה, בשל התנהלותה, שכאמור העלתה גרסאות סותרות ובכך גרמה לסרבול ההליך המשפטי.
להחלטה בעניין ינון זכריה נ' ש.ב.ה. שמירה וביטחון בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין