מאת: עו"ד ארז כהן
לפסק הדין בעניין בן-שושן ואח' נ' חברת רם ק.ר.ם בע"מ ואח'
עיריית אלעד ניסתה להתחמק מחובתה לקלוט לשירותיה עובדי כח אדם, בהתאם להוראת החוק החדשה, והורתה על פיטוריהם. בית הדין לעבודה קבע כי התנהלה בחוסר תום לב וחייב אותה לשלם לעובדים פיצוי כולל של 288 אלף שקלים.
בינואר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 12א' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, הקובע כי המעסיק בפועל חייב לקלוט עובדי כח אדם לאחר תשעה חודשי העסקה. עיריית אלעד, אשר חששה כי תחויב לקלוט עובדי כח אדם, שהועסקו כמלווי הסעות תלמידים בחינוך המיוחד, הורתה לחברת כח האדם רם ק.ר.ם. לפטר חלק מהעובדים.
משכך, ביוני 2008 קיבלו 16 מלווים, מכתבי פיטורים. זאת, מבלי שנערך להם שימוע. מיד לאחר מכן, בין היתר נוכח הקשר החם שנרקם בין המלווים לתלמידים והוריהם, זומנו המלווים לפגישה, על מנת לבדוק את העסקתם מחדש באמצעות חברת כח אדם אחרת. אלא שההצעה החדשה כללה הרעה משמעותית בתנאי עבודתם.
משכך הגישו המלווים תביעה נגד העירייה וחברת כח האדם להשבתם לעבודה ולהכרה בהם כעובדי העירייה וכן לפיצוי של 18 אלף שקל כל אחד, בשל פיטוריהם שלא כדין. לטענתם, אף שהגיעו לעבודתם בעירייה דרך חברת כח האדם, הרי שגם העירייה הייתה המעסיקה שלהם: היא זו שקבעה עבורם את סידורי העבודה, פיקחה על שעות העבודה שלהם ועל היעדרויותיהם.
הנתבעות, מצידן, הטילו את האחריות האחת על רעותה. העירייה טענה, כי בהסכם בינה לבית חברת כח האדם נקבע במפורש כי המלווים נחשבים לעובדי כח אדם בלבד, והיא זאת שצריכה לשאת במלוא התשלומים הנובעים מיחסי העבודה. לעומתה, טענה חברת כח האדם כי שימשה בסך הכל "צינור" להעברת המשכורות.
באשר לפיטורים עצמם, טענה העירייה כי אלה היו סבירים, בפרט כשהציעה להמשיך את העסקת המלווים.
השופטת נטע רות השתכנעה כי העירייה היא המעסיקה האמיתית של העובדים. התובעים, שהתקבלו לעבודה על ידי נציגי העירייה והיו נתונים לפיקוחה הבלעדי, פוטרו ביוזמת העירייה- לה היו השליטה המלאה והכח להחליט על הפיטורים. משכך, העירייה חבה כלפיהם חובות שונות הנובעות מיחסי עובד-מעביד, בהן חובת תום הלב.
עוד נפסק, כי אכן נפלו פגמים בהליך הפיטורים, בשל העובדה כי לא נערך לתובעים שימוע, וההצעה להעבירם להעסקה באמצעות חברת כח אדם חדשה, לא רק שעלתה לאחר הפיטורים, אלא מהווה התנהגות חסרת תום לב, תוך ניצול "חלון ההזדמנויות", על מנת להרע את תנאי העסקתם ולהתחמק מלמלא את הוראת החוק החדשה.
עם זאת, השופטת דחתה את התביעה לאכיפת יחסי עבודה, בשל העובדה כי בינתיים, התקבלו לעבודה עובדים חדשים כמו גם מטעמים שבקליטת עובדי עירייה חדשים.
משכך, פסקה השופטת לזכות התובעים את מלוא הסעד שביקשו בגין פיטוריהם שלא כדין, בסך של 18 אלף שקל לכל אחד, ובסך הכל - 288 אלף שקלים בתוספת הוצאות של 28 אלף שקלים. בסך הכל תיאלץ עיריית אלעד "להיפרד" מ- 316 אלף שקלים בשל מחדליה.
זהו צעד נוסף בדוקטרינה של "פריצת האוניברסליות" כך שגם במבנה העסקה משולש של מזמין עבודה ע"י קבלן כוח אדם או קבלן שירותים עשוי המשתמש בפועל להיחשב כמעסיק במשותף או אפילו כמעסיק בלעדי כמו במקרה זה, ולשאת בהשלכות הנובעות מקביעה זו.
לפסק הדין בעניין בן-שושן ואח' נ' חברת רם ק.ר.ם בע"מ ואח'
* עו"ד ארז כהן עוסק בדיני עבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין