מאת: עו"ד עמיקם שוחט
להחלטה בעניין מדינת ישראל נ' שיינר ואח'
האם נאשמים בעבירות מין זכאים לעיין ברישומי הטיפולים הנפשיים שעברה המתלוננת? ביהמ"ש העליון קובע מתי ואיך ניתן יהיה לעיין ברישומים, על אף הפגיעה הקשה בפרטיות המתלוננת. במקרה הנוכחי, אגב, דחה ביהמ"ש את בקשת הנאשמים מכל וכל.
באוגוסט 2013 התלוננה דיילת בחברת תעופה זרה, אשר שהתה בארץ במסגרת עבודתה, על אונס קשה שעברה בידי שני בחורים שפגשה במועדון בנמל תל-אביב.
נגד שני הבחורים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות אינוס ומעשי סדום. השניים אישרו שקיימו יחסי מין עם המתלוננת, אך טענו שזה היה בהסכמה. הם גם הכחישו כי ביצעו בה מעשי סדום, אף שבחומר החקירה יש תמונות של סדינים מוכתמים בדם.
על פי החוק וכחלק מזכותם להליך הוגן, מחויבת המדינה לתת לנאשמים לעיין בחומר החקירה שבידה. אם היא לא עושה זאת, יכולים הנאשמים לבקש משופט תורן, עוד טרם פתיחת המשפט, לחייבה למסור להם את החומר.
כך, בתיק זה, דרשו הנאשמים לעיין ברישומי הטיפולים הנפשיים שעברה המתלוננת בארצות הברית, בהם טיפולים שעברה כשהייתה בת שנתיים, לגביהם טענה המדינה כי אינם חלק מחומר החקירה.
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הנאשמים חלקית, והורה למדינה להעביר לנאשמים את הרישומים הנפשיים של שני טיפולים שעברה: האחד לפני האירוע והשני בעקבותיו.
המדינה, בתגובה, הגישה ערר לביהמ"ש העליון. היא טענה, כי אם הנאשמים מתעקשים לקבל את החומר, שחל עליהם חיסיון מטפל-מטופל, עליהם לבקש זאת לאחר שיתחיל המשפט, מהשופטים שדנים בתיק. עוד טענה, כי ייתכן שלפי כללי החיסיון האמריקאים, כלל לא ניתן להשיג את הרישומים, שנמצאים בידי המטפלים בארה"ב.
הנאשמים עמדו על כך שזהו חומר חקירה לגיטימי. לעמדתם, כפי שקיבלו את הרישומים הרפואיים לגבי מצבה הגופני של המתלוננת בעקבות האירוע, כך הם זכאים לקבל את רישומי טיפוליה הנפשיים.
"לערטל את המתלוננת מזכותה לפרטיות"
השופט יצחק עמית קבע כי כאשר מדובר בחומר שלא נמצא בידי המדינה והוא נהנה מחיסיון - עדיף להמתין לתחילת המשפט ולתת לשופטים שדנים בתיק להחליט מה טיבו, ולו כדי לאפשר למתלוננת, שעלולה להיפגע מחשיפתו, להשמיע את עמדתה.
השופט הסביר, כי פגיעה קשה בפרטיות המתלוננת כמו שעלולה להיגרם במקרה זה, תיתכן רק אם יוכח שמדובר בחומר חקירה מובהק המשרת את קו ההגנה.
השופט עמית מנה את השיקולים שעל ביהמ"ש לשים לנגד עיניו בבואו לדון בבקשה רגישה שכזו: ראשית, יש לוודא שמדובר בבקשה כנה ולא צעד טקטי שנועד להחליש את המתלוננת או להוכיח שהיא "האשמה".
אם הבקשה כנה, יש לגשת למלאכת האיזון בין זכות הנאשמים למשפט הוגן לזכות המתלוננת לפרטיות ולכבוד. בכלל זה, יש להתחשב גם באינטרס הציבורי שלא להרתיע נפגעי עבירה מלהתלונן ומלעבור הליך טיפולי, וכן לבדוק בידי מי נמצא החומר והאם אפשר להשיגו.
במקרה זה, קבע השופט, כי הנאשמים לא הצליחו לעבור את המשוכה הראשונה, כיוון שלא הוכיחו שבקשתם לגיטימית, ונהפוך הוא: עצם דרישתם לקבל רישומי טיפולים מילדותה המוקדמת של המתלוננת מעידה על כך שזהו צעד טקטי בלבד.
לדבריו, נאשמים שמעוניינים "לערטל את המתלוננת מזכותה לפרטיות, תוך חיטוט בסודותיה הכמוסים ובנימים האינטימיים והרגישים ביותר של נשמתה ופרטיותה", צריכים להוכיח שהחומר יכול לסייע להגנתם.
השופט התייחס להשוואה שערכו הנאשמים בין חומר רפואי-פיסי לחומר נפשי: ממצאי הבדיקה הרפואית שעוברת המתלוננת בסמוך לאירוע, קבע השופט, הם חלק מהותי מחומר הראיות והמתלוננת מודעת לכך שיגיע לנאשמים. לא כך באשר לטיפול הנפשי שהיא עוברת במטרה להחלים, ומתבסס על דיסקרטיות.
עוד, הבהיר השופט, כי הטיפול הנפשי אינו חקירה ולא ברור כיצד המידע על המצוקות הנפשיות של המתלוננת יעזור להגנת הנאשמים.
לבסוף ציין השופט את הקושי האמיתי להשיג את המסמכים, לאור העובדה כי הם נמצאים במדינת ניו ג'רסי, שם חל חיסיון מוחלט על היחסים בין קורבן עבירה למטפל.
משכך, השופט קיבל את הערר. עם זאת נקבע, כי הנאשמים רשאים לשוב ולבקש את החומר במהלך המשפט עצמו, ואז יחליט בית המשפט שדן בתיק כראות עיניו והבנתו.
להחלטה בעניין מדינת ישראל נ' שיינר ואח'
* הכותב הינו עו"ד העוסק במשפט פלילי
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין