מאת: עו"ד חן ספקטור
לפסק הדין בעניין אנציפה מסאפינט נ' מיקוד שמירה אבטחה שירותים ונקיון בע"מ
בית הדין לעבודה דחה את טענותיו של עובד ממוצא אתיופי לפיהן הופלה על ידי מעסיקיו על רקע מוצאו. אולם, קיבל את טענתו כי תנאי העבודה היו מחפירים עד כדי עבדות של ממש. על עבודה, אפליה וזכויות סוציאליות.
בחודש ספטמבר 2008 החל עובד, שמוצאו אתיופי, לעבוד כמאבטח בחברת שמירה. העובד סבר שהינו מופלה לעומת יתר העובדים מכמה בחינות, וכי אינו מקבל את זכויותיו בהתאם לחוקי המגן, עד שלבסוף, לאחר היעדרות לרגל מחלה, גילה שלא שובץ למשמרות במשך שבועיים.
העובד פנה למעסיקיו בכתב, ציין את תחושותיו וחשדותיו לאפליה על רקע גזעני ודרש את שיבוצו מחדש. משלא זכה למענה, הודיע העובד למעסיקיו על התפטרותו, ימים ספורים בטרם מלאה שנה לעבודתו.
העובד עתר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כנגד חברת השמירה בדרישה לפיצויים בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בעתירתו דרש גם פיצויי פיטורים, פיצויים בגין עוגמת נפש וכן תשלומים עבור זכויות סוציאליות שונות, שלטענתו לא שולמו לו כדין.
לטענתו, למעט בשבועיים האחרונים להעסקתו בהם לא שובץ כלל, הוא עבד בשיעור של למעלה מ- 100% משרה. בכל אותה תקופה, נשללו ממנו זכויותיו הסוציאליות והוא סבל מאפליה קשה על רקע מוצאו. אפליה זו, לטענתו, מצאה את ביטויה במתן עדיפות לעובדים ממוצא ערבי או דרוזי בעריכת סידורי העבודה וכן בטיב הציוד שסופק.
הנתבעת מצידה, הכחישה את הטענות וציינה כי התובע התפטר ללא הודעה מוקדמת כנדרש. עוד טענה, כי תנאי עבודתו היו שווים לאלו של יתר העובדים, וכי הוא מעולם לא התלונן על יחס מפלה בפני נציגי החברה.
עבדות של ממש
לדברי השופט אייל אברהמי, ממכלול הראיות עולה תמונה של עבודה בתנאי עבדות ממש: התובע הועסק באופן אינטנסיבי ובניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה עד לכדי רצף של 36 שעות, וזכויותיו הסוציאליות לא שולמו לו כלל או שולמו לו באופן חלקי בלבד. על כן, קבע השופט, כי יש להכיר בהתפטרותו כמזכה בפיצויי פיטורים.
השופט אברהמי מתח ביקורת חריפה על הנתבעת, שהעסיקה את עובדיה שעות רבות מעל המותר בחוק, ופסק כי בשל כך בלבד יש לזכות את התובע בפיצויים בגין עוגמת נפש בסך 7,000 שקל.
יחד עם זאת, התביעה לפיצויים על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נדחתה, שכן לא הוכחה אפליה על רקע גזעני. השופט ציין, כי יתכן שהתובע ומספר עובדים נוספים חשו עלבון בעקבות חילופי דברים ביניהם לבין קבוצת עובדים אחרת, אולם ספק אם הרקע לכך הוא עדתי או גזעני.
משכך, נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בגין עגמת נפש וזכויות סוציאליות בסך של כ-28 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט של 5,000 שקל.
נראה, כי ביה"ד האזורי לעבודה ממשיך במגמתו להגן ולעגן זכויות עובדים, במיוחד כשמדובר סקטור סוציואקונומי חלש, דוגמת עובדי האבטחה, אשר מנוצל ע"י המעסיק עד לכדי התנהגות מחפירה, כהגדרתו.
בנוסף, בכך שביה"ד קבע כי חריגה גסה מחוק שעות עבודה ומנוחה מהווה עילה לפיצוי על עגמת נפש, רכיב שאינו תדיר בפסיקתו, הוא הוסיף לה מימד אתי.
לפסק הדין בעניין אנציפה מסאפינט נ' מיקוד שמירה אבטחה שירותים ונקיון בע"מ
* הכותב הוא עו"ד העוסק בין היתר בתחום דיני העבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין