מאת: עו"ד אפרת נחמני בר
לפסק הדין בעניין אמיר בזזניסקי נ' מדינת ישראל
צעירה נכנסה עם בחור לחדר צדדי והתנשקה עמו. לאחר מכן היא החליטה שאינה מעוניינת במגע וביקשה להפסיק. הבחור היה בטוח שהיא "משחקת אותה קשה להשגה" והמשיך בשלו. האם מדובר באינוס? ביהמ"ש העליון מבהיר: "לא, זה לא".
באחד מלילות מרץ 2012 הגיעה צעירה עם שלושה חברים למסיבה שהתקיימה על גג בתל אביב. לאחר שיחה קצרה עם הברמן במקום, הצעירה התלוותה אליו לחדר צדדי והשניים החלו להתגפף.
אלא שבשלב מסוים, כך לטענת הצעירה, היא ביקשה ממנו להפסיק. הצעיר לא שעה לבקשותיה והחל לגעת באזורי גופה האינטימיים למרות התנגדותה המילולית והפיסית, ובסופו של דבר החדיר אצבעותיו לאיבר מינה.
שיחת טלפון שקיבלה באותה שעה היא שהושיעה אותה והיא הצליחה לצאת מהחדר. עם צאתה, סיפרה הצעירה הנסערת על שאירע לחבריה, והם דיווחו על האירוע למשטרה.
נגד הצעיר הוגש כתב אישום, שייחס לו עבירות מין, מעשים מגונים ואונס (החדרת אצבעותיו לאיבר מינה מהוות, לפי החוק, אונס).
בתשובה, טען הצעיר כי בסך הכל התחבק והתנשק עם הצעירה ותו לא. בשלב הסיכומים, שלב מאוחר של ההליך, העלה סניגורו קו הגנה חלופי: הוא טען כי הצעיר "טעה במצב הדברים" - הוא לא הבין שהמתלוננת לא רצתה בו, לאור העובדה שבתחילה היא כן הייתה מעוניינת.
ביהמ"ש המחוזי לא קיבל את טענות ההגנה, ותוך הסתמכות על עדות המתלוננת והעדים מטעמה, הרשיע את הצעיר וגזר עליו, בדעת רוב, שנתיים מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופיצוי של 10,000 שקל למתלוננת.
הצעיר ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו וגזר דינו. בערעורו, התמקד בטענה, כי לא הבין שהמתלוננת אינה מעוניינת בו בשל התנהגותה המטעה. לדבריו, הוא היה בטוח שהיא רוצה "לזרום" ורק ניסתה להראות לו שאינה "קלה להשגה". עוד טען, כי העונש שהוטל עליו חמור ואינו מתחשב בנסיבותיו האישיות, בהן העובדה שהוא מטפל באחיו הצעיר בגפו.
המדינה התנגדה לערעור. בין היתר היא טענה, כי טענת הטעות סותרת לחלוטין את הגרסה הראשונה שהציג המערער, על פיה לא היה בינו לבין המתלוננת מגע מיני, למעט נשיקות וחיבוקים. עוד הוסיפה, כי המערער לא הסביר מדוע העלה את הטענה בשלב מאוחר ולא הוכיח אותה בראיות.
אפשר לסרב בכל שלב
השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי ככלל, ניתן להימנע מלהטיל אחריות פלילית על אדם שטוען כי טעה בהבנת המציאות. אולם, לשם כך, עליו להוכיח זאת בראיות מוצקות, בהן ראיות בדבר מצבו הנפשי. משלא הובאה כל ראיה בנוגע למצב בו היה המערער בעת האירוע - בעוד שהוכח באופן מוצק כי המתלוננת התנגדה במילים ובהתנהגות - לא ניתן לקבל את טענתו.
יתרה מזו, יש טעם לפגם, שהמתלונן לא העלה גרסה זו בעצמו עוד בפני המשטרה, אלא מיד הכחיש את המעשים.
במקרה זה, קבע השופטת, כי המערער עצם את עיניו להתנגדויות המתלוננת, ובכך נטל את הסיכון למעורבותו באונס באופן מודע.
לסיום, ציינה השופטת כי היא מקווה שפסק דין זה יטמיע עוד יותר את התפיסה ש"לא זה לא". השופט רובינשטיין, שהצטרף לעמדתה יחד עם השופט יורם דנציגר, הדגיש כי דווקא לאור השינויים החברתיים והאווירה המתירנית של היום, חשוב להבחין היטב בין הסכמה לאי הסכמה.
לסיכום, גם באווירה מינית וגם תוך כדי מגע מיני, נשים אינן מאבדות את האוטונומיה על גופן. הן יכולות לסרב להמשך המגע בכל שלב, וצריך לכבד את רצונן. יש להוקיע תפיסות תרבותיות, לפיהן סירוב להמשך מגע מיני אינו אלא מניפולציה במסגרתה נשים רוצות להראות שהן 'קשות להשגה' ולפיכך יש להתעלם מהן ולהמשיך "לכבוש" את גופן ביתר שאת. זוהי תפיסה אלימה ודורסנית, הפוגעת בכבודן של נשים, וטוב שבית המשפט העליון הבהיר עניין זה.
* הכותבת עוסקת במשפט פלילי ובסוגיות של מגדר ומשפט וזכויות קרבנות עבירה
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין אמיר בזזניסקי נ' מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין