מאת: עו"ד אורית פרלמן - שמסיאן
לפסק הדין בעניין נ.ק. נ' מנה י.א. בע"מ ואח'
בעת ששלפה אריזות קרטון, התמוטט על האורזת משטח עץ ונגרמו לה נזקים שהותירו אותה עם נכות. האם המפעל הפר את חובתו לשמור על כללי הבטיחות בעבודה? בית המשפט סבר שכן, וחייב אותו בפיצוי. עו"ד אורית פרלמן-שמסיאן מברכת: "ביהמ"ש לא וויתר למעביד".
התובעת, ילידת 1949, נפגעה בתאונה. התאונה אירעה, כאשר במהלך עבודתה כאורזת במפעל מזון, בשעה ששלפה אריזות קרטון שהיו מאוחסנות על גבי משטח עץ, התמוטט עליה משטח עץ אחר שהיה עמוס באריזות קרטון, פגע בה והפילה לרצפה. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ונקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 30%.
בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בירושלים נגד המפעל והמבטחת שלו- 'איילון', דרשה העובדת פיצוי בגין הנזקים הגופניים שנגרמו לה בעקבות האירוע. היא טענה, כי המפעל התרשל כלפיה בכך שלא שמר על רמת בטיחות סבירה בהצבת המשטחים.
הנתבעות טענו מנגד כי לא הוכחה אחריותן לאירוע, שכן לא הוכח כי נפל פגם בשיטת העבודה הנהוגה במפעל. עוד טענו, כי התובעת אחראית לנזקיה ברשלנותה התורמת.
לעניין הנזק, הגישה התובעת חוות דעת רפואית בתחום האורטופדי, לפיה נותרו לה בעקבות האירוע 30% נכות צמיתה. הנתבעות, לעומת זאת, הגישו חוות דעת רפואית לפיה נותרו לתובעת 5% נכות צמיתה בלבד. בשל הפער הגדול בין חוות הדעת, מונתה מומחית מטעם בית המשפט, אשר קבעה לבסוף כי בעקבות האירוע, לתובעת נותרו 10% נכות צמיתה.
הצדדים היו חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, בשאלת האחריות וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובעת בעקבות התאונה והפיצוי הראוי בגינו.
מעביד חייב להבטיח סביבת עבודה בטוחה
בית המשפט דן בשאלת האחריות לאירוע והשופטת יעל ייטב קבעה, כי "ההלכה הפסוקה הכירה בחובת זהירות מוגברת של מעביד כלפי עובדיו, המחייבת את המעביד, בין היתר, להבטיח לעובד סביבת עבודה בטוחה".
השופטת קיבלה את גרסת התובעת לאירוע וקבעה שהנתבעות לא עמדו בחובה המוטלת עליהן לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה. נפילת משטח קרטונים מגובה אינו בגדר סיכון סביר שיש להשלים עמו, קבעה השופטת.
עוד נפסק, כי על המעביד מוטלת החובה להבטיח שמשטחים שעליהם מונחים ארגזי קרטון יעמדו בצורה יציבה ובטוחה, ולא יפלו על אדם העובר לצדם או על עובד השולף אריזות קרטון מהערימה במהלך עבודת האריזה שהוא מבצע.
השופטת המשיכה וקבעה כי משהוכח שהמפעל הפר את חובות הזהירות המוטלות עליו וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלותו לבין הנזקים שנגרמו לתובעת - חייבות הנתבעות בפיצוי התובעת. טענות הנתבעות לאשם תורם מצד התובעת - נדחו על הסף.בשאלת הנזק אימץ בית המשפט את חוות הדעת של המומחית שמינה.
לסיכום - השופטת קיבלה את התביעה, וקבעה כי המפעל פעל ברשלנות כלפי התובעת. משכך- על הנתבעות לפצות את התובעת בגין כאב וסבל, הפסד הכנסות וגריעה מכושר השתכרות, עזרה וסיעוד, הוצאות רפואיות ונסיעות והוצאת לעבר ולעתיד. בסך הכל נפסקו לתובעת 186,031 שקלים (לפני ניכויי הכספים שקיבלה מביטוח לאומי) ובתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ.
לשים את טובת העובד בראש סדר העדיפויות
פסיקת בית המשפט אינה מוותרת למעבידים ודורשת מהם להקפיד על כללי הבטיחות בעבודה, תוך חיובם לשים את צרכי, בריאות וטובת עובדיהם בראש סדר העדיפויות.
הקביעה כי אין לייחס אשם תורם לתובעת, אשר נפגעה במסגרת עבודתה ובתום לב, הינה מבורכת, שכן מי שצריך לתת את הדין הם מקומות העבודה והמעסיקים, אשר פעמים רבות מפקירים את העובד ובטיחותו.
כולי תקווה כי בתי המשפט ימשיכו במגמת ההחמרה עם המעבידים בכל הנוגע לשמירת הבטיחות עבודה.
לפסק הדין בעניין נ.ק. נ' מנה י.א. בע"מ ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין