מאת: עו"ד דוד פייל
הידיעה פורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין פלונית נ' שירותי בריאות כללית
קטינה, שנולדה עם מום קשה בלב, בעקבותיו נדרשה לעבור ניתוחים סבוכים, שהותירו אותה עם פיגור שכלי קשה, הגישה תביעה לפיצוי נגד שירותי בריאות כללית. היא טענה, כי אילו הייתה אמה עוברת בדיקה לאיתור המום, היא הייתה בוחרת שלא להביאה לעולם במצב כזה. בית המשפט קיבל את התביעה.
במהלך ההיריון, בוצעה באישה בדיקת דם, שבה נמצאה רמה גבוהה של הורמון שלייתי. לפיכך, היא הופנתה לייעוץ גנטי אצל מומחה, אשר המליץ על ביצוע 3 בדיקות: דיקור מי שפיר, סקירת אולטרסאונד ואקו לב בשבוע 22.
הרופא המטפל שלח את האם לבצע את 2 הבדיקות הראשונות- שיצאו תקינות, אולם, בניגוד להמלצת המומחה, לא קבע לה תור לבדיקת אקו לב.
לאחר הלידה אובחן כי התינוקת סובלת ממום בלב מסוג HCG, עם יתר לחץ דם ריאתי. על כן עברה התינוקת ניתוח לתיקון המום, במהלכו סבלה מסיבוכים רבים, ולאחר שחרורה אובחנה כסובלת מפיגור שכלי קשה ובעיות רבות כגון אי שליטה על סוגרים ואי שקט פסיכו-מוטורי.
לפיכך, הגישה הקטינה באמצעות אמה, תביעה כנגד שירותי בריאות כללית, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
היא טענה כי אילו היה הרופא המטפל מפנה את האם לבדיקת אקו לב כהמלצת המומחה, והיה נודע לאם כי בתה עלולה לסבול ממום המצריך ניתוח קשה, היו הוריה מבקשים לסיים את היריון. זאת בפרט, לנוכח העובדה, שאחותה הגדולה סובלת משיתוק מוחין. לפיכך, דרשה התובעת פיצוי המשקף את הנזקים שנגרמו לה עקב נכותה הקשה.
זה המקום לציין כי התביעה הוגשה לפני שביהמ"ש העליון ביטל את עילת התביעה של "החיים בעוולה"- תביעה המוגשת על ידי קטין, בטענה כי טוב מותו מחייו.
הכללית טענה כי נזקי הניתוח לתיקון הפגם הלבבי הם נזקים רחוקים, שההורים לא יכלו לצפות, בין היתר משום שאחוזי הריפוי המלא בעקבות הניתוח גבוהים מאד. כך שגם אם ההורים היו יודעים על המום, סביר שלא היה בכך כדי להביא אותם להפסיק את ההיריון.
עוד נטען, כי האחריות לאי ביצוע הבדיקה מוטלת על אם התובעת, אשר ידעה כי עליה לבצעה, וכי ממילא מום כזה אינו מהווה הצדקה להפלה.
סביר להניח שהוועדה הייתה ממליצה על הפלה
השופטת אסתר שטמר קיבלה את התביעה במלואה, וקבעה כי אין די בכך שהאם ידעה על ההפניה לבדיקת אקו, כדי להטיל עליה אחריות לאי ביצועה.
כן נקבע, כי על פי העדויות, החשש העיקרי שעמד מאחורי הפניית האם לבדיקות הוא תסמונת דאון, ומאחר שמחלה זו נשללה בדיקור מי שפיר, לא הייתה לה כל סיבה לחקור מדוע הופנתה גם לבדיקת אקו לב ולתאם מועד לבדיקה זו.
לכן, כפי שהנתבעת קבעה לאם התובעת תור לדיקור מי שפיר, היה עליה לקבוע לה תורים גם ליתר הבדיקות, ובכלל זה אקו לב עובר.
השופטת הוסיפה, כי בהצטרף מצבה הנפשי של אם התובעת בשל מחלת בתה הבכורה, לאפשרות - ולו הרחוקה - שגם הבת שהיא נושאת ברחמה תסבול מפגם ממשי, סביר להניח שהועדה להפסקת היריון הייתה ממליצה על הפלה.
לפיכך, נקבע, כי הכללית אחראית לנזקי התובעת, ותשלם לה פיצוי של 8,155,603 שקלים בגין הנזקים הממוניים והבלתי ממוניים שנגרמו ויגרמו לה בעתיד. זאת, בתוספת שכר טרחת עו"ד של כ-2 מיליון שקל (23.4% מסכום הפיצוי), ובניכוי תגמולי הביטוח הלאומי שקיבלה, המסתכמים ב- 1,580,086 שקלים.
קביעה חדשנית
לדברי כותב שורות אלה, פסק הדין צודק ונכון, ושומר על עיקרון של דאגה כנה ואמיתית לצרכי היילוד הפגוע. כמו כן, יש לשים לב, כי הקביעה לפיה היריון האם היה מופסק, בעיקר בשל סיבות סוציאליות, הינה קביעה חדשנית וחשובה.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' שירותי בריאות כללית
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין