ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין רוזנטל ואח' נ' משרד הפנים
לאחר שנדחו שוב ושוב על ידי משרד הפנים, עתרו קשיש וצעירה פיליפינית לבית המשפט, על מנת שיכיר בהם כידועים בציבור, למרות פערי הגילאים והעובדה שלצעירה אין אשרת שהייה בישראל. בית המשפט נאלץ לבחון האם יש כאן אהבה.
קשיש שאיבד את שני בניו (האחד עקב מחלה והשני באסון התאומים), ובתו, שחיה בניכר, ניתקה עימו קשר, פגש בשנת 2007 באישה פיליפינית הצעירה ממנו ב- 35 שנים, ועבר לחיות עמה, בעודה נשואה לאזרח הפיליפינים, ואם לשלושה ילדים אשר שוהים שם.
כשנתיים לאחר שעברו לחיות יחדיו, עתרו השניים לוועדה במשרד הפנים, על מנת שיכיר בהם כידועים בציבור, ויסדיר את מעמדה של האישה בישראל.
משרד הפנים דחה את בקשתם כיוון שלא הגישו את המסמכים כנדרש, לאחר שתיקנו את הליקויים, הגישו בקשה נוספת, אך גם זו נדחתה, לאחר שנקבע כי מדובר במערכת יחסים של מטפל-מטופל ולא של בני זוג.
עתירה מנהלית שהגישו התקבלה, ובית המשפט הורה למשרד הפנים לבצע שימוע נוסף ולנמק את החלטתו בצורה מפורטת יותר. בשימוע החוזר, הגיעו הצדדים להסכמה, כי האישה תפעל להתרת נישואיה בפילפינים, ואז יגישו בני הזוג את הבקשה מחדש.
למרבה הפלא, גם לאחר שהתירה האישה את נישואיה, דחה משרד הפנים את בקשת השניים, הפעם מהסיבה שאינם יודעים אחד על השני די פרטים.
לפיכך, הגישו השניים עתירה נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. העותרים טענו, כי ההבדלים בתשובותיהם בראיונות נבעו מקשיי שפה (העותר אזרח אמריקאי שעלה מארה"ב).
עוד טענו, כי אין לקבל את העמדה, לפיה הם מנהלים יחסים טיפוליים, שכן העותר אינו זקוק למטפלת סיעודית, ולו זה היה המצב, יכול היה לשכור מטפלת ששוהה בישראל באופן חוקי. עוד הוסיפו, כי הם מתגוררים יחדיו מזה כ 6 שנים והעותר אף הוריש חלק מרכושו לעותרת.
"מערכת יחסים היא מוגנת רק אם מדובר בקשר של בני זוג שהחליטו לקשור את גורלם זה בזה", טען משרד הפנים והוסיף, כי כאשר בני הזוג אינם יודעים פרטים רבים זה על זה, אינם מבלים יחד ותכניותיהם לעתיד שונות, לא נראה כי תנאי זה מתקיים.
נגררו למסכת משפטית סבוכה ומיותרת
השופטת רות רונן קיבלה את העתירה, לאחר שבחנה האם מערכת היחסים היא אכן מערכת של ידועים בציבור, כלומר, האם הם מנהלים משק בית משותף וחיים יחדיו כבעל ואישה.
לעניין משק הבית המשותף, קבעה השופטת כי העניין פשוט- העותרים מתגוררים יחדיו מזה כ 6 שנים, ואמנם מי שמממן את העותרת הוא העותר, אולם היא משתמשת בכסף לצורך החיים המשותפים, ואין חולק שהדבר נעשה מרצונם של שני הצדדים.
מנגד, ציינה השופטת כי הבחינה הסובייקטיבית אם קיימת בין העותרים אהבה וחיבה, קשה יותר. היא קבעה, כי אמנם התגלו סתירות בראיונות העותרים, ויש ביניהם גם פערי גילאים ושפה, וכן הבדל סוציו-אקונומי, אך עם זאת, היא הוסיפה כי אין לשלול קיומה של זוגיות, רק משום שמערכת היחסים אינה קונבנציונלית, ויש לפתח סובלנות למגוון רחב של קשרים, שכן אין קשר אחד דומה למשנהו.
קשה לקבוע אם יש פה אהבה, אמרה השופטת לבסוף, אולם קבעה, כי לאור התנהלות משרד הפנים, אשר דחה את בקשות העותרים כל פעם מסיבה שונה, יש לדחות את טענותיו.
בהקשר זה ציינה השופטת, כי משרד הפנים יכול היה להסתפק בטיעון שמדובר במערכת יחסי מטפל-מטופל, ובכך לדחות את בקשת העותרים, אך במקום, הוא גרם להם להבין, כי אם העותרת תתיר את נישואיה, הדבר יגבר על הספקות באשר לזוגיות עם העותר, ובכך גרר אותם למסכת משפטית סבוכה ומיותרת.
לפיכך, העתירה התקבלה כאמור, וביהמ"ש קבע כי הצדדים הם ידועים בציבור, ומכח זה, זכאית העותרת לקבל מעמד בישראל.
לדברי עו"ד מיטל כסיף, העוסקת בתחום המשפחה, "פסק הדין הוכרע ברובו, על סמך התנהלות משרד הפנים. בסיטואציה אחרת, ספק אם היו העותרים זוכים למעמד של ידועים בציבור".
"על מנת להקנות לצדדים מעמד של ידועים בציבור, יש לבחון את היחסים בדרך שהתוותה הפסיקה (משק בית משותף וזוגיות כשל בעל ואישה), שכן למעמד הידועים בציבור יש השלכות רבות, ואם מערכת היחסים לא תיבדק, עשוי הדבר להוביל למתן זכויות שונות למי שאינם זכאים לכך", היא מסבירה.
לפסק הדין בעניין רוזנטל ואח' נ' משרד הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין