לפסק הדין בעניין חביב נ' גווילי ואח'
סכסוך בין שכנים בבית משותף הגיע לביהמ"ש- בעלת דירת הקרקע ביקשה כי השכנים לא ישתמשו בחצר המשותפת שבנתה בה חניה, ואילו בעלי דירת הגג ביקשו להשתמש בחניה, למרות שהם חסמו את הגג כשבנו עליו יחידת דיור. כיצד הכריע ביהמ"ש בסכסוך?
בבית משותף ברמת גן מצויות ארבע דירות- שתיים בקומת הקרקע ושתיים בקומה שמעליה, וכיאה לבית משותף, יש בו רכוש משותף הכולל חדר מדרגות, גגות וחצרות. בפועל, מזה שנים, כל אחד מבעלי הדירות עושה שימוש ייחודי בחלקים מהרכוש המשותף, כך- בעלת אחת מדירות הקרקע, סיפחה לעצמה חלק מהחצר ובנתה בה חניה מקורה, ואילו בעלי אחת מדירות הגג, סיפחו לעצמם חלק מהגג ובנו עליו יחידת דיור עם מרפסת.
אלא שסכסוך התגלע בין השכנים, כשבעלי דירת הגג הלינו על השימוש הייחודי שעושה בעלת דירת הקרקע בחצר, והשכנים תבעו זה את זה בבית משפט השלום בתל אביב.
בתביעה שהגישה בעלת דירת הקרקע, טענה כי היא מחזיקה בדירה ובחצר מ 1992, וביקשה כי בית המשפט יצהיר כי יש לה זכות שימוש ייחודית בחצר ויאסור על השכנים האחרים להפריע לה. היא טענה, כי עוד כשרכשה את הדירה, הייתה הסכמה בין השכנים לגבי חלוקת הרכוש המשותף, ובעלי דירת הגג, שרכשו אותה ב 2004, ידעו על הסכמה זו, ואף הם עושים שימוש ייחודי בשטח הגג הצמוד לדירתם.
בתביעה נגדית שהגישו בעלי דירת הגג, טענו כי אינם מסכימים לשימוש הייחודי שעושה בעלת דירת הקרקע בחצר, וביקשו כי ביהמ"ש יתיר להם להקים חניה לצד החניה שלה בחצר, ולאחר מכן שינה עמדתם וביקשו כי שעות החניה בחניה הקיימת יחולקו בינם ובין בעלת דירת הקרקע.
'שלי שלי, שלך שלי'?
השופטת יעל אחימן קיבלה את התביעה של בעלת דירת הקרקע ודחתה את התביעה הנגדית של בעלי דירת הגג.
נקבע, כי בין שכנים יכולה להיות הסכמה בדרך של התנהגות באשר לשימוש ברכוש המשותך, הגם שלא חתמו על הסכם, וזאת מתוך רצון למקסם את ההנאה מהנכס ותוך הקפדה על יחסי שכנות טובים. נקבע, כי בעלי דירת הגג, שידעו על הנוהג להצמיד חלקים ברכוש המשותף, אף סיפחו להם את הגג תוך מניעת השימוש בו מיתר הדיירים, ובכך למעשה הסכימו לנוהג.
"הטענה ולפיה יש לחלוק באופן שוויוני את הרכוש המשותף, צריכה היתה להתלוות למעשים כנים...", כתבה השופטת, "במצב הדברים הקיים, נראים גוילי כמי שאומרים 'שלי שלי, שלך שלי', עמדה כזו יוצרת חזות של חוסר תום לב". לפיכך נפסק, כי לאור עקרונות תום הלב, לא ניתן לקבל את עמדת בעלי דירת הגג.
לבסוף נקבע, כי בעלת דירת הקרקע יכולה להמשיך להשתמש בחצר שלה ללא כל הפרעה, כשלבעלי דירת הגג לא תהיה כל גישה לא לחצר ולא לחניה. נוכח דחיית תביעתם, חויבו בעלי דירת הגג בהוצאות של 10,000 שקל.
לפסק הדין בעניין חביב נ' גווילי ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין