לפסק הדין בעניין ברקוביץ' ואח' נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
לאחר שמע"צ הפקיעה חלק ניכר מקרקעות פרטיות לצורך סלילת כביש מכבית, נותרה שאלת גובה הפיצוי בגין ההפקעה- בעוד שבעלי הקרקע טענו כי יש לפצות אותם על כל השטח שהופקע, טענה מע"צ כי יש להפחית מהפיצוי שווי של 25% מהקרקע. ביהמ"ש: אין לאפשר פגיעה כה חמורה בקניין - מע"צ תפצה בגין כל הקרקע שהופקעה.
34% משטח קרקעות פרטיות באזור פתח תקווה הופקע לצורך סלילת כביש מכבית (דרך 471), המחבר בין כביש גהה לכביש 6, כשמע"צ תפסה את החזקה בשטח ב 5.5.96, ושילמה לבעלים חלק מסכום הפיצוי עבור ההפקעה, כשהצדדים נותרו חלוקים בשלוש שאלות הנוגעות ליתרת הפיצוי: מהו שווי כל מ"ר של קרקע? האם חלק הקרקע שלא הופקע נפגע כתוצאה מההפקעה והאם על מע"צ לפצות את בעלי הקרקע בגין כל הקרקע שהופקעה או להפחית מסכום הפיצוי 25% משווי השטח, שטענה כי היא מוסמכת להפקיע ללא פיצוי?
בשל כך, עתרו בעלי הקרקע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שיכריע במחלוקות. לטענתם, שמאי מטעמם העריך שווי מ"ר של קרקע ב 70$ אולם משנקבע בפסק דין קודם, שדן בהפקעת חלקה אחרת באזור, כי שווי הקרקע שם עומד על 85$ למ"ר, הרי שזהו שווי הקרקע שלהם גם כן. כן טענו, כי החלקה שנותרה בידיהם הפכה לחלקה שלא ניתן לעשות בה שימוש, וכי יש לשלם להם פיצוי בגין כל הקרקע שהופקעה.
לעומת זאת, טענה מע"צ, כי שווי הקרקע הינו 50$ למ"ר, כי יתרת החלקה לא נפגעה, וכי מהפיצוי שמגיע לבעלי הקרקע יש להפחית 25% מהשטח, אותו היא רשאית מכח חוק להפקיע ללא כל פיצוי.
אין לאפשר את הפגיעה בקניין
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קיבלה את העתירה חלקית.
באשר לשאלות הנוגעות להערכה- היינו, שוויו של כל מ"ר בחלקה והפגיעה ביתר החלקה, נפסק כי אין להתערב בקביעות השמאי שמונה ע"י ביהמ"ש בהסכמת הצדדים ועשה עבודתו נאמנה- כך, העריך השמאי את שווי כל מ"ר בקרקע ב 65$, כשאין לקבל את טענת הבעלים כי שוויה זהה לשווי הקרקע האחרת שהופקעה באזור, מאחר שאינה דומה במהותה לקרקע נשוא התובענה (שם דובר בהפקעה של 80% משטח חלקה חקלאית עם פוטנציאל גבוה לשינוי ייעוד לבנייה); וכן, כי יתרת החלקה לא נפגעה ושוויה לא ירד נוכח ההפקעה, כך שניתן לעשות בה שימוש מיטבי באמצעות תכנון ראוי.
עם זאת, קבעה השופטת, כי שאלת הפיצוי הכללי הינה שאלה משפטית, שההכרעה בה הינה, כי על מע"צ לפצות את בעלי הקרקע על כל הקרקע שהופקעה, החל מהמטר הראשון.
נפסק, כי אמנם לשון החוק מאפשרת לרשות להפקיע 25% מהקרקע ללא פיצוי, אולם נוכח מעמדה החוקתי של זכות הקניין, ולאור הפסיקה ששינתה את ההוראה וקבעה לא אחת פיצוי מלא עבור קרקע שהופקעה, גם במקרה זה, בו מדובר בהפקעה של אחוז ניכר מהקרקע, כשהקרקע שנותרה בידי הבעלים לא הושבחה כתוצאה מההפקעה, יש לחייב את מע"צ בפיצוי מלא.
"המדובר בענייננו בשיעור הפקעה משמעותי של 12,397 מ"ר מתוך שטח החלקה הכולל של 36,236 מ"ר, היינו הפקעה בשיעור של 34.2%. אם תתקבל טענת המשיבה, יופקעו מן החלקה 9,059 מ"ר ללא תשלום פיצוי. כאמור לעיל, המדובר בחלקה המוערכת על ידי המומחה מטעם בית המשפט לפי שווי של 65$ למ"ר. מכאן שהמשיבה מבקשת להפקיע, ללא תשלום פיצוי, שטח שלפי דעת השמאי המוסכם הוא בשווי של 588,835$. המדובר בפגיעה ממשית ביותר בבעל המקרקעין שאין לאפשר." כתבה השופטת.
לפיכך נפסק, כי על מע"צ לפצות את בעלי הקרקע בגין כל הקרקע שהופקעה ב 2,441,589 שקלים, כשלסכום הפיצוי יתווספו הפרשי ריבית והצמדה. כן חויבה מע"צ בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 70,000 שקל ובהשבת הסכום ששילמו בעלי הקרקע כשכ"ט לשמאי.
לפסק הדין בעניין ברקוביץ' ואח' נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין