לפסק הדין בעניין לביב נגד גוגל ישראל בע"מ
בית משפט השלום בת"א קבע כי גוגל אינה אחראית לתוכן מאמר המפורסם ע"י אתר אחר, ואשר ההפניה אליו נעשתה מקישור אשר הופיע בגוגל כמנוע חיפוש.
התובע, עיתונאי בדימוס, טען כי מאמר אשר פורסם לראשונה באתר האינטרנט 'מחלקה ראשונה' (אתר (NFC בתקופה הרלבנטית), מהווה הוצאת לשון הרע נגדו (באשר מייחס לו אישומים פליליים), וכי גוגל אחראית לפרסום עקב קישורים למאמר אשר הופיעו במסגרת מנוע החיפוש, תחת הערך הנושא את שמו. בגין פרסומים אלה, הגיש התובע תביעה נגד גוגל על סך 500,000 שקלים בטענה לפגיעה בשמו הטוב.
גוגל ישראל טענה, כי היא אינה הבעלים והמפעילה של מנוע החיפוש, ובכל מקרה, ההלכה הינה כי לא ניתן להטיל אחריות על ספקיות אינטרנט בגין פרסומים מסוג זה. עוד טענה, כי הטלת אחריות על מנוע חיפוש לפרסום שביצע צד ג' עלולה לסכן את קיומו של השירות שמספק מנוע החיפוש.
השופטת אביגיל כהן דחתה את התביעה וקבעה, כי גוגל אינה אחראית לפרסום וכי אין להטיל על מנוע חיפוש אחריות לבדיקת תכנים המפורסמים באתרים שונים ואשר מוכנסים למנוע החיפוש באמצעות קישור (link).
מנוע החיפוש אינו יוצר את התכנים בעצמו
מנוע החיפוש מופעל ע"י 'זחל' (crawler) העובר בין דפי האינטרנט השונים ויוצר בצורה אוטומטית אינדקס המאפשר להגיע במהירות לדפי אינטרנט ספציפיים מכל מילה רלבנטית. ברור אם כן, כי המנוע אינו יוצר את התכנים בעצמו, אלא מציג קישור לתוכן שיצר צד שלישי, ואף אינו יכול לעבור בדיקה מקדמית ע"י גורם אנושי.
ע"פ נוהל הודעה והסרה אשר נקבע במספר פסקי דין ואף עוגן בהצעת חוק מסחר אלקטרוני, מנהלי אתר אינטרנט אינם אחראים לעוולה שביצעו גולשים, בין היתר אם הסירו את התוכן החשוד כמפר זכות כלשהי תוך זמן סביר מרגע הפנייה אליהם. דברים אלה יפים כך נפסק, גם בהקשר הנדון של פרסום לשון הרע במנוע החיפוש.
לפיכך, משמדובר בפרסום שנעשה ע"י צד ג' ואשר לגוגל אין כל שליטה עליו, ומשהוסרו הפרסומים הפוגעים מגוגל בעקבות הסרתם ע"י האתרים עצמם, לא ניתן לחייב את גוגל מכוח חוק איסור לשון הרע.
הפעלת צנזורה מוקדמת תפגע במהימנות השירות
עוד נקבע, כי דרישת התובע לחייב את גוגל לבדוק את כל תוצאות החיפוש בטרם הופעתן במנוע החיפוש, אינה דרישה סבירה, שכן מדובר בעשרות אם לא במאות אלפי תוצאות, וכיוון שצנזורה מוקדמת מעין זו, תפגע בצורה מהותית באמינותו ומהימנותו של מנוע החיפוש.
"מנוע חיפוש לא אמור להוות תחליף לשירות ו/או קומוניקטים המסופקים ע"י יחצ"נים ואנשי פרסום של גורם זה או אחר, אלא מטרתו לשקף באופן אמין את כל המידע המפורסם באתרים השונים. לו היתה מתקבלת התביעה, היה מעוקר מנוע החיפוש מתפקידו וייעודו לספק מידע המפורסם באתרים השונים [...] אין כל הצדקה לחסל את השירות שניתן ע"י מנוע החיפוש, ודרישתו של התובע היא דרישה שאין להיענות לה" כתבה השופטת.
התובע חויב לשלם לגוגל ישראל וגוגל העולמית הוצאות ושכ"ט של 20,000 שקלים .
לפסק הדין בעניין לביב נגד גוגל ישראל בע"מ
למדור: אינטרנט וקניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין