לפסק הדין בעניין לוין אלון נגד פיק צביקה
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי צביקה פיק יפצה את התובע, אשר עיבד מוסיקלית את השיר "דיווה" בגין הפרת זכותו המוסרית בשיר.
שני הצדדים הינם מוסיקאים. צביקה פיק הלחין את השיר "דיווה", והתובע עיבד מוסיקלית את השיר אשר ייצג את מדינת ישראל בתחרות האירוויזיון בשנת 1998, ואף זכה בתחרות. לטענת התובע, הוא לא נרשם כבעל זכויות העיבוד בשיר והעיבוד נרשם ברישומי אקו"ם על שמו של צביקה פיק בלבד. בפסק בוררות קבע מוסד הבוררות של אקו"ם, כי התובע זכאי למחצית מהזכויות הנובעות מהיותו מעבד השיר. לטענת התובע, לא קיים צביקה פיק את פסק הבוררות.
נקבע, כי התובע זכאי לתמלוגים שהתקבלו בגין הסכם שחתם צביקה פיק עם חברת סוני, במסגרתו הוענקו לסוני הזכויות הבלעדיות בשיר "דיווה", ברחבי העולם למעט ישראל, וזאת כיוון שההסכם כלל גם את עיבוד השיר.
השופטת ד"ר דרורה פלפל קבעה, כי התובע אף זכאי לפיצוי סטטוטורי בגין הפרת זכותו המוסרית בשיר, כיוון שצביקה פיק לא פנה אל חברת סוני בדרישה למתן קרדיט לתובע.
נקבע, כי התובע יקבל פיצוי של 30,000 ש"ח בגין הפגיעה בזכות המוסרית, וכן פיצוי של 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, ו 50,000 ש"ח עבור הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד נ' לאור
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד"ר י' כהן
לפסק הדין בעניין לוין אלון נגד פיק צביקה
למדור: תקשורת וקניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין