לפסק הדין בעניין גורן נגד מדינת ישראל

בית המשפט העליון קבע, כי השימוש במכשיר הינשוף הבודק מידת אלכוהול בתקופה שבין תיקון פקודת התעבורה ובין אישור שר התחבורה את המכשיר בהתאם לתיקון, הינו חוקי. עוד נקבע, כי על המדינה להסדיר מחדש תוך ארבעה חודשים את ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה כפי שנקבע בתיקון.

בשנת 2005 תוקנה פקודת התעבורה (תיקון 72), כך שנקבע בסעיף 64ב(א1) כי "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות...". הטענה הינה, כי בדיקות שנערכו בתקופה שבין קבלת התיקון (15.12.05) לאישורו (15.7.07) אינן חוקיות.

עוד נטען, כי ע"פ התיקון, שיכור הוגדר בין היתר כמי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אך למעשה הריכוז האסור לא נקבע עד כה.

השופט רובינשטיין קבע, כי תיקון 72 לא נועד לבטל את התקנות הקיימות, וכי ניתן היה להסתמך על התקנות הקיימות עד להסדרת ההסדרים המשניים לפי תיקון 72. זאת, בהתאם לסעיף 23 לחוק הפרשנות והן לאור תכליתו של התיקון, אשר נועד להחמיר את המאבק בנהיגה בשכרות.

לעניין הצורך להסדיר מחדש את הריכוז האוסר, נקבע כי העובדה שעד לקביעת הריכוז האוסר לפי החוק החדש ניתן להסתמך על התקנות הקיימות, אינה יכולה לפטור ממילוי הוראותיו, ולכן על המדינה לקבוע את הריכוז האוסר מחדש בתוך ארבעה חודשים ממועד פסק דין זה.

לפסק הדין בעניין גורן נגד מדינת ישראל

למדור: תעבורה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il