מבוא: מישור דיני הקניין ודיני החוזים
במישור דיני הקניין, משכנתא שלוקחים בני זוג הינה למעשה הלוואה משותפת למימון רכישת נכס משותף. מכאן, שעל שני הצדדים לממן את ההחזר החודשי, לפחות במישור מערכת היחסים שלהם עם הבנק המלווה. סיווג המשכנתא על פי גישה זו נובע מדיני הקניין ו/או דיני החוזים ולא מכוח הדין האישי (דיני המזונות).
גישה זו בוססה בע"א 864/94 שוקר נ' שוקר, שם נקבע כי: (א) חיוב בן זוג להמשיך ולשלם את התשלומים החודשיים של חוב המשכנתא, הרובצת על דירתם המשותפת של בני הזוג, אינו עניין של מזונות. (ב) כאשר אחד מבני הזוג משלם את החזרי חוב המשכנתא הוא מגדיל את הונו של בן הזוג השני. (ג) נושא חיוב בתשלום המשכנתא הוא עניין הקשור בקניין וברכוש המשותף של בני הזוג, ואין לעניין זה ולא כלום לחובתו וחבותו של בעל-אב במזונות אשתו וילדיו.
מכוח גישה זו, במסגרת הליך משפטי ניתן לחייב את הגבר בתשלום מחצית הלוואת המשכנתא גם ללא קשר לתביעת המזונות, וזאת מכוח ההתחייבות המשותפת שלו ושל האישה כלפי הבנק הממשכן.
על פי הגישה בפסק הדין, חיוב בן הזוג בתשלומי המשכנתא החודשיים אינו עניין של מזונות, והחיוב אינו נובע מהדין האישי החל על הצדדים.
דיני המזונות
מנגד, בפסה"ד ע"א 803/85 ברזילאי נ' ברזילאי, נקבע כי מאחר ותשלום המשכנתא נועד לקיים את חובתו של הבעל להבטיח מדור לאשתו, רשאי בית המשפט לכלול נתון זה בחישוב קביעת המזונות, ובמסגרת הליך המזונות יחייב את הבעל לשלם את המשכנתא על מנת להבטיח את קורת הגג של האשה והילדים. שם נפסק:
"(א) המדור בנוי, בין היתר, על כך שהאשה תשלם את התשלומים המתחייבים מן ההחזקה בדירה.(ב) אם בני - הזוג נכנסו בשעתו להתחייבות לתשלום משכנתא, הרי המשך תשלום המשכנתא הוא האמצעי הנדרש להבטחת המדור. (ג) בית המשפט רשאי לכלול נתון זה בין חישוביו לצורך קביעת המזונות."
כידוע, במסגרת דיני המזונות, הבעל והאב היהודי מחויב לספק מדור ראוי לאשתו ברמה לה הורגלה ובנוסף, להשתתף במדור ילדיו בשיעור שנקבע בפסיקה, דהיינו 30% עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים וכיו"ב. (מ.א 52/87 הראל נ' הראל פד"י מ"ג (201) (4) ).
מהו מדור רעיוני והאם ניתן לחייב את הגבר בתשלום המשכנתא גם לאחר מכירת דירת הצדדים?
גם כאשר הצדדים גרושים או פרודים והאישה והילדים מתגוררים בדירה שהינה בבעלות בלעדית של האישה, ניתן לראות בתשלום המשכנתא כחלק מחיובו של הגבר במזונות. מדובר במדור רעיוני, שהרי לו הילדים היו מתגוררים בדירה שכורה, ממילא היה על הגבר להשתתף בדמי השכירות ועל כן אין סיבה שהאב לא ישתתף בגובה המשכנתא עד לשווי דמי השכירות שהיה משלם בכל מקרה.
בפרשת ברזילאי הנזכרת לעיל וכן רע"א 6152/97 ממו נ' ממו נקבע, כי חובתו של האב מכוח דיני המזונות והדין העברי לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו, ועל כן עליו להשתתף במדורם של הילדים בשיעור מסוים, בין אם הם מתגוררים עם אמם בשכירות ובין בדירה עליה משלמת האם משכנתא. עם זאת, השאלה האם תשלום המשכנתא הוא רכיב הוני או רכיב מזונות טרם הוכרעה סופית ע"י בית המשפט העליון.
יש לציין בהקשר זה, כי בבע"מ 853/09 פלוני נ' פלונית, 26/04/2009) קבע ביהמ"ש העליון, כי יש וצריך להתחשב בעניין תשלום המשכנתא, במסגרת פסיקת מזונות זמניים עד לפירוק שיתוף במקרקעין. כמו כן, ביהמ"ש לענייני משפחה, בפסיקותיו, נהג להתייחס לרכיב המשכנתא הן כרכיב הוני והן כרכיב של מזונות.
כב' השופט גייפמן התווה את עקרונות הסוגיה בתמ"ש (ת"א) 19574/96 אמינוב בלה נ' מתתוב איליה, שם נקבע בלשון בית המשפט:
"(א) כאשר משולמת משכנתא חודשית ע"י בן - הזוג או הורה, החיוב מדין המזונות הוא בגדר חיוב של מדור רעיוני, שהרי ללא המשכנתא היה על בן - הזוג או ההורה לשכור דירה ולבקש חיוב הבעל - האב בחלק מרכיב שכר - הדירה או במלוא שכר - הדירה לפי הנסיבות. (ב) בן - הזוג או ההורה אמנם מגדיל את הונו באמצעות חיוב זה של מדור רעיוני שנפסק לטובתו, אולם לבעל - האב לא נגרם חסרון כיס, שהרי ממילא היה חב בגין מדור חלופי לפי מפתח של שכר - דירה סביר וחלקם של האשה ו/או הקטינים ברכיב זה. (ג) כאשר החזר המשכנתא החודשית גבוה, וחורג מעלות שכר - דירה סביר, שניתן לאשרו, רכיב המדור הרעיוני יחושב לפי שווי שכר - דירה סביר, ויתרת המשכנתא החודשית תהיה בגדר רכיב הוני, שאין על הבעל - האב להשתתף בו. תרופתה של האשה במקרה זה - בפריסת המשכנתא לתקופה ממושכת יותר תוך הקטנת השיעורים של התשלומים החודשיים. (ד) המדור הינו בגדר צרכים הכרחיים. שיעור החיוב במדור רעיוני מותנה בהכנסות ההורים ובשיעור ההתפלגות של הרכיב בין האם לבין הילדים.
בהרכב משפחה של אם + ילד - חלקה של האם 70% וחלקו של הקטין 30%.
בהרכב משפחה של אם + 2 ילדים - חלקה של האם 60% ושל הילדים 40%.
בהרכב משפחה של אם + 3 ילדים - חלקה של האם - 50% ושל 3 הילדים 50%"
עם זאת, נהיר כי בית המשפט לא יאפשר לגבר להפסיק לשלם את המשכנתא, כך שקורת הגג של האישה והילדים תישמט מעל לראשם, ובעת הפירוד יפסוק מדור לילדים, בין ע"י קביעת שיעור השתתפות האב בשכירות ובין ע"י חיובו של האב להשתתף במשכנתא המשולמת ע"י האם.
הייתכן שאב יחויב במדור ילדיו גם במצב בו האם אינה משלמת עבורו?
מדובר בסוגיה בה האם רכשה דירה ללא הלוואה או משכנתא, או שהיא מתגוררת בבית הוריה ואינה משלמת דמי שכירות. סוגיה זו טרם נדונה או הוכרעה בפסיקה ואולם דומה כי גם בסוגיה זו יהיו עמדות חלוקות.
יש שיסברו כי האב בכל מקרה מחויב בתשלום מדור ילדיו ללא קשר ליכולתה הכלכלית של האישה.
ואילו אחרים יגרסו, כי במידה והאם אינה משלמת עבור מדור הילדים אין סיבה לחייב את האב בכך, שכן תהא זו עשיית עושר ולא במשפט.
מה סכום המדור בו יחויב האב, במידה והחזר המשכנתא החודשי על דירת האם גבוה מהרגיל?
כב' השופטת שפרה גליק הציעה פתרון לסיווג החיוב בתשלומי המשכנתא בתמ"ש (חד') 2185/00 ב.ז.ש נ' ב.ז.ש. (23/11/2006)).
"..ניתן להציע, כי החיוב של בעל / אב בתשלום המשכנתא ייעשה עד לגובה של המדור הריאלי המתאים למקרה שעל המדוכה. הטעם לכך הוא כמבואר בהלכת ממו (רע"א 6152/97 ממו נ' ממו , כדי לא לסכן את מדור האשה והקטינים. מטעם זה, אף כינתה הפסיקה את התשלום הזה בשם "מדור רעיוני". מכל מקום, תשלום בו חוייב במדור רעיוני האב / הבעל, שהוא מעבר לסכום שיכול להיחשב כמדור ריאלי, הוא בוודאי הוני ומחציתו של כל סכום כזה, חייבת מן הסתם בהחזר על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט. לעומת זאת, חלק הסכום בחיוב ב"מדור הרעיוני" שעד לגובה ההוצאה הריאלית למדור, הוא תשלום של מזונות לכל דבר, שהרי ממה נפשך - יכול היה בית המשפט לחייב את החייב בהוצאות ריאליות לדמי מדור במקום ב"מדור רעיוני", כלומר בתשלום המשכנתא..."
כב' השופט אסף זגורי בתמ"ש 22859-06-12 א.ק. נ' ר.א.ק. מתייחס לסוגיה זו וקובע כי:
"....(ג) כאשר החזר המשכנתא החודשית גבוה, וחורג מעלות שכר - דירה סביר, שניתן לאשרו, רכיב המדור הרעיוני יחושב לפי שווי שכר - דירה סביר, ויתרת המשכנתא החודשית תהיה בגדר רכיב הוני, שאין על הבעל - האב להשתתף בו. תרופתה של האישה במקרה זה - בפריסת המשכנתא לתקופה ממושכת יותר תוך הקטנת השיעורים של התשלומים החודשיים".
גישה זו של בית המשפט מאזנת בין צרכי הילדים וחובתו של האב לספק את מדורם, לבין זכותה של האישה לרכוש דירה יקרה, וזאת מבלי שהמשכנתא הגבוהה תכביד על האב ותטיל עליו נטל בלתי סביר.
פסיקת בתי הדין הרבניים בסוגית סיווג המשכנתא כרכיב מדור או כרכיב הוני
בתיק רבני מס' 9613-64-2 עסק בית הדין הרבני האיזורי בירושליםבמקרה בו הבעל התחייב בהסכם ממון וגירושין להמשיך ולשלם את המשכנתא לצורך מגורי האשה והילדים. לימים, הבעל הפסיק לשלם את המשכנתא והבנק למשכנתאות פנה ללשכת ההוצאה לפועל למימוש הדירה לצורך כיסוי החוב, ואילו האשה פנתה לבית הדין הרבני ובקשה כי יאכוף על הבעל את המשך תשלום המשכנתא לצורך הבטחת המדור. בית הדין קיבל את התביעה ודחה את טענות הבעל בדבר חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהתחייבותו.
בית הדין הרבני קבע בפסק דינו כדלקמן:
"... מהחומר שבפנינו עולה המסקנה כי המשיב מצא דרך משלו לסכל את ביצוע פסק הדין המחייב אותו לשלם את תשלומי המשכנתא הרובצת על הדירה. הוא הפסיק באורח חד-צדדי את התשלומים ובכך הביא להפעלת הליכי הוצאה לפועל מטעם הבנק למשכנאות, במסגרתם הוצא צו לפינוי הדירה - כפי הנראה לצורך מכירתה בגין החוב לבנק. המשיב אמנם טוען כי אין בידו כיום לעמוד בתשלומי המשכנתא, אך טענה זו נטענה ללא הבאת כל מסמכים התומכים בכך, ולפיכך לא נוכל לתת משקל של ממש לטענה זו. לא בכדי הורינו למשיב לצרף לתגובתו את ראיותיו. המשיב היה צריך לפרט בתגובתו מה היו האפשרויות הכלכליות שעמדו לרשותו בעת כריתת הסכם הגירושין, מה היה מצבו הכלכלי לאורך השנים שעברו מאז, ומה הן אפשרויותיו הכלכליות כיום. פרוט זה צריך היה להיתמך במסמכים. הימנעותו של המשיב מלעשות כן, מובילה בהכרח למסקנה כי מחדלו מלשלם את המשכנתא נעשה שלא בתום לב, ממניעים זרים, וכדי להביא לסיכול זכויותיה של המבקשת בדירה. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, כאשר המשיב נקט בהקשר זה בדרך של "שב ואל תעשה"...."
מפסקי דין של בתי הדין הרבניים עוד עולה, כי כאשר בני הזוג רוכשים בית יקר, החיוב בגין המשכנתא נתפס כחיוב הוני ולא כחיוב במזונות [תיק (רב'-נתניה) 50062-22-1 פלונית נ' פלוני]. עוד נקבע שם, כי הזכויות בנכס הרשומות על שם בני הזוג בחלקים שווים וכל החובות בגין רכישתו, ידונו כחובות וחיובים רגילים ולא כחיובים מכוח הדין האישי דהיינו של מזונות ומדור. עם זאת נקבע, כי אם הבית צפוי להימכר בשל אי תשלום הלוואת המשכנתא ובכך ייפגע המדור, יש לחייב הבעל/אב בתשלום מלוא הלוואת המשכנתא, ולאחר פירוק השיתוף הוא יהיה זכאי לקבל את הכספים ששילם מחלקה של האישה במכירת הבית.
"...חיוב מדור איננו בקניית בית או דירה אלא בסיפוק צרכי דיור. דבר זה מתאפשר גם באמצעות של שכירות דירה ולא באמצעות קניה. אשר על כך, הדעת נותנת שכאשר בני הזוג קנו לעצמם בית יקר - הרי שיש לראות בכך השקעה רכושית, וממילא יש לראות בחוב המשכנתא חוב רגיל. הנכס רשום על שם שני בני הזוג וכל החובות בגין רכישתו ידונו כחובות וחיובים רגילים ולא כחיובי אישות של מזונות ומדור.
נראה שזוהי אכן הדרך הנכונה והברורה. אולם גם כאן עולים בפנינו היבטים נוספים. גם אם נראה בתשלום המשכנתא כסילוק חוב בעלמא ולא כתשלום מדור, הרי שבהיעדרו של אותו תשלום - יימכר הבית ע"י הבנק הנושה! במוקדם או במאוחר. (במוקדם- לדברי האשה, או במאוחר לדברי הבעל). נמצא איפוא שאפשרות קיומו של המדור תלוי ועומד בתשלומי המשכנתא הסדירים.
אם כן, עולה כעת לפנינו שאלה חדשה לדיון, ואף היא בעלת שני פנים. נכון אמנם שכעת חוב המשכנתא איננו חיוב של תשלום מדור. זהו תשלום חוב רגיל. ברם, יש בו כדי להעמיד ולקיים את חובת המדור שבה מחויב הבעל. אי תשלום גורר פינוי.
הגדרת השאלה תנוסח בדרך הבאה: האם יש בכוחו של חיוב המדור גם בכדי לחסום את אפשרות ביטולו של החיוב הזה בעתיד, ומשכך יהיה בכוחו לחייב כבר היום את תשלום המשכנתא וזאת על אף שחוב המשכנתא בעצמו הוא חוב ממון ולא חוב אישות, או לא. ובמילים פשוטות: האם זהותו של החיוב בעצמו כפי שהוא היום הוא זה שקובע (וזהות החיוב הוא ממוני ולא אישי) או שמא תוצאתו של החיוב בעתיד (דהיינו איון המדור) היא זו שקובעת, ומשכך את המשכנתא יש לדון כדין מדור.
הדעת נוטה שיש לחייב את הבעל גם כיום. כפי שהוזכר לעיל, במקרה של פינוי, יאלץ הבעל לשכור בית זהה לאשה, ובאותה רמת חיים. הסכום שיאלץ לשלם יעלה בהרבה על חוב המשכנתא. נכונה כאן התמיהה התלמודית הידועה - "הפוכי מטרתא למה לי" (כתובות דף ק"י, א') - כלומר לשם מה צריך לבצע פעולות מיותרות ? (להעביר את מטעני הבהמה - מטרתא - מימין לשמאל ולהיפך, כאשר משקל המטענים שוה)."
מסקנתו של בית הדין:
"ומשכך - יש לחייב כיום את הנתבע להמשיך ולעמוד בתשלומי המשכנתא. עם זאת, מאחר ומדובר בכיסוי חוב רגיל, כמובן שיש לקחת זאת בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש הכוללת. מאחר והנתבע - הבעל משלם גם את חלקה של האשה במשכנתא, הרי שהוא זכאי לקבלם בחזרה".
למסקנה דומה הגיע בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש (ב"ש) 6920/96 פאלח נ' פאלח, עת קבע כי:
"אין בחיוב על פי פסק דין זה כדי לחסום את הנתבע, אם יתעורר העניין, מלטעון כל טענה באשר לזכויות הרכושיות קנייניות בדירה, לאופן חלוקת התמורה שתתקבל ממכירת הדירה אם תימכר בעתיד וכו'..."
בפסק דינו של כב' השופט יהורם שקד בתמ"ש (ת"א) 44349-01-11 ט.י. נ' י.י.י. (22/01/2012)) אומצה גישה זו ונקבע כי: הלכה למעשה, בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים לחייב אב בתשלום החזרי משכנתא, בשים לב לגובה החיוב, להכנסותיהם הפנויות של הצדדים ולהיותו פרופורציונאלי לתשלום דמי שכירות (ראה: גריידי ושלם, מזונות ילדים - הלכה למעשה, חלק 1, 150-156).
לפיכך, ביהמ"ש חייב את האב לשלם שליש מהחזרי המשכנתא, אך קבע כי בירור סופי של היקף זכויות הצדדים ייעשה במסגרת פסק הדין הרכושי.
חיוב האב בתשלום מדור במקרה של משמורת משותפת
האם ניתן לחייב את האב בתשלום מדור במקרים של משמורת משותפת בהם הילדים מחלקים את זמנם בין ההורים? הפסיקה טרם הכריעה בסוגיה זו, עם זאת, באשר למזונות נקבע, כי במקרה של משמורת משותפת יפחת שיעור מזונות הילדים ב- 25% בלבד [עמ"ש (חיפה) 000318/05 פלוני נ' פלונית] , ומאחר ומרכיב המדור הינו חלק מהמזונות, סביר להניח שההתייחסות לסוגיית המדור תהא במסגרת פסיקת המזונות הכוללת, והוא יופחת בהתאם.
הנני סבורה, כי ככל שירבו המקרים בהם האחריות המשותפת תחולק בין ההורים, ולא יוסכם על הורה משמורן עיקרי - כך ירבו המקרים בהם בית המשפט יצטרך ליתן דעתו גם לסוגיית פסיקת המדור במשמורת משותפת.
לסיכום:
היות ואב מחויב לשאת במדור ילדיו, בית המשפט לא יניח לילדים להיות מחוסרי דיור ויחייב את האב להשתתף במדורם, בין באמצעות תשלום חלק משכר דירה ובין באמצעות תשלום חלק מהחזר המשכנתא. עם זאת, כאשר הגבר מחויב בתשלום חלק מהמשכנתא, שהינו גבוה לעומת תשלום שכר דירה ריאלי, רואים בסכום הבסיסי חיוב של מזונות ואילו ביתרה חיוב הוני.
פתרון זה מהווה, אפוא, איזון הולם בין סיווג המשכנתא כרכיב הוני (על מנת שלא יווצר מצב בו יהיה עשיית עושר ולא במשפט מצד האם) לבין סיווג המשכנתא כרכיב מדור (על מנת שניתן יהיה לספק קורת גג מעל ראשם של הקטינים וכחלק מחובתו של האב לזון את ילדיו ע"פ הדין האישי החל עליו).
מאידך, חיובו של אב במדור ילדיו, שעה שבבעלות האם דירה ללא הלוואה או משכנתא, טרם נדונה בפסיקה ובוודאי שהעתיד צופן קיומן של עמדות חלוקות גם בסוגיה זו.
לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:
* עו"ד אלינור ליבוביץ, עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור, מנהלת ובעלת האתר gerushin.co.il.
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין