אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הסכם בוררות שאושר, בעניין עיס' קומבינציה לבניית בית דירות וחנויות

הסכם בוררות שאושר, בעניין עיס' קומבינציה לבניית בית דירות וחנויות

תאריך פרסום : 15/03/2001 | גרסת הדפסה

ע"א
בית המשפט העליון
51-86
09/06/1988
בפני השופט:
1. מ. שמגר
2. ש. נתניהו
3. א. גולדברג


- נגד -
התובע:
1. מאיר בן דיין
2. חיים סערימו

עו"ד ז. ולנר
הנתבע:
1. גינוסר כהן
2. חברה לבניין בע"מ

עו"ד ג. כהן
פסק דין

 

 

 

השופט א' גולדברג: 1. המערערים הינם בעלי מגרש, אשר עשו "עסקת קומבינציה" עם
המשיבה, שהיא חברה קבלנית לבניין. על-פי ההסכם היה על המשיבה לבנות על חלק מהמגרש
בית דירות וחנויות, אשר חלק ממנו יעבור בתמורה לבעלות המשיבה.

 

 

 

סעיף 26 להסכם קובע:

 

 

 

"כל סכסוך מכל סוג שהוא שיתגלע בגין חוזה זה יוכרע על-ידי הבוררים המוסכמים: עורך
הדין זאב ולנר ועורך הדין יגאל זילברברג. באם הבוררים הנ"ל לא יגיעו להחלטה מוסכת
יבחרו בורר שלישי

 

מוסכם אשר החלטתו תכריע בסכסוך".

 

 

 

2. משנתגלעו סכסוכים בין הצדדים, הגישו המערערים תובענה נגד המשיבה לבית-משפט השלום
בתל-אביב-יפו, להימנע מלהעביר את הדירותשנבנו לידיה או לידי קוני הדירות, עד לקיום
התחייבויותיה כלפי

 

המערערים.

 

 

 

בהסכמת הצדדים החליט בית-משפט השלום להעביר את "הסכסוך שביניהם כולו להכרעתו של
בורר )שנקבע בהחלטה - א' ג'(, אשר ידון בכל מכלול חילוקי הדעות שבין הצדדים הקשורים
בהסכם שביניהם והנובעים ממנו עד תומם. אין הצדדים מנועים מלהביא כל דרישה וטענה
בפני הבורר הקשורים ביחסים שביניהם והבורר יכריע בכל אלה".

 

 

 

המערערים הגישו לבורר כתב תביעה שעיקריה כלהלן: המשיבה רימתה אותם בכך שמכרה את גג
הבית המשותף, שהיה אמור על-פי ההסכם להיות חלק מהרכוש המשותף; תביעת פיצויים על
ליקויים בבנייה; טענה על אי-תשלום מס רכוש ותשלומים אחרים שהתחייבה המשיבה לשלמם;
טענה בדבר אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים. כן עתרו המערערים למתן צו האוסר דיספוזיציה
במקרקעין עד לביצוע פסק הבורר.

 

 

 

המשיבה אף היא הגישה תביעה שכנגד, בה עתרה לחייב את המערערים בפיצויים ובתשלום מס
שבח וחלקם היחסי בהוצאות חיבור החשמל לדירותיהם, וכן כי יחויבו המערערים:

 

 

 

"לחתום על ייפוי-כח בלתי חוזר המסמיך את עורכי-הדין ז' ולנר

 

ו/או א' טירר ו/או י' זילברברג לבצע את כל הפעולות הנחוצות

 

להעברת הבעלות בנכסי התובעת על שמה. לרשום את הבניין כבית

 

משותף, ולבטל רישום הערות אזהרה שנרשמו לזכות הנתבעים על הדירות

 

339/19 ו-339/20 בגוש 3939.

 

 

 

ולחלופין למנות את הנ"ל ככונסי נכסים לצורך האמור לעיל".

 

 

 

3. בפסקו קבע הבורר, כיצד יירשמו חלקי בניין שונים שהיו במחלוקת בפנקס הבתים
המשותפים )לגבי חלקם קבע, כי הם ייכללו כרכוש משותף וחלקים אחרים יחולקו בין
הצדדים(. כן חייב הבורר את המשיבה לשלם למערערים תוך 30 יום פיצויים בסכום שקבע,
"בתנאי שבעלי הקרקע יחתמו על כל הטפסים והבקשות )להבדיל מיפוי-כוח( שבא-כוח הקבלן
ימסור לחתימתם לצורך הרישום בלשכת רישום המקרקעין בהתאם להוראותיו של פסק- בוררות
זה".

 

 

 

הבורר גם הוסיף כי:

 

 

 

"התשלום והחתימה יבוצעו באותו מעמד. אם תוך 30 יום מהיום לא

 

יוצע לבעלי הקרקע לחתום כנ"ל, ולא יוצע להם הסכום הנ"ל, יישא

 

הסכום הנ"ל רבית של %6 לשנה מיום 1.5.84 עד התשלום המלא בפועל

 

)אף הרבית צמודה לדולר(".

 

עתירת המשיבה בכל הנוגע למתן ייפוי-כוח לעורך-דין, שיסמיכו לחתום בשם המערערים,
נדחתה.

 

 

 

4. המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור פסק הבורר, ואכן אושר הפסק בהסכמת
המערערים. הסכמת המערערים לוותה בטענה, כי המשיבה "לא קיימה את המוטל עליה בהתאם
לפסק הבורר, והוגשה כבר תביעה נוספת לבורר וזאת לאחר פסק הבורר וביחס לחוזה המכר
נושא הסכסוך, וכן ביחס לסכסוכים שבין הצדדים".

 

 

 

5. ואכן הגישו המערערים תביעה נוספת לבורר. בתביעתם זו טענו,

 

כי "פסק הבוררות לא התבצע עד עתה על-ידי הנתבעים", תוך שהם מפרטים את טענתם. בין
היתר טענו, כי המשיבה לא שילמה את הכספים שחויבה לשלמם על-פי הפסק, ולא מסרה להם
"את הטפסים והבקשות לצורך רישום המקרקעין על-פי פסק זה".

 

 

 

משקיבל הבורר את התביעה, הוא הזמין את הצדדים לדיון מקדמי לפניו למועד שקבע
בהזמנתו. אולם המשיבה הודיעה לבורר, כי לא תופיע לדיון, שכן, לטענתה, "עם מתן פסק
הבוררות מוצתה העילה או העילות אשר נדונו בבוררות או שניתן היה להביאן לפני הבורר
ומשניתן הפסק חל על הבורר כלל 'סיום המלאכה' ופסק הבורר יצר מעשה בית דין".

 

 

 

6. הצעד הבא שנקטה המשיבה היה הגשת תובענה לבית המשפט קמא:

 

 

 

"לאכוף על המשיבים לבצע את החיוב בחוזה המכר שבין הצדדים

 

מיום 20.12.81 ולהעביר על שם המבקשים )כך!( %53 במקרקעין

 

הידועים בתור חלקה 707 בגוש 3945 ראשל"צ ולחלופין למנות

 

כונס נכסים על חלקי הבעלות של המשיבים בחלקה 707 בגוש 3945

 

לצורך ביצוע החוזה האמור" )ההדגשות שלי - א' ג'(.

 

 

 

7. טענת המערערים, כי יש להפנות את תביעת המשיבה להכרעת הבורר, נדחתה על-ידי, בית
המשפט קמא. בהחלטתו קבע השופט המלומד, כי אכן סיים הבורר את מלאכתו, ושוב אין לפנות
אליו, וכן כי -

 

 

 

"עצם רשום הנכס על-פי הוראות ההסכם לא היה שנוי במחלוקת ועל-כן

 

לא הוכרע על-ידי הבורר. יחד עם זאת התייחס הבורר בפסקו אל הרישום

 

תוך מתן הוראות ספציפיות לרישום חלקים מסוימים מן הרכוש

 

המשותף. התייחסות זו היא הנותנת, שעצם הרישום לא היה שנוי

 

במחלוקת.

 

 

 

כאמור התחייבו המשיבים להעביר למבקשת חלק מן הקרקע, מנוסח הכתוב

 

בהסכם עולה, לפחות לכאורה, כוונה להעביר חלק מסוים מן המקרקעין,

 

זאת בניגוד להוראות חוק המקרקעין.

 

 

 

מצד שני גם ברור מתוך ההסכם כי הכוונה היא לרשום את הבית כ' בית

 

משותף' ולכוונה זו יש לתת מימוש".

 

 

 

8. בפסק הדין שניתן בעקבות ההחלטה קבע השופט המלומד:

 

 

 

"כפי שכבר ציינתי בהחלטה הנ"ל, ברור מתוך ההסכם כי כוונת הצדדים

 

הייתה לרישום 'בית משותף' וכוונה זו יש לממש. זהו הפירוש המקים

 

את ההסכם והוא עדיף על פני הפירוש )הנוגע להתחייבות להקנות חלק

 

מסוים בקרקע(, שאינו מקימו, מה עוד שפירוש זה הולם את כוונת

 

הצדדים הסופית, בעוד שעניין ההעברה החלקית אינה אלא שלב בינים.

 

 

 

נראה כי לעניין רישום הבית המשותף והצורך ברישומו אין מחלוקת

 

בין הצדדים, ועל-כן יש להורות על כך.

 

 

 

עורך הדין ולנר טוען כי אין לרשום את הבית המשותף אלא על פי

 

קביעותיו של הבורר. גם בעניין זה אין בעצם מחלוקת כי גם עורך

 

הדין וירניק מסכים כי הוראותיו של הבורר מחיבות".

 

 

 

לפיכך מינה בית המשפט את עורך-דין וירניק ככונס נכסים לשם רישום הבית המשותף ורישום
הדירות על שם רוכשיהן, וקבע כי "רישום הבית המשותף יהיה בהתאם לקביעותיו של הבורר,
בעיקר אלה הנוגעות לרכוש המשותף". עוד נאמר בפסק הדין, כי מינויו של כונס הנכסים
ייכנס לתוקפו כעבור 30 יום, והמערערים "יוכלו למנוע תוקפו של המינוי אם יודיעו תוך
המועד האמור על נכונותם לבצע את הרישום ויתחיו בכך".

 

 

 

9. דינו של הערעור להתקבל.

 

 

 

אכן מסכימים המערערים, כי יש לרשום את הבית המשותף על-פי פסק הבורר שאושר. אלא
שכאמור טוענים הם, בתביעתם השנייה שהגישו לבורר, כי המשיבה לא קיימה אחרי הפסק את
שחויבה על-פיו, ולפיכך לא קמה החובה מצדם לקיים את חלקם בכל הנוגע להעברת הדירות.
ההכרעה בשאלה, אם צודקים המערערים בתביעתם אם לאו, מסורה אף היא לבורר. זאת נוכח
הניסוח הגורף של הסכם הבוררות, שלפיו הועברו לבורר כל חילוקי הדעות "עד תומם". וכפי
שנאמר בבר"ע 130/71 [1[, בעמ' 575, ".....הסכם בוררות יכול שייעשה לגבי סכסוכים
שבעתיד, והוא יכול שייעשה גם בצורה כזאת

 

שכוח השיפוט של הבוררים יהא הולך ונמשך".

 

 

 

10. אכן קובע סעיף 39 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968:

 

 

 

"אין בהוראות חוק זה כדי למנוע הגשת תובענה לבית המשפט על-

 

פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק בוררות לפי חוק זה.....".

 

 

 

ולפיכך יש בידי צד לפסק בורר לממש את זכויותיו הנובעות מהפסק על דרך הגשת תביעה
בעילת הפסק עצמו, שעה שאין בפסק הבורר שאושר הוראה הניתנת לביצוע בדרך של הוצאה
לפועל )כגון הצהרה בפסק בורר על זכויות בלי שנקבעו הוראות בדבר ביצוען(. בדרך זו
מנותקת התובענה על יסוד הפסק מן העילה המקורית, ואם יש לצד שכנגד "טענות כלפי
החיוב, יוכל להשמיען לפני בית-המשפט המברר את התובענה השנייה )ע"א 556/75 2][, בעמ'
12(.

 

 

 

אולם בענייננו, לא זו בלבד שהסכם הבוררות העביר, כאמור, לבורר את ההכרעה בכל
הסכסוכים, ובכללם הסכסוכים העתידיים, בקשר להסכם, אלא שתביעת המשיבה לבית המשפט לא
הייתה כלל על-פי עילת הפסק, אלא תביעה על-פי החוזה, כאמור במפורש בתובענה.

 

 

 

אוסיף עוד, כי מינוי כונס נכסים על-ידי בית המשפט היה חרף החלטת הבורר לדחות את
בקשת המשיבה להסמיך עורך-דין לפעול בשם המערערים לרישום הבית המשותף והעברת הדירות
או למנות כונס נכסים לשם כך.

 

 

 

11. דעתי היא, על-כן, כי יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק-דינו של בית המשפט קמא
ולמחוק את תביעת המשיבה.

 

 

 

המשיב תישא בשכר טרחת עורך-דין של המערערים בשתי הערכאות בסך 5,000 שקלים חדשים,
בצירוף ריבית והצמדה מיום שימוע פסק-דין זה ועד לתשלום.

 

 

 

הנשיא מ' שמגר: אני מסכים.

 

 

 

השופטת ש' נתניהו: אני מסכימה.

 

 

 

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט גולדברג.

 

 

 

ניתן היום, כ"ד בסיון תשמ"ח )9.6.88(.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ