השופט גרניט המכהן כשופט בית המשפט לעניני משפחה בתל אביב מוביל מזה שנתיים תזה
משפטית מענינת ביותר אשר חצתה את דעותיהם של משפטנים ואף הביאה לחקיקה חפוזה בבית
המחוקקים אשר נבהל ממשמעויותיה . השופט גורס כי מאז חקיקתו של חוק בית המשפט לעניני
משפחה הופסק למעשה מה שקרוי בלשון המשפטנים "מירוץ הסמכויות" בין בתי המשפט לבין
בתי הדין הרבניים ואין יותר לבתי הדין סמכות יחודית לדון בעניני המזונות והרכוש
אפילו אם הוגשה תביעת הגרושין קודם אליהם .
את התזה הנ"ל פיתח כב' השופט גרניט בהחלטה ארוכה ומפורטת עוד בשנת 1998 )בעניין
מזונות(, ועל עקריה סמך בהחלטה אחרת בנושא רכוש בין אותם צדדים .
הנימוק המכריע להחלטות דלעיל היה מבוסס על הניסוח המקורי של סעיף 25 בחוק בית המשפט
לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995, השונה בנוסחו מסעיף 2(40( בחוק בתי המשפט ]נוסח
משולב[ התשמ"ד - 1984, שהיה הסעיף שהסדיר את היחס בין בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין
הדתיים קודם היות בית המשפט לענייני משפחה.
בעקבות החלטה זו התערב המחוקק ותיקן את סעיף 25 בחוק בית המשפט לענייני משפחה באופן
שסעיף 25)א( + )ב( דהיום מכסה את נוסח סעיף 2(40( בחוק בתי המשפט.
למרות שסעיף 25 תוקן והורחב המשיך השופט גרניט להחזיק בדעתו הקודמת ופרט אותה בצורה
מתוקנת ומותאמת בהחלטה ארוכה ומנומקת שניתנה בתיק בו התדיינו צדדים אחרים .
השופט בהחלטתו אף מסיג על הדרך בה התקבל בכנסת התיקון לחוק בית המשפט לעניני משפחה
שלמעשה "הוחדר" לתוך הצעת תיקון חוק הירושה כשלשני חוקים אלה אין כל קשר ולפיכך
פעולת החקיקה לדעתו ) וגם לדעת היועץ המשפטי של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (
מנוגדת לתקנון הכנסת ופסולה מעיקרה.
בענין בני הזוג שליו חזר השופט גרניט על עמדותיו העקרוניות אלא שהפעם נבחנו דעותיו
גם על ידי בית המשפט לערעורים בפני השופט חיים פורת . פורת קבע כי הצעותיו של גרניט
הן בגדר מהפיכה של ממש בדיני הסמכות ומירוץ הסמכויות בין בתי המשפט לבתי הדין . אך
למרות שפורת מציין לשבח את נימוקי ההחלטה של גרניט ומתארן כ"מרתקות לקריאה" , מחליט
שופט ערכאת הערעור כי בכל הכבוד יש להיזהר מהכללות )אודות הקיפוח וההפליה( וממהפכות
חדות מדי.
בנתחו את עבודת המחקר של גרניט הוא אינו פוסל את המסקנות אליהם הגיע אלא מציע לפסוע
לאט במשעול עדין זה שהציבור כה רגיש לגביו . בסופו של הדיון השאיר השופט פורת את
התוצאה המשפטית אליה הגיע השופט גרניט והקפיא את הדיון בבית המשפט האזרחי במקום
לבטלו .
התוצאה המשפטית היא כי למעשה לא ויתר בית המשפט האזרחי על סמכותו והיא ממשיכה לרחף
למרות שבית הדין ימשיך בדיון בפועל בין הצדדים. ) כפי שגם גרניט החליט בנסיבות
הספציפיות של תיק זה ( .
אין ספק שמהלך משפטי כזה של השופטים גרניט ופורת מקרב אותנו בצעד גדול נוסף
לליברליזציה של דיני המשפחה והרחקתם משליטת בתי הדין הרבניים .
לעיון בפסה"ד בנוסחו המלא לחץ כאן.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין