עובר לעידן האינטרנט והמחשבים, ובטרם הפך המחשב ל"אישי"
וזמין לכולנו, נחשבו אנשי
מחשבים שהתמחו בפריצה ופיצוח של קודי ורשתות מחשב כ"גאונים"
יחידי סגולה, שחדות
מחשבתם טישטשה את חומרת מעשיהם. גם היום, נדמה לעתים כי יש להתייחס לעברייני המחשב
כאל עבריינים מסוג מיוחד, שהגוון הפלילי שבמעשיהם מתגמד לנוכח העובדה כי בדרך כלל
מודבר באנשים משכילים מן הישוב, שאינם תואמים לקווי דמותו של העבריין הפלילי
"הקונבנציונאלי"
.
כך היה בעניינו של אונל דה גוזמן, סטודנט מהפיליפינים, שהפיץ והחדיר את וירוס האהבה
I LOVE YOU""
למיליוני מחשבים מסביב לעולם וגרם לנזקים של כ- 10 מיליארד דולר. לא
רק שהוחלט לא להעמיד את דה גוזמן לדין, אלא שהוא זכה לפירסום עולמי ולהצעות עבודה
רבות ומגוונות.
ואולם, מי שחושב כי צריך להיות "גאון"
בכדי לבצע עבירת מחשב או שאין מדובר בעבירה
פלילית שעונשה בצידה, מן הראוי שיקרא היטב את השורות הבאות ואת פסקי הדין המוזכרים
בהן - בטרם ביצוע עבירת המחשב.
הסיבה העקרית לאי העמדתו לדין של הסטודנט הפליפני על החדרת וירוס האהבה היתה העובדה
שבחקיקה הפילפינית לא היתה התייחסות לעבירות מן הסוג האמור. ואולם, הדבר שונה
בתכלית במדינת ישראל, בה מוסדרות עבירות המחשב בחוק המחשבים, התשנ"
ה - 1995 )להלן:
"חוק המחשבים"
(, שזכה לשימוש בבתי המשפט בישראל.
באוגוסט השנה, נידון עודד רפאלי למאסר בפועל של שישים ימים, בגין הרשעתו בעבירות של
חדירה למחשב ושיבוש והפרעה לחומר מחשב, לפי חוק המחשבים, התשנ"ה - 1995 )להלן: "
חוק
המחשבים
"
(.
גזר הדין הנדון, ניתן לאחר שרפאלי, איש מחשבים בהכשרותו, הורשע בגין חדירתו לרשת
המחשבים של מעבידו לשעבר, חב' לארגו - הראל, ומחיקת קובץ מרשת המחשבים של החברה.
לעיון בהכרעת הדין לחץ כאן.
בהחלטתו מיום 2.8.00, קבע שופט בית משפט השלום בירושלים, אברהם נ. טננבוים, כי
עבריינות מחשבים דינה כדין עבריינות פלילית אותה דוחה הציבור בשאט נפש ומגיב עליה
בהתאם. השופט ציין, כי נזק ופגיעה במערכות מחשבים צריכים להתקל בתגובה תקיפה וחד
משמעית של הציבור, תגובה שתעביר מסר בהיר וחד משמעי לכל עבריין מחשבים. על כן קבע
השופט כי העונש המתאים הוא עונש מאסר בפועל ממש ולא עבודות שירות.
בית המשפט שם דגש על חשיבות מערכות המחשבים בעידן המידע של ימינו, ואפשרות הפגיעה
והנזקים הרבים שעלולים להגרם למערכות אלה, על ידי עברייני מחשב למיניהם, שלא תמיד
ניתן להתחקות אחריהם בקלות.
העובדה כי הנאשם היה עובד של המתלוננת, שימשה אף היא חיזוק לחומרת העונש. בהתאם קבע
בית המשפט כי, "
כפי שהחוק מחמיר במקרים של גניבה ממעביד בשל הפרת האימון הנלווית
אליה, כך גם במקרה שלפניינו. הנאשם מעל באימון זה...
"
יצויין כי גזר הדין של מאסר בפועל נתקבל למרות שהפרקליטות לא התנגדה לריצוי המאסר
בעבודות שירות.
עניינו של רפאלי אינו המקרה הראשון בו בית המשפט הישראלי הביע את דעתו הנחרצת בנוגע
לעברייני מחשב.
באפריל 2000, הורשע דימטרי גרינברג בביצוע עבירות של עריכת והעברת נגיף מחשב לפי
חוק המחשבים. מעשיו של דימטרי היו "פעולת תגמול"
על העמדתה לדין משמעתי של חברתו,
שנידונה לעונש של ריתוק בבסיסה, על ידי מפקדה. על דימטרי נגזר עונש של חודש מאסר
בפועל וחודשיים מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. לעיון בגזר הדין המלא לחץ כאן.
מקרה דומה הנו עניינו של גיל פז, עובד לשעבר ברפא"
ל, שלאחר פרישתו החדיר לשרת
המחשבים של רפא"
ל תוכנה שהיתה אמורה למנוע, לפגוע ולשבש את מערכת המחשבים, תוך
גרימת נזקים מתמשכים למערכת המחשבים ולפרוייקטים של רפא"
ל. גיל פז נדון לחצי שנה
מאסר בפועל ולמאסר על תנאי של שנה במשך תקופה של שנתיים. לעיון בגזר הדין המלא לחץ
כאן.
כפי שניתן לראות מהמקרים שהובאו לעיל, המערכת המשפטית אינה רואה בעברייני המחשב
"שובבים" שמעדו ועשו מעשה "קונדס"
שלא היו מודעים לתוצאותיו, כי אם עבריינים
פליליים לכל דבר ועניין, שחייבים בעונש על מעשיהם. סיבה אפשרית למגמה זו הינה, כי
עידן האינטרנט והמחשבים הביא לכך שחלק מהעבריינים ההרסניים ביותר איננו בעל מומחיות
מיוחדת במחשבים, ומשכך נולד צורך קריטי בהרתעת עבריינים פוטנצאליים.
www.PsakDin.co.il כל הזכויות שמורות לאתר המשפט הישראלי פסק דין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין