מזונות: ההבדל בין קודש לחול

בית המשפט העליון קבע, כי הסמכות לשיפוט במזונות אישה, ניתנת לערכאה הראשונה אליה הוגש כתב התביעה. אמנם, לאישה הברירה לבחור את הערכאה המתאימה, אלא שאם הקדים הבעל, אפילו במספר שעות, והגיש לבי" ד רבני תביעת גירושין שכרך בה את מזונות האישה, שם תהיה הסמכות. על הבעל מוטלת החובה להוכיח את כנות תביעתו לגירושין, וכי כרך המזונות במגמה שידונו בהם. חובה זו טכנית בעיקרה, ואינה מהווה לרוב מכשול.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ביטל שופט תביעת אישה למזונות, שהוגשה באותו יום בו הגיש הבעל תביעת גירושין. הוכח, כי נוסח תביעתו אינו מלמד על חוסר כנותה, ומשהוגשה לבית הדין הרבני שעה אחת לפני הגשת תביעת האישה לבית המשפט המחוזי, שסמכות ביה" ד הרבני גברה.

39 שנים חלפו מאז חוקק החוק שהעניק סמכות שיפוט מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט, ועדיין חוזרות השאלות האם יש הצדקה למאבק הסמכויות והאם קיים הבדל משמעותי בפסיקתן של שתי הערכאות.

למרות הדיעה הרווחת כי לאישה תמיד עדיף במחוזי, מפסיקה עכשווית של בתי הדין הרבניים ניתן ללמוד, כי קיימים מקרים ספציפיים, בהם ניתנים לאישה הנשואה סעדים מפליגים אותם בית המשפט האזרחי לא יכול לתת. דוגמת צו המופנה כנגד הבעל, שלא להתראות עם מאהבתו, צווי עיכוב יציאה מהארץ כבדבר שבשגרה במסגרת "שלום בית" , המהווים אלמנט של הטרדה במסגרת מערכת גירושין. ברם, במישור המזונות והרכוש, מופלית גם היום האישה לרעה בבית הדין הרבני. הפרקטיקה מלמדת, כי אל יפסקו לאישה מזונות זמניים בישיבה הראשונה בבית הדין הרבני, אם יצהיר הבעל כי בגדה בו, זאת אף בטרם הביא עדים וראיות לכך. מצב הפוך קיים בבית המשפט האזרחי, במסגרתו ייפסקו לאישה מזונות זמניים כבר בישיבה הראשונה, גם אם יעלה טענות בגידה. רק במהלך המשפט ולאחר הבאת הראיות, יתחשב בית המשפט בהוכחות. יש להביא בחשבון, כי פסיקת המזונות הזמניים לאישה, חיונית ביותר, מאחר שעלול לעבור זמן רב עד למתן פסק הדין הסופי, ואם אין לה מקורות כספיים, היא עלולה להגיע לחרפת רעב. פסיקת המזונות הזמניים בקלחת הרותחת של הליכי הגירושין, מהווה מכשיר חשוב לסיום התיק בפשרה.

שיעור המזונות הנפסק בבית הדין הרבני, בדרך כלל נמוך מה הנפסק בבית המשפט האזרחי. הפערים מגיעים לעתים לסכומים ניכרים ועלולים לגרום לכך שרמת חיי האישה המתדיינת בבית הדין הרבני, תרד באופן דרסטי.

- - -

הפרוצדורה בבית המשפט שונה לחלוטין מזו בבית הדין. לבית המשפט נדרשים המתדיינים להמציא בתחילת ההתדיינות הרצאת פרטים, במסגרתה עליהם לענות על שאלות המתייחסות למצבם הכלכלי ואפשרויותיהם הכספיות, כולל צירוף תלושי שכר וראיות על הכנסות. בבית הדין מסתפקים בכתב תביעה המפרט באופן כללי את טענות התובע. כתב הגנה הוא ברשות בלבד, אין חובה להגישו. מעל לכל האבחנות, מפרידות בין הערכאות קונספציות עקרוניות: בתי המשפט האזרחיים נשענים בפסיקתם על המשפט ההלכתי ועל הדין הישראלי הכללי, בו תחיקה ופסיקה ישראלית-חילונית המבוססת על שוויון בין המינים ועל זכויות הפרט. בתי הדין הרבניים מבססים פסיקתם על ההלכה בלבד וכן על פסיקה רבנים מקומית.

בהתאם להלכה היהודית, נשלטת האישה על ידי הבעל. בני זוג יהודיים נישאים במדינת ישראל רק על פי ההלכה. לפיכך, לכאורה, דיני ההלכה נכפים עליהם עם נישואיהם. בית הדין הרבני אוכף דינים אלה על בני הזוג בעת ההתדיינות המשפטית. זהו מלכוד שנוצר על ידי המחוקק הישראלי, וקשה להימלט ממנו.

בית הדין הרבני, לעומת בית המשפט האזרחי,יכול להפנות צו נגד הבעל שלא להתראות עם מאהבתו.

פרופ' אריאל רוזן צבי, במאמר שפורסם לאחרונה, מפרט כיצד מתבטא במשפט העברי שלטון הבעל על האישה - "בעל הוא לשון אדנות" , האישה רשות בעלה עליה, הוא מצידו, יכול לחייב אותה בנדרים בתנאים מסוימים והוא גם מוסמך להתיר חלק מנדריה" .

אישה מודרנית תתקומם נגד הפיסקה הבאה: " זמנה של האישה אינו ברשותה, הוא ברשות הבעל" . על פי הדת, חובת המזונות הינה מהחובות הנגדיות שיש לצד השולט כלפי הצד הנשלט. מתוך קונספציה זו, נפסקים מזונות האישה במסגרת הדיון הדתי ברוח ההלכה. מזונות אלה מתונים ומותנים. המשפט החילוני-מערבי רואה במזונות ערך סוציאלי, ומפצה את האישה שאינה מקדמת את הקריירה ועוסקת במלאכות הבית ובגידול הילדים. המזונות נפסקים ביד רחבה, מתוך מטרה לחלוקה שוויונית. הלכת השיתוף אינה מוכרת בבית הדין הרבני.

המחוקק הישראלי עשה ניסיון לתת צביון אחיד למשפטי המזונות, וזאת בחוק תיקון דיני משפחה )מזונות(, אלא שעד כה, הוחל חוק זה על מגזר קטן ביותר של אזרחים מחוסרי הדין האישי, כך שעל בני זוג יהודים חלות שתי מערכות מקבילות. כל עוד לא יידונו משפטי המזונות וכל ענייני הגירושין על בסיס עקרונות זהים ושוויוניים בכל הערכאות, נמשיך לצפות במחזות המשפילים בהם בני הזוג מתחרים להגיע כל אחד לערכאה הנוחה לבני מינו.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין