אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום אשדוד
בתאריך: 29/11/2010


בפני:
1. כב' השופט/ת רובין לביא
מאשימים:
1. מדינת ישראל
- נגד -
נאשמים:
1. גובריל יאירוב (עציר)
ב"כ נאשמים:
1. עו"ד זינר

הכרעת דין

1.         האשמה המיוחסת לנאשם הינה כי הפר במועדים שונים צו פיקוח לפי חוק ההגנה על ציבור מפני עברייני מין, התשס"ו - 2006 (להלן: "החוק").

ביום 17.02.10 במסגרת בקשה למתן צו פיקוח קבע בית המשפט (כבוד השופט אינפלד), בת.פ  459/09, קרית גת, כי יוטל על הנאשם צו פיקוח למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שבמסגרתו עליו לעמוד בתנאים הבאים:

א.         על הנאשם חלה החובה לשתף פעולה עם קצין הפיקוח, ולקיים מפגשים עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת.

ב.         על הנאשם חל איסור התחברות ואיסור שהייה ביחידות עם קטינים, לרבות קרובי משפחה.

ג.         הנאשם מחויב להתרחק ממקומות כינוס לקטינים כגון: בתי ספר, גני ילדים, גינות וגני משחקים, מתנ"ס וכדומה.

ד.         הנאשם מחויב לקבל אישור קצין הפיקוח למקום עבודה בין בתמורה ובין בהתנדבות.

ה.        על הנאשם חל איסור צריכה ואחזקה של סמים ואלכוהול (להלן: "צו הפיקוח").

האשמה המיוחסת לנאשם באישום הראשון הינה כי  במהלך תקופת הפיקוח ניתק  קשר עם קצין הפיקוח ולא שיתף פעולה עימו ובכך שביום 29.04.10, בשעה 21:05 או בסמוך לכך, שהה לבדו במקום כינוס לקטינים, בגן ציבורי סמוך לרחוב גיא אוני, באשדוד, כשמסביבו קבוצת ילדים קטינים, חלקם בני 12-14.הוא החל לשוחח עם הקטינים ובמהלך השיחה אף חשף בפניהם את זרועו ושריריו וקטינה שהייתה במקום נגעה בזרועו למשך מספר שניות. בשלב מסוים פרשו מקבוצת הילדים שתי קטינות והנאשם התקרב אליהן. משלא נענו לו עזב את המקום. מאוחר יותר כוונתו הייתה לשוב למקום אך הוא עוכב ע"י המשטרה .

כמו כן מואשם באישום השני בכך שביום 9.3.10 החזיק סם מסוכן מסוג חשיש וצרך אותו , תוך הפרת צו הפיקוח- עבירות בניגוד לסע' 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו - 2006.

2.         א.         העידו מטעם התביעה: קצין הפיקוח, יוחנן אלישייב (ע"ת 1) שהגיש החלטת כבוד
              השופט אינפלד בת.פ 459/09 (ת/1), מסמך בדיקת שתן (ת/2), הודעות הנאשם (ת/3, 
              ת/4) וקלטות חקירה (ת/5); והשוטר קוסטה לוין (ע"ת 2) שהגיש דו"ח (ת/6).

 ב.        מטעם ההגנה: העיד הנאשם .

3.         עדותו של יוחנן אלישיב (ע"ת 1):

הוא עובד ביחידה לפיקוח על עברייני מין בשב"ס.

ב - 29/4/10 עקב אחרי הנאשם מתוקף תפקידו, וכשהוא הגיע לרחוב גיא אוני באשדוד, סרק את הסביבה, גן ציבורי, הבחין בקבוצת קטינים, בגילאים שבין 12 ל - 14 על פי הערכתו, כשהתקרב למקום הבחין בנאשם עומד לבד בחברת הקטינים כשאין לידו ובסביבתו בגיר נוסף . הוא עצמו עמד במרחק 5 מטרים ממנו , והנאשם לא הבחין בו. שמע שהוא מדבר איתם ברוסית, לא הבין את תוכן הדברים, שכן הוא לא דובר רוסית. לאחר מספר שניות של תצפית הבחין בו מפשיל את שרוול ידו ואחת נוגעת בשריר של הזרוע. לאחר כדקה נוספת הבחין בשתי קטינות שהתרחקו מעט מקבוצת הקטינים ולאחר מספר שניות  המפוקח ניגש אל אותן קטינות, ניסה לדובב אותן וליצור עימן קשר  ומשלא נענה, לאחר מספר שניות עזב את המקום.

לאחר מכן המשיך לעקוב אחריו לכיוון מסעדה שנמצאה במקום באזור הבניינים. תוך כדי דיווח לפיקוד היחידה, ובהנחייתם, דווח למשטרת ישראל , כשהוא כל העת שומר על קשר עין רצוף איתו. עם הגעת הניידת למקום, שוטרי הסיור הגיעו אליו תוך כדי הכוונה , זיהה בעבורם את המפוקח, באותן שניות המפוקח עזב את מקום המסעדה והחל ללכת שוב לרחבת הגן הציבורי, המקום שלפני כן נמצאו בו הקטינים. תוך כדי הליכה אדם מסוים או מספר אנשים שהיו באזור המסעדה צעקו לעבר המפוקח בשפה הרוסית, צעקות שעל ידי אחד משוטרי הסיור, הובנו כהנחיה להימלט או לעזוב את המקום. שני שוטרי הסיור רצו אחריו ולאחר כ - 20 מטרים תפסו אותו. במהלך העיכוב ביקש משוטרי הסיור לשאול את המפוקח שתי שאלות,: אם  הוא מזהה אותו כקצין הפיקוח שלו והוא השיב בחיוב ו אם הוא אכן מודה שעמד לפני מספר דקות בקבוצת קטינים, בגן שמאחור, וגם על כך הוא השיב בחיוב. שוטרי הסיור שמעו את דבריו ועיכבו אותו.

כמו כן, הוא לא עמד בכל התנאים, לעתים שמר על קשר ולעתים הקשר נותק. צו הפיקוח חייב אותו להימצא עימם בקשר קבוע על פי דרישה  או על פי פעולות מבצעיות שהם מבצעים ללא ידיעתו. במצבים שרצה ליצור עימו קשר יזום הוא לא תמיד היה זמין, ופעמים מסוימות לא  דיווח אמת על מקום הימצאו, הכוונה היא למקרה שאם שאלו אותו בטלפון היכן הוא נמצא הוא התחמק, מדובר בדפוס פעולה שמעיד על חוסר עקביות לשמירת הקשר.

לגבי 9/3/10 בהתאם לסמכויות שניתנו להם בצו הפיקוח האוסר עליו להשתמש בסמים או באלכוהול, עליהם להבטיח עמידתו במגבלות אלה. בתאריך 8/3/10 בבדיקת שתן לגילוי סמים שהוא ערך לו, בבדיקת מעבדה של שב"ס, נמצא כי עשה שימוש בחשיש. הוא גם הודה בפניו  שהוא השתמש בחשיש. את ההודאה העלה על הכתב אך זה נמצא בדוחות שלא הביא עימו לבית המשפט.  

כשנשאל, למה הוא לא מעביר לפרקליטות חומר חקירה מהותי, השיב שעל פי הנהלים שלהם זה חומר פנימי.

כשנשאל,  האם כשהם מתקשרים למפוקח ושואלים אותו על מקום הימצאו האם מהעבר השני נמצא עוד אדם  שיעיד אם הוא נמצא או שתשובתו כוזבת, השיב  שיש אלמנטים רלוונטיים לאופן ביצוע העבודה שלהם, מדובר באלמנטים מבצעיים. שהוא לא יכול לחשוף אותם. 

כשאמר לבית המשפט שהנאשם התחמק מלהשיב לו בשיחות טלפון על מקום הימצאו או שהתרשם  שהוא משקר האם התכוון להתרשמות שלו בלבד או שאימת זאת עם מישהו אחר שעקב אחריו, השיב שלעתים זה כך ולעתים זה כך.

            כשנשאל, כיצד העריך את גילאי הקטינים כבני 12 - 14 , השיב, שלא תחקר את הקטינים, מדובר בהערכה בלבד של מראה חיצוני. לא התייחס בהודעה לאופן בו העריך את גילם.  

העיד שסייר ברח' גיא אוני, סרק המקום 3-4 דקות וכעבור מס' דקות נכנס לגינה.
הגינה זה מרחב גדול, קשה לו להעריך גודלה.

הנאשם לא ישב על ספסל אלא נעמד בחברת קבוצת קטינים באותו גן . הספסלים נמצאים במרכז הגן לערך. יש בניינים מסביב לגן. באותה קבוצת בניינים של רחוב גיא-אוני, בתחתית הבניינים יש גם חנויות. ניתן לומר שהגן גובל בקבוצת בניינים וחנויות עסקים.

הוא הגיע לשם במטרה לפגוש בו, שכן ברח' גיא-אוני גרה אמו ואחותו, לכן העריך שהוא יימצא בסביבה , סרק הפארק כדי לחפש אותו ואז ראה אותו עם קבוצת הילדים. כשהגיע והבחין בקבוצת קטינים יחד עמו, הנאשם היה לבדו, לא היו בגירים נוספים. תצפת מס' דקות וראה שלא חצה את הגן .

ראה אותו אחרי מס' דקות הולך לכיוון בית קפה.

הוא לא תשאל את הקטינים, לא שאל אותם אם הם עצרו אותו וביקשו ממנו סיגריה. לא שאל אם הם יזמו השיחה איתו.

בשלב שהיה עם קבוצת הקטינים/ות, שתי קטינות הלכו הצידה למרחק של 5 מ' לערך, הנאשם ניגש אליהן, כלומר עזב הקבוצה וניגש לשתי הקטינות. הוא פנה אליהן, ניסה ליצור איתן קשר ולא להמשיך הלאה, השתמש במילה "מתמשך" כדי לתאר העובדה שהוא נעמד ולא הלך. מעריך שזה היה מס' שניות.

כשנשאל, מה יש לו לומר על כך שכל מי שהיה שם היה מעל גיל 18, השיב שלהערכתו הגילאים היו 12-14.

כשנשאל, אם הגן משמש את הציבור בכללותו, כולל נשים, פנסיונרים, השיב שכן.

יש לו סמכות עיכוב אם הוא סבור שהוא מסכן קטינים,  לא סמכות מעצר.

אם יש חשש לסיכון ואם צריך ישתמש באמצעים פיזיים. מעולם לא הסבירו לו מה ההבדל בין סמכות עיכוב למעצר.

זו הפעם הראשונה שהוא מעיד. לא ידע שלא ניתן לעשות שימוש בכוח כשמדובר בעיכוב.

כשנשאל, למה חשף עצמו בפניו, השיב שהתייעץ עם הפיקוד, והונחה להזמין ניידת משטרה.

כשנשאל, למה לא השתמש בסמכות עיכוב כשאחת הקטינות נגעה בו ודיבר איתן, אלא רק לאחר שהיה עם מבוגרים, השיב שעל פי ההנחיות אם הם בפעילות שבו להערכתם לא נשקפת סכנה לקטינים או לקורבן אחר, בהנחה שבוצעה הפרה של צו, ועל פי שיקולים של פיקוד היחידה, מחליטים אם להתערב או לעצור התנהגותו. במקרה זה להערכתו לא היה כל סיכון לקטינות. כשצפה  יצר קשר עם האחראים עליו ואז הפסיק לדבר בטל', התקשר למשטרה, לכן הגיעו למקום.

ידוע לו שהנאשם נעדר כתובת מגורים. לפעמים הוא היה ישן בפארק, על ספסל, לא ראה אותו אך כך ציין בפניו. בין היתר זו הסיבה שחיפש אותו בפארק. ידע שיש אפשרות שבפארק יהיו גם קטינים.

נאסר עליו להתחבר עם קטינים עד גיל 18. מותר לו לחלוף על פני קטינים בפארק. האיסור הוא התחברות עם קטינים.

סבור כי  התחברות עם קטינים, זו עמידה ושיחה עם קטינים . מותר לו לדבר עם קטינים ולחבור אליהם אם נמצא לידו בגיר שמודע לדבר העבירה. אולם כשנשאל, האם בהחלטת בית המשפט התירו לו לחבור עם קטינים בנוכחות בגיר, השיב שאינו יודע, לא זוכר החלטת בית המשפט.  

4.         עדותו  של קוסטה לוין  (ע"2):

עובד כראש משמרת סיור בתחנת אשדוד.

מדובר בפעולות עפ"י בקשת שב"ס. היה על קצין פיקוח על עברייני מין לגשת לכתובת מסוימת במרכזון ט' כדי לסייע לו באיתור של חשוד שהוא עקב אחריו. לדבריו איתר אותו בנוכחות של הקטינים, בפארק במרכזון ט'.

הגיעו למקום, הוא ושוטר נוסף, חברו אל איש הפיקוח שהצביע על החשוד שהיה באותה עת לבדו והלך מבית קפה לכיוון המרכזון. ניגשו יחד עם איש הפיקוח לאותו חשוד שהוא הצביע עליו ובנוכחות שלהם, איש הפיקוח שאל אותו אם הוא היה עם הקטינים לפני כן והוא אמר שכן.  הנאשם עוכב לתחנה, קצין הפיקוח הגיע גם לתחנה כדי למסור הודעה מסודרת.

הם עיכבו את החשוד במרכזון ט' באשדוד בחניה בחלק המערבי של המרכזון.

לא ראה אותו בבית הקפה. ראה אותו הולך מכיוון בית הקפה. כשהם הגיעו למקום, איש הפיקוח היה בחנייה.

קצין הפיקוח פנה לחשוד ושאל אם היה עם הקטינים והחשוד אמר לו שכן וזה מה שציין במזכר.

הוא לא יודע אם לקצין הפיקוח יש סמכות עיכוב .לא היה דבר חריג. החשוד שיתף פעולה באופן מלא.

5.         גרסת הנאשם:

א.         בהודעתו מיום 29.04.10 (ת/4):

מבין וקורא עברית.

כשנשאל, מה עשה היום בפארק באזור ט', השיב שהוא ישן בפארק, ראה חברים שלו, ביקש מהם סיגריה, דיבר איתם חמש דקות וחזר למג'יק ואז באו שוטרים ועצרו אותו.מכיר את החברים הללו,  מהרחוב, כולם מכירים אותו ברובע ט'.הם בני 18-19 הוא לא יודע הוא לא מבקש מה תעודת זהות.הם נתנו לו סיגריה, הוא עישן ודיבר איתם קצת.

הם אמרו לו שהוא נראה חזק ושהוא ספורטאי אז הוא עשה שריר ביד. הם היו בני 18-19 ולא בני 12-14, לא מבין איך אפשר להתבלבל.הוא לא עשה להם משהו רע, בסך הכל ביקש מהם סיגריה. יוחנן תמיד מחפש אותו הוא רוצה להחליף אותו.

לגבי צו של ביהמ"ש שאוסר עליו להתרועע עם קטינים, השיב  שהוא ישן שם, מה הוא צריך לומר להם?שילכו משם? הם לא הפריעו לו והוא לא הפריע להם.

בזמן שעשה שריר נגע לו ביד בחור אחד.

אם אומרים שזו בחורה, אמר שהיא באה ובדקה עם האצבע ושאל "מה זה אסור? איפה יש חוק כזה? הכל סתם..."לא דיבר איתם עוד והלך משם.

אם אומרים שלאחר מכן כשראה שתי בחורות הולכות למקום אחר התקרב אליהן ודיבר איתן, אומר שכן הן אמרו לו למה הוא כל כך חזק והוא סיפר להן שהוא יודע ג'ודו ושהוא היה ספורטאי כשהוא היה צעיר. היה איתן דקה אחת או שתיים.כשנשאל, בנות כמה הן נראות לו, השיב שאינו יודע, הוא לא מבין בזה.כשנשאל, האם שאל אותן בנות כמה הן, השיב שלא ושזה לא מעניין אותו.

אם אומרים שלאחר שהוא נעצר שאלו אותו אם הוא שהה או התחבר עם הקטינות והוא ענה "כן, נו"  ושואלים למה התכוון, השיב שאמר שהוא ישב איתם, אז מה.

אין לו כתובת הוא הומלס.

כשנשאל, מדוע הוא לא משתף פעולה עם יוחנן ולא מגיע לפגישות ומדוע מחפשים אותו כבר שבועיים- שלושה, השיב שיוחנן צריך לבוא אליו ולא הוא אליו. זו העבודה שלו והוא מקבל כסף. הוא כבר לא מתקשר אליו, אם יוחנן רוצה אותו שיתקשר אליו, הוא מחפש אותו בכל צד.

ב.         בהודעתו  במשטרה מיום 02.05.10 (ת/3):

החשוד שוחח עם עו"ד אלון קוצר בשעה 12:25, בשעה 12:27 נמשכה החקירה.

כשנשאל,מה יש לו לומר על כך שבבדיקת השתן שביצע ביום 09.03.10 בשירות בתי הסוהר נמצאו שרידי סם מסוג חשיש, השיב שזה נכון הוא עישן חשיש, לא זוכר מתי בדיוק, זה היה שלושה ימים לפני שנתפס ע"י מי שמפקח עליו, יוחנן. כשנשאל, איך השיג את החשיש, השיב שנתנו לו, תחילה אמר נערים, ואחר כך אמר אנשים בגילו . כשנשאל על כך, השיב שלא מבין כל כך טוב עברית. הוא מדבר טוב אבל יש מילים שהוא עדיין לא מבין. הוא בארץ, השיב משנת 1990.

ביום 29.04.10 ישב בבית קפה "מג'יק" שבאזור ט' אחרי זה עשה סיבוב ורצה ללכת לישון. בספסלים שהוא ישן היו חברים שלו, הוא לא יודע שמותיהם, הם קראו לו, הוא בא אליהם וביקש מהם סיגריה. הם נתנו לו סיגריה ואז הם שוחחו. הם שאלו לשלומו ולאן נעלם, הוא אמר להם שהיה אצל חבר בבאר שבע. הם ביקשו ממנו להראות להם שריר ביד, הוא עשה להם והם נגעו לו ביד עם האצבעות ואמרו לו שהוא חזק. אמר להם שהוא היה פעם ספורטאי. כשהוא ראה שהם יושבים שם ושאין לו מקום לישון הוא חזר למג'יק ישב שם כמה דקות, אחר כך הלך לטייל ואז באה המשטרה ועצרה אותו.

כשנשאל בני כמה היו החברים שלו, שנגעו לו  ביד, השיב 17, 18 לא יודע בדיוק, ככה הם נראים.

כשנשאל, האם הוא יודע שאסור לו להיות בקרבתם של בני 17-18, השיב שהוא יודע אבל הם מכירים אותו 10 שנים, הוא רק רצה סיגריה.

הוא לא מכיר את השמות שלהם, לאחד קוראים "א..." הוא לא יודע את שם משפחתו.

כשנשאל, בן כמה "א...", השיב שאולי 18, "מה איכפת לי בן כמה הוא?".

כשנשאל, האם הוא יודע שאסור לו להשתמש בסמים, השיב שהוא יודע אבל זו התרופה שלו והוא רוצה להשתמש בסמים, כולם משתמשים בסמים למה שהוא לא.

כשנשאל, מהיכן יש לו כסף לקנות סמים, השיב שהוא לא קונה, קווקזים נתנו לו. הוא לא מכיר אותם, הוא ביקש מהם כמה שכטות אז הם נתנו לו. זה היה באזור ט בפארק.

ג.         בעדותו בביהמ"ש:

השתחרר ממאסר ב- 29/2. גר ברחוב. אין לו כתובת. הוא ישן בפארק באזור ט'. איפה שקצין הפיקוח ראה אותו.

באותו ערב  התקשר אליו ואמר שאין לו שיחות ושהוא יחזור אליו בטלפון. הוא שאל אותו איפה הוא היום. אמר לו שהוא באשדוד. אמר שבערב יבוא לבקר אותו. חיכה לו, הוא לא בא. חשב עוד פעם שכמו פעם הוא משקר לו אומר לו שהוא בא ולא בא. הוא רצה ללכת לישון. הלך לגן הזה וישן בדיוק בספסל הזה כי יש ממטרות שמפעילות מים. הגיע למקום וראה אנשים יושבים הוא מכיר אותם הרבה זמן כי הוא הומלס והם מכירים אותו. אמר להם "שלום מה נשמע, יש לכם סיגריה?" אמר להם אם לא מפריע להם שיעברו למקום אחר, הוא הולך לבית קפה ובעוד עשרים דקות הוא יחזור. זה היה כבר שעה 9 - 10 בלילה.

בחורה שאלה אותו אם הוא לא מפחד לישון שם, אמר לה שהוא מספיק חזק והראה לה את השריר שלו ביד. היא נגעה עם האצבע על השריר (מדגים נגיעה עם אצבע בזרוע) אמרה "כן, באמת אתה חזק".

הלך לבית קפה ובדרך כשהלך לישון, ראה שני שוטרים מתקרבים ואמרו "עצור, עצור". ראה מאחורי הגב של השוטרים פיקוח של שב"ס והוא היה עצבני מאוד, צעק עליו אם הוא מזהה אותו. אמר "כן אני לא שתיתי וודקה רק קפה, אני בסדר". הוא אמר שהוא ייקח אותו לתחנה והוא שאל בגלל מה, הוא אמר שישב עם קטינים. אבל זה לא קטינים, הם בגיל 18 והלאה. הם נראים צעירים, אבל לא קטינים. הוא ממש מצטער. יש לו גם שני ילדים. הוא אבא לילדים, הוא לא עושה שטויות. הוא כבר רוצה לסיים עם הפשע הזה. לא רוצה להיות בבית סוהר. כי המעצר שלו האחרון היה קשה. יש לו מחלת עור,גם קיבל מכות מאסירים, הוא ממש סובל בכלא לא רוצה להיות שם.  

נכון שב- 17/2 ביהמ"ש  בקרית-גת כב' השופט אינפלד הטיל עליו תנאים, הוא עמד בהם . נכון שהשופט אסר עליו להיכנס למקומות שיש בהם קטינים.

כשנשאל, האם הבין מה שאסור לו לעשות, השיב שאסור לו להתקרב לקטינים.

שאל "מה אסור לי להיכנס לגן ציבורי? יש שם גם אנשים מבוגרים, זה מקום ציבורי ואי אפשר לעבור במקום הזה או לעקוף את המקום הזה, זה המקום ששם אני ישן ואני לא מפריע לאף אחד".

אסור לו לעבוד בעבודה עם קטינים ולא עבד. אין לו מה לעשות עם קטינים. אסור לו לשתות אלכוהול ולעשן חשיש. הוא צריך לדבר עם הפיקוח בטלפון או שלהיפגש איתו לפעמים. הוא הרבה פעמים אמר לו שהוא בא ושיקר לו. הוא חיכה לו סתם.  לא ראה אותו. לא הזהירו אותו שהוא עשוי לעקוב אחריו.

אמר לו שהוא עובד בבית הקפה הזה, הוא אוסף בקבוקים והולך לסופר ומוכר אותם ועם הכסף קונה סיגריה או קפה.

הוא לא מקבל קצבה מהביטוח הלאומי. הוא רק חי מבית הקפה, הוא נותן לו אוכל, סיגריות והבקבוקים והוא עוזר לו.  

לא היה להם מקום בשבילו בהוסטל. יש לו מחלת נפש. הוסטל בא' מיועד לאלה שיש להם מחלת נפש.

במשטרה היה מבולבל, לא הבין מה רוצים ממנו ומה שואלים אותו. היה מבולבל שעצרו אותו סתם ככה. הלך לישון היה עייף. כל היום בבית קפה עובד, עושה ניקיון ומטאטא את הרצפה. פתאום התעייף ולקחו אותו למשטרה. קודם כל היה מעוכב אחרי החקירה אמרו לו שהוא עצור ושמו אותו במעצר.

לא שיקר לחוקר במשטרה.

אם אומרים לו שישב בפארק ושהוא ביקש מילדים בני 12 סיגריה, בני 13, 14, זה לא נכון. הוא מכיר את האנשים האלה. הוא 10 שנים מכיר אותם. פעם היו קטנים, היו וגדלו כבר. הם אחרי בי"ס. הם לא קטינים. הוא יודע שאסור לו להתקרב אליהם. הוא לא מחפש בעיות שיכניסו אותו לבית סוהר.

הייתה בחורה שנגעה לו עם האצבע בשריר  אומר שכן,  שיוכיחו שהייתה ילדה קטנה.

לאחר שהופנה לשורות 11 ואילך להודעה ת/4  אומר " נו מה אז מה, לא עשיתי  להם משהו רע".

כשנשאל, האם יש בכך הודאה,  אומר שלא. מה פתאום קטינים. זה לא נכון. הוא לא הבין מה זה קטינים בכלל. עכשיו הוא מבין. הוא לא אמר 12 - 14. הוא אמר קטינים. הוא אמר שהוא מכיר אותם והם לא קטינים. קטינים בגיל הזה לא מסתובבים בשעה כזו.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.