אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט לעניני משפחה תל אביב
בתאריך: 25/05/2012


בפני:
1. כב' השופט/ת נפתלי שילה
תובעים:
1. ע'
2. א'
- נגד -
נתבעים:
1. עו"ד צבי מורג
2. נ'
3. י'
4. ש'
5. מ'
6. פ'
7. ר'
8. צ'
9. ר'
10. ב' יורשת המונח ג'
ב"כ תובעים:
1. עו"ד בנימין ברליין
2. עו"ד ליאור להב
ב"כ נתבעים:
1. עו"ד אברהם אוחיון
2. עו"ד יואב גותי

פסק-דין

למי מגיעים הכספים שהופקדו ע"י המנוח ד' ז"ל בחשבונות שנפתחו על ידו  בבנקים בניו יורק וכיצד יחולק עיזבונו?

א.         רקע עובדתי כללי

1.         המנוח ד' ז"ל (להלן: "המנוח")  ערך צוואה ביום 29.1.09 (להלן: "הצוואה") ונפטר ביום 3.2.09.

2.         בצוואה, צווה המנוח את כל רכושו "בישראל ובחו"ל" לאחד עשר נהנים שהם קרובי משפחתו וחבריו. כל אחד עשר הנהנים בצוואה, הם צדדים בתובענה זו (למעט הנתבע מס' 1 שהוא מנהל העיזבון). המנוח ציין בסעיף 4 לצוואה כי רכושו בחו"ל כולל את "חשבונותיי במספר בנקים".

3.         ביום 17.3.09 הגישו התובעת מס' 2 (להלן: "א'") ואחותה הנתבעת מס' 2 (להלן: "נ'") בקשה דחופה למנות את עורך דינם, עו"ד אלקבץ, למנהל עיזבון זמני (להלן: "הבקשה"). הן עשו זאת, לאחר שביום 1.3.09 הן הגישו בקשה לקיום הצוואה לרשם לענייני ירושה.

4.         בין היתר נטען בבקשה שאליה צורף תצהיר מפורט של א' מיום 15.3.09 (בשא 4251/09 בתע 102420/09) כי:

            "מטעמים  השמורים עמו, בחר המנוח לנהל חשבונות בנק רבים בארצות הברית... כאשר הוא נוהג לרשום חלק מקרוביו כמוטבים בכספים או כנאמנים עבורו. עוד בחייו הציג המנוח בפני המבקשות רשימות, ובהן אזכור לפרטי חשבונות בנק בארה"ב בהם מצויים כספים השייכים לו, בחשבונות הרשומים ע"ש אחרים, למען יקל על המבקשות לאתר את נכסיו לאחר מותו. כך- מספר  חודשים בטרם מותו, ערך המנוח  למבקשות "מצגת" בדבר פרטי כספיו ומקום הימצאם, ובעלה של המבקשת 2 שהיה נוכח באותה פגישה, ביצע תרשומת של עיקרי הנתונים. התרשומת האמורה מצורפת... ותרשומות נוספות ותחשיבי מספרים שביצע המנוח בעצמו מצורפים... המנוח הותיר כספים בחשבונות בנק בארה"ב שנרשמו ע"ש המבקשת 1 כמוטבת, ובנוסף, היו למנוח חשבונות  בארה"ב בהם נרשמו המשיבים...  כבעלי החשבונות, בנאמנות עבור המנוח.... יש צורך במתן הוראות מיידיות לבנקים השונים... ולהעבירם אל חשבון שייפתח בישראל, לריכוז כספי המנוח... הדחיפות במתן הצו... כי קיים החשש שמי מהיורשים שלהם יכולת ליטול מכספי המנוח המצויים בחשבונות בנק... עלולים ליטול מהכספים שברור שאינם שייכים להם כי אם לעיזבון המנוח".   

5.         התובע מס' 1 (להלן: "ע'") חתם ביום 4.3.09 על הסכמה למינוי עו"ד אלקבץ  למנהל עיזבון.

6.         ביום 25.3.09 הורה בהמ"ש למשיבים להגיב לבקשה בתוך 20 יום. ע' לא הגיב לבקשה.

7.         ביום 7.7.09 התקיים דיון בבקשה בפני כב' השופט גייפמן. בדיון אמר עו"ד אלקבץ כי: "בעיזבון יש דירה בת"א... בנוסף יש כספים בישראל בסך כ - 600,000 דולר בקירוב. יש גם כספים בארה"ב בסך כ - 700,000 דולר בקירוב... 700,000 דולר בארה"ב הם כולם על שמות אנשים אחרים שכולם יורשים כאן... אני מבקש למנות מנהל עיזבון זמני לעיזבון לצורך השכרת הדירה ואיתור הכספים..". (עמ' 6-7).

8.         משנשאל ע' לעמדתו ביחס לזהות מנהל העיזבון הזמני אמר ע' כי: "אין לי עמדה בעניין" (עמ' 8).

9.         בסיום הדיון, החליט כב' השופט גייפמן בין היתר כי: "מנהל העיזבון יפנה לבנקים בארה"ב כדי להעביר את כספי העיזבון לחשבון העיזבון  בישראל" (עמ' 9).

10.        ביום 30.11.09 שלח עו"ד אלקבץ - שהוא עורך דינה של א'- מכתבים לנתבע מס' 9  (להלן: "ר'") ולע'.  במכתבים נאמר כי:

 "מבירורים שערכתי... עולה כי עם פטירתו של המנוח שבנדון, הפכת להיות בעל שליטה יחיד בכספים בחשבון בנק אותו פתח המנוח בארה"ב והפקיד בו את הכספים האמורים. משכך, אבקשך לפעול להעברת הכספים  האמורים מחשבונות הבנק בארה"ב לישראל, ולמסרם לידי, לשם הפקדתם בחשבונות הבנק של עיזבון המנוח בישראל".

כמו כן, שלח עו"ד אלקבץ באותו יום מכתב לא' ובו נאמר כי:

"מתוכנם של מסמכים שהצגת בפני בתחילת ייצוגי אותך... ומבירורים שערכתי בהמשך, עולה כי עם פטירתו של המנוח... הפכת להיות  הנהנית היחידה בכספים... משכך אבקשך לפעול להעברת הכספים... לשם הפקדתם בחשבונות הבנק של עיזבון המנוח בישראל".

אף אחד מהנמענים לא ענה למכתבים אלו.

11.        לאור התנגדותם של הנתבעים 4,5 ו - 8 לצוואה, וטענתם כי יש לקיים צוואה מוקדמת, התנהל בפני הליך בנושא זה  וביום 1.7.11 ניתן על ידי פסק דין המקיים את צוואתו האחרונה של המנוח ונדחתה ההתנגדות לצוואה.

12.        כאמור,             המנוח נהג לפתוח חשבונות בנק ע"ש חבריו וקרובי משפחתו, להפקיד בהם כספים ולבצע פעולות בחשבונות הבנק בעצמו ולפי שיקול דעתו הבלעדי באמצעות יפויי כח. כמו כן, נהג המנוח לפתוח חשבונות בנק על שמו  ולקבוע בחשבונות אלו, את חבריו או את בני משפחתו כמוטבים. בין היתר, פתח המנוח בשנת 2001 חשבון בנק בניו יורק ע"ש ע' שהוא אחיינו, כשהמוטב בחשבון היה המנוח.  המנוח גם פתח שבעה חשבונות בנק בבנקים בניו יורק על שמו, כאשר א', שאף היא אחייניתו, נקבעה כמוטבת בחשבונות אלו.  

13.        המנוח לא עדכן את המוטבים והאנשים שלטובתם הוא פתח את חשבונות הבנק על הנעשה בחשבונות והוא נהג בהם כבעלים לכל דבר ועניין. אף אחד מבעלי החשבונות או המוטבים, מעולם לא משך שום כסף מחשבונות אלו בחיי המנוח.

14.        בהליך זה, ע' וא' הגישו תביעות לפסק דין הצהרתי, ובמסגרתן הם עותרים כי בית המשפט יצהיר שחשבונות בנק שפתח המנוח בניו יורק ושהם רשומים  בהם כבעלי חשבון  או כמוטבים, אינם חלק מעיזבון המנוח והם שייכים להם בלבד.

15.        ע' טוען בתביעתו, כי  חשבון בנק אחד שהמנוח פתח על שמו בבנק  אפל בניו יורק, ושהמנוח היה המוטב בו, שייך לו לאחר מותו של המנוח. לדבריו, המנוח העניק לו כספים אלו במתנה והם כלל לא חלק מעיזבונו. לחילופין טוען ע', כי אף אם בית המשפט לא יכיר בפתיחת החשבון  כמתנה ולא יקבל את גרסתו כי המנוח אמר לו שכספים אלו הם שלו מעבר למה שיזכה בצוואה, הרי שעל פי דיני ניו יורק, ששם היה מרכז חייו של המנוח לפחות בעת פתיחת החשבון,  החשבון שייך לו  בלבד.

16.        א' טוענת  בתביעתה, כי שבעה חשבונות בנק שנרשמו ע"ש המנוח והיא רשומה כמוטבת  בחשבונות אלו, שייכים לה בלעדית  לאחר פטירת המנוח. בחשבונות אלו הפקיד המנוח כחצי מיליון דולר ארה"ב.

17.        לטענת א', על פי דיני ניו יורק, מדובר בכספים השייכים לה בלבד ולפיכך, הם לא מהווים חלק מהעיזבון. מדובר בחשבונות מסוג "טוטאן טראסט" שהם חשבונות נאמנות ולפי תנאי חשבונות אלו, אם המפקיד נפטר והנאמנות לא בוטלה, כל הכספים בחשבון עוברים לנהנה.

18.        הנתבעים  (למעט אלו שהתנגדו לקיום הצוואה האחרונה)  סבורים  כי  כוונת המנוח בצוואתו היתה חד משמעית והוא התכוון לחלק את כל הכספים, ללא  קשר על שם מי הם רשומים פורמאלית, לכל אחד עשר הנהנים בצוואה. לטענתם, יש לדחות את התביעה ואף חשבונות אלו מהווים חלק מעיזבון המנוח.

19.        הדיון בתובענות אוחד. יצוין כי מלכתחילה הגישו גם ר'  ורעייתו  תובענה ביחד עם ע' למתן פסק דין הצהרתי, מאחר והמנוח רשם אף על שמם חשבון בנק מסוג זה בניו יורק. ואולם, בדיון שהתקיים ביום 27.12.11  הודיע בא כוחם כי לאור העדויות שנשמעו, הם חוזרים בהם מתביעתם ותביעתם נדחתה ללא צו להוצאות.

20.        הנתבעת מס' 10 הודיעה כי היא תקבל כל הכרעה שתינתן ופסק הדין יחייב אף אותה. הנתבעים  7-8 הודיעו כי הם תומכים בעמדת הנתבעים 4-5 ומנהל העיזבון, אשר מתנגדים לתובענה. הנתבעים 2-3 וכן הנתבע מס' 6, לא הגישו כתבי הגנה ולא נטלו חלק בהליך, למרות שהתביעות הומצאו להם (עמ' 8 לפרוטוקול).

ב.         טענות ע'

1.         בשנת 1996 התגלתה אצלו מחלה קשה. כמו כן, בשנת 2000 נפטר אביו שהיה אחיו של המנוח. לאור מצבו הבריאותי הקשה של ע' ונישולו מירושת אביו, התהדקו היחסים בינו לבין  המנוח "והגיעו ממש ליחסי אב ובנו" (סעיף 13 לתביעה).

2.         בשנת 2001  ע' התארח אצל המנוח בניו יורק והמנוח ביקש ממנו להתלוות אליו  לבנק  אפל לצורך פתיחת חשבון. המנוח פתח חשבון על שמו של ע' ואמר לו כי הכספים שהוא יפקיד בו יהיו "לרווחתו ולשימושו" (סעיף 14 לתביעה). באותה עת הופקדו 500 דולר ואולם המנוח אמר לו כי הוא יפקיד בחשבון כספים נוספים. ע' חתם על יפוי כח לטובת המנוח על מנת שיוכל לפעול בחשבון. ע' טוען כי כספים אלו הם מתנה גמורה שהעניק לו המנוח והמתנה תקיפה  הן לפי הדין הישראלי והן לפי דיני ניו יורק.

3.         במשך השנים שלאחר מכן, המנוח הבהיר לע' כי הכסף עומד לרשותו. לדבריו, בעת שביקר  בדירתו של המנוח בחודש אוקטובר 2008, אמר לו המנוח כי הכספים שבחשבון על שמו הם לשימושו וכי "כסף זה הנו בנוסף לחלקו בירושה" (סעיף 18 לתביעה).

4.         לפי החוק האמריקאי, הדין שחל על החשבון הוא דין ניו יורק בלבד.  על חשבון מסוג זה יחול רק דין ניו יורק ולא דין זר. לאחר מות המוטב בחשבון, דהיינו המנוח, הבעלות המלאה בחשבון היא שלו והחשבון אינו חלק מהעיזבון.

5.         ע' טוען, כי בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 7.7.09 ושבו ביקש עו"ד אלקבץ להתמנות למנהל עיזבון זמני על מנת לכנס את כספי החשבונות בחו"ל,  הוא לא היה מיוצג ולא הבין  "על מה מדברים עורכי הדין". לטענתו "כשדברו על העיזבון וחשבונות העיזבון הייתי משוכנע כי זה לא כולל את החשבון שלי. גם לא ידעתי אם יש לי או אין לי זכות להישמע שם ישבתי  בספסל האחורי ולא השתתפתי ולא כל כך הבנתי מה קורה". לדבריו, מצבו הרפואי היה קשה באותו מועד והוא היה לפני ניתוח השתלת כבד (סעיף 15 לתצהירו).

6.         ע' טוען גם, כי בפגישה שהתקיימה עם הצדדים וכן עם עו"ד אלקבץ שייצג חלק מהיורשים לפני הגשת הבקשה, הוא מסר להם כי החשבון שעל שמו שייך לו בלבד והוא אינו חלק מהעיזבון. הוא ציין כי מסוף שנת 2009 ועד לחודש דצמבר 2010 הוא שהה בארה"ב לצורך טיפולים רפואיים ולכן לא היה מעורב כלל בהליכים שהתקיימו ביחס לעיזבון.

ג.          טענות א'

1.         בשנים 2000-2001 המנוח פנה אליה ואל אחותה נ' וביקש לקבל את פרטי הזהות שלהן, לאור רצונו להפקיד כספים בחשבונות בנקים שלאחר מותו יועברו אליהן.

2.         המנוח פתח שבעה חשבונות בנק שבהם רשם אותה כמוטבת. לטענתה,  הדין בניו יורק קובע כי רק דין מקום המצאם של הכספים יחול עליהם ולא דין זר אחר. מאחר ועל פי הדין בניו יורק חשבונות בנק אלו לא מהווים חלק מהעיזבון, הם אינם חלק מעיזבון המנוח והוראות הצוואה לא חלות על כספים אלו.

3.         א' טוענת כי בתחילה סברה כי אף החשבונות שבהם היא מוטבת שייכים לעיזבון ואולם לטענתה, מאחר והיא שמעה מפי כב' השופט גייפמן בדיון שהתקיים ביום 7.7.09 כי מדובר בנכסים שאינם שייכים לעיזבון, היא פנתה לעורכי דין והתברר לה כי היא הוטעתה והכספים שייכים לה בלבד. לדבריה, היא חתמה על התצהיר התומך בבקשה ושבו היא הצהירה כי כספים אלו מהווים חלק  מהעיזבון, עקב טעות שנבעה מאי ידיעתה את  הדין.

4.         הן ע' והן א' צירפו לתביעתם חוות דעת של מומחה לדין הזר, אשר טען כי יש להחיל על חשבונות הבנק את דיני מדינת ניו יורק בלבד ולפיכך יש להצהיר כי הכספים בחשבונות אלו, שייכים לתובעים בלבד ואינם חלק מעיזבון המנוח.         

ד.         טענות הנתבעים  4-5 ומנהל העיזבון (להלן: "הנתבעים").

1.         הנתבעים טוענים כי ע' השתתף בדיון ולא התנגד למינוי עו"ד אלקבץ למנהל עיזבון, למרות שעו"ד אלקבץ ציין במפורש כי מטרת מינויו היא בין היתר לכנס את כל כספי חשבונות המנוח בחו"ל, כולל החשבון שע"ש ע'. משתיקתו של ע', משמע שהוא הכיר והסכים לכך כי אף החשבון שעל שמו, הוא חלק מעיזבון המנוח.

2.         בדיון אמר עו"ד אלקבץ  במפורש, כפי שצויין לעיל, כי הכספים בסך כולל של 700,000 דולר  הם על שם היורשים. ואולם, ע' לא נזעק לאמר כי החשבון שעל שמו, הוא שלו בלבד ועו"ד אלקבץ לא יכול להעבירו לקופת העיזבון. שתיקתו בדיון מהווה הסכמה לכך שכל הכספים בחו"ל, כולל הכספים שעל שמו, מהווים חלק מהעיזבון.

3.         ע' קיבל לידיו עותק  מהבקשה שהגיש עו"ד אלקבץ, ושאליה צורפו הפרטים אודות חשבונות הבנק שפתח המנוח בחו"ל, כולל החשבון של ע'. לטענת הנתבעים, העובדה שע' לא הזדעק ולא טען מייד כי החשבון שלו אינו חלק מנכסי העיזבון, מהווה הודאת בעל דין כי  אף חשבון זה שייך לעיזבון.

4.         ביחס לחשבונות שבהן א' מוטבת, הנתבעים טוענים כי אם אכן המנוח היה מעוניין לתת לה מתנה, הוא היה מעביר לה את הכסף במתנה באופן ישיר ולא רושם אותה כמוטבת בלבד.

5.         התנהגות א' וע' שהסכימו למינוי עו"ד אלקבץ לצורך כינוס כל חשבונות הבנק, לרבות אלו שיש להם זיקה אליהם, מהווה הודאת בעל דין כי אף כספים אלו שייכים לעיזבון.

6.         התובעים לא הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט גייפמן שהורתה לעו"ד אלקבץ להעביר את הכספים מהבנקים בחו"ל לישראל ולפיכך, מדובר בהחלטה חלוטה שלא ניתן לעקוף אותה באמצעות הליך עצמאי. בהחלטה זו נקבע כי כל הכספים בחו"ל שייכים לעיזבון.

  7.       העובדה כי הנתבעים לא משכו כספים מהחשבונות בתקופת חיי המנוח, מלמדת כי אף הם סברו כי מדובר בפיקציה שהמנוח נוקט בה מסיבות השמורות עימו ואולם מהותית, מדובר בכספים השייכים למנוח בלבד.

8.         העובדה שע', אשר נזקק לכספים עקב  מצבו הרפואי הקשה, לא השתמש כלל בכספים אלו למרות שהיה בעל החשבון, מלמדת כי אף הוא סבר שמדובר בכספים הנמצאים אצלו בנאמנות בלבד והם שייכים למנוח. המנוח  הוא שהפקיד כספים, משך כספים ועשה כל פעולה בחשבונות כראות עיניו מבלי לעדכן כלל את התובעים.

9.         א' מושתקת לטעון טענה שונה הסותרת חזיתית את עמדתה כפי שהיא באה לידי ביטוי  בתצהירה שתמך בבקשה ובדברי בא כוחה במהלך הדיון ביום 7.7.09. מדובר בהודאת בעל דין,  קיים מעשה בית דין ואין להתיר לא' לטעון "טענות סותרות באותו הליך". 

10.        בנוסף, הנתבעים טוענים שלא הוכח שמדובר בנכס שעל פי הדין הזר,  עובר בירושה רק לפי דין מקום הימצאו כפי שנקבע בסעיף 138 לחוק הירושה תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה"). לדבריהם, על פי דיני ניו יורק, כספים אלו אינם כספי עיזבון וממילא אינם עוברים בירושה על פי דיני מדינת ניו יורק ויש להחיל עליהם את הדין הישראלי.

11.        מאחר ועל פי הדין הזר מדובר בנכס לבר עיזבון שאינו עובר בירושה אלא מוענק למי שנקוב כמוטב, הרי שמדובר בדין זר הסותר את סעיף 8 (ב) לחוק הירושה שאינו מכיר במתנה לאחר מיתה שלא באמצעות צוואה ולפיכך הוא נוגד את תקנת הציבור בישראל ויש להתעלם ממנו. בישראל, מנויים נכסים ספציפיים שהם נכסים לבר עיזבון בסעיף 147 לחוק הירושה ורק בהם הדין מכיר. ואולם, חשבונות בנק פרטיים אינם נכסים לבר עיזבון על פי הדין הישראלי ולכן  יש לקבוע כי הם חלק מנכסי העיזבון.

12.        הוראותיו של המנוח בצוואתו, מהוות שינוי של ההוראות החוזיות שקבע המנוח במסמכי החשבונות ולפיכך, הוראות הצוואה מבטלות את ההוראות החוזיות בחשבונות הבנק שבהם נקבעה א' כמוטבת. יש לראות בצוואה הוראה על שינוי מוטבים ולכן כל החשבונות שייכים לעיזבונו.

13.        הנתבעים אף טוענים כי מאחר ומדובר בתביעה כנגד העיזבון, נדרשת מידת הוכחה "ברמה גבוהה בהרבה מזו המספיקה בהליך אזרחי רגיל" והתובעים לא עמדו בנטל זה (סעיף 4 לסיכומי הנתבעים והפסיקה המאוזכרת בה).

ה.         דיון והכרעה

(1)        מה דין חשבונות הבנק?

1.         סעיף 137 לחוק הירושה קובע כי:

"על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138-140".

2.         סעיף 138 לחוק הירושה קובע כי:

"נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין".

3.         במקרה דנן, המנוח היה במותו תושב ישראל. כפי שעולה מתדפיסי הכניסות והיציאות שלו (נספח י' לתצהיר הגב' ש'), בשמונה השנים האחרונות לחייו, הוא התגורר בישראל  באופן קבוע  והיה בחו"ל בממוצע, לא יותר מחודשיים בשנה, כפי שטוענים הנתבעים בצדק בסעיף 38 לסיכומיהם.

4.         כמו כן, בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א, שניתן בתביעתו של המנוח בנושא זכאותו לגמלה לצורך חוק הביטוח הלאומי ושבו נקבע כי המנוח מוגדר תושב ישראל לצורך חוק זה מחודש פברואר 1992, (תיק 0/10/נג שצורף לתצהירו של מר צ') עולה  כי המנוח עקר מארה"ב ועבר להתגורר באופן קבוע בישראל כבר בשנת 1992.  בית הדין לעבודה קבע בפסק  הדין (סעיפים 8-10) כי:

 "בראשית שנת 1992 יידע התובע את הגורמים השונים בארה"ב על חזרתו לארץ לצמיתות...פינוי אחיו מהדירה שבבעלותו... הודעה לגורמים שונים בארה"ב  על חזרתו לארץ... כל אלה יחד מלמדים על הזיקה הקבועה של התובע לארץ... ובמעשיו יש למצוא סימנים של ישיבת קבע בארץ". 

5.         משקבענו כי המנוח היה תושב ישראל,  יש  לברר האם חשבונות הבנק בניו יורק  מוגדרים כחלק מהעיזבון ויחלו עליהם כללי ברירת הדין שנקבעו בחוק הירושה. אם הם מהווים חלק מהעיזבון, יש לבחון איזה דין יחול עליהם והאם לאור סעיף 138 לחוק הירושה, חשבונות הבנק הם בגדר נכס העובר בירושה לפי דין מקום הימצאו בלבד. אם חשבונות הבנק אינם חלק  מהעיזבון, יש לבחון אילו כללי ברירת דין יחולו עליהם. לצורך כך, יש לבדוק מה קובע  הדין הזר של ניו יורק ביחס לחשבונות הבנק.

6.         מאחר והוכחת דין זר היא עניין שבעובדה, יש להוכיחו על ידי חוות דעת של מומחה לדין הזר. התובעים צירפו לתביעותיהם חוות דעת של הדין הזר ואולם חוות הדעת נמשכה על ידם (עמ' 11 שורה 26) זאת, לאור תקנה 258יב (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 הקובעת כי משמונה מומחה ע"י בית המשפט, לא יוגשו חוות דעת פרטיות. לצורך בדיקת הדין הזר, מיניתי כמומחה מטעם בהמ"ש את עו"ד ארנולד דרוק (להלן: "המומחה"). המומחה  הצהיר כי הוא  חבר בלשכת עורכי הדין בישראל וכן בלשכת עורכי הדין בניו יורק וכי הוא בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק.

7.         בחוות דעתו המתוקנת של המומחה מיום 9.11.11, הוא קבע כי על פי הדין בניו יורק הכספים עוברים לאחר הפטירה למוטבים או לבעל החשבון דהיינו לתובעים בלבד. בין היתר קבע המומחה כי:

            "הכספים שנמצאים בחשבון הבנק עוברים לנהנים עם פטירת בעל החשבון ולא שייכים לעיזבונו.... הכספים שנמצאים בחשבונות בנק בניו יורק בתיק זה עוברים עם פטירת המנוח לנהנים בחשבונות הנפרדים. בחשבונות בנק שהמנוח הפקיד את כספו ע"ש קרובים אחרים כסף זה נחשב למתנה לקרוביו ושייך לקרוביו בלבד. הכספים הללו אינם חלק מהעיזבון. חשבונות טוטן וחשבונות שנפתחים כמתנות לקרובים אינם קשורים לתאריך עריכת הצוואה, אם לפני ואם אחרי, בכל מקרה הם לא כלולים בעיזבונו של המנוח."

8.         ב"כ הנתבעים זימן את המומחה לחקירה ובין היתר העיד המומחה בחקירתו  כי בחשבונות שבהם המנוח רשם אדם אחר כבעל חשבון ואת עצמו השאיר כמוטב בלבד, הרי שזו מתנה גמורה לבעל החשבון ועם מות המוטב, החשבון כולו עובר לבעל החשבון (עמ'  119 שורות 6-7).

9.         המומחה נשאל האם על פי דיני מדינת ניו יורק, כאשר מוכח שהיה ברור לכל היורשים שהמנוח התכוון שהכספים בחשבונות שייכים לעיזבון והמנוח באמת לא התכוון לתת מתנות, עקרון תם הלב יגבר וייקבע כי הכסף שייך לעיזבון, המומחה ענה "בהחלט לא" (עמ' 119 שורה 29).

10.        המומחה אף ציין כי בחשבון נאמנות ניתן לשנות את המוטב באמצעות הוראה בצוואה רק כשמציינים במפורש בצוואה באיזה בנק מדובר ומי הנהנה ולא בצורת ציווי כללי (עמ' 119 שורות 32-33). לדבריו "אם יש ראיות מכללא אי אפשר על פי דיני ניו יורק" (עמ' 120  שורות 9-10) אלא "אם הוא רוצה לשנות את זה היה צריך בצוואתו לנקוט במילים שכתוב בחוק שהוא מוותר את הנהנה מהבנק הספציפי בחשבון ספציפי" (עמ' 124 שורות 32-33).

11.        המומחה ציין כי הכספים בחשבונות הבנק נשוא הליך זה הם חשבונות נאמנות מסוג "טוטאן טרסט" המוגדרים על פי דיני מדינת ניו יורק כנכס לבר עיזבון,  כמו זכויות על פי סעיף 147 לחוק הירושה הישראלי (עמ' 120 שורות 18-22). לדבריו, כספים אלו הם לא חלק מהעיזבון  וכלשונו "זה לא עובר על פי צו הירושה אלא על פי המוטבים בחשבון הבנק" (עמ' 121 שורות 4-5).

12.        המומחה נשאל האם בניו יורק "כאשר שופט יבין שמישהו הפקיד כספים עבור עצמו למעשה אבל על שם מישהו אחר בהסכמתו, הוא יטה בפטירתו של אותו אדם להעביר את הכספים לעיזבונו כי כך הוסכם?" ענה המומחה "לבדיקתי זה לא כך בניו יורק" (עמ' 124 שורות 22-27).  לאחר מכן,  כשהמומחה נשאל שאלה דומה ע"י מנהל העיזבון הוא ענה "אני צריך לבדוק" (עמ' 126 שורות 15-19).

13.        המומחה הבהיר כי ביחס לחשבונות שבהם המנוח רשם כבעל חשבון אדם אחר, מדובר במתנה גמורה שאינה כלל חלק מעיזבון המנוח (עמ' 127 שורות 8-10 וכן שורות 18-19). כמו כן, המנוח הבהיר כי על חשבונות טוטן בניו יורק (נשוא הליך זה) חל הדין של מדינת ניו יורק והכספים לא עוברים בירושה (עמ' 127 שורה 33 עד עמ' 128 שורה 3).

14.        למרות שלא היו בפי המומחה תשובות מלאות לכל השאלות, מעדותו עולות המסקנות הבאות:

א.         חשבון הבנק שבו ע' הוא בעל החשבון והמנוח היה מוטב, הוא חשבון שאינו חלק מהעיזבון ומדובר במתנה שהמנוח העניק בחייו לע' והחשבון שייך לע' בלבד.

ב.         שבעת החשבונות שהיו ע"ש המנוח ושא' היא המוטבת בהם, הם חשבונות שלפי דיני מדינת ניו יורק מהווים נכס לבר עיזבון והוראות הצוואה לא חלות עליהם.

ג.          רק אם המנוח היה משנה במפורש בצוואתו בציון מספר החשבון ושם הבנק, את זהות  המוטב, ניתן היה לראות בצוואה משום הוראה בדבר שינוי המוטב. ואולם, מאחר והמנוח לא ציין במדויק ובמפורש בצוואה את מספרי החשבון והמוטבים, אלא רק ציין באופן כללי כי עזבונו כולל חשבונות בנק בחו"ל, לא ניתן על בסיס ראיות נסיבתיות לקבוע כי הצוואה שינתה את המוטבים ולפיכך א' היא בעלת הזכויות הבלעדית בכספים אלו.

ד.         על חשבונות הבנק חל הדין של ניו יורק ולפיכך, כל החשבונות שבהן א' מוטבת שייכים לה בלבד והם אינם חלק מהעיזבון.

15.        למרות שלא היו בפיו של המומחה תשובות לכל השאלות, אין סיבה לפקפק בנכונות עדותו ויש לאמצה.

16.        נשאלת השאלה, האם הוראות כללי ברירת הדין הקבועים בחוק הירושה, חלים אף על נכסים שמוגדרים לפי דין מקום הימצאם כנכס לבר עיזבון? דהיינו, האם סעיף 137 לחוק הירושה הקובע כי "על הירושה" יחול דין מקום המוריש בשעת מותו, חל גם על נכסים לבר עיזבון לפי דין מקום המושב ?

17.        או"מ, פרופ' שמואל שילה,  בספרו פירוש לחוק הירושה, כרך שני בעמ' 129 קובע כי התשובה לשאלה שלילית. לדבריו:

"יש לכלול במונח ירושה לעניינו כל עניין שנדון בחוק הירושה... לדעתי, ברגע שהענין העיקרי נדון על פי חוק המושב, גם דברים הנלווים  לעיקר, אפילו אם הם לא חלק מחוק הירושה, יידונו על פי חוק המושב... בנוסף יש לכלול עניינים ששייכים במהותם לדיני הירושה, אפילו אם לא הוזכרו בחוק הירושה, וכן מושגים הנמצאים בחוקים זרים המתייחסים לירושה אולם אינם מופיעים אצלנו, בגלל השוני בשיטת המשפט... לעומת זאת, אין לפנות לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי שבחוק כשמדובר בעניינים שהוצאו במפורש מתחולת החוק, כגון העניינים המוזכרים בסעיף 147 לחוק הירושה... לגבי עניינים אלה, יש להחיל את כללי המשפט הבינלאומי הפרטי המקובלים במשפט הישראלי. אין זה אומר שלא נגיע, גם בנוגע לעניינים אלו למסקנה דומה - שדין  מושבו של הנפטר הוא הדין שיחול".". 

18.        בעמ'  164  שם נאמר  כי:

            "אין לדעתי, לתת פירוש רחב יותר לאמור בסעיף 141 ולומר כי יש לסווג כל העברת נכסים מהמת אל החי עם מות אותו אדם כעניין שבירושה... לכן כשבית המשפט יצטרך לדון ב...  מתנה מחמת מיתה, ואלמנט זר קשור קשר הדוק לאותו מקרה, על בית המשפט להחיל את כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הכלליים של דיני מדינת ישראל ולא את הכללים הספציפיים שבסעיפי חוק הירושה".

19.        המסקנה היא כי במקרה דנן, כשמדובר בנכס לבר עיזבון לפי הדין הזר, אין להחיל את כללי ברירת הדין הקבועים בחוק הירושה  אלא את כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הכלליים של  מדינת  ישראל, כפי שטוענים בצדק הנתבעים 4-5 בסיכומיהם.

            השוו: בש"א (י-ם) 54510/07 מנהל העיזבון הזמני נ' האפוטרופוס הכללי ואח' (ניתן ביום 5.11.09 מפי כב' השופט גרינברגר) שבו העלה בית המשפט את השאלה האם סעיף ברירת דין של חשבון בנק בניו יורק, גובר על הוראות סעיף 137 לחוק הירושה. 

20.        הנתבעים 4-5 טוענים (סעיפים 115-118 לסיכומיהם) כי התובעים לא ביקשו כלל בתביעתם להחיל את הדין הזר מכח כללי המשפט  הבינלאומי הפרטי ו"ממילא לא יכול בית המשפט הנכבד, בהיעדר בקשה וטיעון, להחיל את כללי המשפט הבינלאומי הכלליים". א' ביקשה להחיל את סעיף 138 לחוק הירושה ואולם כאמור, סעיף זה לא חל על החשבונות נשוא הליך זה שהם נכס לבר עיזבון לפי הדין הזר.

            לטענת הנתבעים, לפי מבחן מירב הזיקות, על בית המשפט להחיל את הדין הישראלי. המנוח היה  תושב ישראל וכך גם יתר הצדדים. לדבריהם, מרבית רכוש המנוח הוא בישראל  ולא ניתן "ליצור שעטנז לפיו על חלק מהרכוש יחול דין המושב ועל חלק דין זר". 

21.        מאחר וכללי ברירת הדין של המשפט הבינלאומי הפרטי הם חלק מהדין הישראלי,  לא היה על התובעים להוכיח אותו. עלינו לברר אפוא, מהם כללי המשפט הבינלאומי הפרטי שחלים על חשבונות הבנק בחו"ל.

22.        חשבון בנק הוא חוזה ולפיכך יש להחיל עליו את כללי ברירת הדין של דיני החוזים. בבג"ץ 5666/03 עמותת קו לעובד ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (ניתן ביום 10.10.07) מציין בית המשפט העליון כי בישראל לא קיים דבר חקיקה כללי המסדיר את נושא ברירת הדינים במשפט הפרטי. בית המשפט דן בשאלה זו וקבע כי המדינה בעלת "הזיקה האמיצה ביותר" תקבע כמדינת הדין. בית המשפט קבע כי:

"כללו של דבר, המבחן המקובל לברירת הדין בדיני חוזים הוא מבחן הסכמת הצדדים ובהיעדרה - מבחן "מירב הזיקות"...  ככלל... נראה כי יש לבחון את זיקתו של החוזה לדין מסוים בשים לב למקום כריתת החוזה, למקום עריכת המשא ומתן קודם לכריתתו של החוזה, למקום ביצועו... לזהות הצדדים... לשפת החוזה, למטבע התשלום, למקום תשלום המיסים ולכוונת הצדדים לעניין ברירת הדין במישורים אחרים של יחסיהם".

23.        במקרה דנן, מירב הזיקות של החוזים שנערכו עם פתיחת חשבונות הבנק מוביל למסקנה כי יש להחיל עליהם את דין ניו יורק. החוזים  נערכו בניו יורק, במסגרת בנק בניו יורק שחלים עליו דיני ניו יורק לרבות הדינים המיוחדים של חשבון מסוג "טוטאן טראסט" שנקבעו בדין ובפסיקה בארה"ב, הוא נכתב באנגלית והופקדו בו דולרים של ארה"ב. לפיכך, על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי של ישראל, יחול עליהם הדין של ניו יורק. לאור זאת,  התובעים הם הבעלים של כל הכספים בחשבונות שעל שמם או שהם מוטבים בהם, מאחר ועל פי החוק בניו יורק, חשבונות אלו הם נכסים לבר עיזבון והמוטבים הם בעלי החשבון לאחר פטירת המנוח. ביחס לחשבון של ע', היות והחשבון היה על שמו מלכתחילה, הרי מדובר במתנה שהושלמה בחיי המנוח ואף על פי חוק המתנה הישראלי, החשבון שייך לו בלבד.   

24.        אני לא סבור כי יש בהכרה בדין של ניו יורק במקרה דנן, משום פגיעה בתקנת הציבור, כפי שטוענים הנתבעים.  אכן, סעיף 8 (ב) לחוק הירושה אוסר הענקת מתנה שתוקנה למקבל לאחר המוות שלא באמצעות צוואה והוא קובע רשימה סגורה של נכסים לבר עיזבון בסעיף 147 לחוק. ואולם, הפסיקה כבר קבעה כי יש לפרש את סעיף 8 לחוק הירושה "על דרך הצמצום  המירבי והקפדנות החמורה", כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 682/74 יקותיאל נ' ברגמן, פ"ד כט (2), 757. שיטת משפט, המתירה סוגי מתנות שיחולו לאחר המוות, אינה פוגעת בתקנת הציבור בישראל. העובדה כי בחוק הישראלי מצומצמים הנכסים לבר עיזבון לנכסים שעיקרם תשלומים סוציאליים, אינה מלמדת כי עמדה שונה, המרחיבה את היקף הנכסים שניתן להעניק לאחר פטירה שלא באמצעות צוואה, סותרת את תקנת הציבור. אדרבא, נשמעה ביקורת מפי מלומדים בישראל על גישת המחוקק ועל הפטרנליזם שבעמדה לפיה אדם לא יכול להקנות זכויות לאחר מותו בהסכם רגיל, כגון באמצעות סעיף היוותרות בחיים בחשבון משותף. (ראו למשל: רונן קריטנשטיין,  "מתנה מחמת מיתה - עיון מחדש", הפרקליט מט (2), 403 (2007) והספרות המאוזכרת במאמר זה).

            גם את הטענה כי אם יוחל הדין בניו יורק "יכול כל אדם, למלט רכושו מנושיו, בניגוד מוחלט לכל אמת מידה מוסרית", כפי שטוען מנהל העיזבון בסעיף 52 לסיכומיו, אין בידי לקבל. גם ביחס לנכסים שסעיף 147 לחוק קבע כי הם נכס לבר עיזבון, יכול אדם לעשות שימוש לרעה בחוסר תם לב ולהעביר את כל כספיו לקופת גמל וכך למנוע מנושיו "לשים יד" על עיזבונו. התרופה למצב זה מצויה בדיני תם הלב ועצם העובדה כי שיטות משפט מכירות במגוון נכסים רחב יותר של נכסים לבר עיזבון, אינה  פוגעת בתקנת הציבור. בצדק טענה התובעת בסעיף 8 לסיכומי התשובה, כי אין כל פגיעה בתקנת הציבור בהחלת הדין של ניו יורק.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.