אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום קריית גת
בתאריך: 30/08/2011


בפני:
1. כב' השופט/ת נחמה נצר
תובעים:
1. מורג מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
- נגד -
נתבעים:
1. משה מימון,
2. תמר מימון,

פסק-דין

הליך זה הינו אקורד נוסף אך צורם למדי, בסכסוך ארוך וממושך, המתקיים בין התובעת - מורג מושב עובדים של הפועל המזרחי (להלן: "האגודה"), לבין ה"ה משה ותמר מימון (להלן: "מימון").

אין חולק כי מימון היו חברים באגודה מאז הקמתה, בחודש מרץ 1988 ובמסגרת זו, הם התגוררו במקרקעין שהוקצו לאגודה, זאת עד לפינוי הישובים בגוש קטיף, במסגרת יישום החלטת ההתנתקות, במהלך חודש יולי 2005.

לטענת האגודה וכעולה מרישומיה, במהלך שנת 1993, התקבלה החלטה בוועד האגודה להפסיק חברותם של מימון באגודה והלכה למעשה, מאז 1994 הועברו מימון ממעמד של "חברים" באגודה למעמד של "תושבים".

נכון לומר, כי יחסי מימון עם האגודה, התאפיינו, לרוב, במתיחות רבה, היעדר שיתוף פעולה, כאשר הצדדים מקדישים חלק לא קטן מזמנם וממרצם, לניהול הליכים משפטיים מורכבים ומסועפים, אשר גם הכרעות שיפוטיות שניתנו, ברבות השנים, לא הועילו ליישוב ההדורים ולרגיעה, אפילו יחסית, בסכסוך המקנן. הגיעו הדברים לידי כך שהאגודה מצאה עצמה מוצרכת להתמודד עם טענות חמורות שהשמיעו מימון כנגדה ביחס לאופן ניהול ספרי החשבונות באגודה ולתקינות הרישומים. מנגד, דרשה האגודה ממימון פירעון חובות שצמחו בשל שירותים שקיבלו מימון מהאגודה ובאמצעותה.

לא מעט ערכאות שיפוטיות וטריבונלים שיפוטיים ישבו על המדוכה, ונדרשו לבירור ההשגות שבפי מימון, אודות התנהלות האגודה ואופן הרישום בספריה, זאת הגם שמימון בחרו משנת 1994 ואילך לפרוש מאיחוד עוסקים של האגודה ולנהל את הדיווחים על-פי דין, בנפרד ובאופן עצמאי. במקביל, חדלה האגודה לנהל כרטיס חבר על שם מימון  והרישומים החשבונאים לגבי מימון נעשו בהיותם "תושבים" בלבד.

בהליך שבפניי תבעה האגודה ממימון תשלום סך של- 173,230 ש"ח, נכון ליום 18/11/01 בגין צריכה בפועל של חשמל ומים ובעבור מיסי אגודה, כולל חיובי ריבית. לטענת האגודה, מימון נמנעו ונמנעים מזה שנים רבות, לשלם עבור צריכת מים וחשמל ואף את החיובים כגון, מיסי אגודה.

במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעם האגודה, ציין מזכיר האגודה, מר נפתלי יונה, כי נכון ליום 03.07.05 הסתכם חובם של מימון לאגודה בסך של -248,381 ש"ח, כעולה מנספח ה' לתצהירו שאינו אלא כרטיס הנהלת חשבונות על שם מימון, לתקופה שבין 1/1/96 ועד 11/08/05.

כאן המקום לציין, כי בעיצומו של הליך שמיעת הראיות, הוגשה הודעת עדכון מטעם האגודה שלפיה, בעקבות תקבולים שקיבלה האגודה בעבור חבריה בתהליך "ההתנתקות", נזקפו כספים גם לזכות מימון ועקב כך, קטנה יתרת החוב וזו מסתכמת, בסך של  -168,388 ש"ח, נכון ל - 11/06.

בכתב הגנתם חלקו הנתבעים על צדקת טענות האגודה, לרבות, הוצאתם מחברות באגודה.  כן חלקו הנתבעים על היקף החיובים הנטענים כנגדם ואף בחרו להגיש תביעה שכנגד, במסגרתה, דרשו לחייב את האגודה לשלם להם סך של 603,096 ש"ח (ת"א 7653/02, בית משפט השלום בבאר שבע), נכון ל- 10/12/02.

בתביעתם שכנגד, הלינו מימון על התנהלות האגודה כלפיהם, שכללה, לטענתם, בין היתר, התנכלות שיטתית ובלתי פוסקת, חיובים שגויים ובלתי מבוססים, התעלמות מטענות מבוררות של מימון, מניעת מידע חשבונאי ואחר מידיעת מימון, העלמה של כספי סיוע ומענקים שהעמידה הסוכנות היהודית לטובת מימון, אי זיכוי חשבונם בגין מענקים שהועברו בעבורם ממנהל ההשקעות במשרד החקלאות.

עוד טענו מימון כי האגודה הכשילה במודע ובמכוון זכותם לזכות בפיצוי מטעם מס רכוש בגין נזקים שנגרמו למשקם בעקבות מצב לחימה ו"צו אלוף", אשר הורה על איסור כניסה לאזור החממות, בעונת הגידול  2000/2001.  לשיטתם, השמאי - גרשון גורן, שנתבקש על ידם, העריך שיעור נזקים וקבע כי זה מסתכם ב- 268,455 ש"ח. מימון טענו אף לפיצוי בגין נזק לא ממוני, בסך של- 50,000 ש"ח.

במסגרת ההליכים בפניי, הציגה האגודה תצהיר מטעם מזכיר האגודה. הנתבעים מצידם הגישו תצהיר משותף וכן את חוות הדעת של רו"ח איתמר מחלב מיום 22/2/05. בעקבות כך פעלה האגודה להציג מטעמה, חוו"ד של רו"ח שמעון גוטהלף, שאינה אלא תשובה ובקורת מקצועית על ממצאיו והשגותיו של רו"ח מחלב.

לא מיותר לציין, כי במהלך ניהול ההליך בפניי, חדל עו"ד בנג'ו לייצג את הנתבעים ולמעשה' בעת שמיעת חלק מהראיות יוצגו הנתבעים על-ידי עו"ד עמרי אלירז שאף סיכם הטענות בשמם ובעבורם.

להשלמת הרקע הדרוש להכרעה אציין, כי ראיתי לנכון להורות למר חנוך אלמסי, מנהל חבל דרום בהסתדרות הציונית העולמית, החטיבה להתיישבות ליתן פרטים אודות תקציב שהועמד לרשות מימון, אם בכלל, ובאשר לאופן בו נוהל תקציב זה. בתחילה נתבקשו הפרטים במסגרת תעודת עובד ציבור  ומשזו הוגשה, מצאתי טעם בזימונו של מר אלמסי ליתן עדותו בפניי וזה אכן התייצב ואין ספק כלל, כי עדותו תרמה רבות להארת התמונה ולכך אתייחס בהמשך הדברים.

ברי כי משכשלו המאמצים ליישב הסכסוך בדרכי שלום, לא נותר לי אלא לפנות ולהכריע בסכסוך תוך שימוש בכלים משפטיים ועל פי הפרקטיקות המשפטיות הנהוגות.

כזכור, טענה האגודה לזכותה לקבל כספים מאת מימון שמקורם בחיובים בגין צריכת מים וחשמל לצד מיסי אגודה שלא שולמו על-ידם. כראיה לחוב הנתבע, צורפו דפי הנהלת חשבונות לתקופה שבין 1/1/96 ועד 11/08/05.

מימון בניסיונם להתמודד עם האמור בכרטיס הנהלת החשבונות, הציגו כאמור את חוו"ד של רו"ח מחלב, וזה נחקר ארוכות, אודות ממצאיו ומסקנותיו.

יהיה נכון לומר, כי בעקבות החקירה, התבררה חוות הדעת האמורה , ככברה מלאה חורים. שלא לדבר על כך, כי רו"ח מחלב התקשה באופן ניכר לעין  להסביר את ממצאיו וכל שכן, להצדיק סבירות השגותיו.

כך למשל, רו"ח  מחלב מאשר, כי לא מנה בחוות דעתו את כל שורת המסמכים שעמדה בפניו ושמשה אותו לצורך סיכום ממצאיו. שלא לדבר על כך, כי לא יכול היה לשלול את האפשרות כי חלק מהמסמכים שנמנו בחוו"ד של רו"ח גוטהלף לא היו בפניו (פרוטוקול, עמודים 9-10).

זאת ועוד, רו"ח מחלב Vודה כי לא בחן הדברים בראיה רטרוספקטיבית, ואף לא טרח לבחון שמא חלק מהליקויים תוקנו בשלב מתקדם יותר.

רו"ח מחלב אישר כי  לא העמיד במבחן המציאות, היתכנות טענות מימון. כך למשל טענתם כי צריכת המים בחודש אוגוסט צריכה הייתה להסתכם ב-0. משנשאל, האם זה סביר שצריכת מים של משפחה, בחודש האמור, תעמוד על - 0, השיב כי השאלה אינה רלוונטית.

בכל הכבוד הראוי, מצופה מרו"ח, שלא ישמש אך כ"שופר" בעבור הנתבעים אלא יעמיד השגותיהם לביקורת חשבונאית מקובלת וסבירה, שמא ימצא כי טענות אלו, משוללות כל יסוד.

בהמשך חקירתו, נשאל רו"ח מחלב מדוע לא ערך תחשיב חלופי של החיובים הנכונים שיש להטיל לפתחם של הנתבעים. על כך השיב, כי "לא נתבקשתי לעשות את חוות הדעת עם תחשיב חלופי לחשמל ולמים...." (פרוטוקול, עמוד 12 שורות 28-29).

להבנתי,  רו"ח החתום על חוות דעת מקצועית, לא נקרא להעיד על ידיעתו האישית או על אמונתו, אלא על סברותיו המקצועיות האמורות לבטא את הסטנדרט הנכון והמקובל בנסיבות העניין. על כן, אך טבעי היה לצפות כי רו"ח מחלב, במסגרת השגותיו על הנתונים הכספיים, יציג חישוב חלופי של החיובים ולו אלו המתייחסים לצריכה בפועל של חשמל ומים מצד הנתבעים. ודוק, הנתבעים, אינם כופרים בכך כי צרכו מים וחשמל על חשבון האגודה מבלי לשלם חובם, אלא שלשיטתם, האגודה הגדילה שיעור החיוב מעבר לצריכה בפועל. בנסיבות אלו, מצופה היה כי רו"ח מחלב ידרוש מהנתבעים להציג רשומות של נותני השירותים (מים וחשמל), ביחס להיקף הצריכה החודשית/שנתית/תקופתית של מימון ועל יסוד נתונים אלו, להציע אופן חיוב העולה בקנה אחד עם הצריכה בפועל. כאמור, רו"ח מחלב נמנע מלערוך חישוב חלופי שכזה ולשיטתו, יצא ידי חובתו, בכך שהצביע על כשלים חשבונאיים, מבלי להציע חישוב אלטרנטיבי בדבר היקף החיובים החלים על הנתבעים (פרוטוקול, עמוד 13), לפחות על פי הבנתו.

בהמשך חקירתו, הודה רו"ח מחלב, כי לא בדק האם תיתכן אפשרות כי תקציב הסוכנות היהודית, הועבר בפועל למימון, באמצעות תשלום לספקים ולנותני שירותים ולא דרך מעבר בחשבונו של מימון באגודה.

למעשה, רו"ח מחלב לא שלל את האפשרות כי תקציב הסוכנות הועבר לנתבעים, באמצעות תשלומו בדרך אחרת ולא באמצעות זיכוי כרטיסם באגודה (פרוטוקול, עמודים 16-17).

גם המשכם של הדברים, יש בו כדי להעיד עד כמה הייתה שטחית וחלקית בדיקתו של רו"ח מחלב, שכן זה הודה כי מהסכומים אותם ציין, יש להפחית סכום של 27,540 ש"ח (פרוטוקול, עמוד 20 שורות 16-17) ואף הודה, כי אכן נוכח הוא לראות, כי כרטיס הנתבעים זוכה בגין חיובים שגויים בעבור גנים ומעונות, אלא שזיכוי זה, לא קיבל כל ביטוי בחוות דעתו (שם, שם, שורות 27-28).

הדברים הנוספים שעלו בחקירתו של רו"ח מחלב, הגדילו והעצימו את חוסר ההיגיון וחוסר הסבירות של מסקנותיו המקצועיות. כך למשל, הוא הודה כי לא הוצגו בפניו מסמכים העשויים לתמוך בטענת מימון כי חלק מהחיובים הכלולים בכרטיסם, נפרעו  על ידם במישרין לספקים ולנותני שירותים (פרוטוקול, עמוד 22, שורות 1-3).

ככלל, ניתן לומר, כי סביר היה להניח ולצפות שרו"ח הנערך ליתן חוות דעת מקצועית בתחומי מיומנותו המקצועית, לא יסתפק באימוץ הטענות שהעלו הנתבעים, אלא יעשה מאמץ להתחקות אחר מהימנות הטענות ואמינות הדברים.

צר לי לומר, כי חקירתו של רו"ח מחלב בפניי, הוכיחה כי לא ניתן לקבל כראיה את האמור בחוות הדעת ובוודאי, שלא ניתן לומר כי קביעותיו המקצועיות של רו"ח מחלב, נותרו על כנם, גם לאחר חקירתו הנגדית. ההיפך הוא הנכון, נראה, כי בחקירה, שאינה מאומצת עד למאוד, עלה בידי ב"כ האגודה להצביע על בקיעים, פירכות וסתירות בחוות דעתו של רו"ח מחלב וזו נמצאה בבחינת "משענת קנה רצוץ", בעבור מימון.

מנגד, יש לציין את יכולתו הטובה והראויה לציון של רו"ח גוטהלף להצביע על כשלים לוגיים ומקצועיים שדבקו בחוות דעתו של רו"ח מחלב ואין ספק כי , חקירתו הנגדית של רו"ח גוטהלף לא זו בלבד שלא סייעה  בידי הנתבעים, אלא אף העצימה את ההתרשמות כי  המשקל הראייתי שניתן לתיתו לחוות דעתו של רו"ח מחלב הינו נמוך, אם קיים כלל.

בחינה ביקורתית ומושכלת של שתי חוות הדעת וממצאי החקירות של המומחים, אלה הביאוני לכלל מסקנה, כי רו"ח מחלב נכשל כישלון חרוץ בניסיונו להגן או להצדיק ממצאי חוות דעתו וכי עלה גם עלה, בידי רו"ח גוטהלף להצביע על "קוצר ידו" של רו"ח מחלב לנסות לבסס נכונות טענותיו והיתכנות ממצאיו על-פי מושא חוות הדעת.

ודוק, הנתבעים החזיקו בדעתם כי נמנו על חברי האגודה, עד לפינויים,  יחד,  עם יתר חברי האגודה, במהלך יולי 2005. על כן, לפחות לשיטת הנתבעים, יש להחיל בעניינם את הוראות פקודת האגודות השיתופיות, הדנות, בין השאר, בתקפותם של כרטיסי האגודה ובמשקלם הראייתי של רישומים אלה.

כידוע, קובעת פקודת האגודות השיתופיות בסעיף 35(1), בין היתר, כדלקמן:

"העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קויימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כראיה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כראיה על העניינים והעסקים הרשומים בו..."

הנתבעים, לא זו בלבד שלא הוכיחו כי נפל פגם או רבב באופן קיומם של הרישומים, אלא שכשלו בהוכחת השגותיהם על נכונות הרישומים שהרי ממצאיו של רו"ח מחלב קרסו, זה אחר זה, כ"מגדל קלפים", תוך שחקירתו של רו"ח מחלב, הותירה טעם של חמיצות והחמצה של ההזדמנות הבלתי אמצעית שניתנה לו, לנסות ולשכנע בצדקת טענותיו.

מעבר לדרוש אציין, כי אם הייתי מבקשת לבחון את נכונות רישומי האגודה באספקלריה לטענתה כי הנתבעים הינם במעמד של "תושבים" ולא חברים באגודה, עדיין ניתן היה להיזקק לרישומים אלו, בבחינת "רשומה מוסדית" כמשמעותה בסימן ה' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971. כידוע, רשומה מוסדית זו הינה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה, בכל הליך משפטי (לשון סעיף 36(א) לפקודת הראיות).

לא מצאתי כי יש בהשגותיו של רו"ח מחלב כדי לקעקע או לסתור אמיתות תוכנם של הרישומים. שלא לדבר על כך, כי רו"ח מחלב הודה, ושב והודה, כי הסתמך על מסמכים חלקיים, שאינם שלמים, לא רצופים וכאלה שאינם פורשים את מלוא היריעה. די בהשוואת ממצאיו לאלו הגלומים בחוות דעתו של רו"ח גוטהלף כדי להעיד עד כמה נפסדת ופגומה התייחסותו של רו"ח מחלב לסוגיה שעליה הוא התיימר להשיב. (לפי דבריו "האם חיובים מסוימים שגויים ובכלל לקבוע את רמת הנאותות של ניהול החשבונות של החבר מימון באמצעות מושב מורג").

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.