אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום חיפה
בתאריך: 11/07/2011


בפני:
1. כב' השופט/ת ערן קוטון
מאשימה:
1. ועדה מחוזית לתכנון ובניה - חיפה
- נגד -
נאשמים:
1. חברת אחים רושדי חלבי 84 בע"מ
2. רושדי חלבי
3. פהמי חלבי

הכרעת דין

כמצוות הדין אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מחמת הספק.

המאשימה מייחסת לנאשמים ביצוע עבירות של עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר ובניגוד לתוכנית, על פי סעיפים 145(א), 204(א)(ב)(ג), 208 ו-218 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967.

לנאשם 2 מיוחסת אף עבירה של הפרת צו הפסקה מנהלי, בניגוד לסעיף 240 לחוק.

האישום

על פי האמור בכתב האישום, נאשמת 1 היא חברה העוסקת בין היתר בבניין, סלילה ועבודות עפר.

נאשמים 2 ו-3 היו במועדים הרלבנטיים בעליה ומנהליה של נאשמת 1 וכן מבעלי המקרקעין הידועים כחלקה 19 בגוש 11491, חלקה צמודת דופן לצידו המערבי של כביש מס' 70 (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין חלה תוכנית מתאר ג/400 ולפיה ייעודם חקלאי.

בתאריכים 3.6.05, 12.12.07, 24.1.08, 16.3.08, 11.1.09, 4.2.09, 14.4.09 ו-20.4.09 הכשירו הנאשמים את המקרקעין לצורך אחסון פתוח של חומרי בניה וזאת ע"י שפיכת חומר מילוי לבן בכמות גדולה ותוך שינוי פני הקרקע (להלן: "המשטח").

על המשטח אחסנו הנאשמים חומרי בניה שונים שהובאו למקום, לרבות חול, חומרי בניין שונים וצינורות בטון.

עסקינן בעבודות ובשימוש טעונים היתר בהתאם לחוק, והיתר לא היה בידי הנאשמים.

העבודות והשימוש אף סוטים מהתוכנית החלה על המקרקעין.

ביום 2.2.09 הוצא צו הפסקה מנהלי ביחס לנאשם 2 להפסקת העבודות והשימוש בקרקע החקלאית בניגוד לייעודה התכנוני, אך חרף צו ההפסקה, הוסיף נאשם 2 לעשות שימוש במקרקעין לצורך אחסון פתוח של חומרי בניה על גבי המקרקעין, כמתואר לעיל.

ההליך, העדים והראיות

מטעם המאשימה העיד מפקח הבניה אלון בראונשטיין (להלן: "המפקח").

המאשימה הגישה לתיק בית המשפט מוצגים ובהם, מזכר מיום 3.6.05 (ת/1), תמונות מיום 3.6.05 (ת/2), תמונה מיום 12.12.07 (ת/3), תמונה מיום 24.1.08 (ת/4), תמונות מיום 16.3.08 (ת/5), דו"ח סיור מיום 10.1.09 (ת/6), תמונות מיום 11.1.09 (ת/7), צו הפסקה מנהלי מיום 2.2.09 (ת/8), דו"ח סיור מיום 4.2.09 (ת/9), תמונות מיום 4.2.09 (ת/10 א'- ת/10ו'), דו"ח סיור מיום 14.4.09 (ת/11), דו"ח סיור מיום 20.4.09 (ת/12), דו"ח סיור מיום 17.8.09 (ת/13), תמונות מיום 17.8.09 (ת/14), דו"ח סיור מיום 9.9.09 (ת/15), תמונות מיום 9.9.09 (ת/16), הודעת נאשם 2 מיום 2.2.09 (ת/17), מכתב שכתב נאשם 2 ביום 6.9.05 (ת/18), הודעת נאשם 3 מיום 18.2.09 (ת/19), נסח מלשכת רישום המקרקעין (ת/20), מידע תכנוני ע"ג תעודת עובד ציבור (ת/21), עותק אכרזה מילקוט הפרסומים (ת/22), רישום מרשם החברות (ת/23), החלטה בעניין צו הפסקה שיפוטי ומניעת פעולות מיום 22.9.09 (ת/24), תקנון תוכנית המתאר (ת/25), כתב אישום ופרוטוקול דיון בת"פ 7448/01 של בית משפט השלום בחיפה אשר התנהל גם ביחס לנאשם 2 (ת/26), מפה מתוכנית ההכרזה על קרקע חקלאית (ת/27).

עם סיום פרשת התביעה טענו הנאשמים טענת אין להשיב לאשמה.

דחיתי את טענתם.

בטרם מתן ההחלטה בטענת הנאשמים לפיה אין עליהם להשיב לאשמה, הוברר כי נאשם 2 חולה ועובר טיפולים כימותרפיים. לפיכך, נדחה הדיון למועד אחר.

נאשמים 2 ו-3 העידו להגנתם.

ההגנה הגישה לתיק בית המשפט מוצגים ובהם, החלטת ממשלה מיום 31.1.10 (נ/1), מידע מרשם החברות (נ/2), אישור רואה חשבון (נ/3), מסמכים הקשורים לפיצוי מטעם חברת כביש חוצה ישראל בע"מ (נ/4), סיכום דיון בנושא מעבר הגז באדמות עיר הכרמל (נ/5), סיכום דיון הנהלה במנהל מקרקעי ישראל (נ/6) ונסח מלשכת רישום המקרקעין (נ/7).

בפתח הדיון, לאחר שנתבקשה דחייה ולמרות שהובהר כי אין כוונה לנהל הוכחות, כפרו הנאשמים במיוחס להם.

עפ"י הטענה, לא הונח חומר, לא היה שימוש בקרקע לצורכי אחסון ולא הופר צו הפסקה מינהלי ע"י נאשם 2.

ב"כ הנאשמים טען, כי יהיו בפיו גם טענות מקדמיות, לרבות טענת הגנה מן הצדק, אלא שעד מועד הסיכומים לא הועלו טענות מקדמיות, ובשלב הסיכומים, טענו הנאשמים טענת הגנה מן הצדק.

פרשת התביעה

המפקח העיד, כי צילם את המקרקעין וערך מזכרים במועדים שונים.

בעדותו אמר בין היתר, כי בתמונה מיום 16.3.08, נראה חול, חומר מילוי, וצינורות המונחים על הקרקע בחלקה מס' 19 (עמ' 5 שורות 1-2).

עוד העיד, כי מסר לנאשם 2 צו הפסקה מנהלי, אלא שנאשם 2 סירב לחתום, שכן ביקש להתייעץ עם עורך דין. המפקח חקר את שני הנאשמים. במהלך חקירתו של נאשם 2, הציג בפניו מכתב שכתב בעבר ונאשם 2 נשאל לגביו שאלות (ת/18).

בחקירתו הנגדית הסביר המפקח שצו ההפסקה המנהלי לא הוצא עפ"י תצהיר, אלא עפ"י תמונות ומזכרים שהציג בפני הממונה על המחוז. לדבריו, נאשם 2 קיבל את צו הפסקת העבודה המנהלית, אך סירב לחתום. במהלך גביית העדות לא שאל המפקח את נאשם 2 דבר ביחס לצו ההפסקה המנהלי. המפקח נשאל כיצד ידע שחלקות מס' 19 ו-20 הן בבעלות נאשמים 2 ו-3. לטענתו, עפ"י נסח לשכת רישום המקרקעין, ידע שחלקה מס' 19 היא בבעלות נאשמים 2 ו-3, אך לא ידע זאת ביחס לחלקה מס' 20. עוד לדבריו, העבודות נעשו בחלקה מס' 19 בלבד.

המפקח הופנה לעובדה כי במרבית המסמכים מצוינות חלקות מס' 19 ו-20 והשיב:

"לאחר מכן בדקתי האם העבודות מבוצעות בחלקה 20 והתברר שלא" (עמ' 7, שורה 27).

המפקח נשאל אם על סמך ת/2 ניתן לדעת היכן עובר קו הגבול בין חלקה מס' 19 לחלקה מס' 20 והשיב בשלילה. על מנת להבהיר את קו הגבול, עליו לקבל מפה של גוש וחלקה.

בעת עדותו, לא יכול היה המפקח, על סמך תצלום אויר שהגיש, להצביע היכן ממוקמת במדויק חלקה מס' 19 והבהיר כי גם כאשר צילם את תצלום האויר, לא ידע את מיקום חלקה מס' 19 לאשורה, רק את מיקומה הכללי ואת האזור בו בוצעה הכשרת הקרקע.

המפקח העיד, כי איננו מודד מוסמך אך למרות זאת, לא ביקש מאיש בעל הכשרה שימקם עבורו את חלקות מס' 19 ו-20. המפקח אף לא ידע לומר מאיזה צד של חלקה מס' 19 ממוקמת חלקה מס' 20 (עמ' 8 שורה 20).

נאמר למפקח ששטח חלקה מס' 19 הוא כ-5,200 מ"ר. הוא נשאל אם הוא יודע באיזה שטח שפכו את החומר הלבן והחול. המפקח אישר, כי על סמך התמונה, לא ניתן לדעת זאת.

המפקח נשאל אם הוא יודע של מי המשאיות אשר לטענתו שפכו חומר בשטח של נאשם 2, אך הוא לא ידע למי הן שייכות. כאשר הביט בתמונה, זיהה כיתוב על גבי משאית ונאמר לו שבעל העסק מחזיק מפעל בטון בסמוך לכביש שפרעם. המפקח לא ידע אודות כך. המפקח נשאל אם ניגש לנהג המשאית ושאל מי שלח אותו לשפוך חומר במקום, המפקח השיב בשלילה. הוא גם לא בדק את זהותו של אדם שראה וצילם כאשר אותו אדם עמד על ערימות החול.

המפקח הסביר, כי העבודות בוצעו בחלקה מס' 19 או בחלקה מס' 20. לאחר מכן בדק באמצעות תוכנת מחשב את מספר החלקה עליה בוצעו העבודות, בהתאם למספרי נקודות הציון. נאמר למפקח כי לא רשם על כך דבר, אך המפקח השיב כי הדברים נרשמו בדו"ח הפיקוח (עמ' 9 שורה 30).

בהמשך, נטען בפניו, כי לא ציין את מספר החלקות והוא השיב כי מדובר באותה חלקה ולא השתנה דבר באזור.

המפקח התייחס לטרקטור מסוג שופל אשר עם נהגו הוא שוחח. לדבריו, לא רשם את מספר הטרקטור, את הדגם שלו וגם לא צילם אותו. כך גם לא רשם את מספר המשאית שראה כאמור ב-ת/12. המפקח נשאל מדוע בכל התמונות רשם כי מדובר בשטח של נאשם 2 והשיב כי זה שטח שלו (עמ' 12 ש' 24). נאמר למפקח, כי לנאשם 2 חלקה נוספת בסביבה, חלקה מס' 21, אך הוא לא היה מודע לכך. המפקח אישר, כי חלקה מס' 19 איננה מגודרת או מתוחמת בכל צורה שהיא.

משנשאל אם הוא יכול לקבוע שאנשים מטעם הנאשמים או עובדים שלהם ביצעו את העבודות, הסביר המפקח, כי מדובר באחריות הנאשמים היות והקרקע שלהם (עמ' 13 שורה 11).

פרשת ההגנה

נאשם 2 העיד, כי הוא בן 72 והינו אחד הבעלים של חלקה מס' 19 בגוש 11491, הוא הגוש בו בוצעו העבודות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום.

לדבריו, יש לו שלושה אחים שהחלקה בבעלותם. עוד העיד, כי הוא בעל מניות של נאשמת 1 וגם שלושת אחיו הם בעלי מניות בה.

נאשם 2 הסביר, כי מזה 3 שנים אינו עובד מאחר ואינו בקו הבריאות. לדבריו, הוא אינו יודע במדויק היכן נמצאת חלקה מס' 19 ולא נעשה בה שימוש, שכן יש כוונה להפקיעה.

עוד לדבריו, בבעלות האחים חברות נוספות ובכללן, חברת נכסים, לרבות משאיות וציוד, אותם משכירה החברה.

אשר לאמור בכתב האישום, טען נאשם 2, כי הדברים אינם נכונים, איש מהנאשמים לא שפך חומר ולא שינה את פני הקרקע. אף לא נכונה הטענה שהובא למקום חול או חומרי בנין וצינורות בטון. הוא באופן אישי לא ראה דברים אלה. אשר לצו הפסקת העבודה המנהלי, טען נאשם 2, כי לא קיבל אותו. הוא גם הכחיש את הטענה שסירב לחתום על הצו. לדבריו, מעולם לא הגיע מפקח מטעם המאשימה וביקש למסור לו צו כלשהו. נאשם 2 העיד, כי הנאשמים הסירו את התייחסותם לחלקה שבמחלוקת, שכן המאשימה הפקיעה את המקרקעין על מנת לבצע עבודות עבור קו הרכבת וצינור הגז. כיום, לא נעשית כל פעולה בחלקה המדוברת. לטענתו, מזה שנים לא נעשה בה שימוש.

אשר לעסק בשם "קדמני", טען נאשם 2, כי לא היה לנאשמים כל קשר עם אותו עסק ואותו עסק לא ביצע עבור הנאשמים כל עבודה. נאשם 2 אישר, כי אמר למפקח שהוא נשיא נאשמת 1. עם זאת, טען כי השיחה נסבה אודות חברה אחרת ולא אודות נאשמת 1, הגם שהוא נשיא של שתי החברות.

בחקירתו הנגדית, טען שנית כי איננו יודע היכן נמצאת החלקה, הוא לא ביקר בה ולא היה מודע לשפיכת חומר כלשהו מטעם נאשמת 1. הוא גם לא נתן הוראה לעשות זאת. הוצג בפניו מכתב, אך הוא טען כי הוא לא חתום עליו ואיננו יודע על מה מדובר. לדבריו, המנכ"ל של נאשמת 1 הוא אדם בשם ויסאם, שהינו בנו של אחד מאחיו, אך לא של נאשם 3. נטען בפניו שקיים מכתב, לפיו לא היה מקום להוציא את צו הפסקת העבודה ונכתב שהמפקח רודף אותם. נאשם 2 טען, כי איננו מכיר את המכתב ולא ידע אם מישהו זייף אותו. הוצגה בפניו תמונה של החלקה, אך הוא לא זיהה את המקום. הוצגה בפניו הודעתו שנגבתה ביום 2.2.09, אך לדבריו הוא באופן אישי לא נחקר ולא מדובר בחתימתו. לדבריו: "3 שנים אני לא עובד ואני לא יודע מי חתם על ת/17" (עמ' 27).

הוא התכחש לעובדה, כי המפקח ביקר במשרדו שבדלית אל כרמל בחודש פברואר 2009 והתכחש לעובדה כי נחקר ע"י המפקח. לדבריו, לעסקו יש מנהל עבודה והוא אינו שואל כל אחד בדבר מעשיו. נאשם 2 התבקש להתייחס לפעילותו בחודש ספטמבר 2005, אך טען כי אינו זוכר היות והוא בן אדם חולה. הוא נשאל אודות מכתב שנשלח באותה תקופה, אך הסביר, כי לא יכול להיות שכתב את המכתב והמכתבים נכתבו בכל מקרה בשם החברה.

נאשם 2 אמר שיתכן ואחרים השליכו פסולת על הקרקע, הוא לא הגיש תלונה בשל כך, שכן הוא אינו נוהג לעבור שם באופן קבוע, הוא אדם חולה ומדובר במקרקעין המרוחקים ממקום מגוריו.

נאשם 2 אישר שמדובר בקרקע חקלאית, אך הסביר, כי לא בוצעה במקום עבודה חקלאית, שכן הקרקע הופקעה. אמנם לא נעשה בה שימוש ע"י המדינה, אך לאור הודעה בדבר כוונת הפקעה, לא נעשה בה כאמור שימוש ע"י הנאשמים. נאמר לנאשם 2 כי ויסאם ידע על קיומו של הצו, אך נאשם 2 לא היה מודע לכך ולא ידע כיצד ויסאם ידע זאת. הוצג לנאשם כתב אישום קודם שבוטל ע"י בית המשפט, נאשם 2 טען כי לא דובר באותה חלקה. הוצגה לנאשם 2 מפה של תוכנית ההכרזה (ת/27), נאשם 2 הסביר כי יכול להיות שמדובר בחלקות צמודות הממוקמות לאורך אותו הכביש.

נאשם 3 העיד, כי בעבר שימש כראש המועצה המקומית. כיום הוא איש ציבור אך אינו נושא בתפקיד רשמי. עם זאת, הוא מעורב בחיי הקהילה ונוטל חלק במו"מ המתנהל ביחס לקרקעות עם הרשויות. הוא אחד הבעלים בחלקה מס' 19, אחד מתוך ארבעה אחים. כיום איננו עובד של נאשמת 1 ואיננו עובד בה מזה כ-3 שנים. נאשם 3 אישר, כי נאשם 2 נשא בתואר נשיא, אך לדבריו, מדובר בתואר בלבד ולא בתפקיד. כיום, מנהל את נאשמת 1 אדם בשם ויסאם, שהוא בנו של אחד האחים, וזאת החל מלפני כ-3 שנים. ברשות האחים שותפות רשומה נוספת וכן חברת ביצוע המשכירה ציוד למפעילים. גם את החברה הזו מנהל אותו ויסאם.

אשר לכתב האישום, נאשם 3 לא עסק כלל בנושאים הנוגעים לו. לדבריו, אין לו נגיעה להכשרה הנטענת ולבניה ומעולם לא עסק בכך. גם בהיותו פעיל בנאשמת 1 לא ביקר מעולם בשטח ולא היה מעורב בהליכי הביצוע, אדם אחר בשם עדנאן ראנם עסק בכך וגם בניהם של ארבעת האחים. הוא באופן אישי עבד בעבודה משרדית. אשר למיקום חלקה מס' 19, הוא יודע היכן היא נמצאת "בערך".

כדבריו: "אף אחד מדליה לא יודע איפה נמצאת החלקה שלו. כולם אחד ליד השני ואין גבולות ואין כלום שם. עד היום אני לא יכול לדעת איפה החלקה, אני רק יכול להגיד באיזה אזור. זה נתפס לא טוב, אבל זו המציאות, אנחנו לא יודעים. זה נמצא במנסורה. שני האחים שלי, מוניר ופואד, אם יקחו אותם עכשיו לשטח, הם לא ידעו לזהות את החלקה" (עמ' 31 בתחילת העמוד).

נאשם 3 אישר, כי מסר הודעה, אולם לדבריו: "לא התייחסתי לכך כמו משטרה או משהו רציני, במובנים שלי" (עמ' 31 שם).

אשר לתוכניות ההפקעה המיועדות למקרקעין, טען נאשם 3, כי מדובר בתוכניות הנדונות מזה שנים רבות. לדבריו, המדינה מבצעת עבודות תשתית על חלקות מסוימות בסביבה, הגם שאיננו יכול להגיד באופן מפורש "איזה פעולות נעשות בחלקות שלנו ספציפית" (עמ' 31 תחתית העמוד).

לטענתו, לא היה לו ולבני משפחתו כל שימוש בחלקה מס' 19, שכן הם ידעו "שהקרקע לא שלנו ושזה הולך למדינה ואנחנו רק מנסים להשיג את המקסימום מבחינת הפיצוי" (עמ' 32 ראש העמוד).

נאשם 3 סבור, כי ייעוד המקרקעין כבר שונה, שכן לא מדובר בקרקע חקלאית אלא בקרקע המיועדת לכבישים ותשתיות.

בחקירתו הנגדית נשאל נאשם 3 איזה שימוש נעשה במקרקעין בין השנים 2005 ו-2009. לדבריו, לא נעשה כל שימוש. עוד טען שאמנם איננו יודע איזה חלקה שייכת לו ואיזו לא, אך למרות זאת הוא נלחם למען האדמות ורוצה לקבל את זכויותיו. הוצגו בפני נאשם 3 תצלומי המקרקעין, אך הוא לא ידע לזהות אם מדובר בחלקה מס' 19 או חלקה מס' 20. לדבריו, חלקה מס' 20 אינה בבעלותם, כי אם חלקות מס' 19 ו-21.

נאשם 3 הופנה לתשובותיו בחקירה (ת/19) וטען כי מפקח הבניה לא התייחס אליו בכבוד הראוי. השיחה ביניהם לא היתה רגועה. מתחילתה, היה מתח מסוים והוא לא אמר את כל הדברים הרשומים בהודעתו. הוא אמנם חתם בתחתית כל עמוד, אך היה מעוצבן. מדובר לדבריו בטעות.

גם לפני הדיון בו העיד לא קרא את הודעתו, כדבריו: "אולי הטעות שלי שלא הערכתי איזו עבירה זאת. מה אתה חושב? שכל יום אנחנו נמצאים

בנושאים פליליים? אנחנו חיים במדינה וחיים עפ"י חוק ולא מחפשים לעבור על החוק" (עמ' 34 ראש העמוד).

נאשם 3 נשאל אם הוא זוכר שבחודש ספטמבר 2009 התקבל צו הפסקת עבודות שיפוטי, אך לא זכר זאת. הוא נשאל אם ידע על כך ואמר שראה זאת מאוחר יותר.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »



מסמך זה עשוי להכיל שינויים שהוטמעו ע"י מערכת אתר פסקדין. להסבר לחצו כאן...

יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.