אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום פתח תקווה
בתאריך: 16/08/2011


בפני:
1. כב' השופט/ת נחום שטרנליכט
מבקשים:
1. ארז עמרם
2. לירז עמרם
- נגד -
משיבים:
1. שמואל צברי, עו"ד

החלטה

פתח דבר

הבקשה המונחת בפני, הינה להשבת כספים אשר מעוכבים בידי המשיבבהתאם להוראות סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1968 (להלן- החוק), לשם הבטחת שכר טרחה, המגיע לו - לטענתו -  בגין שירות משפטי שנתן למבקשים.

השתלשלות ההליכים אשר קדמו להחלטה דנן

המשיב הינו עורך דין בעיסוקו.  אין מחלוקת, כי המבקש 1, יזם פרויקטים לבנייה, היה לקוח של המשיב, ובמסגרת זו העניק המשיב למבקש 1 שירותים משפטיים שונים בנוגע לכמה פרוייקטים לבנייה וכן טיפול משפטי שוטף.

ביום 31.12.08, הגיש המשיב נגד המבקשים ואחרים תביעה על סך 2,355,840 ש"ח בגין חוב שכר טרחה. כבר בכתב הגנתם, בין שאר טענותיהם, טענו המבקשים, כי המשיב  מחזיק כספים המגיעים למבקשים ולנתבעים האחרים ומעכב את הכספים שלא כדין.

ביום 15.2.09, הגישו כל הנתבעים, לרבות המבקשים, נגד המשיב תביעה שכנגד בגין נזקים כספיים, אשר נגרמו להם - לטענתם - כתוצאה ממעשי ו/או מחדלי המשיב.   

עוד באותו יום, הגישו המבקשים בקשה לסעד זמני, אשר כללה בקשה למינוי בא כוחם ככונס נכסים, לשם השלמת רישום העברת הזכויות במקרקעין בפרויקט הבניה "סמין" על שמם (להלן - פרויקט סמין),  וכן בקשה להורות למשיב להשיב כספים, אשר התקבלו אצלו במסגרת פרויקט בניה הידוע בשם "ספיר" (להלן - פרויקט ספיר) ואשר על פי הנטען, עוכבו על ידו שלא כדין.

ביום 27.5.09, דחיתי את בקשת המבקשים, ככל שהיא נוגעת לסעד מינוי כונס נכסים, וזאת מן הטעם, כי יש בכך כדי להוות למעשה נסיון לעקוף את זכות העיכבון העומדת למשיב, עוד בטרם התבררו טענות הצדדים בעניין זה. על החלטה זו, הגיש המבקשים ביום 10.6.09, בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (מרכז), שנדונה ברע"א
7331-06-09. ביום 18.6.09, ניתן על ידי כב' השופט אברהם יעקב פסק דין, המאשר את הסכמת הצדדים לפיה, ב"כ המבקשים ימונה ככונס נכסים זמני בפרויקט סמין לצורך השלמת רישום הזכויות והדיון בענין השבת הכספים בפרויקט ספיר יוחזר לבית משפט דנן. 

בהחלטה נוספת מיום 17.3.10 דחיתי את הבקשה, ככל שהיא נוגעת לסעד השבת הכספים, בין השאר, מהנימוק שהשבת הכספים לידי המבקשים עלולה להותיר את המשיב בפני שוקת שבורה, אם אכן תתקבל תביעתו. על החלטה זו, הגישו המבקשים ביום 14.4.10, בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (מרכז), שנדונה ברע"א
15957-04-10. ביום 6.7.10 ניתנה על ידי כב' השופט אברהם יעקב החלטה בה נקבע, כי ההחלטתי מיום 17.3.10  תבוטל וכי על בית משפט זה במסגרת בחינת זכות העיכבון על פי סעיף 88 לחוק להידרש לבחינת השאלה "באשר לחלוף הזמן בין ההתראה לבין הגשת התביעה". מכאן, איפוא, הצורך בהחלטה דנן.

טענות הצדדים

  טענות המבקשים

 ביום 1.9.10, חזרו והגישו המבקשים את תמצית טענותיהם בסוגית השבת הכספים. המבקשים טוענים, כי המשיב לא עמד בתנאי סעיף 88 לחוק. זאת הואיל ובעוד שעל פי לשון החוק, זכות העיכבון מותנית בהגשת תביעה בגין שכר טרחה,  תוך 3 חודשים ממועד דרישת הכספים, המשיב הגיש תביעתו לשכר טרחה זמן רב לאחר חלוף הזמן שנקבע.

עוד טוענים המבקשים, כי על כספי נאמנות אין זכות עיכבון.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי הואיל וסעד העיכבון הינו סעד עצמי זמני, הדרישה לעמוד בתנאיו הינה מחמירה והנטל על כתפי מי שמבקש לעשות בו שימוש להוכיח כי התמלאו התנאים להפעלת זכות העיכבון.

עוד לטענתם של המבקשים, כאשר ללקוח עלול להיגרם נזק חמור ובלתי הפיך, כתוצאה מהפעלת זכות העיכבון, גוברת חובת נאמנותו של עורך הדין ללקוח והוא אינו רשאי לעשות שימוש בזכות העיכבון, זכות אותה יש להפעיל בתום לב. לטענת המבקשים, בהשוואת נזקם, קרי, הכסף שדרוש להם לשם פרעון משכנתאות וחובות, ככל שכספם לא יושב להם, ובין דרישת המשיב לתשלום מיידי של שכר טרחתו, כאשר אין חולק, לשיטתם של המבקשים, שהיה מוסכם כי שכר טרחה זה ייגבה בעתיד מרוכשי הדירות - נוטה מאזן הנזקים באופן ברור לטובתם של המבקשים.           

אשר לסכומים, אשר מבוקש להשיבם, טוענים המבקשים לסכומים כדלהלן:

·        סך 147,263 ש"ח, אשר התקבל בידי המשיב ממינהל מקרקעי ישראל בחודש ינואר 2008, לאחר החלטה בהשגה על שומה, כאשר מסך זה המשיב קיזז כמוסכם את שכר טרחתו בגין הטיפול בהשגה, ואת שכר טרחת השמאי, כך שבידי המשיב נותר סך של 125,174 ש"ח .

·        סך 60,000 ש"ח , סכום המהווה סך פקדונות של נרשמי קבוצות רכישה בפרויקט ספיר, בהם מחזיק המשיב כנאמן. החזר זה מבוקש לנוכח התפרקות קבוצת הרכישה.

טענות המשיב

 המשיב חולק על זכותם של המבקשים לדרוש היום, במסגרת סעד זמני, את הסעד העיקרי הנתבע על ידם בתביעה שכנגד ולקבל היום את מה שסביר שהמבקשים לא יקבלו, אף לאחר שמיעת הראיות.

לטענת המשיב, מטרת הבקשה דנן הינה לאיין את זכות העיכבון המוקנית לו כדין על כספים בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק, ויש בה כדי לפגוע בזכותו לתשלום שכר טרחה ולהבטיחת התשלום.  

המשיב טוען, כי עמד בתנאים הקבועים בהוראת סעיף 88 לחוק והגיש תביעתו במועד. לטענתו, ניהל עם המבקשים משא ומתן. במסגרת המשא ומתן נדון, בין השאר, גורלם של הכספים נשוא הבקשה, ודובר מפורשות, כי אלה ישארו בידיו וישמשו מקדמה על חשבון שכר טרחתו. לטענת המשיב, כל עוד נוהל משא ומתן זה, לא החל מירוץ הזמן למניית אותם שלושה חודשים הנזכרים בסעיף 88 הנ"ל.

עוד מציין המשיב בהקשר זה, כי במהלך  שנת 2008, המשיך לבצע עבור המבקש פעולות רבות לקידום הפרויקטים השונים בהם היה מעורב. גם מטעם זה,  לא מצא כל סיבה להגשת תביעה לתשלום שכר טרחתו. לדבריו, רק במהלך חודש אוקטובר 2008, משלא הגיע לכדי הסכמה עם המבקש, פעל להגשת התביעה לקבלת שכר טרחתו.   

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.6.09 הנזכרת לעיל נקבע, כי כונס הנכסים, שמונה במסגרת אותה החלטה, יפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 207,000 ש"ח בטרם יבצע כל שינוי ברישום הזכויות במקרקעין בפרוייקט סמין, וזאת לשם הבטחת תשלום סכום תביעתו של המשיב. לשיטתו של המשיב, החלטה זו של בית המשפט המחוזי מהווה הכרה בזכותו לעיכבון, והיא שצריכה לעמוד גם בבסיס החלטה בעניין השבת הכספים.

אשר לעצם הסכומים הנטענים על ידי המבקשים כמוחזקים בידי המשיב, טוען המשיב כדלקמן:

·        ביחס לסך 147,263 ש"ח אשר התקבלו מהמינהל : המשיב טוען כי נותר בידיו סך 54,184 ש"ח בלבד, הואיל וסך 12,756 ש"ח שולם כשכר טרחה לשמאי המקרקעין, סך 12,756 ש"ח שולם עבור שכר טרחתו שלו, וסך 67,566.99 ש"ח הועבר על ידו לתיק ההוצאה לפועל, בהתאם להחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מחודש דצמבר 2008, החלטה אשר פרטיה יצויינו בהמשך. 

·        ביחס לסך 60,000 ש"ח - המשיב טוען, כי עסקינן בכספי פיקדון על בסיסם המציאו בעלי המקרקעין ערבות בנקאית למינהל לענין הליכי הרישום. במילים אחרות, המשיב טוען כי כספים אלו משועבדים בבנק לטובת ערבות למינהל, שהוצאה לצורך עניינו של המבקש. המשיב טוען, כי בכל מקרה, ביחס לכספים אלו לא נתקבלה אצלו דרישה להשבתם ומכל מקום, לא יכולה היתה להישלח דרישה שכזו.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 88 לחוק קובע כדלהלן:

"להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור".

ברע"א 6208/00, כהן, וילצ'ק ושות' עורכי דין נ. ימכ"א השקעות (7000) בע"מ, פד"י נה(3)289, 292 נפסק:

"סעיף זה מקים לעורך הדין זכות לעכב כספים, נכסים ומסמכים מסוימים של לקוחו, על מנת להבטיח את יכולתו לגבות את שכר הטרחה ואת ההוצאות שלהם הוא זכאי עקב שירות שסיפק ללקוח. זכות זו מוקנית לעורך הדין חרף סתירתה את חובת הנאמנות שחב עורך דין כלפי לקוחו ,שמכוחה נדרש עורך הדין, בין היתר, למלא אחר הוראות לקוחו ואף לפעול לטובתו".     

יחד עם זאת, החוק קובע בלשון מפורשת תנאים להפעלת זכות העיכבון. אחד התנאים להפעלת זכותו של עורך דין לעכב את כספי לקוחו, הינה הגשת תביעה לשכר טירחה בתוך שלושה חודשים מהיום בו דרש הלקוח בכתב את השבת מה שעוכב על ידי עורך הדין במסגרת זכות העיכבון.

על הרציונל העומד בבסיס דרישת המחוקק להגשת תביעה לשכר טרחה ,בתוך שלושה חודשים, עמד בית המשפט ברע"א 6208/00 הנ"לבקבעו בעמ' 292-293:

"... משמוצגת בפני עורך הדין דרישה בכתב של לקוחו לקבל את שעוכב, נדרש עורך הדין, לפי הוראת סעיף 88 לחוק, להגיש 'תביעה' כנגד הלקוח בגין שכר טרחתו או הוצאותיו בתוך שלושה חודשים. דרישה זו נועדה להבטיח שזכות העיכוב תופעל על ידי עורך הדין אך במקום שבו נתגלע בינו לבין הלקוח סכסוך כספי של ממש, וכאשר הטענות שעל יסודן עומד עורך הדין על זכות העיכוב - המתנגשת כאמור בחובת הנאמנות שחב הוא ללקוחו - לא יהיו טענות סרק. את המונח 'תביעה' יש לפרש אפוא על פי תכלית זו, באופן שעל עורך הדין להראות כי פנה לערכאות המתאימות, בנסיבות הענין, לצורך גביית החוב שלקיומו הוא טוען". 

בה"פ (ת"א) 285/08, שרונים אבן יהוד נ. עו"ד שרמן יונתן, בסעיף 18 לפסק הדין נקבע:

"העיכבון שנקבע בס' 88 נועד להמריץ את עורך הדין להביא לפתרון הסכסוך בינו לבין הלקוח. אין מדובר בזכות מוחלטת של עורך הדין, אלא בזכות המותנית בהגשת התביעה כאמור".


ומן הכלל אל הפרט

א. כספים שהתקבלו מהמינהל

בידי המשיב התקבל מהמינהל סך 147,263 ש"ח , תוצאת הליכי השגה, כמפורט לעיל. כך עולה מפורשות ממכתבו של המשיב למבקש 1, אשר צורף כנספח ב לבקשה. המשיב מודה כי מתוך סכום זה, עודנו מעכב תחת ידו סך של 54,184 ש"ח להבטחת שכר טרחתו, זאת לאחר ניכוי שכ"ט שמאי, חלק משכר טרחתו שלו, וכן סכום כסף שהועבר על ידו לתיק הוצאה לפועל כמי שמחזיק בכספי חייב  (סעיף 12 לסיכומי המשיב ).

נשאלת, איפוא, השאלה, האם עמד המשיב בדרישת המחוקק והגיש תביעתו במועד, קרי בתוך 3 חודשים מיום קבלת דרישת המבקשים להשבת הכספים שהתקבלו מהמינהל.

לאחר שעיינתי בכל המצוי בתיק בשאלה זו, ובכלל זה,  הבקשה והתגובה, על נספחיהן השונים, תצהירי הצדדים וסיכומיהם, נחה דעתי, כי המשיב הגיש תביעתו לאחר חלוף המועד הקבוע בסעיף, ולפיכך יש לקבוע, כי המשיב לא עמד בתנאי הקבוע בהוראת סעיף 88 לחוק להפעלת זכות העיכבון, ואפרט.

ביום 9.3.08, שלח המבקש 1 למשיב , מכתב ,אשר צורף כנספח ה1 לבקשה. במכתב זה נכתב, בין השאר: "מדוע הכספים שהושבו על יסוד ההשגה הופקדו בחשבון נאמנות ולא הועברו לידיי, ובנוסף 'הופרש' מהם שכרו של השמאי?". במכתב צוין כי נשלח למשיב בפקס וכן צורף אישור על שליחתו במקביל בדואר רשום.  

ביום 26.5.08, שלח המבקש 1 למשיב מכתב נוסף, אשר צורף כנספח ה2 לבקשה בו נכתב על ידי המבקש 1, כדלקמן:

"1.     בתאריך 9.3.08 נשלח אליך מכתב המבקש מידע לגבי כספים המגיעים  המגיעים לי שנתקבלו מהמינהל אליך כנאמן.

2.       עד היום לא קיבלתי תשובה למכתבי זה, אבקשך במיידי להעביר אלי כספים אלה היות ושימשת כנאמן להשגה זו אלי.

3.       הנך מחזיק בכספים אלו שלא כדין. אנא ממך העבר אותם אלי בהקדם".

בפנינו מכתב דרישה מפורש להשבת כספים אשר הוחזקו אצל המשיב, אשר קדמה לו אף פנייה נוספת בכתב, במטרה לברר פשר החזקת הכספים בידי המשיב. על מניין שלושת החודשים להגשת התביעה להיספר ,איפוא, לכל המאוחר מיום 26.5.08. ממילא, על המשיב היה להגיש תביעתו לשכר טרחה לכל המאוחר ביום 26.8.08. המשיב הגיש תביעתו רק ביום 31.12.08, כיותר מארבעה חודשים לאחר מכן. נוכח זאת, ברי  כי המשיב לא עמד במועד שנקבע בחוק להגשת התביעה כתנאי להפעלת זכות העיכבון.

יצויין כי ביום 23.9.08 שלח המבקש 1 למשיב מכתב דרישה נוסף , אשר צורף כנספח ה3 לבקשה, בו , בין השאר נכתב על ידי המבקש: "הננו מחכים להחזר הכסף שהתקבל מהמינהל בעקבות טיפולך בהשגה...". אף מנין של שלושה חודשים מתאריך זה, מביאנו ליום 23.12.08, בעוד שהמשיב הגיש תביעתו רק ביום 31.12.08.

כך או כך, בחינת נסיבותיו של המקרה מעלות, כי המשיב לא הגיש תביעתו לשכר טרחה תוך שלושה חודשים, מיום קבלת איזה מדרישות המבקש בכתב לקבלת הכספים, כמתחייב מהוראת סעיף 88 לחוק. על כן, לא התמלא התנאי הקבוע בעניין זה ואין המשיב יכול להמשיך ולעכב תחת ידו את הכספים.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.