אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט המחוזי תל אביב
בתאריך: 06/09/2007


בפני:
1. כב' השופט/ת רות רונן
תובעים:
1. עבדאללה צפאפי אחמד
- נגד -
נתבעים:
1. Corner Place S.A.
2. עו"ד ברק אשר
ב"כ תובעים:
1. עו"ד רוזן
ב"כ נתבעים:
1. עו"ד עופרי
2. עו"ד שור

פסק-דין

1.         ביום 15.9.1997 התקשר התובע בהסכם הלוואה עם הנתבעת 2 (להלן: " קורנר"), בו הוסכם כי קורנר תלווה לתובע סכום של 500,000$ (ההסכם צורף כנספח ב' לתצהיר התובע, ויכונה להלן: " הסכם ההלוואה").

בסעיף 6 להסכם ההלוואה נקבע כי התובע - הלווה - ישיב את ההלוואה בהפקדת מלוא סכום ההלוואה בחשבון קורנר, או באמצעות השבת ההלוואה לנתבע 2 (להלן: " ברק"), אשר יעביר את הסכום שיקבל מהתובע לידיה של המלווה -  קורנר.

2.         ביום 21.9.1997 הסכים התובע לשעבד על דרך של משכנתא ללא הגבלה בסכום את הבנין הרשום על שמו, שברחוב אל-מסעודי 12 בירושלים (נספח ד' לתצהיר התובע, להלן: " הסכם השעבוד". הבנין ששועבד יכונה להלן: " הנכס הממושכן"). בהתאם להסכמת הצדדים, המשכנתא נרשמה לטובתו של עו"ד ברק, כנאמן של המלווה, קורנר.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע קבל ביום 23.9.97 המחאה בנקאית מברק על סך 1,218,755 ש"ח (כ- 350,000$), וכי קורנר העבירה לחשבונו של התובע סכום נוסף של 75,000$. ברק טוען כי בנוסף לסכומים אלה, הועבר לתובע סכום נוסף של 75,000$ במזומן. מנגד, התובע כופר בכך, וטוען כי הסכום הנ"ל לא הועבר לידיו אלא נותר בידי ברק.

התובע טוען כי הוא השיב לקורנר את ההלוואה במלואה, באמצעות התשלומים המפורטים בס' 26 לתצהיר העדות הראשית שלו, אותם הוא שילם לעו"ד ברק. התשלום האחרון בסך 100,000$ שולם על ידיו ביום 20.8.1999 (ר' סעיף 26 לתצהיר התובע).

משום כך, לטענת התובע, יש לבטל את המשכנתא שנרשמה להבטחתה של השבת הלוואה זו, על הנכס הממושכן. כן יש מקום לסגור את תיק ההוצל"פ שנפתח לפירעון ההלוואה.

4.         הנתבעים כופרים בכך שההלוואה הושבה על ידי התובע, למעט סכום של 23,000$.

ברק טוען כי התובע שילם על חשבון ההלוואה סך של 23,000$ בלבד, ולכן הוא חייב לקורנר את יתרת סכום ההלוואה, ויש מקום לדחות את תביעתו.

טענות התובע

5.         התובע טוען כי חרף העובדה שאין בידיו קבלות המעידות על תשלומים שביצע על חשבון ההלוואה, יש לקבל את גרסתו, וזאת ממספר טעמים מרכזיים. ראשית, לטענתו, תיק ההוצל"פ שנפתח לצורך גביית סכום ההלוואה, נסגר על ידי ברק פעמיים -  בפעם הראשונה נסגר התיק ביום 13.1.00, יום לאחר שהתובע קבל את האזהרה. ביום 6.7.00 חתם ברק על בקשה נוספת לסגירת תיק ההוצל"פ שנפתח לגביית ההלוואה. התובע טוען כי מאחר שאין חולק כי תיק ההוצל"פ נסגר פעמיים, על ברק לתת לכך הסבר. ההסברים שברק נתן (טעות של המתמחה ובקשה של התובע), לא הוכחו - לטענתו של התובע, ולכן יש לקבל את גרסת התובע לפיה תיק ההוצל"פ נסגר משום שהחוב נפרע.

עוד טוען התובע, שאין מחלוקת כי התובע שילם במזומן לברק תשלומים על חשבון פירעון ההלוואה, בלא שברק נתן לו קבלה או חשבונית. לכן, לטענתו, אין לתת משקל ראייתי לחובת התובע לכך שאין לו קבלות עבור התשלומים האחרים שהוא טוען ששילם.

6.         התובע מוסיף וטוען, כי גרסתו של ברק לוקה בסתירות וכשלים נוספים. לטענתו אין לקבל את גרסת ברק לפיה הוא מסר לתובע, בנוסף לסכומים שאינם שנויים במחלוקת, גם סכום במזומן של 75,000$. כן אין לקבל את גרסת ברק לפיה התובע שילם רק סכום של 23,000$, שכן בכתב הגנתה הכחישה קורנר שקיבלה סכום זה. מכאן עולה לטענת התובע, שקורנר מודה כי ברק - הנאמן מטעמה - מעל בכספיה.

לטענת התובע, עדויותיהם של עורכי הדין פונד וצ'ין אינן עומדות בסתירה לגרסתו של התובע. כן נטען שאין מקום לקבל את עדותו של העד מר רוט. עוד נטען שאין מקום לקבל את טענת ברק לפיה כספי ההלוואה לא היו בחשבונו של התובע.

טענות הנתבעים

7.         מנגד, טוען ברק כי התובע לא הרים את נטל השכנוע שהוטל עליו להוכיח את טענותיו - הן כי הוא שילם לברק סכום כולל של 569,000$, והן כי הוא לא קיבל במועד מתן ההלוואה סכום במזומן של 75,000$.

לטענת ברק, עמדת התובע לפיה הוא לא בקש קבלות מברק בשל האמון המלא שנתן בו, קרסה כאשר התובע עצמו טען שבעת התשלום הנטען האחרון בסך 100,000$, הוא כבר ידע שהוא "מדבר עם גנב". באשר לטענת התובע לפיה במועד זה ברק איים עליו, טוען ברק שטענת האיום מהווה הרחבת חזית, והיא הופרכה גם לגופה.

ברק מפנה לעדותה של עו"ד שניר, שעדותה סותרת את גרסת התובע. כן הפנה ברק לעדויותיהם של עורכי הדין פונד וצ'ין, המתייחסים בין היתר לבקשותיו של התובע להארכת המועד לפירעון ההלוואה, ולהודאותיו של התובע בפניהם כי הוא מפר את הסכם ההלוואה.

8.         עוד טוען ברק כי אין לקבל את גרסת התובע, שכן קיימות בה סתירות ותמיהות. כך, בין היתר אין לתובע הסבר מדוע בקש לפרוע את ההלוואה בפירעון מוקדם, ומדוע שילם - לגרסתו - יותר מסכום ההלוואה. גרסת התובע לפיה הוא השיב את הלוואה מכספי ההלוואה ש"שכבו" בחשבונו - הופרכה. ברק טוען כי התובע נמנע במכוון מהצגת דפי חשבון בנקאיים, וטענותיו בהקשר זה אינן סבירות. עוד מציין ברק, כי לתובע היו גרסאות שונות בהליכים שונים ביחס לשאלה מהו מקום מגוריו, וכי התובע העלה טענות דומות לאלה שהוא מעלה בתביעה הנוכחית - גם בתביעה שהגיש נגדו בנק הפועלים. ברק הפנה לסתירות נטענות נוספות בגרסאות התובע.

ברק מבהיר בסיכומיו את הטעמים לכך שתיק ההוצל"פ נסגר הן בפעם הראשונה והן בפעם השניה. כן מבהיר ברק כי הוא העביר לקורנר באמצעות באי כוחה את הסכום של 23,000$ ששילם התובע על חשבון פירעון ההלוואה, כי יש לו מסמכים המוכיחים זאת, וכי קורנר מודה בכך.

9.         קורנר הגישה סיכומי טענות מטעמה. היא הפנתה לעדויות של עורכי הדין פונד, צ'ין, ברלין, ואליזבט שניר. ב"כ קורנר ציין בסיכומים מטעמה, כי טענת קורנר לפיה היא לא קבלה כל סכום כסף שהוא על חשבון פירעון ההלוואה, התבררה כלא נכונה.

יוער כי מכוח החלטה מיום 30.7.07, היה על ב"כ התובע להגיש סיכומי תשובה מטעמו תוך 10 ימים מאותו יום, כשימי הפגרה יבואו במנין הימים. ביום 20.8.07 (קרי באיחור של 10 ימים), עתר ב"כ התובע כי המועד לגשת סיכומי התשובה יוארך עד ליום 2.9.07. בהחלטה מיום 22.8.07, נעתרתי לבקשה.

אף על פי כן, סיכומי התשובה לא הוגשו עד היום, ואף לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשתם. לכן, פסק דין זה ניתן בהתאם לאמור בסיכומי הצדדים, ובלא שהוגשו סיכומי תשובה.

דיון

10.        המחלוקת בתביעה שבפני היא מחלוקת עובדתית חזיתית בין שתי גרסאות. מחד גיסא - גרסתו של התובע היא כי הוא שילם לעו"ד ברק תשלומים רבים על חשבון ההלוואה, שפורטו בס' 26 לתצהירו, שהסכום הכולל שלהם  הוא 569,000$.

מנגד, גרסתו של עו"ד ברק היא כי שולם לו סכום של 23,000$ בלבד על חשבון ההלוואה.

בפסק דין זה, נדרש בית המשפט לקבוע איזו מבין שתי הגרסאות היא הגרסה שיש לקבלה. לענין זה יש לציין כי הנטל מוטל על התובע להוכיח את גרסתו. יתכן שבנושאים משניים מסוימים יעבור הנטל המישני לנתבעים, אולם הנטל העיקרי, נטל השכנוע, מוטל על כתפיו של התובע.

כפי שיובהר בפירוט להלן, אני סבורה כי התובע לא הרים את הנטל שהוטל עליו, ולכן אין לקבל את התביעה. הטעם המרכזי שבשלו אינני סבורה כי יש לקבל את עמדת התובע, היא משום שהיא עומדת בסתירה לעדויותיהם של מספר עדים נוספים - מלבד עדותו של עו"ד ברק, כפי שיפורט להלן. 

עדותה של עו"ד שניר

11.        העדה עו"ד אליזבט שניר העידה כי בשנת 2000 בערך, פנה אליה התובע, בבקשה להשיג לו הלוואה כנגד מישכון הנכס הממושכן מושא התביעה דנן. לכן, היא יזמה פגישה, בה השתתפו עו"ד מארה"ב -  עו"ד משה קטלוביץ - שאמר לה שהוא מייצג את קורנר, ועו"ד ברק - שהגיע לפגישה באיחור גדול.

בפגישה אמרו עו"ד קטלוביץ וברק לעו"ד שניר - לגירסתה, כי הלקוח של עו"ד קטלוביץ (קרי קורנר) נתן הלוואה ולא קיבל חזרה, ולכן הוא רוצה לממש את המשכנתא (עמ' 36 שורה 1 לפרוטוקול). עו"ד שניר העידה עוד כי הנושא של מימוש המשכנתא "עלה מאוד" בפגישה זו.

עו"ד שניר דיווחה לתובע על הפגישה מייד לאחר שזו נערכה, ו" לא היתה לו שום תגובה
יוצאת דופן, לא לכאן ולא לכאן
" (עמ'  27 שורה 4).

יוער כי מועד הפגישה עליה העידה עו"ד שניר - בשנת 2000 - עולה גם מעדותו של עו"ד פונד מטעם קורנר, שהעיד כי עו"ד קטלוביץ הגיע ארצה כאשר התיק כבר היה בטפולו של עו"ד פונד, היינו בשנת 2000, ועם עדותו של ברק, לפיה הפגישה הנ"ל התקיימה במחצית שנת 2000.

12.        כפי שהובהר לעיל, לגרסת התובע, הוא סיים לפרוע את ההלוואה ביום 20.8.1999. מעדותה הנ"ל של עו"ד שניר עולה, כי התובע לא היה סבור, כאשר היא דיווחה לו על הפגישה, כי הוא סיים לפרוע את ההלוואה במלואה. לו היה התובע אכן סבור כי הוא סיים לפרוע את ההלוואה (לגרסתו הוא אף שילם לברק על חשבון ההלוואה סכום העולה על הסכום שהיה עליו לשלם - ר' ס' 33 לתצהירו), הרי הוא היה אומר מן הסתם דבר מה לעו"ד שניר, לאחר שהיה שומע מפיה, שלטענתם של ב"כ קורנר ועו"ד ברק, ההלוואה לא הושבה, ויש מקום לממש את המשכנתא.

עוד יובהר, כי העובדה שלאחר המועד בו התובע סיים לטענתו להשיב את ההלוואה במלואה לעו"ד ברק, נערכה פגישה בין ב"כ התובע (עו"ד שניר), לבין ב"כ קורנר, ללא כל התנגדות של עו"ד ברק (שאף לא היה נוכח בחלק מהפגישה), מעידה על כך שעו"ד ברק לא חשש מפגישה זו. עובדה זו מפיגה את החשש שעו"ד ברק קבל לידיו את כספי ההלוואה מהתובע, ונמנע מלהעבירם לקורנר.

13.        זאת ועוד, תגובתו של התובע בחקירתו הנגדית לגירסתה של עו"ד שניר, היתה כי הוא כלל איננו יודע כי עו"ד שניר נפגשה עם עו"ד ברק ועם עו"ד קטלוביץ. לטענתו קיומה של פגישה כזו הוא "אבסורד" ועו"ד שניר לא דיווחה לו על קיומה מעולם (ר' עמ' 45 לפרוטוקול הדיון מיום 8.6.06 , שורה 25 ). עולה אם כן כי בין גרסתו של התובע לבין גרסתה של עוד שניר קיימת סתירה חזיתית - התובע כופר בכך שהתקיימה פגישה כמו זו עליה העידה עו"ד שניר, הוא כופר בכך שהיה היגיון שפגישה כזו בכלל תתקיים, והוא כופר בכך שעו"ד שניר דיווחה לו עליה.

עו"ד שניר איננה צד להליך הנדון. אין לה ענין בתוצאותיו. היא ייצגה בעבר את התובע, ובנסיבות אלה  אין מקום להניח כי גרסתה היא שיקרית. בנוסף וכפי שיובהר להלן, גירסתו של התובע עומדת בסתירה גם לגירסאות של עדים נוספים שהעידו בפני. לכן, אני מעדיפה של עדותה של עו"ד שניר, ממנה עולה כאמור כי בשנת 2000, כאשר דווחה לתובע כי עו"ד קטלוביץ ועו"ד ברק טוענים כי ההלוואה לא נפרעה, הוא לא מחה ולא הכחיש זאת. יוער שכפירתו של התובע במכלול הדברים עליהם העידה עו"ד שניר, מכבידה לכן על התובע ומקשה על בית המשפט לקבל את גרסתו.

עדותו של עו"ד פונד

14.        עו"ד פונד ייצג את קורנר החל מסוף שנת 1999, והחליף את עו"ד צ'ין (ממשרד הרצוג פוקס נאמן), שייצג את קורנר עד אותו מועד. לאחר שהחל עו"ד פונד בייצוג, נפתח ביום 12.1.21999 תיק הוצל"פ. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, התקיימה, לגרסתו של עו"ד פונד, פגישה במשרדו, בה נכחו התובע ועו"ד ברק.

לגרסתו של עו"ד פונד, התובע סיפר לו שהוא נתון בקשיים, עקב חובות שהרשות הפלסטינית חייבת לו, והוא ביקש אורכה לפירעון החוב, בנימוק שהליכי הוצל"פ עלולים לעלות לו בחייו. כלומר - לגרסתו של עו"ד פונד, התובע לא טען בפגישה זו כי הוא פרע את החוב - אף שהיה מודע לכך כי קורנר פתחה כנגדו תיק הוצל"פ לצורך מימוש המשכנתא.

גרסתו של עו"ד פונד עומדת, אם כן, אף היא בסתירה לגרסת התובע.

15.        התובע העיד כי הוא לא פגש מעולם את עו"ד פונד. בהתייחס לעדותו של עו"ד פונד, הוא טען כי עו"ד פונד פגש באדם אחר שאיננו התובע, או שקיימת קנוניה בין עו"ד ברק לבין עו"ד פונד (ועו"ד צ'ין).

יובהר מייד כי טענת הקנוניה איננה מקובלת עלי - שכן אין לה כל בסיס בחומר הראיות, למעט העובדה ששלושת עורכי הדין מעידים עדויות הסותרות את גרסתו של התובע. כדי לקבל את הטענה כי שלושה עורכי דין חברו יחד בקנוניה, שנועדה לרמות את התובע ולגנוב ממנו את כל סכומי הכסף שהוא שילם על חשבון ההלוואה, נדרשות ראיות משמעותיות הרבה יותר מטענה סתמית של התובע בהקשר זה.

16.        אינני מקבלת גם את ההסבר הנוסף של התובע לעדותו של עו"ד פונד, לפיו האדם אותו פגש עו"ד פונד לא היה התובע - אלא מתחזה.

ראשית, מדובר בטענה חמורה ביותר כנגד עו"ד ברק, שכדי לקבלה יש צורך בראיות משמעותיות, שלא הוצגו לי.

זאת ועוד, עו"ד פונד העיד ביחס לתובע שאותו ראה באולם בית המשפט, כי " נדמה לי שזה האיש שאיתו נפגשתי" (ר' עמ' 19 לפרוטוקול מיום 25.9.060, שורות 16-17). אכן, אין מדובר בזיהוי ודאי, אולם מאחר שמדובר בפגישה שנערכה כ-7 שנים לפני עדותו, די בעדות זו כדי לשלול את הטענה לפיה במקום התובע הופיע לפגישה מתחזה, מה עוד שכפי שהובהר ויובהר להלן, טענותיו של פונד עולות בקנה אחד עם הראיות האחרות.

יוער, כי מה שאמר מי שנחזה להיות התובע לעו"ד פונד בפגישה - בהתאם לעדותו של עו"ד פונד, הן עובדות שהתובע איננו כופר בהן (שהרשות הפלסטינית היתה חייבת לו כסף). גם בעובדה זו יש כדי לחזק את המסקנה לפיה עו"ד פונד פגש את התובע, ולא אדם אחר שהתחזה לו.

17.        זאת ועוד, בהנחה שברק אכן שכר מתחזה, שייפגש עם נציגי קורנר, ויזדהה כתובע, וכי פגישות כאלה עם המתחזה אכן נערכו, ובהנחה שברק מודע לכך שהתובע שילם את כל חובו, אולם הוא מבקש להסתיר זאת מקורנר - מהי הדרך בה סביר להניח כי ברק יפעל? לפי האמור לעיל, סביר להניח כי ברק ינחה את המתחזה להודות בפני ב"כ קורנר בחוב, וכי הוא ינחה אותו להסכים לכך שהנכס הממושכן ימומש.

התובע לא השכיל להבהיר איזה אינטרס היה לברק לבקש פעמיים, בשם צפאפי, על ידי מתחזה שנפגש עם נציגי קורנר, להאריך את המועד לפירעון ההלוואה (שבפועל נפרעה). הבקשה הלכאורית להארכת מועד על ידי צפאפי לא היתה מועילה לברק בכל דרך שהיא. ברור שלאחריה לא יהיה שום "צפאפי" שישלם את החוב, ובסופו של דבר יהיה צורך לממש את הנכס הממושכן. מדוע אם כן לדחות את הקץ?

עדותו של עו"ד צ'ין

18.        עו"ד צ'ין ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ייצג את קורנר עד סוף שנת 1999, שאז הוא הוחלף על ידי עו"ד פונד. הוא העיד כי בחודש ספטמבר 1998, הוא התבקש על ידי קורנר לדרוש מעו"ד ברק לפעול למימוש המשכנתא. הוא זוכר כי הוא נפגש עם עו"ד ברק ועם התובע לפחות פעם אחת. בהתאם לחיובי השעות של עו"ד פונד, עולה כי התקיימה פגישה ביום 11.5.1999, כאשר החיוב בגינה הוא על 2.5 שעות.

            עו"ד צ'ין העיד כי הוא זוכר שבפגישה שלו עם התובע, התובע התחנן לעזרה, והודה כי הוא מפר את הסכם ההלוואה.

בהתאם לגרסת התובע, במועד האמור - 11.5.1999, הוא כבר שילם 24 תשלומים על חשבון ההלוואה, בסכום כולל של 521,000$. זהו סכום הגבוה מסכום הקרן של ההלוואה. אולם, לגרסתו של עו"ד צ'ין, התובע לא אמר דבר בהקשר זה, ולא הזכיר כי שילם סכומי כסף משמעותיים ביותר על חשבון ההלוואה. יתרה מזאת, עו"ד צ'ין העיד כי הפגישה עם התובע התקיימה, כי התובע לא עמד במועד הפירעון המקורי על פי הסכם ההלוואה, וכי הוא בקש פריסת תשלומים לאור מצבה של אשתו (ר' עמ' 54 לפרוטוקול מיום 25.9.06, שורות 5-14). עו"ד צ'ין ציין כי הוא הסכים לדחייה מסוימת בפירעון ההלוואה.

19.        כפי שצוין לעיל ביחס לעדותו של עו"ד פונד, אני סבורה כי אין לקבל את עמדת התובע לגבי עדות עו"ד צ'ין. ראשית, אין מקום להניח כי עו"ד צ'ין שותף בקנוניה עם עו"ד ברק, קנוניה שכוללת גם רישום פיקטיבי של שעות עבודה - בו נרשם כי הוא נפגש עם התובע.

אין גם מקום להניח כי הזיהוי של עו"ד צ'ין את התובע באולם בית המשפט לא היה מדויק, מה עוד שעו"ד צ'ין העיד בהקשר זה כי " אני מכיר את פניו של האיש שיושב פה באולם... אני זוכר את הפנים שלו, אני די בטוח שזה אותו האיש" (עמ' 33 שורה 25 לפרוטוקול). גם תוכן הדברים שאמר התובע לעו"ד צ'ין תואם את מצבו של התובע - שאשתו אכן היתה חולה.

עדות עו"ד רצרסדורפר

20.        עו"ד רצרסדורפר היה שותפו של עו"ד ברק במשרד. הוא היה זה שטיפל בצד הכספי של הפירמה - ואכן, כאשר התובע מסר לעו"ד ברק שיקים (נספח י"ב), מסר אותם עו"ד ברק לעו"ד רצרסדורפר. התובע טען כי חלק מהתשלומים שהוא שילם, נמסרו על ידיו לעו"ד רצרסדורפר, ולעיתים הוא השאיר את סכומי הכסף המזומן אצל המזכירה במשרד.

אולם, עו"ד  רצרסדורפר מכחיש כי הוא קבל כספים מהתובע, והוא אף לא קיבל כל סכום כסף מזומן מהמזכירה (כאשר סביר שלו היו מושארים כספים במשרד, הם היו מועברים לידיו של עו"ד רצרסדורפר, כמי שאחראי על הצד הכספי של הפירמה).

עדותו של מר נביל עביד

21.        עדותו של התובע אף אינה עולה בקנה אחד עם עדות בן דודו, מר נביל עביד (להלן: " נביל"), שהובא כעד מטעמו.

כך, נביל הצהיר כי הוא נכח אישית בעת שהתובע שילם לברק את התשלום מיום 12.7.98 ומיום 20.8.1999 (סעיפים 7-10 לתצהיר). התובע, לעומת זאת, הציג גרסה שונה (ביחס לאחד מהתשלומים טען כי נביל המתין לו במכונית, וביחס לתשלום האחר, טען כי נכחו רק הוא וברק - ר' במ/34, תשובה לשאלה 15).

22.        נביל התייחס בתצהירו לתשלום האחרון של סגירת ההלוואה (סעיף 10 לתצהירו), ותיאר את הבטחת ברק לדאוג לשחרור המשכנתא, אך  לא העיד על איומים מצידו של ברק כלפי התובע, זאת לעומת האופן שבו תוארה הפגישה על-ידי התובע (ר' עדותו של התובע בעמ' 51 לפרוטוקול, שורות 1-2). 

זאת ועוד, נביל הצהיר כי חלק מהכספים שולם לברק במלון פלאזה וחלק בצומת שפט  (סעיף 8 לתצהיר). לעומת זאת בהודעתו של התובע למשטרה, הוא טען כי התשלומים בוצעו  במשרד ברק (ר' במ/13. יוער כי גרסה  שונה ניתנה בתצהיר תשובות לשאלון - ר' תשובה לשאלה 15).

העובדה שגרסת התובע אינה עולה בקנה אחד עם העד שהובא מטעמו, מכבידה אף היא על התובע, ומהווה טעם נוסף שלא לקבל את גרסתו.

טענת התובע כי כספי ההלוואה נותרו בחשבון העו"ש

23.        לגרסתו של התובע, הוא לקח את ההלוואה על פי עצתו של עו"ד ברק, לאחר שהוא סיפר לעו"ד ברק על מחלתה של אשתו ועל הצורך שעלול להתעורר לנסוע לטיפולים שונים בחו"ל. אולם, לגרסת התובע, לאחר ההלם הראשוני מגילוי המחלה, ולאחר שהוא כבר לקח את ההלוואה, הסתבר כי אשתו עשויה להחלים גם ללא נסיעות לטיפולים בחו"ל. למעשה לגרסתו לא היה לו אם כן כל צורך בסכום ההלוואה. התובע טען בתצהירו כך:

" וזאת להדגיש: סכום ההלוואה "שכב" בחשבוני בבנק, ולא נעשה בו שימוש במשך כל התקופה, החל מלקיחת ההלוואה ועד לפירעונה ( שכן לא היה לי בו צורך), אלא לפירעון ההלוואה" (ס' 22 לתצהיר העדות הראשית של התובע).

התובע אף טען כי כספי ההלוואה הוחזקו בחשבון אליו הופקדו, וכי הוא כספי ההלוואה היו המקור לפירעון ההלוואה (ר' תשובה 15 לתשובות התובע לשאלון).

24.        אולם, כפי שיובהר להלן, גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם הראיות.

כך, מדפי חשבון שהוגשו לבית המשפט במהלך חקירתו הנגדית של התובע (במ/2), עולה כי התובע משך מחשבון ההלוואה כספים כבר ביום בו ניתנה לו ההלוואה (סך 218,755 ש"ח). התובע לא חלק על כך שרשומה משיכה בדף החשבון, אך לא ידע להבהיר מה מקורה (בעמ' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 8.6.2006).

עוד עולה מדפי החשבון כי שנה לאחר נטילת ההלוואה, היה חשבון התובע ביתרת חובה של מעל מליון ש" ח (ר' דף 12 לבמ/12 - יתרת החשבון בחודש אוקטובר 1998), וכי היו משיכות רבות של כספים מהחשבון במהלך התקופה לאחר הפקדת כספי ההלוואה בחשבון, בסכומים שעלו על סכום ההלוואה. התובע לא הוכיח כי משיכות הכספים נועדו לפירעון ההלוואה.

(לבקשת התובע להגשת מסמכי הבנק, נתייחס בהמשך פסק דין זה).

25.        התובע טען, אמנם, כי הכסף שניתן לו במסגרת ההלוואה הומר לדולרים והועבר לחשבון דולרי, אולם הוא לא הוכיח טענה זו. בעדותו בחקירתו הנגדית, טען התובע כי " את הסכום הזה הוצאתי ובמקביל הפקדתי 360 אלף דולר חדשים בשביל לכסות את התשלום של ההלוואה" (עמ' 30 שורה  14 לפרוטוקול).

טענה זו עומדת בסתירה לטענתו של התובע בתצהיר - לפיה הכסף "שכב" בחשבון, ולא נעשה בו כל שימוש. מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי הכסף הוצא מהחשבון - והופקד סכום אחר לכיסוי סכום ההלוואה. התובע העיד גם כי הוא גייס כסף ממשפחתו, וכי אחיו נתן לו סכום של 100 אלף כדי להחזיר את ההלוואה (ר' עמ' 39 לפרוטוקול מיום 8.6.2006, שורות 1-2).

זאת ועוד, להוכחת טענתו, התובע צירף לתצהירו העתקי שיקים של סכומים שנמשכו מחשבון ההלוואה (נספח ט'). אולם, עיון בשיקים מעלה כי אין התאמה בין הסכומים שלטענת התובע שולמו על -ידיו על חשבון ההלוואה, לבין סכומי השיקים.

26.        סיכומה של נקודה זו, מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי אין מדובר בחשבון שלא נעשו בו כל תנועות (ההפך הוא הנכון), ואין מדובר במצב שכל סכום ההלוואה עומד מוכן לפירעון, והתובע מושך ממנו סכומי כסף מדי פעם רק לצורך הפירעון (כפי שהובהר, הסכומים שנמשכו מהחשבון עולים בהרבה על סכום ההלוואה).

27.        עוד יצוין כי חרף עמדת התובע לפיה חשבון ההלוואה לא היה חשבון עם מסגרת אשראי (עמ' 34 שורה 25 לפרוטוקול), שכן לא היה צורך במסגרת אשראי - עולה מחומר הראיות כי לחשבון היתה מסגרת אשראי של 1,900,000 ש"ח, שהתובע אף שילם בגינה עמלת הקצאת אשראי. אינני מקבלת את עמדתו המיתממת של התובע בהקשר זה, לפיה המסגרת הועמדה לו בניגוד לרצונו, רק משום שבבנקים ערבים מלכתחילה פותחים חשבון עם מסגרת (עמ' 35 שורה 9 לפרוטוקול).

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.