אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט לנוער חיפה
בתאריך: 26/01/2009


בפני:
1. כב' השופט/ת עדנה בן לוי
מבקשים:
1. פ. הסעד המחוזית - גב' חוה לוי
- נגד -
משיבים:
1. פלונית
2. הקטין
3. היועץ המשפטי לממשלה
ב"כ משיבים:
1. עו"ד יוסי נקר
2. עו"ד גל טורס
3. עו"ד הס בכר

החלטה

עניינו של הליך זה היא בקשת פ. הסעד לאפשר מתן ריטלין לקטין. אמו של הקטין- פלונית  מתנגדת למתן טיפול תרופתי לבנה.

  רקע

1.        הקטין הוצא ממשמורת אמו במסגרת הליכים על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך- 1960 והוא נמצא במשפחה אומנת . בשאלת הנזקקות התנהל בפני הליך הוכחות ארוך בסופו נתתי החלטה מפורטת מאד , אשר אושרה לאחרונה על ידי ערכאת הערעור. ואין צורך להוסיף פרטים.

 2.        ב- 5.8.08 הגישה פ. הסעד המחוזית גב' חוה לוי ביקשה בבקשה כי אאשר מתן ריטלין לקטין. פ. הסעד תיארה את מצבו של הקטין הבדיקות שעבר והמלצת הרופאים על מתן ריטלין וזאת באופן מיידי , מאחר והקטין היה אמור להתחיל ללמוד בכתה ב' ב- 1 בספטמבר 2008. לבקשת פ. הסעד צורפו מסמך רפואי של רופא ילדים, מסמך רפואי של הפסיכיאטר ד"ר שוסהיים ,דיווח של מנחת האומנה .

 3.         לבקשה זו קדמה הודעה של פ. הסעד ובה עדכון לבית משפט ובקשה בעניין מתן הריטלין לקטין. לבקשה זו ניתנה החלטה ב- 30.7.08 המורה לפ. הסעד לקיים קשר עם אמו של הקטין גב' פלונית וב"כ עו"ד נקר. כמו כן התבקשו הצדדים להודיעני עד 30.8.08 האם רצונם לקיים דיון בשאלה זו.

 4.        ב- 24.8.08 הגיש עו"ד נקר חוות דעת מטעמו, שנערכה על ידי מר אילן סלומון והודיע כי בכוונתו להגיש חוות דעת נוספות. פ. הסעד גב' לוי הגישה מטעמה חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר פטרה זקהיים.

 5.        ב- 28.8.08 הודיעה עו"ד הס בכר ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי עמדתם תינתן לאחר הגשת כל חוות הדעת ומשמיעת עדותם של כל המומחים.

 6.        ב- 28.8.08 הגישה עו"ד טורס האפוטרופוס לדין של הקטין את עמדתה ובה ביקשה דיון דחוף ביותר על רקע מצבו של הקטין והצורך לתת מענה דחוף לצרכיו.

 7.        ב- 1.9.08 קיימתי בעניין דיון לא פורמלי בנוכחות פ. הסעד גב' לוי ועו"ד נקר כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמות. לאחר שהתברר כי הפער בין הצדדים אינו ניתן לגישור והצדדים אף לא יכלו להסכים על מומחה רפואי מוסכם על שניהם, על רקע עמדתו הנחרצת של עו"ד נקר, נתתי החלטה ובה הורתי על הגשת כל חוות הדעת של שני הצדדים תוך 30 יום וקבעתי דיון לשמיעת העדים ל- 7.10.08, המועד המוקדם ביותר האפשרי על פי יומני.

 8.        סמוך לאחר מכן הגישה עו"ד טורס בקשה כי אורה על מתן ריטלין לקטין לתקופה קצובה של 30 יום. בהחלטתי מיום 9.9.08 דחיתי בקשה זו וקבעתי כי החלטתי תתקבל לאחר שמיעת המומחים .

 9.        ב-2.10.08 הודיע עו"ד נקר כי אין בכוונתו להביא עדים נוספים מטעמו מלבד העד מר אילן סלומון וכן ציין בהודעתו כי לאחר שהתייעץ עם מומחים שונים ועל רקע הנתונים אסור באופן חד משמעי לתת לקטין ריטלין.

 10.       ב- 6.10.08 נשמעה עדותה של ד"ר זקהיים, אשר הוקדמה על מנת שניתן יהיה לאפשר לד"ר זקהיים להעיד בטרם תיסע לחו"ל. בהמשך, ב- 7.10.08 נשמעו עדויותיהם של ד"ר שוסהיים ומר אילן סלומון העד מטעם פלונית.

 11.       לאחר סיום שמיעת כל המומחים סברתי כי לצורך קבלת החלטה יש צורך בקבלת חוות דעת נוספת. על כן בהחלטה מיום 12.10.08 הורתי על מינוי כמומחה מטעם בית המשפט את ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא.

12.       ב- 29.12.08 הגיש ד"ר רצוני את חוות דעתו וב- 13.1.09 נשמעה עדותו בבית המשפט.

 13.       ב"כ הצדדים הגישו לבקשתם את סיכומיהם בכתב .

הראיות מטעם פ. הסעד 

14.       ד"ר פטרה זקהיים

 ד"ר זקהיים כתבה את חוות הדעת מב/12. חוות דעת מהווה סיכום הערכה פסיכיאטרית של ד"ר זקהיים את הקטין, הערכה שנעשתה בשלושה מפגשים במחצית השנייה של פברואר 2008.

הקטין הופנה להערכה פסיכיאטרית ע"י רופאה נוירולוגית המטפלת בו כאשר ברקע בעיות קשב וריכוז, חשד להפרעות טיקים, קשיי התנהגות וחרדה והיסטוריה פסיכו סוציאלית ומשפחתית מורכבת מאד.

ממצאיה של ד"ר זקהיים הם :"התמונה היום מתאימה לשילוב של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, הפרעת חרדה עם מרכיבים פוסט-טראומטיים ברורים, סימני הפרעת התנהגות וחשד ללקויות למידה. לא התרשמתי מהפרעת טיקים. נראה כי עולמו הפנימי של קטין מתאפיין ע"י תחושת איום תמידי, "הרע והטוב" ממוזגים ומבולבלים, ישנה תקווה ל"סוף טוב", אך עדיין לא התגבשה צפייה לכך. הקטין נעזר ככל הנראה בהתנהגויות "מניפורמיות" כדי להגן עלל עצמו מול האיום והחרדה הפנימיים".

המלצותיה של ד"ר זקהיים הם להמשך פסיכותרפיה, הדרכה הורית צמודה להורים האומנים עם שילוב של מרכיבים רגשיים והתנהגותיים, הדרכת ההורים הביולוגים, אבחון דידקטי וטיפול תרופתי. את האבחון הדידקטי ממליצה ד"ר זקהיים לעשות לאחר שהטיפול התרופתי ישפיע.

הטיפול התרופתי המומלץ הוא זה שמשלב השפעה על הקשב והריכוז וההיפראקטיביות לבין הפרעת החרדה כגון פרימוניל- בליווי ומעקב פסיכיאטרי, בדיקות דם וא.ק.ג.

15.       ד"ר זקהיים נחקרה ארוכות על חוות דעתה .

לגבי הטיפול התרופתי אמרה ד"ר זקהיים כי לא המליצה דווקא על מתן פרימוניל אלא על תרופה שמשלבת השפעה גם על קשב וריכוז וגם על חרדות. ד"ר זקהיים הסבירה כי עדיף לדעתה לתת תרופה אחת שיש בה מענה לצרכיו השונים של הקטין.

לגבי תופעות לוואי אמרה ד"ר זקהיים כי אין תרופות ללא הפרעות לוואי כלל, אלא לשם כך יש לבצע בדיקות מקדימות, ולאחר מכן להקפיד על מעקב רפואי צמוד.

בהמשך בהתייחסה להבדל בין ריטלין לפרימוניל, הסבירה ד"ר זקהיים כי ריטלין או נגזריו הם הטיפול המומלץ כיום בספרות המקצועית לתחום הפרעות הקשב והריכוז וההיפראקטיביות, כולן הפרעות עם בסיס נוירולוגי. ד"ר זקהיים הסבירה כי בבדיקתה, היא לא מצאה חרדתיות אצל הקטין, אולם על רקע הדיווחים סברה כי עדיף שניתן תרופה אחת שתתן מענה לכל סוגי הבעיות מאשר שתי תרופות שונות.

באשר לטיפולים אלטרנטיביים, אמרה ד"ר זקהיים כי היא איננה מומחית לדבר , אולם היו אצלה ילדים שטופלו בטיפולים אלטרנטיביים שלא עזרו. לדבריה, שיטת ה"ביו פידבק" הוכיחה את עצמה מחקרית, אולם יש צורך בפגישות רבות מאד כדי ששיטה זו תהיה יעילה ולקטין שהוא ילד קטן השיטה הזו לא תהיה מתאימה כי כבר היום מאד קשה לו בבית הספר.

16.       ד"ר זקהיים אמרה עוד כי להערכתה הקטין יצטרך תרופה נוספת מלבד ריטלין לבעיות קשב וריכוז. היא הסבירה כי גם אם היה צורך במתן שתי תרופות שונות היא לא היתה מתחילה עם שתי התרופות יחד אלא קודם נותנת תרופה אחת בהדרגתיות, בודקת את השפעתה ואת תופעות הלוואי שלה ורק לאחר מכן לשקול במידת הצורך מתן תרופה נוספת.

ד"ר זקהיים הדגישה כי המגמה היא לתת לילדים כמה שפחות תרופות ורק במינון הנדרש.

לגבי מתן הריטלין התייחסה ד"ר זקהיים לבדיקה ה"טובה" שנעשתה לקטין , בדיקה בה גם כאשר הקטין קיבל ריטלין לא היה שיפור במצב. לדברי ד"ר זקהיים תוצאות אלו אינן נוגדות את האבחנה שלה מאחר ויתכן כי המינון של הריטלין לא היה מספיק גבוה, אולם יש לקחת דבר זה בחשבון.

17.  ד"ר זקהיים נשאלה מה היתה המלצתה אם כמה חודשים לאחר מועד הבדיקה שביצעה, החרדה שהיתה נצפית אצל הקטין היתה מינורית והפרעות הקשב וריכוז היוו את מוקד הבעיה. תשובתה היתה כי במקרה זה היתה ממליצה על ריטלין. לדבריה, זו התרופה שיש לה השפעה כמעט מיידית וגם תופעות לוואי - אם יש, מסתיימות לאחר זמן קצר. זמן השפעת הריטלין ונגזרותיו הוא מארבע שעות ועד שתים עשרה שעות ואז ההשפעה תמה.

לדברי העדה יש לתת ריטלין לתקופת ניסיון , כאשר פרק הזמן לניסיון הוא בין עשרה ימים לשבועיים.

18.       ד"ר זקהיים נשאלה ע"י עו"ד נקר האם ניתן לתת תרופות בניגוד להמלצות ה-FDA האמריקאי ותשובתה היתה כי ניתן לתת תרופה מחוץ להתוויות , אולם הדבר כרוך בהגשת בקשה למשרד הבריאות בטופס מיוחד ויש צורך לקבל את אישור משרד הבריאות.

ד"ר זקהיים הסבירה עוד כי לא פעם יש צורך לתת תרופה שלא על פי עלון הצרכן הנלווה לתרופה, בעיקר בתחום של ילד ונוער. לשם כך , יש להתבסס על מחקרים ולבקש אישור ממשרד הבריאות.

לגבי הקטין הסבירה ד"ר זקהיים כי היא התבקשה לתת הערכה וכך עשתה, כאשר היה ברור כי המעקב אחרי הקטין לא יהיה אצלה. מאחר ומדובר רק באבחון, לא היה צורך בפניה שלה למשרד הבריאות לקבלת אישור.

ד"ר זקהיים אמרה כי לדעתה הקטין סובל מחרדה, אולם אין היא מתאימה למלוא הקריטריונים של הפרעת חרדה. על כן, לדעתה, החרדה ממנה סובל הקטין היא על רקע הפרעה פוסט טראומטית. ד"ר זקהיים שללה כי הקטין סובל ממתח בלבד. לדבריה, מתח היא תופעה רגילה שכיחה ואין היא הפרעה פסיכיאטרית. אצל הקטין לדעתה יש הפרעה פסיכיאטרית "הפרעת חרדה שלא מאובחנת בצורה אחרת".

ד"ר זקהיים אישרה כי היא בבדיקתה לא ראתה טיקים אצל הקטין.

19.       ד"ר זקהיים דחתה את טענת עו"ד נקר כי על פי התווית התרופה אסור לתת ריטלין לילד הסובל מטיקים. לדבריה ההמלצה היא כי אין זה רצוי לתת ריטלין למי שסובל מטיקים אולם אין איסור מוחלט. עוד הסבירה ד"ר זקהיים כי העלון המצורף לתרופה איננו זהה למידע המצוי בידי הרופא אודות התרופה. יש הוראות המהוות איסור מוחלט ויש איסור יחסי. העלון ממנו הקריא עו"ד נקר הוא עלון למשתמש בתרופה, כאשר בידי הרופאים מצוי עלון מפורט הרבה יותר. ע"פ העלון לרופאים אין איסור מוחלט על מתן ריטלין לילד שסובל מטיקים. להפך, הגישה המודרנית אומרת כי יש לתת ריטלין גם אם יש טיקים ואין הכרח להפסיק את הטיפול אם בעקבות קבלתו מופיעים טיקים. למרות זאת רוב הרופאים מפסיקים מתן ריטלין אם מופיעים טיקים.

ד"ר זקהיים הסבירה כי לדעתה עדיף לתת תרופה אחת שתטפל בשתי הבעיות של הקטין, אולם היא הדגישה כי ילד הסובל מחרדה יכול אף הוא לקבל ריטלין ולהעזר בו, אלא שיש צורך במעקב וכל מקרה הוא לגופו.

20.       לשאלת בית המשפט מה יקרה אם הקטין לא יקבל כל טיפול תרופתי, אמרה ד"ר זקהיים כי אם הקטין ימשיך להתנהג ולהרגיש כמו שהיא ראתה, הדבר יגרום נזק רציני להתפתחות שלו. לדעתה הפרוגנוזה של הקטין פחות טובה ללא טיפול תרופתי, אולם מאחר ושום טיפול רפואי אינו מבטיח 100% הצלחה אלא מהווה סיכוי טוב לעזרה, אין היא יכולה לומר את הדברים ב- 100%.

 21.       ד"ר זקהיים נשאלה ע"י פלונית אמו של הקטין האם העובדה שלקחו ילד מהבית ולא נותנים לו לחזור, יכולה לגרום להפרעת קשב וריכוז, תשובת העדה היתה כי אין לכך תשובה מוחלטת , אבל צריך לקחת בחשבון פרמטרים רבים כגון איך הבית, מה התכונות, מה הביולוגיה, מה הקשיים של הילד ומה הקשיים של הסובבים אותו .

 22.       ד"ר זקהיים התבקשה על ידי בית המשפט לעיין במסמך הרפואי של ד"ר שוסהיים ולהתייחס לתוכנו. תשובת העדה היתה כי כדי להחליט סופית עליה לראות את הקטין עוד פעם ולבדוק את מצבו בהווה. אולם , לדבריה, אם הנתונים שהביא בפניה עו"ד נקר בשאלותיו, בדבר התנהגותו של הקטין, נכונים ועדכניים - יש צורך לעזור לקטין בדחיפות ואז כדאי לתת ריטלין שהשפעתו מהירה ביותר, זאת תחת מעקב רפואי ומשם להמשיך הלאה במידת הצורך.

מעקב רפואי צמוד כולל בדיקת דם לפני מתן תרופה, א.ק.ג. ומתן התרופה במינון הדרגתי. יש לבצע מעקב גם בבית ספר על השפעת התרופה על התנהגותו של הקטין.

 23.       ד"ר זקהיים סיכמה את עדותה באומרה כי הפרעת הקשב וריכוז של הקטין היא קשה אך לא הכי קשה. לדבריה, מחקרים הוכיחו ילדים שטופלו גם בריטלין וגם בטיפולים אלטרנטיביים - הראו תוצאות הרבה יותר טובות , מילדים שטופלו רק בטיפולים אלטרנטיביים.

 24.        ד"ר גיא שוסהיים

ד"ר שוסהיים כתב את המסמך הרפואי מב/13. על פי מסמך זה הוא בדק את הקטין ב-2.7.08 וזאת לאחר שהקטין הופנה למרפאה הפסיכיאטרית לילד ונוער בבית החולים העמק בעפולה. ד"ר שוסהיים פגש בקטין פעמיים, כאשר בפעם השניה פגש גם בפלונית - אימו של הקטין. ד"ר שוסהיים ניסה להסביר לפלונית את חשיבות הטיפול בבעית הלמידה של הקטין ובעיית הקשב והריכוז, אולם לדבריו , היא סרבה לכל טיפול והיתה עסוקה אך ורק בהחזרת הקטין לביתו.

ד"ר שוסהיים כתב עוד כי ללא הסכמתה של פלונית לא ניתן לתת לקטין טיפול תרופתי. עוד הוסיף ד"ר שוסהיים כי העובדה שהקטין אינו יודע היכן יגור בעתיד, משפיעה על מצבו הרגשי בצורה קשה ולדעתו הצורך בקבלת החלטה בעניין זה דחופה וחשובה יותר מההחלטה על מתן טיפול תרופתי.

ד"ר שוסהיים המליץ- כשהדבר יתאפשר- על מתן ריטלין לתקופת ניסיון. לדבריו, יתכן ויהיה צורך במתן טיפול תרופתי נוגד חרדה. לאחר התייצבות הטיפול הרפואי- יש לעשות אבחון דידקטי. בינתיים יש צורך בהדרכת הורית להורים האומנים והאם הביולוגית והמשך טיפול פסיכולוגי.

 25.       ד"ר שוסהיים נחקר אף הוא ארוכות. לדבריו, בעת שבדק את הקטין - חוות הדעת של ד"ר זקהיים עמדה בפניו. הוא המליץ על ריטלין ולא על פרימוניל לאחר שדווח על ידי מנחת האומנה כי יש שיפור אצל הקטין מבחינת החרדות . כמו כן בבדיקתו, לא מצא הפרעת חרדה בולטת. לדברי העד הריטלין וסוגיו יעילים יותר בטיפול בבעיות קשב וריכוז מהפרימוניל .

עוד הוסיף ד"ר שוסהיים כי יעילותו של הריטלין להפרעת קשב וריכוז, הוכחה כמשמעותית יותר מכל הטיפולים האלטרנטיביים, כאשר הפרעת קשב וריכוז שאיננה מטופלת בצורה נאותה, יכולה לגרום להפרעות קשות בהתפתחות. לדברי ד"ר שוסהיים הוכח הקשר בין הפרעות התנהגות בגיל ההתבגרות לבין הפרעת קשב וריכוז שאיננה מטופלת. דווקא טיפול בהפרעות קשב וריכוז מפחית את הסיכון להידרדרות ולהתמכרות לחומרים ממכרים בגיל מבוגר יותר.

26.       ד"ר שוסהיים אישר את דברי העד אילן סלומון כי ריטלין עלול לגרום להתנהגות פסיכוטית בלתי נשלטת, אלימות ותופעות פסיכיאטריות נוספות, אולם לדבריו אלו תופעות לוואי נדירות. תופעות הלוואי השכיחות הן כאבי בטן כאבי ראש וחוסר תיאבון. לגבי בני נוער בהם הטיפול הוא במינונים נמוכים, תופעות הלוואי שתיאר העד סלומון - כמעט ולא נצפים.

 27.       לגבי הקטין אמר ד"ר שוסהיים כי הרושם הכללי הוא שהטיפול נדרש לקטין הוא דחוף בעיקר בהתייחס לגילו ולסיטואציה המורכבת בה הוא נמצא. אולם הטיפול הרפואי הוא רק חלק מהטיפול שהקטין צריך לקבל , הכולל טיפול רגשי, הדרכת ההורים הביולוגיים והאומנים לגבי קשייו ודרכי ההתמודדות ואיבחון דידקטי.

 28.       לשאלות עו"ד נקר אמר ד"ר שוסהיים כי הוא התייחס בבדיקתו גם לשאלוני הערכה שהועברו אליו- שאלוני קונורס. על פי בדיקתו את הקטין הוא לא התרשם מהפרעת חרדה ספציפית. אך ישנם כמה סימנים בבדיקה ובהם מרכיבים חרדתיים הקשורים לטראומות מוקדמות המשפיעות עליו עד היום.

ד"ר שוסהיים אמר עוד כי אין קשר בין הפרעת הקשב והריכוז להפרעת החרדה. הוא הפנה למסמך הרפואי בו רשם כי יש צורך במעקב אחר הקטין והערכת הצורך בטיפול בהפרעות החרדה.

ד"ר שוסהיים אמר כי גם אם היו לקטין טיקים, לא בהכרח הוא היה נמנע מלהמליץ על ריטלין.

בהמשך הסביר ד"ר שוסהיים כי מה שמחייב אותו במתן תרופות אלו הוראות משרד הבריאות, שהן הנחיות קליניות המורות בצורה היסודית ביותר כיצד צריכה להיעשות הערכה בדבר הצורך במתן טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז.

 29.       לשאלות בית המשפט אמר ד"ר שוסהיים כי בבדיקת ה"טובה" שנערכה לקטין עם ריטלין לא ניכרה השפעה מאחר ומינון התרופה לא היה מתאים. לדבריו הקטין זקוק למינון גבוה יותר. ד"ר שוסהיים הסביר עוד כי תקופת ניסיון למתן ריטלין היא כמה שבועות וזאת לאחר סיום הבדיקות הנדרשות בטרם תחילת מתן התרופה. יש צורך בהתאמה אישית של התרופה לילד בהתאם לצרכים, דהיינו מספר השעות בהן נדרש כי תהיה השפעה של התרופה. כיום הנטייה היא על תכשירים ארוכי טווח - מקסימום ל- 12 שעות. יש צורך במעקב צמוד במרפאה וקבלת דיווחים מבית הספר ומהמשפחה. ד"ר שוסהיים הסביר עוד כי הופעת טיקים בעקבות לקיחת התרופה איננה תופעה מסכנת חיים אלא מטרידה והיא מופיעה זמן קצר לאחר תחילת לקיחת התרופה בטווח של ימים ספורים. לגבי הפרעת חרדה- יתכן אפקט הפוך מהמצופה כלומר במקום שיהיה רגוע יותר הוא פעיל יותר. מאחר ותופעת הלוואי היא למשך שעות השפעת התרופה דהיינו מקסימום ל- 12 שעות , הגוף מתנקה מהתרופה וניתן להפסיק את לקיחת התרופה מיידית.

 30.       ד"ר שוסהיים אישר כי מצבו המשפחתי של הקטין משפיע גם על מצבו הרגשי. אולם לדבריו גם אם היה הקטין מוחזר מיידית למשמורת אמו- היו המלצותיו נשארות בעינן. יש קשר בין מצבו הרגשי להפרעות מהן הוא סובל, אולם ההמלצה לטיפול בריטלין להפרעת הקשב והריכוז היתה נשארת בעינה.

 31.       כאשר נשאל ד"ר שוסהיים מה הוא מייעץ לבית המשפט על רקע השוני בין חוות דעתו לחוות דעתה של ד"ר זקהיים, תשובתו היתה כי יש להשאיר לפסיכיאטרים להחליט לגבי אופי הטיפול. לעמדתו לאורך זמן, הטיפול הרגשי ייתן מענה להפרעת החרדה, אולם הוא אינו יכול להועיל להפרעת הקשב והריכוז - שם נדרש טיפול תרופתי. לדברי ד"ר שוסהיים גם הטיפול שהוא המליץ וגם הטיפול שהמליצה ד"ר זקהיים הוא טיפול בתרופות שנחשבות קלות בפסיכיאטריה.

  עדים מטעם המשיבה- גב' פלונית

  32.       מר אילן סלומון

מר סולומון כתב חוות הדעת מש/12. העד הוא רוקח יועץ.

להלן תוכן חוות הדעת: הריטלין הידוע בשמו הגנרי מתיל פנידאט הוא סם מסוכן על פי פקודת הסמים והוא סם הממריץ את פעילות המוח. מתן הסם הוא רק על ידי פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים שעברו הכשרה מתאימה בנושא ריסון ילדים היפראקטיביים -ADHDאו בעלי הפרעת קשב וריכוז- .ADD משמש כתחליף סם לנרקומנים ועל כן נמצא בפיקוח. לדברי מר סולומון הרכב כימי דומה של חומרים שונים מעיד על מנגנון פעולה דומה ועל נזקים דומים שעלולים להיגרם למשתמש.

 33.       לריטלין יש תופעות לוואי רבות ואזהרות רבות. הן מופיעות בעלון לרופא ובחלק בעלון לצרכן של התרופה. תופעות הלוואי יכולות להיות כאבי ראש, כאבי בטן, ובעיות שינה. ריטלין בשימוש ממושך יכול לגרום לתלות ולהתנהגות פסיכוטית, כלומר התנהגות בלתי נשלטת או אלימה. הוא עלול לגרום למחשבות שווא, מחשבות כפייתיות, אובססיות, הפרעות אכילה, אנורקסיה, ירידה ניכרת בתיאבון שגורר בולמוס של אכילה בערב, טיקים, עצבנות, פחדים ותופעות פסיכיאטריות נוספות.

ריטלין, כמו סמים אחרים הוא חומר שומני ולכן יש לו נטייה לצאת מהר מהדם, להגיע למוח ולרקמות השומניות ובחלקן אף להצטבר.

 34.       בעקבות מספר מקרים שקרו בארה"ב, פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקני אזהרה מפני מקרי מוות פתאומי שעלול לקרות לצרכני ריטלין בעלי מום לב בלתי ידוע. אזהרה זו מופיעה גם בעלון הצרכן. כמו כן הריטלין עלול לגרום לעליה בקצב הלב ובלחץ הדם. על כן פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקני המלצה לערוך בדיקות א.ק.ג. לפני רישום ריטלין.

 35.       מר סולומון כותב בחוות דעתו כי מתוך שיחות שלו עם מאות הורים שהתנסו בשימוש בריטלין, הוא נתקל ברוב תופעות הלוואי והתרשמותו היא כי תופעות הלוואי נפוצות הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב. הורים רבים מפסיקים את הטיפול כאשר הם נתקלים בתופעות הלוואי ואינם חוזרים לרופא לדווח ועל כן מקרים רבים אינם מדווחים ואינם נמצאים בסטטיסטיקה.

לרופאים אין כל אמצעי טיפול בקשיים תפקודיים והתנהגותיים של ילדים מלבד תרופות, על אף העובדה כי בעיות מסוג זה צריכות להיות מטופלות באמצעים חינוכיים.

חוסר תיאבון מתמשך ושינה לקויה שהן תופעות לוואי נפוצות של ריטלין, יכולות לגרום הידרדרות נפשית נוספת, עקב מחסור הולך מחמיר של מרכיבי מזון חיוניים כגון ויטמינים ומינרלים.

מר סולומון מציין כי הוא נתקל במקרים רבים בהם ילד שנטל ריטלין עבר בהמשך לטיפול בסמים פסיכיאטרים נוספים כגון ריספרדל (אנטי פסיכוטי) או תרופות נוגדות דיכאון, כלומר מצבו החמיר.

 36.       אבחוני קשב וריכוז מתבססים אך ורק על התרשמות ודיווחים של מבוגרים המכירים את הילד ולרוב אינם מתבססים על ממצאים גופניים כלשהם. מבחן ה"טובה" הוא מבחן שנוי במחלוקת, כיוון שמדובר במבחן שחלקו ביצוע משימות ללא ריטלין וחלקו ביצוע משימות לאחר נטילת ריטלין. מתן סם ממריץ לילד ברוב המקרים יגרום לשיפור בביצועים ולכן האבחנה המתבססת על שיפור זה הינה שגויה לוגית ואיננה מתקבלת על הדעת. ידועים למר סולומון מקרים בהם הורה נתן לילד במהלך המבחן סוכרזית במקום ריטלין בחלקו השני של המבחן וגם שם ניכר שיפור בביצועים. דבר זה יכול להצביע על שיפור בביצועים, כשיפור טבעי על רקע הכרות ראשונית של המבחן. על כן מתן הריטלין במהלך הבדיקה לא מהווה הוכחה לקיומה של בעיה.

 37.       מר סולומון מסיים את חוות דעתו באומרו כי מניסיונו עם מאות הורים, שיפור בכמות החלבונים במזון, הפחתת סוכרים, מתן תוספי מזון, הקפדה על שינה מספקת, שיפור מיומנות למידה השלמת חומר הלימודים שהילד החסיר, שיחות , שיפור בסביבתו בהווה, אימון יכולת התקשורת שלו ודברים נוספים יכולים "לשפר משמעותית ואף להעלים את התסמינים שהפסיכיאטר מכנה אותם הפרעת קשב מבלי לסכן את בריאותו של הילד" [סעיף 10 לחוות הדעת].

 38.       בחקירתו בבית המשפט נשאל מר סלומון מה יש לו לומר על פרימוניל ותשובתו היתה כי זו תרופה נוגדת דיכאון מהדור הישן עם הרבה תופעות לוואי ויש הנחיה ברורה של איגוד הפסיכיאטרים שלא לתת אותה לילדים מחשש לפגיעה לבבית ומפירכוסים. לדבריו, מזה שנים לא משתמשים בתרופה זו ובמיוחד לא לילדים. עוד אמר העד כי תרופה זו גורמת לתלות וזה אומר טיפול ארוך לכל החיים. העד הוסיף כי במקרים מיוחדים יש לקבל אישור מגורם רפואי בכיר . העד הוסיף כי הפסיכיאטרים משתמשים בחומרים שונים בגלל השפעתם לטווח קצר, תוך התעלמות מהשלכות ארוכות טווח של שימוש בסמים על אנשים.

 39.       בחקירתו הנגדית אישר העד כי הוא אינו מוסמך לרשום מרשמים לתרופות והוא לא בדק את הקטין. עוד אישר העד כי אין בסמכותו שלא לתת תרופה כנגד מרשם, הוא יכול רק לייעץ שלא לקחת בגלל נזקים אפשריים אולם עליו לתת את התרופה. העד הסביר לשאלת בית המשפט כי יש לו זכות להביע דעתו על תרופה אותה הוא מתבקש לתת כנגד מרשם מכוח מצפונו. העד הוסיף עוד כי לבעיות קשב וריכוז יש השפעה בתחום החינוך והדידקטיקה ואין זה תחום רפואי בו ניתן לרופאים מנדט לטיפול. לדברי העד הוא בעל הכשרה חינוכית ויכול לתת להורים כאיש חינוך את כל הכלים החינוכיים החילופיים בנוסף לידע שיש לו בביוכימיה של תזונה ותוספי מזון כרוקח. העד הוסיף לשאלת בית המשפט כי הרופאים אינם מבינים בתזונה ובחינוך והם מתייחסים רק לחלק מהפתרון ולא רואים את מכלול הכלים לעזור לילדים, בעיקר לילדים עם בעיות רגשיות ספציפיות. עוד בעדותו אישר מר סולומון כי הוא מתפרנס מייעוץ להורים כיצד לטפל בבעיות קשב וריכוז ללא ריטלין.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.