אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
בתאריך: 04/02/2009


בפני:
1. כב' השופט/ת יהודית צור- ס. נשיאה
עותרים:
1. איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל
2. מתן שירותי בריאות בע"מ
3. שי חברה לשירותי סיעוד בע"מ
4. עמל - העמותה המרכזית למען הזקן בישראל ע.ר.
5. האגודה למען הקשיש בת ים ע.ר.
6. עמותת המייסדים - העמותה למען הקשיש והעולה בבאר טוביה ע.ר.
- נגד -
משיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי
ב"כ עותרים:
1. עו"ד פרידמן, יונגר ושות'
2. עו"ד אלי לוטן
3. עו"ד גל הררי
4. עו"ד דליה לוטן
5. עו"ד אורית יצחקי
6. עו"ד שלום נעים
7. עו"ד רפאל פישר ואח'
8. עו"ד איתן צחור
ב"כ משיבים:
1. עו"ד עו"ד שרית יקוטי ואח'
2. עו"ד ד"ר רולן ספז מהלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

1.         ביום 12.11.08 פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) מכרז מספר מ(2038) 2008 להקמת מאגר של נותני שירותי סיעוד לטיפול בזקן בביתו לזכאים לגמלת סיעוד (להלן - המכרז) על-פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי או החוק). נוסח מתוקן של המכרז פורסם ביום 23.12.08, לאחר שהמל"ל פירסם "מסמך הבהרות והתייחסות להשגות ולבקשות הבהרה" שהגישו המציעים השונים. המל"ל האריך את המועד האחרון להגשת הצעות במכרז שלבסוף נקבע ליום 22.1.09.

2.         בעקבות פרסום המכרז הגישו 14 חברות ועמותות עתירות נגד תנאי המכרז וביקשו להורות על תיקונו או ביטולו, כל עותרת על פי עתירתה. הדיון בעתירות אוחד והתקיים ביום 19.1.09. במהלך הדיון הגיעו 12 עותרות להסכמה עם המל"ל ובעקבות אותה הסכמה הודיעו שמונה מהעותרות כי הן מבקשות לחזור בהן מהעתירות שהגישו. לאחר הדיון הודיעו שתי עותרות נוספות כי הגיעו להסכמה עם המל"ל  וביקשו לחזור בהן מהעתירות. נותרו לפיכך ארבע עותרות שביקשו לערוך שינויים בתנאי המכרז או להורות על ביטולו. פסק דין זה ידון ויכריע בארבע העתירות שנותרו  לדיון.

3.         היקפה הכספי של ההתקשרות במסגרת מכרז זה מוערך בסכום של כ-2.8 מיליארד ש"ח לשנה, אותם מעביר המל"ל לנותני השירותים לצורך רכישת שירותי הסיעוד עבור קשישים שנמצאו זכאים לגמלת סיעוד, בהתאם לסעיפים 223-237 לחוק הביטוח הלאומי. חוק הביטוח הלאומי מעניק זכות לגמלת סיעוד למבוטחים שכתוצאה מליקויים גופניים, שכליים או נפשיים, הפכו לתלויים בעזרת הזולת או זקוקים להשגחה.  על פי החוק, גימלת הסיעוד אינה משולמת למבוטחים עצמם, אלא למי שמעניק להם את שירותי הסיעוד. המל"ל הופקד על פי החוק על קביעת הזכאים לגימלת סיעוד והוועדות המקצועיות שהוקמו מכח החוק קובעות את שירותי הסיעוד שיש להעניק למבוטח ואת נותן השירותים באמצעותו יינתנו השירותים לכל מבוטח הזכאי לכך על פי החוק. ענף הסיעוד כולל כיום עשרות רבות של נותני שירותים וחברות רבות נוספות מתדפקות על דלתות המל"ל ומבקשות אף הן להיכנס למעגל נותני השירותים. למרות זאת, במשך כ-20 שנים, מתנהלת ההתקשרות בין המל"ל לבין נותני השירותים השונים ללא מכרז, וזאת על אף נסיונות חוזרים ונשנים של המל"ל לפרסם ולהוציא אל הפועל מכרז בנדון.

4.         קצרה היריעה לתאר במדויק את ההיסטוריה העובדתית והמשפטית הארוכה ויוצאת הדופן הקשורה להוצאתם החוזרת ונישנית של מכרזים בכדי להסדיר את ההתקשרויות של המל"ל עם נותני השירותים באמצעות מכרז כדין, במטרה לפתוח את השוק לתחרות, תוך שמירה על זכויותיהם של המטפלים והמטופלים.

            במהלך 13 השנים האחרונות פרסם המל"ל מכרז לצורך הסדרת ההתקשרות עם נותני השירותים חמש פעמים. בכל פעם הותקף המכרז על ידי נותני השירותים בבית המשפט, דבר שמנע את הוצאתו אל הפועל, על אף העובדה שמלבד מכרז אחד, אושרו המכרזים השונים, תוך מספר שינויים, בכל בתי המשפט בהם נדונו: המכרז הראשון פורסם בשנת 1995 ואושר בבג"צ 7217/95 עמותת חברות הסיעוד בישראל נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נא(3)561 על ידי כבוד השופטים חשין, קדמי ודורנר. המל"ל זנח את הליכי אותו מכרז ופרסם מכרז חדש בשנת 1998, שנדון ואושר בבג"צ 5012/98 עמותת חברות הסיעוד נ' המוסד לביטוח לאומי, אולם גם אז נמנע המל"ל מהוצאתו של המכרז לפועל. המכרז השלישי פורסם בשנת 2001 ונדון בעת"מ (י-ם) 201/01 איגוד נותני שירותי הסעד נ' המוסד לביטוח לאומי על ידי כבוד השופט עדיאל. בפסק דינו אישר בית המשפט בעיקרו את מתכונת המכרז שקבע המל"ל. בית המשפט מצא כי המל"ל רשאי לנקוט צעדים להגנת זכויות המטפלות והמטפלים המועסקים על ידי נותני השירותים, תוך התערבות ביחסי העבודה שבין נותן השירות לעובדיו. עוד קבע בית המשפט כי לא קיים בסיס משפטי לכפות על המל"ל לשלם תמורה גבוהה יותר מזו שהוא מוכן לשלם, אף אם התמורה פוגעת בנתח הרווחים של נותני השירותים. בית המשפט אף דחה את הטענות שהעלו נותני השירותים בנוגע לחובת תשלום פיצויי פיטורין, וקבע כי המל"ל רשאי לדרוש מהם להשתמש בכספים למטרה לשמה מעביר להם המל"ל את הכספים. ערעור שהגישו נותני השירותים לבית המשפט העליון (עע"מ 3552/02) נדחה על ידי כבוד השופטים בייניש, ריבלין ופרוקצ'יה, אולם גם הפעם לא יצא המכרז אל הפועל. המכרז הרביעי פורסם בשנת 2003 ונדון בעת"מ (י-ם) 944/03 עמותת חברות הסיעוד נ' המוסד לביטוח לאומי על ידי כבוד השופט אוקון, אך בעקבות הדיון שנערך הודיע המל"ל כי הוא החליט לבטלו. המכרז החמישי פורסם בשנת 2004 (להלן - מכרז 2004), נדון גם הוא על ידי כבוד השופט אוקון במסגרת עת"מ (י-ם) 1315/04 איגוד נותני שירות סיעוד נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן - עת"מ 1315/04), ואושר בבית המשפט העליון בעע"מ 7801/05. בית המשפט העליון (מפי כב' השופטת חיות) קבע:

"נראה כי ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים בכל הנוגע לבחינת סבירות התעריף, והדרך שבה מומש הסדר זה והוצא אל הפועל בהליך שהתקיים בפני בית משפט קמא, אפשרו לבית המשפט לבחון את מרכיבי התעריף לפני ולפנים ולהידרש לפרטי הפרטים הצריכים לעניין זה. בחינה מדוקדקת זו, אשר לוותה בחוות דעת המומחית ונסמכה עליה, הינה יוצאת דופן בהיקפה ככל שבביקורת שיפוטית על מעשי הרשות עסקינן והיא רחבה במידה ניכרת מן הביקורת המתחייבת על פי אמות המידה הקבועות בדין המנהלי. משערך בית המשפט לעניינים מנהליים בהתאם להסדר הדיוני ביקורת אינטנסיבית ומקיפה כזו לעניין התעריף שנקבע במכרז הנדון, ומשנפרשה בפניו יריעה כה רחבה של מרכיבי התעריף, איננו סבורים כי יש מקום להתערב במסקנות שאליהן הגיע ולא מצאנו כי יש באיזו מן הטענות שהעלו המערערים בפנינו כדי להצביע על חוסר סבירותו של התעריף המתוקן שקבע. לא נותר אלא לקוות כי זו הפעם תצלח דרכו של המכרז וניתן יהיה סוף סוף לקיים את שירותי הסיעוד לזכאי המשיב על בסיס מאגר של נותני שירותים שיוקם בעקבות הליכי המכרז כאמור".     

 בשנת 2005 שב המל"ל ופרסם את המכרז הקודם בשינויים מסוימים ואף בחר את החברות שזכו במכרז, אולם בעקבות המלצת בית המשפט הסכים לבטלו (עת"מ (י-ם) 881/06 עמותת עזר מציון נ' המוסד לביטוח לאומי מפי כבוד השופט סובל). מכרז זה שלפניי הוא איפוא המכרז השישי במספר.

5.         בתשובתו פרט המל"ל את המאפיינים העיקריים של שוק שירותי הסיעוד בישראל ואת הקשיים העיקריים שעמדו בבסיס עיצובו של המכרז, שאף הביאו לריבוי העתירות נגדו במשך השנים:

היעדר תחרות על מחיר - מדובר במכרז שבו התעריף שישולם לזוכים מוכתב מראש ואין לגביו תחרות. עובדה זו נובעת מכך שהמל"ל חשש כי תחרות על המחיר תוביל לפגיעה באיכות השירות, שהשגתה היא התכלית המרכזית העומדת ביסוד המכרז. לפיכך היה צורך לקבוע אמות מידה חלופיות להכרעה במכרז שאינן נוגעות למחיר. אמות מידה אלה מעוררות קושי, מחלוקת והתנגדות רבה יותר מאמת מידה של מחיר.

איזון בין סבירות ויעילות ניהולית לבין פגיעה בחופש העיסוק של המתמודדים - כאמור, ההתקשרות בין המל"ל לבין נותני השירותים השונים מתנהלת ב-20 השנים האחרונות ללא מכרז. מצב זה יצר למעשה "שוק סגור" של נותני שירותי סיעוד שלא היה פתוח לחברות חדשות. הוצאתו אל הפועל של המכרז עשויה להביא לצמצום מספר נותני השירות, וכן עלולה לפגוע בחברות העובדות עם המוסד משך שנים ארוכות אשר יתכן ולא יזכו במכרז. בעניין זה הדגיש המל"ל כי החלטתו לצאת במכרז נובעת הן מחובתו לעשות כן בהתאם לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1991, והן מרצונו לפעול ביעילות ולהפעיל פיקוח אפקטיבי על החברות הנותנות את השירותים, המחייבים כי כל ועדה מקצועית של המוסד תעבוד מול מספר סביר ולא בלתי מוגבל של נותני שירותים.

ריבוי מתחרים והשונות הרבה ביניהם - המכרז נועד להתמודד עם שוק המאופיין במתחרים רבים (קרוב למאתיים מציעים) ושונים זה מזה, הן לעניין הגודל (מספר המטופלים של כל אחד מנותני השירות ומספר הסניפים שכל אחד מהם מפעיל), הן לעניין המגזר בו הם פועלים (המגזר המוסלמי, המגזר היהודי החילוני-עירוני, המגזר החרדי, המגזר הבדואי, המגזר היהודי הדתי-לאומי וכו') והן לעניין צורת ההתאגדות (חברות לעומת עמותות) וכו'. המל"ל מציין כי מגוון הגופים וההטרוגניות שלהם מקשים על עיצובו של המכרז ועל יצירת תנאי התקשרות שיוכלו להתאים לכל אחד מהמציעים.

ריבוי הוועדות המקומיות המקצועיות והשונות ביניהן -  ועדות אלה אמורות לעבוד אל מול נותני השירותים, וגם ביניהן קיימת שונות רבה: קיימות ועדות שבאחריותן זכאים בודדים, ואילו ועדות אחרות אחראיות לאלפי זכאים. בנוסף, קיים שוני בסביבה הסוציו-אקונומית שבה הוועדות פועלות: חלקן פועלות ביישובים עירוניים צפופים וחלקן באזורים כפריים, חלקן בקרב יהודים וחלקם בקרב ערבים וכו'. בסך הכול קיימות 314 ועדות מקצועיות, שלכל אחת מהן נדרש לצוות רשימה של נותני שירותי סיעוד, כאילו עמדה בפני עצמה.

6.         בתשובתו פרט המל"ל את העקרונות והשיקולים השונים שהנחו אותו בעיצוב המכרז: הענקת שירות איכותי למטופל הקשיש תוך שמירה על זכויותיו ועל האינטרסים שלו, ושמירה על זכויות המטפלת, הן מנקודת מבט של הבטחת שירות איכותי לזקן והן מנקודת מבט סוציאלית. בנוסף, יצירת אפשרות פיקוח יעילה על נותן השירותים, פתיחת השוק לתחרות בפני גורמים חדשים, היצמדות לאמות מדידה מדידות בלבד לשם שמירה על עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, עיצוב ההתקשרות באופן הוגן תוך התחשבות במגוון הגופים המעניקים שירותי סיעוד ובאינטרסים השונים שלהם, ויצירת מכרז פשוט, בשקיפות מקסימלית.

מסמכי המכרז כוללים את המכרז עצמו (בו מפורטות הדרישות הפרוצדורליות השונות ואמות המידה המהותיות לזכייה), ואת הנספחים השונים הנלווים למכרז ובכללם ההסכם שייחתם בין המל"ל לבין כל אחד מהזוכים. אמות המידה המופיעות במכרז נחלקות לשניים: מישור ארצי הכולל ניקוד מירבי של 1000 נקודות, ומישור מקומי הכולל ניקוד מירבי של 500 נקודות.

7.         בשל מורכבות המכרז העניק המל"ל למציעים הפוטנציאלים אפשרות להגיש לו השגות ולבקש הבהרות לגבי דרישות המכרז והחוזה. בעקבות זאת הוגשו למל"ל 87 השגות, וביום 23.12.09 הוא פרסם מסמך הבהרות מטעמו, שבו שינה וביאר מספר סעיפים במכרז (נספח ג' לעת"מ 1006/09). 

8.         נגד המכרז הנדון הוגשו 14 עתירות שהובאו לפניי. ביום 19.1.09 התקיים דיון מאוחד בעתירות, במהלכו הגיעו 12 מהעותרות להסדר מוסכם עם המל"ל (להלן - ההסדר) לפיו:

"א.     סעיף 37 למכרז ישונה כדלקמן:

לכל ועדה בגין כל 50 זכאים הנמצאים בטיפולה של ועדה מקומית מקצועית יצוות לוועדה סניף של נותן שירותים. ואולם:

1. אם מספר המטופלים בוועדה אינו עולה על 100, יצוותו לוועדה 10 סניפים של נותני שירותים. נוסף על-כך יצוותו לוועדה עד 10 סניפים נוספים של נותני שירותים ובלבד, שהציון הכולל שקיבל כל אחד מהסניפים הנוספים הינו 750 נקודות לפחות. 

2. אם מספר המטופלים בוועדה עולה על 100 וקטן מ-450, יצוותו לוועדה 15 סניפים של נותני שירותים. נוסף על-כך, יצוותו לוועדה עד 5 סניפים נוספים של נותני שירותים ובלבד, שהציון הכולל שקיבל כל אחד מהסניפים הנוספים הינו 750 נקודות לפחות.

3. אם מספר המטופלים בוועדה עולה על 450, יצוותו לוועדה לפחות 15 סניפים של נותני שירותים. נוסף על-כך, יצוותו לוועדה עד 15 סניפים נוספים של נותני שירותים ובלבד, שהציון הכולל שקיבל כל אחד מהסניפים הנוספים הינו 750 נקודות לפחות.

ב.      בהמשך להסדר הדיוני מוסכם כי העותרים אשר העלו את הטענות המפורטות להלן בעתירתם, יורשו לטעון בנושאים אלה:

1. סבירות התעריף.

2. ההסדרים הסוציאליים לעובדים של נותני השירותים. 

3. ההכרה בטרום הסיעוד (חברת שי).

4. הכשרות (טענת או.אר.אס וטענת חברת שי).

5. אמת המידה בדבר יציבות בהעסקה (חברת דנאל וחברת מתן).

6. ביטול הדרישה כי העובדים יהיו בריאים בנפשם ובגופם (חברת מתן).

7. אי הכרה בקבלן עצמאי כעובד (חברת מתן).

8. אי מתן זכות טעון (מתן).

9. בדיקה מדגמית (מתן).

10. סעיף 59 להסכם (איסור לבצע את ההסדר הפנסיוני באמצעות סוכנות שהוא בעל ענין בה) (מתן).

11. אי הכרה בעובדים מקצועיים הנושאים בתפקידי רוחב כעובדים מקצועיים לצורך המכרז (מתן).

12. מתן מבקשת לטעון כנגד ההסדר".

               (עמ' 6-8 לפרוטוקול הדיון מיום 19.1.09).

בנוסף הוסכם כי המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז יידחה ליום 9.2.09 בשעה 15:00. להסדר זה ניתן תוקף של פסק דין, ובעקבותיו חזרו בהן שמונה עותרות מן העתירות שהגישו. מבין שש העותרות שנותרו, ארבע הביעו את הסכמתן לסעיף א' להסדר (העותרות שי, דנאל, או.אר.אס ועמל), אך עמדו על טענותיהן הנוספות המפורטות בסעיף ב' להסדר ולכן לא חזרו בהן מעתירותיהן. עותר נוסף (איגוד נותני שירותי הסיעוד), לא יכול היה להביע באותו שלב את הסכמתו להסדר ועותרת נוספת (מתן שירותי בריאות בע"מ) ביקשה לאפשר לה לטעון נגד ההסדר.

9.         ביום 26.1.09 הודיעו המל"ל והעותרות דנאל ואו.אר.אס כי גם הן הגיעו להסכמה בנוגע לסוגיות שעליהן עמדו בעתירות שהגישו (סוגית היציבות בהעסקת המטפלות שהעלתה חברת דנאל וסוגית ההכשרות שהעלתה חברת או.אר.אס). לפיכך, ביום 2.1.09, ניתנו פסקי דין בהן נמחקו בהסכמה שתי העתירות שהגישו חברת דנאל (עת"מ 9109/08) וחברת או.אר.אס (עת"מ 1058/09). נותרו אפוא להכרעה העניינים המפורטים בסעיף ב' להסדר.

נוכח העובדה כי עיקר הסוגיות שבמחלוקת המפורטות בסעיף ב' להסדר לעיל משותפות למספר עותרות, ייערך הדיון בהן במרוכז, לאחר הדיון במסגרת המשפטית הכללית הנוגעת לכלל העתירות.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית - היקף ההתערבות בקביעת תנאי המכרז

10.        עקרון יסוד בדיני המשפט המינהלי קובע כי תפקידו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית ולבחון אם החלטתה התקבלה בגדר הסמכות, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות. כללים אלה חלים גם על השלב של גיבוש המכרז ובכלל זה על ההחלטות של בעל המכרז בעיצוב וקביעת תנאי המכרז.

11.        ככלל, היקף ההתערבות של בית המשפט בקביעת תנאי המכרז על ידי המזמין הוא מצומצם ביותר. בית המשפט אינו בא בנעליה של הרשות ואינו מכתיב לה את תנאי המכרז, ובמיוחד אין הוא קובע או מתערב בערכים הכלכליים של המכרז. על פי רוב מדובר בשיקולים ובאמות מידה הנתונות לשיקול דעתו המקצועי של בעל המכרז, בהתבסס על מומחיותו, ניסיונו, צרכיו הרלוונטיים ושיקוליו התקציביים. התערבות בית המשפט בהקשר זה תיעשה במשורה, ורק כאשר ימצא כי מדובר בתנאים בלתי סבירים בצורה קיצונית או בלתי ענייניים על פניהם, כגון - תנאים שמטרתם "לתפור" את המכרז ולהתאים את הזכייה או ההשתתפות בו למציעים מסוימים בלבד. בעניין זה נקבע:

" קביעת תנאי המכרז, ובכלל זה תנאי הסף, היא פררוגטיבה של בעל המכרז ושל ועדת המכרזים, ונתונה, אפוא, לשיקול דעתם. מבחנו של תנאי סף מסוג "תנאי רשות" הוא שהוספתו תהא עניינית וסבירה, ולא תעמוד בסתירה לעקרונות המינהל הציבורי ודיני המכרזים ( עע"מ 6464/03 בעניין לשכת שמאי המקרקעין בישראל, לעיל, בעמ' 304; ע"א 2087/99 דודו דפוס וכריכה 1988 בע"מ נ' משרד החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נד(1) 860, בעמ' 862); וסבירותו של התנאי תיבחן ביחס להתאמתו לתכלית הציבורית שאותה נועד המכרז להשיג ( בג"צ 1444/95 עיריית אילת נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מט(3) 749). על-כן, על הטוען כנגד התנאים שנקבעו במכרז, להראות כי מדובר בתנאים בלתי ענייניים ובלתי סבירים ( ע"א 2087/99 בעניין דודו דפוס וכריכה 1988 בע"מ, לעיל), ובית-המשפט לא יתערב בדרך-כלל בשיקול דעתו של עורך המכרז בעניין קביעת תנאי הסף, אלא במקרים ברורים וקיצוניים של חוסר סבירות (ע' דקל, מכרזים, כרך ראשון, עמ' 279)".

(עת"מ (י-ם) 1115/07 שירותי בריאות כללית נ' המוסד לביטוח לאומי, מפי כבוד השופט נועם).

12.        לאחר שבחנתי לעומק את טענות הצדדים שלפני על בסיס אמות המידה שהותוו לעיל, הגעתי למסקנה כי תנאי המכרז שלפני סבירים, ראויים ונקבעו בצורה עניינית בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של המל"ל על פי מטרות המכרז, ואין מדובר באותם מקרים קיצוניים המצדיקים התערבות של בית המשפט בקביעת תנאי המכרז.

התייחסות לטענות הפרטניות של העותרות

א. סבירות התעריף (עת"מ 1024/09 ועת"מ 1003/09)

13.        הטענות בנוגע לסבירות התעריף הועלו על ידי איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל (להלן - האיגוד), שהינו עמותה המאגדת 14 חברות המספקות שירותי סיעוד. טענות אחרות לעניין סבירות התעריף הועלו על ידי עמל - העמותה המרכזית למען הזקן בישראל (להלן - עמל) הכוללת 97 עמותות פעילות המטפלות בזקנים ובקשישים ללא כוונת רווח.

14.        האיגוד טוען כי התעריף שישולם לנותני שירותי הסיעוד על פי החוזה המצורף למכרז אינו סביר מאחר ואינו מאפשר לנותני השירות להיות רווחיים. האיגוד מציין כי בית המשפט קבע במסגרת עת"מ 1315/04, בהתבסס על חוות דעת מטעם המומחה שמינה, כי התעריף יעמוד על סכום של 39.07 ש"ח לשעה. לטענת האיגוד, התעריף שנקבע במכרז הנוכחי, העומד על סך של 42.80 ש"ח. אינו מעודכן כנדרש, בהתחשב בתמורות שחלו מאז המכרז הקודם, ולפיכך אין הוא מהווה תעריף הולם. האיגוד טוען כי חוסר הסבירות של התעריף בולט לעין מעצם העובדה שהתעריף כיום (לפני המכרז) עומד על סכום של  42.03 ש"ח, כאשר הדרישה להפרשות מעסיק בגין תגמולים עומדת על שיעור של 0.85% בלבד, בעוד שהתעריף במכרז הנוכחי נקבע כאמור על סכום של 42.80 ש"ח בעוד דרישת הפרשת התגמולים עלתה לשיעור של 5%.

15.        לטענת האיגוד, הגורמים המהותיים המשפיעים על עלות השירות הסיעודי לקשישים הם שכר העבודה המשולם למטפלים ולעובדים המקצועיים והוצאות המינהל. האיגוד מבקש לבסס את טענותיו בעניין זה על חוות דעת מקצועית שצירף לעתירה שנערכה על ידי פרופ' קרייזברג (להלן - חוו"ד קרייזברג, נספח ז' לבש"א 303/09).

לעניין שכר העבודה המוענק לעובדים, האיגוד טוען כי העלייה החדה במספר הזכאים המוגדרים כ"תלויים לחלוטין" הזכאים לגמלה מלאה, הובילה לעלייה בביקוש למטפלים וכן לעלייה בוותק המטפלים הקיימים. האיגוד טוען כי לשני התהליכים הללו יש השפעה ישירה על עלות העסקתם בפועל של העובדים המקצועיים, אשר עלתה בצורה ניכרת עקב העלייה בביקוש לאיוש המשרות של עובדים אלה וכן נוכח מדיניותו של המל"ל להעניק נקודות זכות במכרזיו לנותני שירותים המעסיקים מגוון רב של עובדים מקצועיים בעלי ותק גבוה אצל נותן השירות. האיגוד טוען כי בשנים האחרונות הועלה שכר המינימום ביותר מ-15% וכתוצאה מכך נוצרה לחברות עלות אקטוארית גבוהה מאוד. האיגוד מוסיף כי השחיקה הקשה של קופות הפיצויים בשל המצב הכלכלי במשק בכלל ובשוק ההון בפרט, יוצרת עלות אקטוארית משמעותית נוספת עבור חברות רבות.

16.        לעניין הוצאות המינהל טוען האיגוד (בהתבסס על חוו"ד קרייזברג), כי הגאות הכלכלית במשק בשנים 2004-2007 הביאה לעלייה חדה בעלויות המינהל במספר מרכיבים בולטים. האיגוד מוסיף כי סעיף מהותי נוסף המהווה חלק מהוצאות המינהל נוגע להוצאות "טרום סיעוד". לטענת האיגוד, נותני השירות חייבים לספק לפחות 6 שעות שבועיות של "טרום סיעוד" לזכאי בהתאם לכללי המל"ל, שבגינם הם אינם מקבלים החזר, דבר היוצר עבורם עלות שיווק משמעותית ממנה נהנים הקשישים והמל"ל. האיגוד טוען כי השפעה נוספת על עלויות המינהל נובעת מעלויות אקטואריות שנוצרו לחברות כתוצאה מעדכון שכר המינימום לאור השנים, שחייבו את נותני השירות להגדיל בהתאם את ההפרשה לפיצויים לכל המטפלים בגין כל השנים שעבדו בחברה. עוד טוען האיגוד כי העלאת גובה שכר המינימום, הענקת זכויות נוספות לעובדים זרים, פרסום צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק וחתימה על הסכמי שכר בענפים ומגזרים רבים, הביאו לכך שהסביבה הכלכלית שחלה בעת פרסום התעריף הקודם שונה מהסביבה הכלכלית הרווחת כיום.

17.        לאור כל האמור לעיל טוען האיגוד כי התעריף המוצע במכרז אינו מאפשר השגת יעד רווחיות של 4%, וכי תעריף שיאפשר השגת רווחיות כזו יהיה בשיעור של בין 44.36 ש"ח ל-44.77 ש"ח לשעה. לטענת האיגוד, על המל"ל להעלות את התעריף במכרז בהתאם לכך.

18.        במענה לטענות האיגוד טוען המל"ל כי שאלה זו נדונה כבר לעומקה על ידי בית המשפט בפסק הדין שעסק במכרז 2004 (עת"מ 1315/04 מפי כבוד השופט אוקון) ונדחתה. לטענת המל"ל, האיגוד לא הצביע ולו על נתון משמעותי אחד שהשתנה מאז נערכה הבדיקה והחקירה בעניין זה בתיק עת"מ 1315/04. המל"ל מוסיף כי בחוות הדעת שהוכנה עבורו עוד טרם הכנת המכרז (נספח ב' לתשובת המוסד לעת"מ 1003/09) נקבע כי החברות המספקות את השירותים אף גורפות לרשותן רווחים סמויים בסדר גודל של 190 מיליון ש"ח לשנה, כך שגם לגופו של עניין אין בסיס לטענות העותרת.

19.        המל"ל טוען כי חוות הדעת שהגיש האיגוד (חוו"ד קרייזברג) מגמתית ושטחית ויש לדחותה על הסף. לטענת המל"ל, חוות הדעת מנתחת שני רכיבים בלבד (עלות עובדים מקצועיים והוצאות מינהל) מתוך כלל רכיביו של התעריף, שבהם יש לנותני השירות רווחים סמויים עצומים בגודלם. לטענת המל"ל, לא ניתן לטעון כי התעריף בכללותו אינו סביר בהסתמך על ניתוחם של שני רכיבים בלבד. כמו כן טוען המל"ל כי גם סבירותם של שני הרכיבים הללו נבדקה ואושרה כבר. המל"ל מוסיף כי חוות הדעת מטעם האיגוד מבוססת על מידגם של חמש חברות בלבד, וברור לכל כי הן אינן מהוות מדגם מייצג של כלל המציעים במכרז. בנוסף טוען המל"ל כי חוות הדעת לא כוללת כל ניתוח כלכלי ועובדתי ואינה מציגה כל נתון ממנו ניתן להבין כיצד נקבעו המספרים שבה.

20.        המל"ל טוען כי ניתוח רכיב העובדים המקצועיים בחוות הדעת שגוי גם לגופו. לטענתו, חוות הדעת מניחה כי ביקורי הבקרה מתבצעים על ידי עובד מקצועי שעלות שכרו גבוהה, בעוד שבפועל נותן השירותים רשאי לבצע מחצית מהביקורים על ידי בקרים (מטפלות) ששכרם נמוך בהרבה. בנוסף טוען המל"ל כי שעות העבודה לצורך ביצוע ביקורי הבקרה תומחרו בחוות הדעת פעמיים: פעם אחת בסעיף המסדיר את עלות ההעסקה של העובד המקצועי ופעם שנייה כעלות ביקורי הבקרה, בעוד שברור כי נותן השירותים ישלם עבור שעות אלה פעם אחת בלבד, כך שיוותר בידיו רווח סמוי.

21.        המל"ל טוען כי השוואת חוות הדעת שהגיש האיגוד לחוות הדעת שהוגשה על ידו בתיק עת"מ 1315/04 מעלה תמיהות. לטענת המל"ל, מההשוואת חוות הדעת עולה כי חלה התייקרות של 14.74% בעלות ההעסקה של עובדים מקצועיים במשך שלוש שנים, וזאת ללא כל בסיס נראה לעין. המל"ל טוען כי תמיהות דומות עולות מההשוואה בין חוות הדעת הנוכחית לזו שהוגשה בתיק עת"מ 1315/04, גם בכל הנוגע לרכיב השני שנבדק (רכיב המינהל). המל"ל טוען כי קיים פער של 29.4% בין הוצאות המינהל שהחברות טענו להן בשתי חוות הדעת, דבר המטיל צל כבד על אמינות חוות הדעת הנוכחית. המל"ל מוסיף כי מהבדיקה שערך רואה החשבון מטעמו עולה כי נותני השירותים גורפים לכיסם רווח סמוי של 2.64 ש"ח לפחות לכל שעת טיפול.

22.        לאחר שבחנתי את טענות האיגוד והמל"ל, חוות הדעת שהוגשו ואמות המידה המחייבות בנוגע להיקף ההתערבות השיפוטית בהחלטות הנוגעות למכרזים בכלל ולקביעת תנאי המכרז בפרט, באתי לכלל מסקנה כי דין טענת האיגוד להידחות ואין כל הצדקה ועילה  להתערבות בית המשפט בשיעור התעריף שנקבע במכרז. בעניין זה יש לציין כי נטיית בית המשפט להתערב בתנאי המכרז, שהיא ממילא מצומצמת כאמור, פוחתת עוד יותר כאשר מדובר בתנאי המבוסס על חוות דעת מקצועית שהוכנה במיוחד עבור הרשות לצורך המכרז, וזאת גם כאשר העותר מגיש חוות דין סותרת מטעמו. בעניין זה נכתב:

" ביטוי מובהק לריסון השיפוטי בהתערבות בהחלטות של ועדת המכרזים ניתן למצוא במדיניותו של בית המשפט לגבי התערבות בהחלטות המושתתות על חוות דעת מקצועית או על עמדת מומחה. הלכה מושרשת היא כי בית המשפט ימעט להתערב בהחלטות של ועדת המכרזים המבוססות על חוות דעת מקצועית, וריסון זה יעמוד בעינו גם בנסיבות שבהן הגיש העותר חוות דעת מקצועית הסותרת את חוות הדעת המקצועית שעליה הסתמכה ועדת המכרזים. כל עוד לא נמצא פגם באופן הכנתה של חוות דעת זו, בית המשפט לא יעדיף עליה חוות דעת אחרת ואף לא ימנה מומחה מטעמו לצורך הכרעה בין חוות הדעת הסותרות."

(ד"ר עומר דקל, מכרזים, כרך ב' (2006), עמ' 395, ראו גם עת"מ (ת"א-יפו) 1243/06 מפעת 1965 (1987) נ' מועצה מקומית פרדסיה, פיסקה 23).

23.        בענייננו, מבוסס התעריף שנקבע במכרז הנוכחי על חוות הדעת שהוכנה בהסכמת הצדדים בתיק עת"מ 1315/04 ועל התעריף שנקבע בפסק הדין בעתירה זו, תוך עדכונו והתאמתו בהתאם לעלייה שחלה במשך השנים בשכר המינימום ובמחירו של כרטיס הנסיעה מסוג "חופשי-חודשי". יודגש כי התעריף שנקבע בפסק הדין בעת"מ 1315/04 היה 39.07 ש"ח לשעה, בעוד שהתעריף שנקבע למכרז זה עומד על סכום של 42.80 ש"ח לשעה, כלומר מדובר בעלייה של למעלה מ-3.5 ש"ח לשעה, המעידה כי המל"ל בחן והתאים את התעריף המעודכן בהתאם להתפתחויות במשק. התעריף המעודכן נבדק על ידי המומחה מטעם המל"ל, רו"ח איתמר כנרי, לקראת פרסום המכרז והוא אישר שהתעריף שנקבע אינו רק מכסה את עלויות נותני השירותים אלא אף מותיר בידיהם רווח סמוי משמעותי ביותר בשיעור של 2.64 ש"ח לכל שעת טיפול, זאת מעבר לרווח הגלוי (סעיף 6.1 לחוות הדעת, נספח ב' לתשובת המל"ל לעת"מ 1003/09). המומחה אף הוסיף כי בהתאם למדגם שערך, הרווח הסמוי שהצטבר בכלל גופי הסיעוד בשנת 2008 הוא בסדר גודל של 190 מיליון ש"ח (לפני תשלומי מע"מ ומס שכר). עוד יצויין כי התעריף שנקבע בפסק הדין בעת"מ 1315/04 אשר היווה את הבסיס לתעריף המעודכן במכרז שלפנינו, התבסס על בדיקה מעמיקה ביותר של מומחית מטעם בית המשפט, שמונתה בהסכמת הצדדים ובחנה את חוות הדעת,  נפגשה עם מומחים מטעם הצדדים, קיבלה את ניירות העבודה בהם השתמשו, השיבה לשאלות הבהרה שנשאלה ולבסוף אף נחקרה נגדית על ידי הצדדים בבית המשפט (ראו עת"מ 1315/04, פיסקה 19 לפסק הדין). ברי כי מינויה של מומחית מטעם בית משפט והבחינה המעמיקה והמפורטת שנערכה על ידה הינם חריג של ממש בנוף המשפט המנהלי ודיני המכרזים (ראו עע"מ 7801/05 שצוטט לעיל), ומטרתם היתה לבחון באופן מעמיק וסופי את סבירות התעריף, כדי לאפשר למכרז לצאת לדרך. נוכח ביסוסו של התעריף על חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט במכרז 2004, והאישור שניתן לתעריף המעודכן והמותאם על ידי רו"ח כנרי במסגרת הכנתו של מכרז זה, אין כל מקום לערוך בחינה נוספת של חוות הדעת שהגיש האיגוד או למנות מומחה מטעם בית המשפט לצורך כך, ואין כל עילה להתערב בתעריף שנקבע במכרז.

24.        מעבר לצורך ניתן לציין כי גם מעיון בחוו"ד קרייזברג לגופה (נספח ז' לבש"א 303/09) ובחוות הדעת המשלימה שהגיש האיגוד ביום 25.1.09 עולה כי לא ניתן ללמוד כי התעריף שנקבע במכרז אינו סביר: ראשית, חוות דעת זו התבססה על מדגם מוגבל ביותר של חמישה נותני שירותים סיעודיים בלבד, שאין לדעת עד כמה הוא מייצג את כלל נותני השירותים בענף (מספר נותני השירות העובדים עם המל"ל כיום עומד על 131). שנית, חוות הדעת היא חלקית משום שהיא מנתחת שני רכיבים בלבד (עלות עובדים מקצועיים והוצאות מינהל) מתוך כלל רכיבי התעריף, וייתכן שברכיבים האחרים גלומים רווחים משמעותיים לנותני השירותים. ראוי לציין כי אין הצדקה לבחון את התעריף על פי כל סעיף שבו בנפרד ובוודאי שלא על בסיס חלק ממרכיביו בלבד, ומן הראוי לבחון את התוצאה הכוללת של התעריף בכללותו (ראו סעיפים 21-31 לפסק הדין בעת"מ 1315/04). בנוסף, חוות הדעת שהוגשה מטעם האיגוד לא הציגה כל מידע ביחס לנתונים החשבונאיים עליהם היא מבוססת, מהם ניתן היה להבין כיצד הושגו המימצאים שהתקבלו בה. חוות הדעת מציגה טענות כוללניות שאין לדעת על מה התבססו. כך למשל נאמר בחוות הדעת כי "בשנים האחרונות הועלה שכר המינימום ביותר מ-15%". לא ברור על אילו שנים מדובר שהרי אין חולק כי המל"ל עדכן את התעריף שנקבע בפסק הדין בעת"מ 1315/04, בין השאר על בסיס העליה שחלה בשכר המינימום מאז מתן פסק הדין  (3.7.05). 

באשר לרכיב המנהל לגופו יש לקבל את טענות המל"ל לפיה הוא אינו אמור לממן את כלל הוצאות הארגון לרבות תנאי ההנהלה של נותן השירות, וכי עליו לוודא רק שהרכיב המשולם על ידו הוא סביר. בקשר לכך ראוי לציין את קביעותיה של המומחית מטעם בית המשפט בעת"מ 1315/04 לפיהן בשירותי הסיעוד בהן מדובר, הוצאות המינהל נמוכות יחסית שכן יש לקוח "בטוח" אחד, אין חובות אבודים, אין עלויות גביה, לא נדרשת כמעט השקעה ברכוש או בהון חוזר והוצאות השיווק נמוכות מאוד (ראו סעיף 32 לפסק הדין בעת"מ 1315/04).

חוות הדעת המשלימה שהגיש האיגוד לא ריפאה כלל את מכלול הפגמים שצויינו לעיל. בתגובתו לחוות הדעת המשלימה שהגיש האיגוד, ציין המל"ל כי התעריף הנוכחי שמשלם המל"ל - עליו מתבססת חוות הדעת המשלימה - כולל עיוותים רבים, שמקורם בהתנהלות היסטורית שגויה של המל"ל אל מול נותני השירותים, ועל כן אין כל מקום להסתמך עליו ולראות בו בסיס לתעריף ראוי. אדרבה, המל"ל מבקש לתקן את העיוותים הקיימים בתעריף הקיים באמצעות התעריף שנקבע במכרז הנוכחי. בנוסף, חוות הדעת המשלימה אינה מציגה נתונים עובדתיים כלשהם שיש בהם כדי לסתור את נתוניו של מומחה הרשות (המל"ל) בדבר רווחים סמויים הנותרים בידי החברות המספקות את השירותים. המל"ל הדגיש כי תעריף המכרז יעודכן עוד לפני החתימה על ההסכם בהתאם לחוק, ככל שהדבר יידרש. לאור כל האמור לעיל יש לדחות את טענות האיגוד ולקבוע כי התעריף שקבע המל"ל במכרז סביר ואין כל עילה להתערבות שיפוטית בו.

25.        עמל טוענת כי התעריף שנקבע מפלה בצורה בלתי סבירה בין גופים הפועלים ללא כוונת רווח לבין הגופים העסקיים. המכרז קובע תעריף של 42.80 ש"ח לשעה לגוף עסקי ו-39.22 ש"ח לשעה לגוף שהוא מלכ"ר, מאחר והגוף העסקי משלם 15.5% מס ערך מוסף ואילו המלכ"ר משלם 7.5% בלבד מס שכר. לטענת עמל קיים בנתונים אלה עיוות גלוי וברור, מאחר ולא הובאה בחשבון העובדה שגוף שהוא מלכ"ר אינו יכול לקזז את עלות התשומות אותן שילם במהלך פעילותו, בעוד שהגוף העסקי רשאי לקזז את מלוא המע"מ החל על התשומות אותן שילם במהלך רכישת טובין או שירותים. בעניין זה מפנה עמל לפסק הדין שניתן בע"ש 469/94 ארגון חברות הסיעוד נ' מנהל אגף המכס והבלו, מיסים י"ג/6. עמל מוסיפה כי בתעריף לשעה יוחס מס שכר רק למטפלות, עובדים מקצועיים ועובדי בקרה, ולא לכל סוגי העובדים האחרים, למרות שמדובר בסכומים משמעותיים ביותר. עמל טוענת גם כי במסגרת התעריף שנקבע לגופים העסקיים ניתן שיפוי עבור מע"מ בגין מכלול התשלומים החלים עליהם גם אם אין בהם כלל מע"מ, כגון - תשלומי שכר עבודה, כך שלמעשה ניתן להם שיפוי במלוא מס הערך המוסף ללא כל אבחנה בין מכלול המרכיבים. עמל הגישה בעניין זה מסמך שהוגש בעת"מ 1315/04 הכולל התייחסות של המומחה מטעם המל"ל (רו"ח גינזבורג) לחוות דעתו של המומחה מטעם עמל. בתגובה הפנה המל"ל לחוות הדעת עצמה שהגיש רו"ח גנצבורג במסגרת ההליכים שהתנהלו בעת"מ 1315/04.

26.        המל"ל טוען כי יש לדחות את טענת עמל בנוגע לאפליה אסורה בין התעריף שנקבע לגופים עסקיים ובין זה שנקבע לגופי מלכ"ר. לטענתו, התעריף הוא אחיד והתשלום בגין המס נוסף אליו בהתאם לדרך ההתאגדות. המל"ל מוסיף כי טענות אלה נטענו כבר על ידי עמל ונבחנו לעומק על ידי המומחית מטעם בית המשפט ועל ידי בית המשפט עצמו בפסק הדין שניתן בעת"מ 1315/04, כך שמדובר בפלוגתא פסוקה שעמל מנועה מלהעלותה שנית. בעניין זה מפנה המל"ל אל פסקאות 36-41 לפסק הדין שניתן בעת"מ 1315/04.

27.        יש לדחות את טענותיה של עמל ביחס לסבירות התעריף והאבחנה בין גופים עסקיים לגופי מלכ"ר. טענות אלה נטענו על ידי עמל עצמה במסגרת ההליכים בעת"מ 1315/04, נדונו בהרחבה על ידי בית המשפט ונדחו בפסק הדין. די לעניין זה להביא כלשונם את דבריו הברורים והנכונים של בית המשפט שקבע:

"בעת"מ 1346/04 ניסו העותרים (חברת עמל, י.צ.) לצמצם את הויכוח לרכיב אחד, ובד בבד לחלץ ממנו את הנוסחה הנחוצה ביחס למחיר בכללותו. גישה כזו איננה מתקבלת על הדעת והיא איננה סבירה. במצב זה, לא ניתן לקבוע כי עותרים אלה הופלו לרעה, ולמעשה, כפי שקבעה המומחית, הנתונים מלמדים כי התעריף שנקבע עבורו הוא תעריף סביר. יש לזכור תמיד, כפי שהבהירה המומחית כי ההשוואה חייבת להיות בין גופים שווים. כאשר קיים שוני בסיסי בין הגופים יש להביא בחשבון את מכלול השינויים ולא להסתפק בבחינת שינוי ברכיב אחד אשר אפשר כי המענה עליו בא לידי ביטוי ברכיב אחר" (פסקאות 36-41 לפסק הדין בעת"מ 1315/04).

לפיכך יש לקבוע כי התקיימו במקרה זה התנאים מכוחם נוצר השתק פלוגתא המונע מעמל להעלות טענות אלה פעם נוספת, ודין הטענות שחזרה והעלתה עמל בנוגע לסבירות התעריף להידחות.

בהקשר זה יוער כי הדוקטרינה בדבר מעשה בית דין (שהשתק הפלוגתא הוא חלק ממנה), חלה גם בשדה המשפט המנהלי (ראה בג"צ 3731/95 סעדיה נ' לשכת עורכי הדין), ואין צורך להרחיב בעניין זה.

ב.  הענקת תנאים סוציאליים לעובדים המטפלים (עת"מ 1003/09)

28.        האיגוד תוקף את רכיבי הפיצויים והגמל המופיעים במכרז. לטענתו, ניסיונו של המל"ל להכתיב לחברות הנותנות את השירות באופן קטגורי תנאים מעין אלה הוא פגום מיסודו. לטענתו, התנאים הנדרשים במכרז נוגדים את ההלכה הפסוקה, פוגעים במטפלים, במטופלים ובנותני השירות ומהווים התערבות פסולה בניהול עסקיהם של נותני השירות. האיגוד טוען כי דרישות המכרז בכל הנוגע לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים חורגים בצורה משמעותית מהכללים לתשלום פיצויי פיטורים על פי דין. האיגוד טוען כי פסול נוסף נעוץ בעובדה שנותני השירות אינם מתוגמלים עבור התנאים שהם נדרשים להעניק לעובדיהם. לטענת האיגוד, ההסדר שנקבע בעניין זה במכרז סותר את פסק הדין בעת"מ 1315/04 בשני היבטים: ראשית, נקבע בו כי ההפרשות לקרן פיצויים יבוצעו לאחר 6 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם, בעוד שבפסק הדין נקבע שההפרשה תתבצע לאחר 6 חודשים ללא אפשרות הקדמה. שנית, במכרז נקבע כי עובד שיתקבל לעבודה אצל נותן השירותים כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו יהיה זכאי לביצוע ההפרשות באופן מיידי.

29.        המל"ל טוען כי מדובר בטענה מקוממת שנדונה כבר על ידי בתי המשפט ונדחתה. לטענתו, הטעם הראשון לדרישותיו בעניין זה נעוץ בעובדה שתנאי העסקה טובים מבטיחים שירות איכותי יותר למטופל. לטענתו, מחקרים מוכיחים קשר ישיר בין תנאי ההעסקה של המטפלת לבין רמת השירות המוענקת על ידה למטופל, במיוחד לאור העובדה ששכרן של המטפלות נמוך ממילא. המל"ל מפנה בעניין זה אל חוות דעת ומחקרים שנערכו בתחום זה (נספחים ג', ד' ו-ה' לתשובת המל"ל בעת"מ 1003/09) וכן לפסק הדין במכרז השלישי (עת"מ (י-ם) 201/01 איגוד נותני שירותי הסעד נ' המוסד לביטוח לאומי) ולעת"מ 1182/03 האגודה למען שירותי בריאות הציבור נ' המוסד לביטוח לאומי (מפי כבוד השופט דוד חשין). המל"ל טוען כי התנגדותו של האיגוד להסדר שנקבע מקוממת ויש בה כדי להעיד שכיום חלק ניכר מהסכומים המוקצים על ידי המל"ל לתשלום פיצויי פיטורים נותרים בפועל בכיסם של נותני השירותים, שאם לא כן לא היתה להם סיבה להלין על שיפור תנאי העסקתה של המטפלת. המל"ל מציין בהקשר זה כי בהתאם לחוות הדעת מטעמו, קיים פער של 98 אגורות לכל שעת עבודה בין התשלום שהוא מעביר לנותני השירותים עבור פיצויי פיטורים ובין הסכומים המשולמים בפועל למטפלות על ידי נותני השירותים. המל"ל מדגיש כי בניגוד לטענת האיגוד, הוא משלם באופן מלא את כל העלויות הנובעות מהענקת התנאים הסוציאליים אותם הוא דורש במכרז ומטרתו היחידה היא ליצור מנגנון שיבטיח כי תשלומים אלה אמנם יועברו למטפלות ולא יישארו בכיסם של נותני השירותים.

30.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, המסמכים שהוגשו והמצב המשפטי, הגעתי למסקנה כי דין טענות האיגוד להידחות. האיגוד חוזר בעניין זה על טענות שנידחו על ידי בתי המשפט השונים ולכך לא היתה כל הצדקה.

            ראשית, מדובר במכרז שבו לאיכות העבודה הטיפולית של המטפל במטופל ולקשר האישי היומיומי וליציבותו נודעת חשיבות מרכזית. טענות האיגוד כי אין כל קשר בין טיב העבודה לבין תנאי העסקתו של המטופל, הינן חסרות בסיס. בפסק הדין של כב' השופט עדיאל בעת"מ 201/01 נקבע כי הבטחת טיב השירות ואיכותו - במיוחד מקום בו הדבר מבוסס על שירות אישי ועל יחס בלתי אמצעי בין המטפל למטופל - ניתנת להיעשות, בין היתר, באמצעות הבטחת תמורה הוגנת והולמת למטפלים. דבר זה נכון במיוחד כאשר מדובר בעובדים בעלי רמת הכנסה נמוכה יחסית, כמו המטפלות במקרה שלפנינו. לפיכך, הבטחת תנאי העסקה משופרים למטפלות מסייעת להשגת תכלית המכרז שהיא הענקת שירות איכותי לקשישים המטופלים. לקשר הידוע והברור בין תנאי ההעסקה לבין רמת השירות ניתן גם תוקף אקדמי, כפי שעולה מחוות הדעת והמחקרים שהגיש המל"ל לבית המשפט בתיק עת"מ 201/01: חוות דעת מטעם פרופ' פרידמן (נספח ג' לתשובת המל"ל בעת"מ 1003/09), מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי (נספח ד' לתשובת המל"ל בעת"מ 1003/09) ומחקר נוסף שנערך על ידי מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה (נספח ה' לתשובת המל"ל בעת"מ 1003/09). השופט עדיאל עמד בפסק דינו בהרחבה על קשר זה וקבע:

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.