אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בתאריך: 05/02/2009


בפני:
1. כב' השופט/ת חנה ינון
תובעים:
1. רובינגר דוד
- נגד -
נתבעים:
1. וואלה! תקשורת בע"מ
2. זרמון - גולדמן שותפות רשומה מס' 5401923411
3. הוצאת עיתון הארץ בע"מ
ב"כ תובעים:
1. עו"ד דן מירקין
ב"כ נתבעים:
1. עו"ד גיא זוזובסקי
2. עו"ד עומר - זיו אשקר

פסק-דין

1.         זוהי תביעה על סך של 100,000 ש"ח שעניינה דרישה לפיצוי בגין טענה להפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית ביצירה המהווה צילום הצנחנים בכותל המערבי עם איחוד ירושלים.

רקע עובדתי

2.         התובע הינו צלם עיתונות וותיק ומפורסם בתחומו, אשר הינו אף חתן פרס ישראל לצילום.

3.         התובע צילם בחודש יוני 1967 תמונה מפורסמת בסמוך לאחר  כיבוש הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, הידועה כ"תמונת הצנחנים בכותל", בה נראים הצנחנים מביטים אל הכותל שזה עתה נכבש.

            בגין תמונה זו זכה התובע בפרס ישראל לאומנות הצילום.

            (להלן: "התמונה").

4.         הנתבעת מס' 1 הינה חברת התקשורת "וואלה! תקשורת בע"מ", הנתבעת מס' 2 הינה חברת פרסום והנתבעת מס' 3 הינה המוציאה לאור של עיתון "הארץ".

5.         התובע גורס כי הנתבעות עשו שימוש מבזה ומסלף בתמונה לצרכי פרסום באשר התמונה פורסמה ביום 23.1.06 על פני שני עמודים פנימיים בעיתון "The Marker" בו נראים הצנחנים בכותל, כאשר בחלקה העליון מופיע הכיתוב " דף הבית בידינו" ובשוליה שובצו שלוש משבצות המהוות פרסומת לחברת "וואלה! תקשורת בע"מ", כשבכל משבצת מופיע פירוט הנראה כדף מידע מן האינטרנט של חברה זו.

            (להלן: "וואלה").

6.         התובע גורס כי בהצגת התמונה באופן זה יש משום סילוף התמונה אשר הפכה למעין "אייקון" המסמל שחרור הכותל ואיחוד ירושלים - ובכך נגרמה הפרת זכות מוסרית ביצירתו.

            (להלן: "ההפרה הראשונה").

7.         הנתבעות מס' 1 - 3 גורסות כי לא ידעו כי המדובר בהפרת זכות מוסרית בתמונה באשר קיבלו התמונה בהרשאה מלשכת העיתונות הממשלתית, אשר נמחקה מכתב התביעה לאחר השגת הסדר פשרה עימה, ועל פי הסכם עם זו, תמורת תשלום, הותר להם לפרסם התמונה ל"כל מטרה", על פי תנאי ההרשאה.

8.         במהלך ניהול התובענה, הציג התובע הפרה נוספת, לטיעונו, בזכות היוצרים שלו בתמונה, היא "ההפרה השניה", על פיה התפרסמה באתר  האינטרנט של הנתבעת מס' 1, וואלה, קריקטורה המהווה העתק מסורס של התמונה, בה נראים הצנחנים ברחבת הכותל כאשר מעל לראשיהם מושלכות אבנים אשר אויירו ושובצו מעל ראשם, כל זאת, במסגרת "קריקטורת היום", וזאת בלא ששמו יפורסם עליה אלא שם המאייר.

            (להלן: "ההפרה השנייה").

9.         התובע טוען כי מדובר בהפרת זכות יוצרים ובהפרה זכות מוסרית ביצירה עקב העדר שמו עליה ועקב סילופה, ואילו וואלה גורסת כי המדובר בקריקטורה פוליטית לגיטימית העולה בקנה אחד עם עקרון חופש הביטוי.

ראיות התובע

" ההפרה הראשונה"

10.      התובע הציג בפני התמונה, אשר נמצאת בחלקו הפנימי של העיתון "The Marker"  ומשתרעת  על פני מלוא גודלם של הדפים הפנימיים המחוברים, עליה מודפסות באותיות גדולות מימדים המילים הבאות:

            "דף הבית בידינו"

מתחת למילים אלה,  נאמר בכותרת משנה:

"לראשונה בישראל!

כל אחד יכול לכבוש את דף הבית שמתאים לו מבין 3 עיצובים היסטוריים".

11.      למטה מאלה, מצויות שלוש משבצות רצופות בדמות שלושה דפי אינטרנט מצולמים, האחד ליד השני, כשמעל לדף הראשון נאמר:

                        "וואלה!

                        הגרסה המקורית של דף הבית

חלון הראווה הגדול במדינה בטעם האורגינלי האהוב, ממש כמו שאמא הייתה מכינה. צבעוני, טעים ועם הרבה הרבה חריף".

            ולידו דף האינטרנט השני, מעליו נרשם:

                        "וואלה! Now

                        הגרסה החדשותית של דף הבית

כל מה שרצית לדעת ולא העזת לגלוש: אקטואליה, חדשות ודיווחים מהשטח 25 שעות ביממה והכל חם, חם מהתנור".

            ולידו דף האינטרנט השלישי, מעליו נרשם:

                        "ווואלה! Mini

                        הגרסה המוקטנת של דף הבית

אפילו אולר שוויצרי לא קומפקטי כמו הבייבי שלנו, חיפוש, מבזקים, מייל וריגושים, בלי כל הקשקושים. בקיצור כל הגדולים רק בקטנה".

12.      התובע העיד בתצהירו כי צילם תמונת "הצנחנים בכותל" במהלך התלוותו לכח הצנחנים שלחם לכיבוש ירושלים בחודש יוני 1967.

13.      לדידו, תמונה זו אשר התפרסמה בארץ ובעולם, מהווה "אייקון" תרבות וסמל לשחרור הכותל ולאיחוד ירושלים, וחרוטה היא בזיכרון הלאומי כאחד מסמלי עם ישראל במולדתו, במצורף לאמירתו של הרמטכ"ל מוטה גור ז"ל:  " הר הבית בידינו ".

14.      תשליל מן התמונה מסר ללשכת העיתונות הממשלתית כדי לאפשר עשיית שימוש בתמונה לעניינים ציבוריים, כגון, הצגתה במוסדות ציבור ובשגרירויות.

15.      התובע רואה בהוספת הכותרת דנן לתמונה שלשונה " דף הבית בידינ ו" וכן בתוספת שלוש המשבצות המפרסמות את וואלה בתחתית התמונה, משום סילוף ערכה וגרם הפרה של זכות מוסרית ביצירה המקורית, במטרה להשיג רווחים מן הפרסום.

16.      בא כח התובע גורס בסיכומיו כי הנתבעות הפרו זכותו המוסרית של התובע ביצירתו מחמת זאת שהוספו לתמונה הכותרות והכיתוב דנן, דבר אשר גרם לסילוף ולפגימה בה, באופן העולה כדי הפחתת ערכה, דבר אשר פגע בכבודו ובשמו של התובע כאמן.

הפרת הזכות המוסרית

17.      הצדדים חלוקים באם בתוספות הכיתוב והאיור דנן יש משום הפרת זכות מוסרית של התובע בצילום המיוחד אשר צילם, המתאר הצנחנים בכותל.

18.      סעיף 4א. (2) לפקודת זכות יוצרים 1924 קובע לעניין סילוף או פגימה ביצירה אשר מהוות פגיעה בזכות המוסרית של היוצר ביצירתו כדלקמן:

            " 4א.(2) זכות מוסרית

מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה".

            (להלן: "הפקודה").

משמע, סילוף או פגיעה ביצירת גורמות להפחתת ערך ולפגיעה בזכות המוסרית שיש ליוצר ביצירתו ואלה עלולות לפגוע בכבודו או בשמו של יוצר היצירה.

"הזכות המוסרית" מאופיינת בשניים:

"זכות ההורות" - זוהי הזכות להיות מוכר כמחבר היצירה. בדרך כלל, מתממשת זכות זו בציון שם המחבר על היצירה.

"הזכות לשלמות" -  זוהי הזכות של מחבר שלא יפגעו  ביצירתו ולא יבצעו בה שינויים וסילופים"

            ראה: ספרו של טוני גרינמן - "זכויות יוצרים", עמ' 520.

בענייננו, יש לברר השאלה באם נפגמה יצירת התובע עקב ביצוע השינויים דנן, המהווים, לעמדתו, פגימה ביצירתו כפי שיצרה וכפי שנתכוון שתוצג.

19.      התובע הציג בפני שתי חוות דעת מקצועיות לעניין "פגימה" בתמונה דנן  בעצם הוספת התוספות הנזכרות שהוספו לתמונה.

20.      חוות הדעת האחת הינה של פרופסור אסא כשר, המביע דעתו על סילוף התמונה ופגיעה בזכות התובע לשלמות יצירתו כדלהלן:

"זכות השלמות היא אכן, בעלת הצדקה מוסרית. נקדים ונבהיר בקיצור נמרץ מהי זכות מוסרית. כשם שזכות מן הדין היא בעיקרה הצדקה לדרישה על יסוד הדין, כך זכות מוסרית היא בעיקרה הצדקה לדרישה על יסוד המוסר, הווה אומר, על יסוד העקרונות המסדירים באופן הוגן את היחסים שבין אדם לחברו, שמתגלעת ביניהם מחלוקת מעשית. בלשון אחרת, הקרובה ללשון החוקתית של ישראל, זכות מוסרית היא בעיקרה הצדקה לדרישה על יסוד החובה לשמור כראוי על כבוד האדם באשר הוא אדם.

זכות השלמות היא בעלת הצדקה מוסרית, מפני שהיא נגזרת מן החובה לשמור כראוי על כבוד האדם באשר הוא אדם. השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם מחייבת שמירה על חירותו של האדם לחיות חיים בעלי משמעות, הווה אומר לנהל את חייו כטוב בעיניו, על פי תפיסתו, ערכיו וטעמו, במגבלות הוגנות המתחייבות מן המצב האנושי של חיי אדם בשכנות לזולתו. במישור היחסים שבין אדם וחברו, חובת השמירה על חירות זו היא קודם כל החובה שלא לפגוע בה. במישור היחסים שבין האדם למוסדות מדינתו, חובת השמירה על חירות זו היא חובת ההגנה על אדם מפני מי שפוגע בו וטיפוח תודעת החובה לשמור על אותה חירות".

21.      עוד הביע מר כשר עמדתו לעניין פגימה ביצירה כי זו משנה המעמד האומנותי שלה, כפי שהכריעו וקבעו האמן עצמו:

"פגימה ביצירה משנה את המעמד האמנותי שלה. היצירה המקורית, חזקה עליה שביטאה את הכרעות האמן בדבר העיצוב הייחודי שלה. חזקה על כל היבט גלוי לעין של היצירה המקורית שהוא מבטא הכרעה של האמן, הדרושה לשם העיצוב הייחודי של היצירה. חזקה על היצירה המקורית כולה שהעיצוב הייחודי שלה בא להציג אותה כיצירה שלמה ולא פגומה. היצירה האחרת, המתקבלת ממעשה הפגימה, אינה מבטאת את הכרעות האמן בדבר העיצוב הייחודי של היצירה המקורית, כוללת היבטים גלויים לעין שאינם מבטאים הכרעה של האמן או חסרה היבטים גלויים לעין של היצירה המקורית ובכך מעלימה חלק מן ההכרעות של האמן בדבר העיצוב הייחודי של יצירתו המקורית. ועל כל זאת, היצירה האחרת אינה מציגה את מעשה האמן כיצירה שלמה, אלא כיצירה לא שלמה, כיצירה פגומה, כיצירה שהיא מעין בעלת מום אומנותי.

מכאן, מובן מאליו שחיתוך חלקים מן התמונה, הסתרת חלקים מן התמונה וכיסוי חלקים של התמונה בטקסט כלשהו, כל אחד מעלה הוא בגדר מעשה פגימה, המטיל מום ביצירה הצילומית...".

22.      חוות הדעת הנוספת ניתנה על ידי מר מיכה בר-עם , צלם מקצועי אשר שימש, בין השאר, כאוצר המחלקה לצילום במוזיאון תל אביב והינו חתן פרס ישראל לצילום בשנת 2000, ובה נאמר אודות הפגימה בתמונה כדלהלן:

" השימוש בצילום לצרכים מסחריים, תוך חיתוכו באופן אופקי, השמטת חלקו התחתון, והוספת הפרסומות המסחריות על פניו, מהווה סילוף ופגימה העלולים לפגוע בכבודו של האמן אשר יצר את הצילום, מר דוד רובינגר.

השחתה של צילום כלשהו בכלל, על ידי חיתוכו והדפסת סיסמאות שונות על פניו, מהווה פגיעה בצילום כיצירה אמנותית, ופגיעה בצלם אשר ביצע את הצילום, וכמוה כהשחתה מכוונת של כל יצירה אמנותית שהיא, ופגיעה קשה בזכותו המוסרית של הצלם אשר יצר את הצילום.

על אחת כמה וכמה חמור הדבר כאשר מדובר בצילום המיוחד הזה, שהוא אחד מצילומי המלחמה המפורסמים ביותר אשר הפכו למעין "אייקון" המסמל את שחרור הכותל המערבי, ועל כן הפגיעה חמורה עוד פי כמה וכמה".

23.       כן מציין מר בר-עם כי קיימת פגיעה כפולה בשלמות התמונה באשר הוספה בה השורה המאויירת " דף הבית בידינו" - המהווה פאראפרזה על קריאתו המפורסמת של מוטה גור ז"ל: " הר הבית בידינו".

24.       ב"כ הנתבעות מס' 1 ו - 2 גורס כי הנתבעת מס' 2 רכשה את התמונה מלשכת העיתונות הממשלתית בתשלום וכי תנאי על פי תנאי האחרונה באתרה שלה הוא כי ניתן לעשות שימוש בתמונה "לכל מטרה", כדלקמן:

" השימוש בתצלומים והורדתם מהמסך ברזולוציות נמוכות יותר יהיה לשימוש פרטי בלבד... ניתן להזמין בתשלום תמונות מתוך האוסף ברזולוציות גבוהות ואיכותיות לכל מטרה".

25.       לעמדתו, שימוש מסחרי כזה, קרי, "לכל מטרה", נעשה במקרה דנן על פי הנחיות אלה, במגבלה של שימוש העלול לגרום לסילוף, לפגיעה או להפחתת ערך העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של יוצר היצירה, דבר שלדעתו לא אירע.

26.       לגישתו, אף שמודה הוא באמירת התובע כי התמונה הפכה ל"אייקון" ולאחד מסמליה המפורסמים ביותר של מלחמת ששת הימים, הרי ששימוש בתמונה באופן שנעשה דלעיל, אין בו כדי לפגוע בכבוד התובע כי אם להאדירו, דווקא, לאור העובדה שוואלה פונה לקהל יעד צעיר וכן לאור העובדה כי שמו מתנוסס עליה.

27.       סבורתני, כי הביטויים "סילוף" או "פגימה" או "שינוי אחר" המופיעים בסעיף 4 א. (2) דנא, חלים על ענייננו באשר הוספו לתמונה כותרות, טקסט ואיור דפי אינטרנט, שאין להם ולא כלום עם התמונה כפי שיצרה האמן, וזאת לשם יצירת גימיק פרסומי הנוטל מן התמונה ייחודה וצביונה.

28.       מילים אחרות, תוספות אלו לתמונה, מהוות, לטעמי, סילוף ופגימה בתכנה, כפי שצולמה ע"י האמן, והשימוש המסחרי אשר נלווה להרשאה של לשכת העיתונות הממשלתית לא ניתן לכל מטרה נלווית או משנית באשר היא, בלא אבחנה, כגון, עשיית פרסום מסחרי לחברה פלונית, תוך שינוי של ממש ביצירה, עקב הוספת תוספות כיתוב ואיור בגוף התצלום, דבר המשנה לחלוטין צביונה וסגנונה האמנותי, כפי שקבעם האמן, יוצרו ומולידו של צילום מיוחד זה.

29.       בתוספות הללו יש, איפוא, משום פגיעה בזכות מוסרית של האמן כי יצירתו לא תיפגם ויש באלו "משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה", פגיעה בגינה זכאי הנפגע לפיצוי.

30.       אין חולק כי התמונה שבענייננו הינה אחד מסמליה המפורסמים של מלחמת ששת הימים ומהווה "אייקון" תרבותי ידוע ומכובד, בארץ ובעולם, ובשיבוץ כותרות הפרסום ודפי הפרסום על גביה ישנה משום זילות רבתי בסמל זה ופגיעה, לגישתי, לא רק בכבודו או בשמו של צלם התמונה, שהינו צלם ידוע בתחומו, אלא פגיעה בשותפים לתחושת האייקון הצילומי, הם ציבור המעיינים בתמונה, המציגה הצנחנים ברגע היסטורי בו מביטים הם בערגה אל הכותל, עם איחודה של ירושלים, רגע הנצור ושמור בציבור הישראלי הרחב כרגע היסטורי נעלה ומיוחד.

31.       הסבר ב"כ הנתבעות כי פרסום זה פונה לדורות הצעירים ומרבה פרסומו של מר רובינגר בעיניהם, וכן כי שמו מופיע על שני דפי הפרסום בשוליהם, אין בו לרפא פגימה ופגיעה זו, שכן הפחתת הערך בשימוש בה באופן זה לשם פרסום גרידא, באופן שנעשה, עולה לאין ערוך על התועלת המיוחדת, כביכול, לתובע, בפרסום התמונה באופן שפורסמה.

 כן יצויין כי שמו של התובע מופיע באותיות זעירות מזעיר בצד אחד הדפים, כך שהמעיין במכלולה כלל לא עומד על כך שמצויין שמו של  הצלם שצילמה.

32.       כן יושם אל לב כי החוק החדש בנושא דעסקינן, אשר אינו חל בענייננו, לאמור, חוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007 , מטמיע אף הוא קיומה של "זכות מוסרית" כזכות יוצרים, אשר הינה אישית ואינה ניתנת להעברה.

 לעניין זה נקבע בסעיפים 45 ו - 46 לו כדלהלן:

"45. הזכות המוסרית - זכות אישית

(א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.

(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

וכן קובע סעיף 46 לחוק כדלקמן :


46". זכות מוסרית מהי

זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר -

(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."

            (להלן: "החוק").

33.      משמע, אף בחוק קיימת התייחסות לפגם או לסילוף ביצירה העלולים לגרום ל"פעולה פוגענית" ביחס ליצירה, דבר שיש בו כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

34.      לעניין זכות האמן לכך כי לא תיפגע זכותו המוסרית ביצירתו נקבע בע"א 2790/93 אייזנמן נ' קימרון פ"ד נד(3) 817, 842, כדלקמן:

"מלבד הזכויות הכלכליות שבידי בעל זכות היוצרים עומדת לו גם זכות אישית-מוסרית ...

היקף (הזכות המוסרית) בשינויים הנובעים מההגדרה (של הזכות) זהה, לדעתי, לזכות היוצרים בחוק לעניין הגדרת היצירות המוגנות, הגנת תום הלב והשיקולים למתן הסעד.

כך מתבקש מעצם שילובה של הזכות בפקודת זכות יוצרים, וממטרתו התחיקתית של החוק המתקן, שהיא השלמת הוראות מיוחדות על פי חוק זכות יוצרים, בגידרן מוגנות זכויות כלכליות בלבד".

כן ראה: ת.א. (מחוזי- חי') 977/86 פרופ' אבשלום טאו נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בע"מ, תק-מח 1992(3), 1503 (1992), כדלקמן:

" נראה לי, כי יש לפרש את הסעיף כך, שהסיפא המתייחסת לפגיעה בשמו או בכבודו של המחבר, תפורש כמתייחסת גם לרישא של הסעיף, ובאופן כזה כל השינויים למיניהם, המוזכרים בסעיף, יהוו פגיעה בזכות היוצרים אם גרמו לפגיעה בשמו או בכבודו של המחבר.

את הביטוי "פגיעה בשמו או בכבודו..." יש לפרש פירוש מרחיב, הכולל גם פגיעה ביצירה עצמה על ידי שינוי משמעותי הפוגע במאפייניה היצירתיים, או שוללם, שכן, שינוי כזה יש בו משום פגיעה בכבודו של היוצר כאמן. סבורתני, כי הפירוש הנ"ל יגשים את מטרתו המוצהרת של המחוקק ללכת בעקבות אמנת ברן שאומצה, וכי אין הוא עומד בסתירה למבנה התחבירי של המשפט, המהווה את הסעיף (אף שניתן היה לנסחו בצורה מוצלחת יותר). אינני רואה טעם בהבחנה בין "פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה", שלגביה נדרשת פגיעה בכבודו או בשמו של המחבר, לבין "סילוף", "פגימה" או "שינוי אחר", לגביהם לא תידרש פגיעה כזו.

נראה לי, כי סילוף, פגימה, פעולה שיש בה הפחתת ערך, או שינוי אחר ביצירה, שיש בהם כדי לבטל, להעלים, או לפגוע במרכיביה היצירתיים, פוגעים בכבודו של המחבר ולפיכך, אם אכן התוספת מהווה שינוי כזה, יש בה משום הפרת זכות היוצרים של מחברה. הביטוי "פגיעה בכבודו או בשמו של המחבר" הינו מסגרת שיש למלאה בתוכן. אין בכוונתי וגם לא בכוחי לנסות ולהגדיר פגיעה כזו, או להציב קריטריונים לקביעת מהותה, טיבה והיקפה. נראה לי, שגם אין זה רצוי לעשות כן ויש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו. ... נראה לי, שאין להציב - לעניין פגיעה בכבודו של אדם - רק מבחן סובייקטיבי, אלא יש להעמיד את ההיפגעות הסובייקטיבית במבחן אובייקטיבי של סבירות."

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.