פס"ד בתובענה קבוצתית נ' אמות השקעות ואח' בנושא זיהום האויר בתחנה המרכזית בירושלים

תמצית פסק הדין בקליפת אגוז

1.         תמו ההליכים, הצעקות וההכרזות, הראיות והמסמכים, העדים והמומחים, הטענות והמענות, , ושאר הליכים הקשורים למשפט מעין זה. הגיעה עת החלטה.

2.         אולם לפני שניכנס לפרדס רציתי לקבוע בקצרה את שדרת הגן המרכזית שלאורכה נלך, שכן למרות הכל הרי הילוכנו (לצערי) לא יהיה קצר במיוחד.  אשר לכן, אשרטט בראשי פרקים את שהחלטתי ואחר כך אכנס לכל נושא לפני ולפנים.

-           לפני תובענה של מספר פעילים חברתיים למתן צו שיחייב את הנתבעות 1-6 למנוע את זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים.  בהמשך לכך מבקשים התובעים כי בית המשפט יכיר בתובענה זו כתובענה קבוצתית על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) על כל המשתמע מכך (להלן: "החוק" או "חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)").

-           מסקנתי היא כי אכן קיים זיהום אוויר בוטה בתחנה המרכזית שלדעת כולם (הן התובעים והן הנתבעות) מן הראוי היה למצוא לו פתרון.  ובניגוד לדעת הנתבעות כפי שהובעה לפני בתחילת ההליך (ושונתה בהמשכו), דעתי הייתה והתחזקה כי אפשר במאמץ סביר ולא יקר במיוחד למצוא לכך פתרון.

-           אוסיף גם כי אין מדובר בכוונה בוטה מצד מאן דהוא.  אין לנו עניין עם קפיטליסטים נצלנים שרק הרווח מול עיניהם, ואין לנו עניין עם תובעים המחפשים דרך להתעשר ותובעים לשם גמול בלבד.  זיהום האוויר נוצר עקב תכנון לא מוצלח שהחל בתקופה אחרת עם חוקים אחרים ומן הסתם כיום הייתה התחנה מתוכננת מלכתחילה בצורה שונה.

-           מסיבות של היווצרות הזיהום, ומסיבות אחרות שיוסברו, אין מקום להכיר בתובענה כתובענה קבוצתית.  דרך המלך במקרים כגון אלו היא תביעה ייצוגית (וכמובן שאינני מביע דעה על התוצאה אלא על הדרך שיש לילך בה).

-           כל זה איננו מונע את אחריות הנתבעות שיכולות היו לעשות הרבה יותר משעשו. לא ברור בדיוק מה עשו, אך בוודאי לא עשו מספיק.  ולכן חובה עליהן לעשות זאת עתה.

-           מסכים אני עם הנתבעות כי עקרונית עדיף שהרשות המבצעת תהיה הממונה על אכיפת חוקי איכות הסביבה.  אולם החוק נועד במיוחד למקרים מעין אלו שבהם הרשות המבצעת איננה מסוגלת לאכוף את מרותה.  חוסר האונים של הרשות המבצעת התבטא בבירור בתיק זה, ולא אוסיף בכך.

-           אשר לכן, אין מנוס ממתן הוראות אופרטיביות וברורות שעל התובעות לבצע בזמנים המפורטים.  אולם בסיומו של ההליך הלא קצר, ובעת שעמדתי לסיים את פסק דיני, קיבלו הנתבעות צו מהמשרד לאיכות הסביבה המורה להם לפתור את הבעיה עם מספר הוראות אופרטיביות.  צו זה הוא כמובן במקביל ובנוסף לצו שמוטל על ידי בהליך זה שחופף בחלק מההוראות.  קרי, על הנתבעות לציית לשני הצווים על פרטיהם ודקדוקיהם.  כדי לעודד את הנתבעות לציית כראוי, ציינתי בסוף את הפיצויים המשוערים שעל הנתבעות יהיה לשלם אם לא תעמודנה בהוראות בית המשפט.

-           ובאשר למתלוננים, הרי הם מילאו שירות ציבורי בתלונתם ומן הראוי שהשכר שבית המשפט יפסוק להם יהיה הוגן וראוי.  עלי לציין שאין לי ספק ששיתוף הפעולה הפתאומי של הנתבעות עם המשרד לאיכות הסביבה נבע בעיקר עקב התביעה שלפני ולא נוסיף.

3.         ומכאן נעבור להסביר את פסק דיננו ונתארו בקצרה.

-           בחלק הראשון נסביר איך הגענו עד הלום.  קרי, כיצד הגיעה התחנה המרכזית בירושלים למצב שבו זיהום האוויר בה הוא גבוה ועולה על הקיים.  לצורך זה נתאר בקצרה את הקמתה, הבעיות שהתגלו, והמצב החוקי שהשתנה מהותית לאחר שהוקמה.

-           בחלק השני נסקור את המצב המשפטי הקיים כיום בישראל בתחום זה, ובעיקר, הקשור לצו אותו מבקשים התובעים על פי סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב - 1992 (להלן 'החוק למניעת מפגעים' או 'החוק').

-           בחלק השלישי נבדוק את השלכות המצב החוקי הכללי על מקרה התחנה המרכזית בירושלים שלפנינו, כולל דיון בטענות הצדדים שלצערי מושפע מהליך של תביעה ייצוגית המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.   במסגרת זאת נעיר בקצרה גם לגבי נושאים נוספים.

-           בחלק הרביעי יוטל הצו.  ולאור ההתפתחות שחלה ברגע האחרון ממש, נגדיר בצורה אופרטיבית מדויקת ככל האפשר מה צריכות הנתבעות לעשות.  כל זאת לאור החלקים הקודמים.

-           בחלק החמישי נדון בשאלת השכר שייפסק לתובעים ולעורכי דינם, ואיזה שיקולים צריך

בית המשפט לשקול כאשר הוא מטיל שכר שכזה.

וכמובן בסיום נסכם בקצרה ונעיר את שיש להעיר.