בעקבות Master Card International Inc. נ' . אר.אקס.פיימנתס (ישראל) בע"מ וכרטיסי אשראי לישראל בע"מ:
"מבחן מירב הזיקות" שבבסיס טענת פורום לא נאות הוא מבחן יעיל, אך לא תמיד נותן תשובה חד משמעית לאחר שיקלול הזיקות המוכרות והשגרתיות. לעיתים יש צורך בראייה כוללת יותר של תכלית והיגיון ההתדיינות, וכך עשה בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת מסטרכארד.
מבוא
השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב מחקה על הסף תביעה שהוגשה ע"י אר.אקס.פיימנתס (ישראל) בע"מ ("RX") כנגד מסטרכארד (מסטרכארד") ונגד כ.א.ל, לאחר שהתקבלה טענת פורום לא נאות, אותה העלתה מאסטרכארד.
מקריאת ההחלטה ניכר, כי ביהמ"ש שקל טענה זו שמן המשפט הבינלאומי הפרטי לעומקה, ויישם את הדין בצורה מושכלת אגב הפעלת שיקול דעת באופן פרקטי, ולא באופן טכני יבש, העלול לעיתים שלא להתאים לכל תבנית.
סיפור העניין
RX, התובעת, היא חברה העוסקת בסחר אלקטרוני בתרופות מירשם (באמצעות האינטרנט), ובמסגרת זו היא מוכרת תרופות בארצות הברית. RX התקשרה בהסכם עם כ.א.ל, לפיו כ.א.ל תעניק לה שירותי סליקה בישראל, בין היתר של מאסטרקארד. בתביעתה טענה RX כי מאסטרקארד הורתה לכאל להפסיק את הקשר החוזי בינה לבין התובעת, תוך אפלייתה של התובעת, ובכך ביצעה עוולה של גרם הפרת חוזה.
טענתה העיקרית של מאסטרקארד בכתב הגנתה היתה, כי היא לא אפשרה שימוש בקניינה לצורך ביצוע העסקאות אותן בקשה התובעת לבצע, משום שעל פי עמדת הרשויות בארה"ב עסקאות אלה אינן חוקיות. מאסטרקארד טענה, כי לא הפלתה את התובעת לרעה בהקשר זה, אלא פעלה בהתאם למדיניותה, על פיה לא תאפשר שימוש בכרטיסי האשראי של מאסטרקארד לביצוע עסקאות לא חוקיות. במילים פשוטות, עמדת מאסטרקארד היתה, כי משהתברר לה שבתשתיתה עלול להיעשות שימוש שאינו חוקי לפי דיני ארה"ב, מקום מושבה, נקטה בצעדים למניעת שימוש לא חוקי כזה.
כ.א.ל, שמצאה עצמה בין הפטיש לסדן, טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כי היא פעלה בהתאם להנחיות מאסטרקארד, ומתוך חשש שאם לא תעשה כן – היא תאבד את רשיון הסליקה של מאסטרקארד, מאחר שראתה עצמה כפופה להוראות מאסטרקארד, ולדידה הסכסוך לגופו של ענין ביחס לאי מתן האישור לביצוע העסקאות הוא סכסוך בין RX לבין מאסטרקארד.
טענת פורום לא נאות - כללי
טענת הפורום הלא נאות חובקת בחובה הכרה בסמכות בית המשפט בפניו נדון העניין, אולם זאת אגב טענה לפיה קיים פורום אחר המתאים יותר לקיום הדיון בפניו – באופן מובהק (מעין טענת "כן...אבל"). במובהק, הכוונה היא כי משתפס בית המשפט המקומי סמכות, לא בנקל ישחררנה, ויש לשכנעו, כי לא רק שיש פורום אחר המתאים גם הוא לדיון בתובענה, אלא שאותו פורום מתאים וטבעי בהרבה יותר מאותו בית משפט אליו מפנים את הבקשה. (ראה לעניין זה את פסה"ד המנחה ברע"א 2705/97 הגבס נ' The Lockformer, פ"ד נב(1) 109).
המבחן המנחה בכל הנוגע לקביעת הפורום הנאות הוא "מבחן מירב הזיקות" (ראה רע"א 6325/04 ד"ר משה וינברג, עו"ד נ' נבון ואח'), כאשר יש לציין שלפחות על פי הפסיקה נראה, כי טענה זו פופולארית ביותר לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום על פי תקנה 500 לתקסד"א - תחום המשיק לתחום טענת הפורום הלא נאות.
הגם שלכאורה חל פיחות במעמד הטענה, לאור השיפור המשמעותי בטכנולוגיה ודרכי ההתניידות, שיפור המקל על ניהול תביעות גם כאשר עדי מפתח מצויים בחו"ל (ראה רע"א 9141/00 Lang נ' נ' מרכס, פ"ד נו(1) 118), עדיין לא ניתן לומר כי נס ליחה, ולטעמו של כותב שורות אלה גישה המקלה ראש בחשיבות נאותות הפורום עלולה לגרום לריבוי הליכים בפורומים שאינם מתאימים ולו על מנת "לתפוס סמכות" כאמצעי לחץ. למעשה, במובנים שונים אף ניתן לומר, כפי שניתן ללמוד מהחלטת ביהמ"ש בעניין מאסטרקארד הנ"ל, התפתחות השיקולים אותם ישקול ביהמ"ש בבואו לבחון את הטענה, עשויים לחדדה ולהפכה לרלבנטית מתמיד. יש בהחלט מקום לסברה, כי מבחן מירב הזיקות יעבור בהדרגה מבחינת הזיקות המקובלות (כגון זמינות עדים וכדומה) לבחינת זיקות השונות במהותן, כפי שיפורט בהמשך – וזאת מטעם פשוט: התדיינות צריכה להיערך במקום המתאים והנכון, ולא בשום מקום אחר רק משום שנתפס ראשון. גישת "כל הקודם זוכה" מעודדת חופזה בפתיחת הליכים משפטיים, וברורה החולשה שבגישה זו.
כן, יש בהחלט מקום לביקורת על נטיית בתי המשפט לזלזל בתניות הדין החל או תניות פורום כאשר צד אחד נחפז ומקדים את הצד השני, "ותופס פורום" בניגוד לתנייה מפורשת, יחודית או לא יחודית, בטענה שכיום חל פיחות במעמד הסמכות המקומית: זילזול זה גורם לפיחות במעמד תניות החוזה, פשוטו כמשמעו, ובמקרה של ספק אם תנייה היא יחודית או לא יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את התנייה – שאחרת לא היו טורחים הצדדים לכלול אותה בחוזה.
שיקול דעת בית המשפט
מבחן מירב הזיקות האמיתיות של המקרה הנדון לפורום המתאים ביותר, הוא שינחה את ביהמ"ש בהחלטתו אם להיעתר לבקשה להעביר את המקרה לבימ"ש אחר או לדחות את הבקשה. משמע: לא די לו למבקש לרוקן על שלחן ביהמ"ש שק טיעונים בעד פורום פלוני המתאים יותר לדעתו לניהול ההתדיינות – עליו להקפיד על כך שלזיקות עליהן הוא מבקש להסתמך, יהיה משקל מתאים.
כך למשל, בהחלטת בית הלורדים האנגלי בעניין Connelly v R.T.Z. CORPORATION PLC AND OTHERS נבחנה שאלה מעניינת: מה דינו של תובע שהגיש תביעתו בפורום מסויים המתאים לניהול ההתדיינות, ואילו הנתבע הצביע על פורום אחר המתאים אף הוא , ואולי אף עדיף משמעותית מבחינת זיקתו לעניין הנדון – כאשר ברור שבאותו פורום חלופי לא יוכל התובע לנהל תביעתו? באותו עניין, נפגע התובע הסקוטי, קונלי, בעבודתו בנמיביה עבור הנתבעת RTZ שהיא חברה אנגלית המנהלת פרוייקטים מחוץ לאנגליה. RTZ הצביעה על נמיביה בתור הפורום העדיף באופן מובהק, ובית המשפט נאלץ להתמודד עם השאלה הבאה: במידה שיועבר הדיון לנמיביה, נעלה מכל ספק שהתובע לא יוכל לנהל את משפטו שם מחמת חוסר כיס, והמשמעות היא שעל כך יקום או יפול דבר. זאת, הואיל והתובע זכאי לסיוע משפטי באנגליה (להבדיל מאי יכולת להעמיד ייעוץ משפטי ברמה הנושאת חן בעיניו), בעוד שבנמיביה לא יקבל סיוע כזה, ויאלץ לנהל משפטו ולממנו מכיסו מתחילה ועד סוף כאשר הובהר בבירור שבאותו מקרה ההתדיינות צפוייה להיות מורכבת, קשה ויקרה. בהחלטת הלורד גוף (Goff) נקבע, כי טיעונו של התובע, לפיו לא יוכל לנהל משפטו כלל וכלל אם יועבר הדיון לנמיביה הנו טיעון מנצח, שכן שיקולי הצדק מכריעים את הכף. אולם, הלורד גוף סייג את דבריו והגבילם אך ורק למקרים בהם נעלה מכל ספק שהברירה היא בין אי יכולת מוחלטת לנהל את ההליך, ולא כדבריו: "רצונו של התובע לקבל סיוע משפטי ברמה של רולס רויס במקום סיוע משפטי ברמה רגילה יותר".
חשוב להדגיש, כי הדין האנגלי מפותח יותר מן הדין הישראלי בסוגיית הפורום הלא נאות, בין היתר הואיל ואנגליה היא צד לאמנת בריסל ואמנת לוגאנו, כאשר אמנות אלה אינן מהוות את הבסיס הבלעדי להכרעה בטענת פורום לא נאות. מבלי לגלוש מעבר לדרוש, חשוב לציין שבעוד שככלל קובעות אמנות אלה, כי טענת פורום לא נאות תתקבל כאשר התביעה הוגשה במדינה שהיא צד לאמנות ואילו הפורום האלטרנטיבי המוצע נמצא בתחומי מדינה אחרת שגם היא צד לאמנות, הרי שאין מניעה לקבל את הטענה כאשר הפורום האלטרנטיבי המוצע מצוי בתחומי מדינה שאיננה צד לאמנות בריסל ולוגאנו. ראה לעניין זה את פסק דין בית הלורדים בענייןr e Harrods (Buenos Aires) Ltd. כך, פסק הדין המנחה הוא פסק דינו של בית הלורדים בעניין Spiliada Maritime Corp. v Cansulex Ltd, שם תמצת הלורד גוף (המוכר מעניין Connelly ד'לעייל) את ההלכה בשאלת הפורום הלא נאות באופן הבא:
- בית המשפט יאלץ לסרב להפעיל סמכותו כאשר בית משפט אחר יהיה מתאים יותר לאינטרסים של הצדדים ושל הצדק. כמובן שיהא על הנתבע (מן הסתם – המבקש) להצביע על פורום אלטרנטיבי המתאים יותר, והיכול לארח את ההתדיינות.
- נטל ההוכחה רובץ לפיתחו של המבקש, עליו להצביע על פורום שבמובהק מתאים יותר לניהול ההתדיינות.
- המשקל אותו יתן בית המשפט יהיה בתחום שיקול הדעת של בית המשפט בכל מקרה לגופו. אין רשימה סגורה של שיקולים אותם ישקול בית המשפט, אך חלק מהם יהיה מומחיות בית המשפט הזר בעניין נשוא הסכסוך, זמינות העדים, הדין החל, מקום מושב הצדדים, יכולת התובע לזכות למשפט צדק בפורום הזר, ועוד.
שתי דוגמאות מובהקות למקרים בהם בית המשפט הישראלי הורה על העברת ההתדיינות לבתי המשפט המוסמכים של מדינה אחרת מחמת מומחיותם בתחום הסכסוך ניתנו בבית המשפט בתל אביב (בית משפט השלום ע"י השופטים נועה גרוסמן ומאיר יפרח).
בפסק הדין בת.א 073998/04 (בש"א 153290/06) ארונוב נ' The United States of America קבל בית המשפט (השופטת נועה גרוסמן) את טענת ממשלת ארה"ב (בין שאר נימוקי ממשלת ארה"ב) לפיה, העובדה שבמדינה אחרת קיים בית משפט ספציפי הבקי בנושא נשוא ההתדיינות, מהווה טעם כבד משקל להעברת הדיון לאותו בית משפט.
בהחלטת בית המשפט בעניין ת"א 015091/06 (בש"א 151423/07) ממשלת ארצות הברית של אמריקה נ' אסוואק בע"מ דן בית המשפט בתניית שיפוט זר, וקבל את טענת ממשלת ארה"ב, לפיה חלה תניית שיפוט זר, תוך שהוא מסתייע בעובדה שבין היתר, הפנתה תניית השיפוט לבית המשפט הפדראלי הספציפי המוסמך.
יפה גם החלטת בית המשפט המחוזי בהחלטה לא קלה בבש"א 2304/05 יובינר רוני נ' סקאלר ואח' שם קיבל בית המשפט המחוזי טענת פורום לא נאות לאור הסדרים בניו זילנד הדומים במהותם להסדרי הפלת"ד הנוהגים בישראל.
ראוייה לציון החלטת בית המשפט העליון שניתנה אך לאחרונה בע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd. אגב דיון בקשר שבין המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 לתקסד"א וטענת הפורום הלא נאות, ציין בית המשפט, שאכן גם אם מתמלאים תנאיה של תקנה 500, נתון לבית המשפט שיקול דעת האם להתיר את ההמצאה. על בית המשפט לשקול, האם הפורום הישראלי הינו הפורום הנאות לדיון בתובענה (עניין הגבס הנזכר לעיל, ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' .BodstrayCompany Ltd, פ"ד נח(2) 465 (2004)). בית המשפט העליון קובע בעניין אשבורן (שוב) ששאלה זו תוכרע בהתחשב במכלול הנסיבות של כל מקרה לגופו, לרבות שימוש במבחן מירב הזיקות, שהן העובדות המעידות על הקשר של בעלי הדין ושל העניין נשוא התובענה לכל אחד מן הפורומים האפשריים (רע"א 9141/00 lang נ' מרכס, פ"ד נו(1) 118, 123 (2001); רע"א 851/99 T. Van. Doosselaere נ' Depypere, פ"ד נז(1), 800 (2003)). בית המשפט העליון מדגיש, שאין יחסי גומלין בין "מוצקות" העילה העומדת למבקש, לבין נאותות הפורום. שני האלמנטים נפרדים זה מזה, וזיקה חזקה לפורום מסוים לא יכולה "לפצות" על עילת המצאה או עילת תביעה חלשה, ולהיפך.
סיכום
הגם שכדברי השופט רובינשטיין ברע"א 4501/05 Deluxe Laboratories Inc נ' דה לקס הוליווד /ישראל-פילם אנד וידאו פרוססינג בע"מ ואח' "בעולם גלובלי שבו נתיבי התחבורה משתפרים ואמצעי הטלקומוניקציה משתכללים - חציית גבולות פיסית או תקשורתית היא חזון נפרץ, ואין בצורך לשמוע עד זה או אחר מחו"ל כדי להפוך את הפורום הישראלי לבלתי נאות" (בציטוט מרע"א 2705/97 הגבס נ' The Lockformer, פ"ד נב(1) 109), המשקל בטענת הפורום הלא נאות הועבר ממבחן מירב הזיקות הפשטני הישן, למבחן עדכני ונכון יותר של שיקלול משקלן וזיקתן של הזיקות הרלבנטיות.
לאמור: לא עוד מלוא הסל זיקות וחצאי זיקות לפי הכמות, אלא מעבר למבחן אינטרס אמיתי של הפורום בניהול ההתדיינות, ומומחיות הפורום (הקיים או האלטרנטיבי) בתחום הסכסוך.
נותר רק לראות מה תהא השפעת תזוזה זו ביחס בתי המשפט לטענת פורום לא נאות, לעומת יחס בתי המשפט להיתר המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 – לאור אמירתו של השופט רובינשטיין ברע"א 4501/05 הנ"ל: "לא למותר לציין כי התרחבותו של האופק בהקשר הבינלאומי משליכה גם על עצם ההמצאה מחוץ לתחום, מעבר לשאלת הפורום (ש' לוין, שם, ס' 128, עמ' 114)".
לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:
* הכותב הוא שותף במשרד כרמון וכרמון הפעיל בת"א ובניו יורק (www.carmonlaw.com ittai@carmonlaw.co.il) העוסק בעיקר במשפט בינלאומי פרטי ופומבי, מייצג בין השאר מדינות זרות וחבר בוועדת קשרי חוץ ויחסים בינלאומיים שליד וועד מחוז תל אביב והמרכז.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין