אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום בית שאן
בתאריך: 20/01/2010


בפני:
1. כב' השופט/ת עיריה מרדכי
מאשימים:
1. מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה גליל מזרחי כפ
- נגד -
נאשמים:
1. ניר קריטי
2. יוסף קריטי

הכרעת דין

  1. כתב האישום מייחס לנאשמים עבירה של שימוש חורג בסככות בשטח של כ-700 מטר, ובקרקע, ללא היתר כדין, לשם החזקת דיר כבשים. על פי הנטען בכתב האישום, המדובר בשימוש חורג במבנים ובקרקע, ככל שייעוד הקרקע הינו למגורים.
  1. הנני מציינת כבר עתה (כמצוות המחוקק), כי החלטתי לזכות את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם.
  1. אין מחלוקת שמדובר במבנים שנבנו לפני שנים רבות. אין בידי המאשימה להצביע על מועד הקמתם. לטענת הנאשמים, הינם מחזיקים בשתי סככות ומתבן שהוקמו בשנות ה-40 ועוד בטרם חקיקת חוק התכנון והבניה (התשכ"ה-1965). לטענתם, אף פעולות השיפוץ האחרונות בסככות בוצעו לפני למעלה מ-35 שנה. המאשימה לא סתרה טענות אלה.
  1. בנסיבות המתוארות, אין מחלוקת שעבירת הבניה (גם אם בעת שהמבנים הוקמו על ידי הנאשם 2 בזמנו, הוא לא פעל להוציא היתר כדין), התיישנה, זה מכבר. יתרה מכך, על פי טענת הנאשמים (שלא נסתרה), מדובר במבנים שמאז הקמתם, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, משמשים בפועל, כדיר צאן.
  1. ב"כ המאשימה טוען כי עבירת השימוש (להבדיל מעבירת הבניה), אינה מתיישנת. כמו כן, הוא מבקש מבית המשפט לפעול לפי הוראות סעיף 212 לחוק וליתן צו הריסה או צו איסור שימוש במבנים, על פי סמכותו, גם בשעה שעבירת הבניה, התיישנה, וזאת לאור עבירת השימוש החורג. בקשה אחרונה זו מבוססת על טענתו שכל שימוש במבנים העומדים בשטח ללא היתר, הינה עבירה של שימוש חורג מתמשכת. האינטרס הציבורי נובע לטענתו מהמטרד הנטען, הנגרם לשכניהם של הנאשמים, מדיר הצאן המתנהל בהם.

6.         אין מחלוקת שהנאשמים מחזיקים מזה שנים רבות (בערך ממועד קום המדינה), במשק חקלאי ביבנאל. הנאשם 2 החל להחזיק עדר כבשים במקום לפני שנים רבות והמבנים נשואי האישום משרתים שימוש זה, כדיר לצאן (הסככות ומתבן). הנאשם 2 הינו היום זקן בימים והנאשם 1, הינו בנו, אשר גדל במשק וממשיך להחזיק, ביחד עם אביו, בעדר הצאן, לצורכי פרנסתם. כיום, לטענת הנאשם 1, העדר מונה כ-150 כבשים, היוצאים בבוקר להר ושבים בערב לשהות בשטח הסככות/דיר.

7.         ב"כ הנאשמים טוענים לשיהוי ארוך ומתמשך של הרשויות והעדר סבירות קיצונית, בנקיטת ההליכים, דהיום. כמו כן, אין מחלוקת שקיימים מבנים דומים ישנים, ללא היתר, במשקים חקלאיים נוספים ביבנאל, המשמשים למטרות דומות, כולל להחזקת בעלי חיים (כולל כבשים) וכן גם למטרות חקלאיות, אחרות. אין מחלוקת שהמאשימה לא יזמה נקיטת הליכים, כנגדם.

8.         ההחלטה לנקוט בהליכים, במקרה דנן, נבעה ממכתבי תלונה שהוגשו בחתימת השכנים. המדובר בשכנים אשר רכשו בשנים האחרונות בתי מגורים שנבנו בחלקה הסמוכה והגובלת למשק של הנאשמים, כל זאת לאחר שהיעוד החקלאי של החלקה שעליה נבנו בתי המגורים שונה, מיעוד "חקלאי", ליעוד ל-"מגורים".

9.         ביום 29.4.07 וביום 23.1.08 הוגשו ליושב ראש הועדה מכתבי התלונה מטעם אותם השכנים (ת/4 ו-ת/5). הם טענו כי מאז כניסתם לבתי מגוריהם, כ-6 שנים קודם לכן, הם סובלים מהדיר של הנאשמים, שהינו מפגע תברואתי המביא זבובים וריחות רעים, וכן כי מצבם הפיזי של המבנים אינו נעים לעין. במכתב מ-23.1.08 טען ב"כ אחד מהשכנים, כי השימוש בסככות הינו בניגוד לחוק וללא היתר ודרש מהועדה לנקוט בהליכים. 

10.        מפקח הועדה (ע.ת 1), נשלח לבדיקה בשטח וערך דו"ח. הוא ציין כי הסככות קיימות ללא היתר בניה ו/או שימוש חורג באזור מגורים (ראה נ/1 ו-ת/1).

11.        המבנים נצפים בתמונות ת/2 ו-ת/3. תמונות אלה מציגות אף את הבעיה האמיתית, הנעוצה בקרבה שבין בתי המגורים שנבנו, לבין המשק של הנאשמים ודיר הצאן שלהם.

12.        ב"כ המאשימה טען בסיכומיו, כי ננקטו הליכים כנגד הנאשמים (ולא כנגד אחרים במושב עם מבנים דומים), מאחר ולא יתכן שהנאשמים ימשיכו להשתמש במבנים בלתי חוקיים אלה, מול שורת בתי המגורים. מטרת הצו החילופי המבוקש, בין אם להריסה או לצו האוסר את השימוש במבנים (ללא הרשעה), הינה להשיג את הרחקת מקום החזקת העדר מהשכנים, שנכנסו להתגורר בבתיהם, בחלקה הסמוכה (כאמור לעיל). למרות שהנאשמים הגישו בדיעבד בקשה למתן היתר (לגיטמציה) לסככות ולמתבן הקיימים, בעקבות נקיטת ההליכים בתיק זה כנגדם, רבים הסיכויים כי הבקשה תידחה על ידי הועדה, בשל קרבת הדיר, לאותם בתי המגורים, דהיום.

13.        לטענת ב"כ הנאשמים, מדובר בשיקולים זרים ובמטרדים נטענים, שלא הוכחו, על כן יש  לזכות את הנאשמים מעבירת השימוש החורג שיוחסה להם. כמו כן, אין מקום להיעתר לבקשה החליפית, למתן צו הריסה או איסור שימוש על פי הוראות סעיף 212 לחוק, בנסיבות  של תיק זה.

14.        הנני סבורה שהצדק עם הנאשמים, מהטעמים  שיפורטו להלן.

15.        אין מחלוקת שהשכנים לא העידו בפני בית משפט ולא הובאו כל ראיות המבססות את טענת המטרד של השכנים. טענת המטרד אף אינה רלוונטית, בפני עצמה, לבחינת שאלת עצם ביצוע עבירת השימוש החורג המיוחסת לנאשמים. שאלת קיום המטרד יכולה להיות רלוונטית, בבוא בית משפט לדון בבקשה להריסה/הפסקת שימוש, ללא הרשעה על פי הוראות סעיף 212 לחוק, מקום שמוצגות ראיות ישירות אודות המטרד בפני בית המשפט. גם במקרה שכזה, יש  חובה לבחון באם בוצעה עבירה על פי הוראות החוק, גם אם לא ניתן להרשיע את הנאשמים בגינה (כפי שיפורט להלן).

16.        אין מחלוקת שדיר הצאן קיים עשרות רבות של שנים והיה גלוי לעין, במועד שבתי המגורים הסמוכים נבנו ובמועד שהמתלוננים רכשו את בתי מגוריהם. הרוכשים גם היו מודעים לקרבתו, לבתים אלה.

17.        אין מחלוקת שתוכנית מספר 704 ג', שהופקדה בשנת 1969, היתה בתוקף עד לשנת 1996. בתוכנית זו, יועדה חלקת הנאשמים "למגורים א'". בטרם מתן תוקף לתוכנית, גם אם היעוד הקודם היה חקלאי, אין מחלוקת שהנאשמים (כמו יתר ותיקי המקום), התגוררו בנחלתם, לצד העיסוקים החקלאיים שהם ניהלו בנחלה. בתוכנית הנ"ל,  צויינו הוראות מפורשות, באשר לאופי ולשימוש במבנים ובקרקע, שיועדו למגורים א', בהתאם לאופי המושבה.

18.        כך, צויין בסעיף ד' 1 לתקנון שעל אף שהקרקע והבניינים ישמשו רק לתכליות שפורטו בתוכנית:                                                                                                                      

'מקום שמשתמשים בשעת כניסת תוכנית זו לתוקפה בקרקע או בנין שימוש כלשהו, פרט לשימוש המסומן ברשימת התכליות לגבי האזור בו נמצאים-, אפשר להמשיך להשתמש בקרקע או בבנין לאותו תכלית, עד שיחול שינוי בהחזקתם או בבעלות על הקרקע או הבנין.'

19.        בסעיף ו' 2 לתקנון, פורטה רשימת התכליות של אזור מגורים א'.  תכליות אלה כללו (בנוסף לדירות "מגורים") ,- גנים, חנויות מסוגים שונים ומלאכות נלוות, משרדים, בתי מלון ועוד. כמו כן, תכליות אלה כללו: רפתות, לולים, סוללות וכדומה, בתוך החלקות (ס"ק יא').

20.        עיון במפת התוכנית אף מלמד שהחלקה שבה נבנו (לאחר שנים), בתי מגורי השכנים  המתלוננים, נותרה עדיין באותו מועד בייעוד חקלאי, בעוד חלקת הנאשמים, שהוגדרה בתוכנית כאזור מגורים א', כללה תכליות חקלאיות של רפתות, לולים וכדומה, כמפורט לעיל. בנוסף לכל האמור, הרי שסעיף ד' 1 הנ"ל לתקנון הבהיר- שניתן להמשיך להשתמש בקרקע ובמבנים, בשימוש שהיה קיים ערב כניסת התוכנית לתוקף, כל עוד לא חל שינוי בחזקה או בבעלות .

21.        אין מחלוקת שעל פי חומר הראיות, השימוש במבנים נשוא האישום כדיר צאן, היה קיים בשעת מתן תוקף לתוכנית הנ"ל והשימוש, החזקה והבעלות בשטח, לא השתנו מאז ועד היום. המסקנה הינה שהשימוש בקרקע ובמבנים נשוא האישום, הנעשה על ידי הנאשמים, אינו מהווה עבירה של שימוש חורג על פי הוראות תוכנית 704 ג', הנ"ל.

22.        בשנת 1999, נכנסה לתוקף תוכנית החדשה, תוכנית ג/6695, שהינה התוכנית שבתוקף, עד היום.

23.        בתוכנית זו, שונה הייעוד של החלקה החקלאית הגובלת (אותה החלקה שבה נבנו לאחר מכן בתי המתלוננים), מיעוד חקלאי, למגורים א'. חלקת הנאשמים, נותרה ביעוד מגורים א'.

24.        בפרק התקנון שבו הוצגו מטרות התוכנית, צויין בין היתר, שהתוכנית נועדה:

"ליצירת מכשיר מנחה יעיל ומציאותי לפיתוחה של יבנאל בזמן הקרוב הנראה לעין, בערך עד שנת 2000, כאשר יהיה רצוי ליזום תוכנית חדשה לישוב" (סיפא סעיף 7).

25.        הצהרה זו מלמדת, כאלף עדים, על הנסיון דאז לשלב שינויים תכנוניים נוספים, הדרגתיים,  בהתחשב באופי ההסטורי של המושבה מחד, ועל מנת לאפשר התפתחות, ( לצד שמירה על הקיים), מאידך. כמו כן, היא מלמדת על המודעות של גורמי התכנון בצורך בשינויים תכנוניים סדורים והדרגתיים, שיותאמו, במהלך השנים, למצב המתפתח. שנת 2000 באה והלכה זה מכבר, אולם אין מחלוקת שהתוכנית הנ"ל הינה התוכנית שבתוקף, עד היום הזה.

26.        ברשימת התכליות/יעודים של אזור מגורים א', שוב צויינו תכליות מגוונות, החורגות מהשימוש הבלעדי של מגורים, כולל תכליות כגון, משתלות וחממות, אם כי בתוכנית זו תכליות חקלאיות נוספות, כגון גידול בעלי חיים (רפתות, לולים וכדומה), הוסרו מרשימת התכליות לאזור מגורים א' בתוכנית. אזור מגורים ב' הוגדר באופן מובהק יותר, למגורים, כולל חניה ביתית וגינון חצר מסביב לבתים, בלבד, אולם אין מחלוקת שחלקת הנאשמים וחלקת המתלוננים נמצאים, באזור מגורים א'.

27.        בפרק "תכליות ויעודים", בסעיף 3 (א), של תקנון התוכנית, הובהר כי לא יינתן היתר  להקמת בנין או שימוש בקרקע לתכליות אחרות מאשר התכליות שהוגדו בתוכנית החדשה. במילים אחרות, לא יותר להקים כל בניין חדש ולא יותר שימוש, במבנה ישן הנוגד את הוראות התוכנית והשינויים , שהיא נועדה לחולל.

28.        לצד ההוראה הנ"ל, הוסף סעיף 3 (ב) לתקנון, המהווה סעיף "איזון" שניתן להגדירו בתור "הצד השני של המטבע" (ביחס לסעיף 3 א  הנ"ל). סעיף 3 ב' מבהיר וקובע כדלקמן:

"בנוגע לקרקעות שבבעלות פרטית בלבד, במידה ותוכנית המתאר הזו קובעת שינוי היעוד שאינו בהסכמת בעל הקרקע, יותר שימוש חורג, בהתאם לייעוד הקיים לפי תוכנית מתאר 704 ג', עד למימוש זכויות, מכירה ו/או שינוי כלשהו בחזקה או בבעלות על הקרקע או הבניינים. בעת מימוש זכויות כמצויין לעיל, יחולו על הקרקעות הנ"ל, באופן מיידי היעדים שבתוכנית מתאר זו".

29.        אין מחלוקת שהסככות והמתבן נשוא תיק זה והשימוש שנעשה בהם לדיר צאן, היו קיימים ערב מתן תוקף לתוכנית. אין מחלוקת שהנאשם 2 הינו הבעלים הרשומים של החלקה והינה בבעלותו הפרטית. אין מחלוקת שהתוכנית הנ"ל לא קיבלה את הסכמתו ושלא הופסקו החזקה והבעלות הרציפים והשימוש שלו בחלקתו, במהלך כל השנים ועד היום, לניהול דיר הצאן. סעיף 3 (ב) לתקנון התוכנית החדשה מבהירה כי הוראות תוכנית 704 ג' ימשיכו לחול (בתנאים שפורטו) על השימוש בקרקע ובמבנים הקיימים, וכבר ציינתי לעיל שעל פי אותה התוכנית הקודמת, אין בשימוש בקרקע ובמבנים נשוא האישום, משום שימוש חורג, שנאסר.

30.        בתוכנית זו צויין בנוסף (בסעיף אודות מבני עזר), שמבנים חריגים קיימים עד להפקדת התוכנית, יישמרו במצב הקיים, אם כי תוספות יבוצעו, על פי הוראות התוכנית.

31.        במקרה שבפנינו, תוכנית 6695/ג (שבה שונה יעוד חלקת בתי המתלוננים דהיום, מחקלאי למגורים א'), בדומה לתוכנית הקודמת (704 ג'), לקחה בחשבון את השפעתן "ההרסנית" הפוטנציאלית של ההוראות החדשות של התוכנית, שיובילו להריסת מבנים והפסקת שימושים חקלאיים רבי שנים, בחלקות המיושבות של המושבה, המוחזקים ומשמשים את התושבים הוותיקים של המקום.

32.        אין זה נדיר שתוכנית חדשה תוחמת ומגבילה את המשך קיום המבנים והשימושים החורגים על פיה, לתקופת זמן מוגדרת ומחייבת את הריסתם ו/או הפסקת השימוש החורג בהם, לאחר תום אותה התקופה. (ראה גם סעיפים 187-178  לחוק התכנון והבניה בנדון). אין זה נדיר שמבנים ישנים קיימים (בין אם בהיתר ובין אם לאו) מסומנים בתוכנית חדשה בצהוב, להריסה. בתוכנית שבתוקף, אין הגבלת זמן מוגדרת (בשנים) להפסקת השימושים הישנים החורגים והמבנים נשוא האישום אינם מסומנים, להריסה.

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.