אינדקס עורכי דין
... עורך דין
... נוטריון
... בוררים
... מגשרים
... מומחים לדין הזר
שרותים משפטיים
... פסיכיאטריה משפטית
... עדים מומחים
... רואי חשבון
... חוקרים פרטיים
... פוליגרף
... גרפולוגיה
... תרגום משפטי
... שרותי עזר משפטיים
... שמאים
... תמלול והקלטות
חיפוש | Newsletter | חדשות | מאמרים | פסיקה | חקיקה | וידאו יצירת קשר ... שרות לקוחות ... פרסום ...
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בתאריך: 28/12/2005


בפני:
1. כב' השופט/ת פלד מרדכי
מאשימים:
1. מדינת ישראל
- נגד -
נאשמים:
1. ערד שלמה
2. לוזון יצחק
ב"כ מאשימים:
1. עו"ד גיא גורן
ב"כ נאשמים:
1. עו"ד אמיר ציון
2. עו"ד עמית בר

הכרעת דין

1. נאשם 1 הינו עורך דין, המנהל משרד, שבו מועסקים גם עורכי דין נוספים, כשתחום התמחותו העיקרי הינו בתביעות נזיקין ובנושאי תעבורה. נאשם 2 שימש כשליח במשרדו של הנאשם 1 במועדים הרלבנטיים לכתב האישום.

כתב האישום שהוגש כנגד נאשם 1 (להלן: הנאשם) מגולל 4 פרשיות שעניינן ארבעה נפגעים בתאונת דרכים (להלן: המתלוננים), שבגינן הוגשו תביעות ע"י הנאשם כנגד חברת הביטוח הרלבנטית, שביטחה כ"א מהמתלוננים. נטען כי הנאשם הקדים ושילם למתלוננים סכום כסף עבור תביעתם, תוך שהוא מציג בפניהם מצג שווא בדבר ערכה הזעום של תביעתם, כשלאחר מכן, ושלא בידיעתם, פנה לחברת הביטוח והגיש תביעה בשמם בגין אותה תאונת דרכים, כשבהמשך זייף בכל פעם מסמך הנושא את הכותרת "כתב פיטורין והסכם סופי מלא" ו/או "כתב קבלה ויתור ושיחרור לנפגע" (להלן: "שטר" או "שטר סילוק"), לפיו מסכים כ"א מהמתלוננים לקבל את הסכום שהציעה חברת הביטוח, לכיסוי מלא וסופי של התביעה, כשהוא חותם בשלושה מהמקרים בשמם של המתלוננים.

2. נטען עוד כי באחד המקרים (אישום שני) חברו הנאשמים יחדיו וקשרו קשר, משנאשם 2 חתם את שמו של המתלונן, ניסים חדד - ברזילאי, על שטר הסילוק וכך נתקבלו מחברת הביטוח כספי הביטוח, בסכום של 3,000 ש"ח, שחולקו בין שני הנאשמים, כשלמתלונן ניתנו 700 ש"ח בלבד. עפ"י האישום הרביעי שולם מראש למתלוננת, ע"י הנאשם, סכום של 1,000 ש"ח תמורת תביעתה, אך החקירה שהחלה מנעה את קבלת כספי הביטוח, עפ"י שטר סילוק מזויף שהעביר הנאשם לחברת הביטוח. ע"כ בגין ארוע זה יוחסה לנאשם עבירה של ניסיון קבלת דבר במרמה, לרבות זיוף מסמך ועשיית שימוש במסמך מזויף, כשהתביעה מסכימה כי לא הוכחה עבירה של גניבה ע"י מורשה שיוחסה מלכתחילה לנאשם גם באישום זה, כפי שיוחסה לצד האישומים האחרים, שבגינם יוחסו לנאשם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף וגניבה ע"י מורשה לגבי אישומים אחד ושניים, כאשר באישום השני הואשמו שני הנאשמים בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע של קבלת דבר במרמה לגבי נאשם 2 וקשירת קשר לביצוע פשע, של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לגבי נאשם 1 ולנאשם 2 יוחסה גם עבירה של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמך.

להלן יובא מעובדות כתב האישום ומהמסקנות הנדרשות באשר לראיות שהומצאו, בכל הנוגע להוכחת אישומים אלו, מצד התביעה ובכל הנוגע לראיות ההגנה הנוגעות לאישומים הללו.

3. אישום ראשון :

בתאריך 18.10.97, היה הקטין, אבי פירי (להלן: המתלונן), מעורב בתאונת דרכים, שבגינה פנה אחיו, שלמה פירי (להלן: שלומי) לנאשם בעניין תביעת אחיו, כנגד חברת הביטוח "הדר".

בעדותו טען שלומי (עמ' 11) כי גיסו לעתיד, ערן מורדוב (להלן: ערן) (הוא ע"ה 3) אמר לו כי הינו: "מכיר עו"ד כלשהו שמתמחה בסילוק תביעות במקום... הכוונה היתה שהוא מקבל חומר ונותן לך כסף מזומן לפני שהוא מקבל את הכסף מחברת הביטוח" (עמ' 64, שורות 6-10). כך נוצרה לטענת שלומי ההיכרות הראשונה שלו עם הנאשם וזאת מאחר ואחיו הנפגע - אבי, העדיף לקבל מיד את השיפוי הכספי, בגין התאונה. כך ציין שלומי: "היה ברור לי שהעו"ד מגיש את התביעה נגד חברת הביטוח... היה ידוע שהוא נותן את הכסף מחברת הביטוח" (עמ' 64, שורות 15-16). עוד טען שלומי כי בהגיעו למשרדו של הנאשם, עם מסמכי אחיו הנוגעים לתאונה שעבר, עיין בהם הנאשם  והציע תשלום של 2,000 ש"ח ולאחר מו"מ קצר, שבו ניסה לקבל סכום גבוה יותר והנאשם  טען "שאין מספיק בשר", סוכם על תשלום של 2,000 ש"ח, שניתן לו בו במקום, בשיק, "מחשבון פיקדונות" של הנאשם.

אין חולק כי הנאשם לא מסר לחברת הביטוח "הדר" על דבר התשלום המוקדם של 2,000 ש"ח וכי הפנה בתאריך 21.12.97 תביעה לחברת הביטוח "הדר", בשם אבי פירי, בה טען כי אבי מעמיד את תביעתו על סכום של 11,000 ש"ח (ת/27) ובתגובה הוצע לו מחברת הביטוח סכום של 5000 ש"ח, לסילוק מלא של התביעה.

4. בהמשך הומצא לחברה "כתב פיטורין והסכם סופי ומלא" (ת/27א'), הוא שטר הסילוק בו מביעים הורי הקטין את הסכמתם לקבל סכום מלא של 5,000 ש"ח לסילוק מלא של התביעה. נטען כי הנאשם הפנה את שטר הסילוק האמור לחברת הביטוח, ביודעו שלא נחתם ע"י הורי הקטין, אבי, וכשהוא מאשר כאילו חתמו ההורים, כביכול בפניו על כתב הסילוק. לעניין זה יש לומר כי הנאשם אישר בעדותו כי הורי הקטין אכן לא חתמו בפניו על ת/27א'. בהמשך העבירה חברת הביטוח שיק על סך 5,000 ש"ח לידי הנאשם.

5. אבי פירי , מסר בעדותו כי מעולם לא פגש בנאשם, הגם שמסתבר כי מצוי בידי הנאשם אישור לפיו מאשר אבי כי קיבל סכום של 2,250 ש"ח עבור סילוק תביעתו (ת/27ג'). כן מסר אבי כי לא חתם על שטר הסילוק (ת/27א). הן אימו של אבי, אמירה,  והן אביו, מאיר, מסרו בעדותם כי מעולם לא חתמו בעצמם על ת/27א', ולא היו מעולם בפני הנאשם, וכי מעולם לא פגשו בו. בעדותו טען שלומי כי לא חתם בשם הורין על השטר ת/27א' וכי הוריו לא חתמו על המסמך. עוד הכחיש שלומי כי ידע על המו"מ שהתנהל עם חברת הביטוח בנוגע לתביעה שהגיש הנאשם בשם אחיו, לחברת הביטוח. כן טען שלומי במהלך עדותו הראשית כי אף הוא היה מעורב בתאונה, אלא שזו התרחשה אחרי הארועים הנוגעים לאחיו, אבי, שבגינה קיבל, בנוהל מהיר, אך לא בו במקום, מהנאשם, אליו פנה בנוגע לתאונה זו, סכום של כ - 4,500 ש"ח, הכל לאחר שחתם על השטר שהעביר אליו הנאשם.

6. שלומי טען כי משנודע לו כי הנאשם קיבל 3,000 ש"ח עודפים עבור התאונה הנוגעת לאחיו, גרס כי מדובר בפער כספי גדול מדי והדבר הינו בגדר הולכת שולל מצד הנאשם (עמ' 80). גרסת הנאשם הינה כי אכן "הקדים תשלום" לאבי פירי. אשר לת/27א' טען כי שלח את המסמך לשלומי וזה העבירו אליו, עם חתימות הנחזות כחתימות הוריו. כן טען כי שלומי שירבט את חתימתו על ספח השיק, ת/27ג', דבר המוכחש ע"י שלומי. עוד מאשר הנאשם כי אמר לשלומי כי ערך תביעת אחיו הינו כ - 1,500 - 2,000 ש"ח.

7. לעניין זה ראוי להביא גם מעדותה של ראש ענף ההונאות בחברת הביטוח "אבנר", גב' שרון - ארזי (ע"ת 1), לעניין הנוהל בו משולמות התביעות המוגשות לחברת הביטוח. העדה ציינה לעניין האישום הרביעי לכתב האישום, באשר לתביעתה של המתלוננת, איריס יולזרי, שגם בתביעתה טיפל הנאשם, כי הנושא הועבר אליה לטיפול ע"י חברת "הכשרת הישוב". לאור גירסתה של איריס יולזרי בפני חוקר מטעם חברת "הכשרת הישוב", לפיה קיבלה כבר את כספי הביטוח  - בה בעת שמסתבר כי כספי הביטוח טרם הועברו לנאשם ע"י "הכשרת הישוב".  העדה ציינה כי ברגיל מוצעת פשרה במהלך מו"מ עם חברת הביטוח. מתנהל מו"מ עם עורך הדין המייצג את התובע - הנפגע ובסיומו מתבקש הנפגע לחתום על שטר הסילוק ואז מוצא שיק לפקודת עורך הדין. העדה עמדה על החשיבות בהחתמת הנפגע על שטר הסילוק, כשיש בכך כדי למנוע תביעות לאחר מכן כנגד חברת הביטוח (עמ' 8).

8. שלומי פירי נדרש לעדות נוספת בביהמ"ש, זאת לאחר שאותר השיק שניתן ע"י הנאשם, לפקודתו, ע"ס 2,500 ש"ח, הנושא את התאריך 18.1.97 (נ/5), שהוא, כמסתבר, תאריך הקודם ב - 6 ימים לתאונה שארעה לאחיו, אבי. תחילה טען שלומי בתוקף, משהוצג בפניו נ/5, כי  קיבל אלא שיק אחד מהנאשם, עבור אחיו ושלל מכל וכל מפגש קודם לכך עם הנאשם והוסיף: "יש פה זיוף" (עמ' 133) וכן: "אחד מהשיקים מזויף. בוודאות קיבלתי רק שיק אחד" (עמ' 134, שורה 7).

לדידו של שיק זה (נ/5 - צילום, שהוא גם ת/43 - השיק במקור), נדרש שלומי להעיד שוב, , משנקרא בשלישית למתן עדות כדי להבהיר את גרסתו, כי מעולם לא פגש בנאשם, עובר למפגש עימו, שנגע לאחיו. שלומי ציין כי הנאשם, אכן טיפל בתאונת דרכים, שעבר הוא - שלומי, בחודש ספט' 97 וזאת באמצעות ערן מורדוב, שהעביר לנאשם את מסמכי התביעה וכל זאת, מבלי ששלומי פגש כלל את הנאשם ומבלי שנתן לו יפוי כוח וכי הנאשם קיבל מחברת "מגדל" 3,300 ש"ח ולו העביר שיק ע"ס 2,500 ש"ח (הוא ת/43 - נ/5) (148). כן טען כי פרח מזיכרונו כי הנאשם טיפל בתאונה  הנוגעת לו עובר לתאונה שארעה לאחיו וע"כ משנחקר לראשונה בביהמ"ש על שיק זה (ת/43 - נ/5) טען כי הינו מזוייף (150). כן טען כי לא חתם על שטר הסילוק (ת/46) בגין התביעה הנוגעת לשיק (ת/43) וכי החתימה המתנוססת ב - ת/46, אינה שלו. עוד טען כי בפועל היתה תביעה נוספת מצידו, שבה טיפל הנאשם והיא מתאריך 13.10.98, בנוסף לתביעה נשוא ת/43 - נ-5, ושזו:  "התנהלה כמו שצריך" (עמ' 152).

9. עוד אישר שלומי בחקירתו הנגדית הנוגעת לשיק, ת/43, כי החתימה המופיעה על אישור קבלת השיק (ת/43, נ/13), היא אכן חתימתו שלו, בה בעת שהתקשה לזהות אותה כחתימתו שלו, כשחתימה זו בודדה והוצאה מתוך נ /13 והוצגה בפניו כך (נ/11) (ראה עמ' 153). כן לא שלל כי יתכן והעביר בעבר ממשרדו שטרי סילוק חתומים, למשרדי עורכי דין, לרבות למשרדו של הנאשם: "יכול להיות שכן, זה משהו שאינו זכור לי" (עמ' 153, שורה 7).  יש בכל אלו כדי לעורר תמיהה בנוגע לטענתו של שלומי פירי, כפי שהועלתה תחילה בעדותו בביהמ"ש, לפיה נודע לו על קיומו של הנאשם, כחודשיים טרם התאונה של אחיו, אבי, לאחר שיחה אקראית בינו לבין ערן מורדוב, כשמסתבר כי קיבל שיק, קודם לכן, מהנאשם, בגין תביעה אותה הגיש באמצעות ערן מורדוב, כשהוא טוען שבאותו מעמד כלל לא זכר תאונה בה היה מעורב שבגינה קיבל את השיק ע"ס 2,500 ש"ח, ממשרדו של הנאשם, כאשר עולה בעליל מעדותו של שלומי כי הדברים התנהלו בנוגע לתביעה הנוגעת לתאונה  ספיציפית זו, שקדמה לתאונה של אחיו, שבגינה פנה אישית לנאשם, -  לשביעות רצונו המלאה, הגם שלא פגש אז בנאשם וסמך בעניין זה על ערן מורדוב, שמסתבר כי הכיר את הנאשם מעת שירותו הצבאי והיפנה אליו אנשים שונים מחבריו שנפגעו בתאונות דרכים. עוד עלה, כי לא נרתע מלהפנות ממכריו לנאשם לצורך טיפול בתביעתם, הגם שהדברים ארעו תוך כדי שנחקר במשטרה - והגם שלטענתו חש מרומה בגין הסכום של 2,000 ש"ח שנתקבל עבור תביעת אחיו - ולאחר שכבר פנו אליו חוקרים פרטיים מטעם חברת הביטוח וגם לאחר שנחקר במשטרה, כאמור. (עמ' 70, עמ' 84, שורות 18 ו - 24).

10. מסתבר גם כי בפני חוקר מטעם חברת הביטוח אמר שלומי כי אין הדבר מעלה או מוריד מבחינתו אם נאשם 1 קיבל אף 50,000 ש"ח עבור תביעה עליה שילם לו מראש 2,000 ש"ח, הגם שבחקירתו הנגדית שלל התבטאות מעין זו בפני החוקר מטעם חברת הביטוח (עמ' 86 ועמ' 93). עם זאת, יש לחזור ולציין כי הנאשם אישר כי מעולם לא פגש בהוריהם של אבי ושלומי פירי, שחתימותיהם מתנוססות כביכול על ת/27א, וכי "הקדים", תשלום לאבי באמצעות שלומי, טרם פנה לחברת הביטוח, וכי אישר את חתימת ההורים, שלטענתו הופיעו על שטר הסילוק , במסמך שהוחזר לו ע"י שלומי, מבלי שפגש בהם, כשהוא טוען כי סמך על שלומי פירי שיחתים את הוריו (עמ' 171), כשטען כי הוריו אינם יכולים להגיע לחתום. לדידן של חתימות הוריו של שלומי ואבי על ת/27א' ובאשר לחתימות נוספות המופיעות על שטרי הסילוק, אתייחס בהמשך הדברים, גם מתוך בחינת עדות המומחים שהעידו בהקשר זה.

11. אישום שני :

אישום זה מתייחס לשני הנאשמים, עפ"י עובדותיו, שאינן שנויות במחלוקת, היה מעורב ניסים ברזילאי - חדד (להלן: ניסים או המתלונן), בתאריך 17.2.97, בתאונת דרכים ולאחריה פנה לנאשם 2, מכרו משכבר הימים וביקשו לטפל בתביעתו כנגד חברת הביטוח "כלל" ואף העביר לידיו את המסמכים הרלבנטיים לתאונה (ת/11). מסמכים אלו הועברו ע" נאשם 2 לנאשם.

לטענת התביעה קשרו הנאשמים קשר לקבל במרמה את כספי הביטוח השייכים למתלונן. לשם כך, מסר נאשם 2, בין החודשים מאי ויוני 97, סכום של 700 ש"ח למתלונן, בשמו של הנאשם, כאשר ב - 22.6.97 הגיש הנאשם בשמו של המתלונן ושלא בידיעתו, תביעה כנגד חברת הביטוח, בה ציין כי המתלונן מעמיד את תביעתו על סכום של 17,000 ש"ח (ת/26ג'). כן נטען כי בהמשך זייפו הנאשמים מסמך, שהינו שטר סילוק, לפיו מסכים המתלונן לקבל סכום של 3,000 ש"ח, כשנאשם 2 חתם עליו חתימה הנחזית להיות חתימת המתלונן  (ת/26א) ונאשם 1 אישר חתימה מזויפת זו והעביר את ת/26ג' לחברת "כלל". מסתבר כי בתאריך 8.10.97 העבירה חברת "כלל" שיק על סך 3,000 ש"ח, לפק' הנאשם, כנגד שטר הסילוק ומסתבר עוד כי בתאריך 13.10.97 כתב הנאשם שיק לפק' המתלונן - ניסים חדד (הוא ע"ת 13), שהובא ע"י נאשם 2, לביתו של המתלונן והוסב ע"י המתלונן, בחתימתו על גב השיק, וכך הופקד השיק בחשבון בבנק של נאשם 2.

באשר לסכום שניתן למתלונן באותו מעמד של הסבת השיק, טען נאשם 2 כי מסר למתלונן 1,600 ש"ח וכי 800 ש"ח הנותרים נועדו לו עקב טרחתו סביב המתלונן, שסבבה גם לנושא של טיפול שיניים, שניתן לאשתו של המתלונן.

12. בפתח עדותו הראשית סרב המתלונן לספר ולפרט לעניין האירועים נשוא האישום השני: "אני לא מוכן לדבר ולא יכול לדבר. גם את שמי אני לא מוכן להגיד", כשהוא מתייחס לנאשם 2 כלאחיו (עמ' 93, שורה 25).

בעקבות זאת ועל רקע סירובו לענות לשאלות התובע הוכרז המתלונן (ע"ת 13) - כעד עוין ואמרותיו השונות (ראה ת/39א' ות/40) והן הודעותיו במשטרה (ת/37, ת/38) ושיחה שהוקלטה בינו לבין חוקר מטעם חברת הבטוח - ארז פינגר (ת/41א', ת/41) (ע"ת 17, עמ' 132), הוגשו כקבילות מכח הוראות ס' 10א. לפק' הראיות. מתוך ת/37 עלה כי המתלונן טוען שקיבל 700 ש"ח מנאשם 2, לאחר שפנה אליו וביקשו לטפל בתביעתו, הנוגעת לתאונה שעבר, וזה אמר לו כי יש בנמצא עורך דין, שאינו גובה שכ"ט מהלקוח: "ולוקח את ההפרשים מהביטוח" (ת/37, עמ' 1, שורות 18-19). המתלונן מסר את המסמכים הרלבנטיים לנאשם 2 וקיבל לאחר מכן באמצעותו 700 ש"ח. כן הכחיש בחקירתו זו כי חתם על שטר הסילוק, ת/36א': "החתימה שלי היא אחרת" (ת/37, עמ' 2 שורה 14) והוסיף כי נאשם 2 אמר לו כי: "העו"ד כבר יחתום במקומך" (ת/37, עמ' 2 שו' 11). גם בשיחתו עם החוקר מטעם חברת הביטוח, נוקב המתלונן בסכום של 700 ש"ח במזומן, שקיבל מנאשם 2 (עמ' 29). עם זאת, לשאלה אם חתם על דבר מה בפני נאשם 2, מאשר המתלונן  בפני החוקר כי חתם : "ואצל החבר חתמת, משהוא החבר  הזה  האיציק הזה שאמרת", "כן" (ת/41א', עמ' 30 שו' 9-8). בתשאול בפני החוקרת המשטרתית, מיכל רפאל, חזר וטען כי קיבל 700 ש"ח מנאשם 2 והוסיף כי לא ראה בזמנו את שטר הסילוק ת/26א' (ת/39א', עמ' 14). כן ציין כי נאשם 2 התקשר אליו וציין בפניו כי קיבל "כמה אלפים" עבור התאונה והוסיף כי נאשם 2 אמר לו: "שמי שחתם על המסמך של הכסף, זה העו"ד שלמה ערד" (ת/38, עמ' 1, שו' 26-27). התביעה טוענת להעדפת האמור באמרות אלו על פני עדותו של המתלונן, שבאה בצורה מקוטעת, בסופו של דבר בפני ביהמ"ש, שבה אישר בכ"ז כי אינו זוכר שחתם על מסמך כלשהו וכי קיבל 700 ש"ח, בלבד מנאשם 2 (עמ' 109) (עמ' 100, שו' 20-17) ועוד אישר בעדותו את אמיתות גרסתו במשטרה (עמ' 107, שו' 15).

13. יש לומר כי אשתו של המתלונן, מיטל חדד (ע"ת 14), אישרה כי היתה עדה למפגש בו העביר נאשם 2 למתלונן סכום של כ - 700 ש"ח וטענה כי החתימה המופיעה על שטר הסילוק, אינה של המתלונן, שאינו יודע לקרוא (עמ' 111).

14. מנגד טוען נאשם 2 כי מסר סכום של 1,600 ש"ח (עמ' 19),למתלונן ולעניין זה מסתמכת ההגנה לחיזוק הטענה, על תדפיס חשבון הבנק של נאשם 2 (נ/15), ממנו עולה כי משך 1,600 ש"ח ומסרם למתלונן, כפי שטען בחקירתו במשטרה (ת/18). כן מפנה הסנגור לקלטת ת/36א, המתעדת מפגש שצולם בחקירה, בין נאשם 2 למתלונן, בה אומר המתלונן: "כמה היה? אני לא זוכר", כאשר נאשם 2 נראה בוכה ומפציר במתלונן לומר אך את האמת. עוד נטען כי על השיק (ת/44) מצויה  חתימת היסב של המתלונן, ללמדך שראה את השיק, ויש בכך לחזק את גירסתו  של נאשם 2. יצוין כי נאשם 2 טען גם בעדותו בבית המשפט כי המתלונן ביקש ממנו להפקיד את השיק בחשבונו, בעקבות "בעיות" בחשבון הבנק של המתלונן וכי מסר למתלונן 1,600 ש"ח, לאחר שהפקיד את השיק בחשבונו. ועוד טען כי אינו זוכר מי חתם על שטר סילוק ת/26 א' וכי: "אולי הוא אמר לי לחתום בשמו" (עמוד 197 שורה 15 וכן ראה ת/6), אלא שאינו מסוגל לזהות את כתב ידו וכי את שטר הסילוק החתום הניח על שולחנו של נאשם 1 ולא יידע אותו באשר לכך שהשיק הופקד בחשבונו. הנאשם חזר וטען כי סמך על נאשם 2 כי החתים על שטר הסילוק ת/26 א' את המתלונן ועל כן אישר את חתימת המתלונן, מבלי שזה בא בפניו וכי לא ידע על מכלול ההתרחשויות בין נאשם 2 למתלונן.

15. יש לומר כי עולה בעליל מתוך הודעותיו השונות והרבות של המתלונן - ניסים, כי הוא מבקש שלא להרע לנאשמים ובעיקר אמורים הדברים לעניין נאשם 2, שעולה כי היה חברו הקרוב. יש גם להוסיף כי גירסת המתלונן בדבר זאת שלא חתם על דבר, כמופיע בחקירתו במשטרה (ת/37,ת/38), משתנה במעט בגירסתו הבאה בפני החוקר מטעם חברת הביטוח, כפי שהובא לעיל (ת/41 א' עמוד 30), כשבעדותו בבית המשפט לא שלל כי יתכן וסכום כסף ניתן לנאשם 2 עבור יגיעתו (עמוד 103). גם הטענה בדבר "הקדמת התשלום" ע"י נאשם 1 נמצאת כמי שלא הוכחה דיה נוכח זאת ששיק חברת הביטוח הופק בתאריך 8.10.97 (ת/26) ואילו בתאריך 13.10.97 נמשך השיק לפקודת המתלונן והופקד בחשבונו של נאשם 2 בתאריך 14.10.97 (נ/15). כן מפנה סנגורו של נאשם 2, עו"ד עמית בר, כי אין לשלול שהיו מספר מפגשים בין נאשם 2 למתלונן בכל הנוגע לאותה תאונה, שרק באחרון בהם העביר לו נאשם 2 סכום כסף, כאשר קיימת זהות מסוימת בין החתימה שהמציא המתלונן לבית המשפט, במהלך עדותו (ת/42), לבין החתימה המופיעה על שטר הסילוק ת/26 א', הגם שחתימת ההיסב על השיק ת/44 הינה "ניסים חדד". יש בראיות שהובאו כדי להטות את הכף לאפשרות כי החותם על שטר הסילוק היה נאשם 2, בשים לב לכך  שהתפתל רבות סביב הטענה כי אינו יכול לזכור מי חתם על שטר הסילוק ולא שלל אפשרות כי חתם על שטר הסילוק. מנגד טען המתלונן שאינו יודע קרוא וכתוב דיו כי: " יש לי חתימה כזאתי", כשהוצג בפניו שטר הסילוק (עמוד 108) כשהמתלונן אישר בפני חוקר חברת הביטוח כי חתם  על דבר מה (ת/41 א' עמוד 30).

אף הטענה כי נאשם 2 היה יד ימינו של הנאשם, אינה עולה מחומר הראיות שהובא לבית המשפט ומסתבר כי בתקופה הרלוונטית עבד נאשם 2 כשליח במשרדו של הנאשם, הגם שעולה כי היה מקורב לנאשם. עם זאת, מצאתי לנכון להעדיף את גירסת המתלונן בחקירותיו השונות טרם עדותו בבית המשפט כי קיבל סכום של 700 ש"ח בלבד מנאשם 2, גירסה עליה חזר במספר הזדמנויות ואף בפני החוקר מטעם חברת הביטוח, כשאין בנמצא כל ראיה כי הסכום שנמשך ע"י נאשם 2, עפ"י נ/15, הועבר בסופו של דבר במלואו למתלונן.

16. הנסיבות שהובאו לעיל מעלות אפוא חשד בלתי מבוטל - וזאת גם בשים לב לקשר ההדוק בין הנאשמים, כשמתברר כי הנאשם סמך על נאשם 2 בכל, הפקיד בידיו את השיק ואת שטר הסילוק ת/26 א', ואף כתב את שמו של המתלונן כמי שאישר את קבלת השיק, כאשר המאשר היה נאשם 2 (ת/26ב') -  לפיו פעלו הנאשמים בעצה אחת בכל הנוגע למתלונן ניסים, כאשר עולה כאמור כי בסופו של דבר קיבל המתלונן לידיו סכום של 700 ש"ח. עם זאת, עדיין אין בחשד זה כדי לבסס מעשה של קשירת קשר בין השניים, לרבות מעשה הזיוף המיוחס לנאשם 2, הכל כשהמתלונן, לא הכחיש, שיתוף פעולה, מלכתחילה, בינו לבין הנאשם 2 וכשעולה בעליל, מלכתחילה, מודעות והסכמה מצידו של המתלונן לדרך הפעולה אותה התווה נאשם 2 , שעליו סמך בעיניים עצומות וכשמסתבר כי יתכן וחתימת ההיסב על השיק (ת/44) הינה אכן של המתלונן.

17. ניכר, היה במתלונן כי ההליכים המשפטיים, הנוגעים גם אליו, מעוררים בו חשש לא מעט (עמ' 103), שמתוך אמון מלא שנתן בנאשם 2 לא ראה מקום לדקדק בעניין חתימותיו על המסמכים השונים הנוגעים לעניין, לאמור, השיק מזה (ת/44) ואם באשר לשטר הסילוק מזה (ת/26 א'), כאשר ניכר היה בו אותו חשש, שמא פנייתו לנאשם 2 לטיפול מזורז בתביעתו, עלולה לסבכו במעשים בלתי כשרים, אם באשר למהות התביעה ואם באשר לקבלת כספים בדרך כפי שנתקבלו באמצעות נאשם 2, שפעל באמצעות עו"ד, שכלל אינו מוכר למתלונן. 

בנסיבות האמורות אין ביסוס לטענה באשר לכך כי המתלונן הולך שולל ע"י הנאשמים, הכל כשמסתבר שהמתלונן נתן את הסכמתו מראש לפעולות שיעשו מטעמו אל מול חברת הביטוח ולא ניתן לומר כי, לאחר מכן, גנב הנאשם את כספו של המתלונן וכי הנאשמים קשרו ביניהם להוציא במרמה את כספי הביטוח, הגם שצף ועולה חשד של ממש כי הנאשם היה מודע דיו לכך כי חתימתו של המתלונן על שטר הסילוק אינה כלל חתימתו ולו על פי העולה ממזכר שכתבה חוקרת משטרתית (ת/30), כשעולה גם, בנוסף, מתוך הודעותיו הקודמות של המתלונן כי נאמר לו ע"י נאשם 2 כי נאשם 1 יחתום על כל הנדרש בעניינו.    

18. לסיכומם של דברים, ראיות נסיבתיות כפי שהובאו, לרבות העדפת גירסתו של המתלונן, רובה ככולה, כפי שזו מופיעה בחקירותיו השונות, טרם עדותו, אינן מאפשרות את אותן קביעות להן עותרת התביעה באשר לאישום השני, כשלא ניתן לשלול בנסיבות האמורות, כאמור, את גירסת נאשם 2 כי החתים את המתלונן על השיק ת/44 ולאחר מכן מסר סכום כסף לידיו, אף אם מדובר ב- 700 ש"ח (עמוד 118) ויש בכך בפני עצמו כדי לשלול מהטענה בדבר גניבת כספו של המתלונן ע"י הנאשם או כי הנאשם ידע בעליל על כל פעולותיו של נאשם 2, וכי נדבר עימו לחלוק  בכסף שנתקבל מחברת הביטוח, כשמדובר בסכום של 1,600 ש"ח שנותר בידי נאשם 2 כשהשיק מחברת הביטוח היה על סכום של 3,000 ש"ח,  כשהדברים כמסתבר נעשו מלכתחילה על דעתו של המתלונן, כפי שהעלו הנסיבות, הגם שעולה כאמור כי נאשם 1 אישר חתימה על שטר סילוק (ת/26 א') מבלי שכלל פגש במתלונן, כמצוין על השטר.

19. אכן כאמור, במזכר ת/30, מאשר הנאשם בפני חוקרת במשטרה, מיכל רפאל, כי נאשם 2 לקח את הכסף וחתם בשמו של המתלונן וכי הינה יודעת מה חלקו שלו בפרשה.  הסבריו של הנאשם לאמור במזכר, בעדותו בבית המשפט, היו נפתלים (עמוד 181 ואילך). אלא שהאמור בת/30 אינו בהיר דיו. עולה מ-ת/30, אמנם, אפשרות לשיתוף פעולה בין הנאשמים, אלא שמנגד מצויה עדותו של המתלונן, שאינו שולל כאמור שיתוף פעולה מלא בינו לבין נאשם 2, מלכתחילה, לרבות האפשרות שחתם בכל זאת על השיק שהופקד בחשבונו של נאשם 2, כשהסיפא ל-ת/30 אינו נהיר דיו ואינו מלמד בעליל על התייחסות מצד נאשם 1 דווקא ל-ת/26 א',(שטר הסילוק) או לשיק עצמו שנמסר למתלונן ואינו מלמד על ידיעה ברורה מצידו, בזמן התרחשות האירועים לעניין הנטען כלפי נאשם 2, כאשר נמצא בסיפא כי הנאשם נשאל ע"י החוקרת כדלקמן: "שאלתי אותו אם ניסים סיפר לו ואמר שלא ידע  (ההדגשה שלי מ.פ.) אולם יפנה לבנק שלו וישלח לי צילום שיק לאן הופקד".

20. אין לשלול, כאמור, בנסיבות שלעיל, כי נאשם 2 פעל בהרשאתו המוחלטת של המתלונן ועל דעתו בכל הנוגע לחתימותיו על מסמכים שונים ולא ניתן להגיע על כן למסקנה הבלבדית כי הדברים נעשו מתחילתם ועד סופם ע"י נאשם 2,  בגיבויו של נאשם 1, הכל מתוך כוונה להונות את המתלונן.

21. אישום שלישי:

מתוך אישום זה עולה כי מרדכי שרף, המתלונן (עת/15) היה מעורב בתאונת דרכים, בתאריך 30/7/97. המתלונן מסר כי לאחר התאונה הומלץ בפניו על ידי חבר להפנות את המסמכים הנוגעים לתאונה לטיפולו של הנאשם, אותו לא פגש מעולם, עד למתן עדותו בביהמ"ש, כאשר את המסמכים הללו העביר, ככל הנראה, בפקס לנאשם.

בהמשך, התקשר אליו הנאשם והציע סכום כסף לסילוק התביעה, שנראה בעיני המתלונן נמוך, כשלאחר מכן הוצע סכום אחר ע"י הנאשם והמתלונן הסכים לו, כשהסכום האמור, שהיה 5,300 ש"ח, הועבר אליו בשיק (ת/28 ד').

המתלונן שלל את קיום חתימתו על שטר הסילוק שהועבר לחברת הביטוח (ת/28 א') וציין כי אין זו חתימתו.

22. לענין המו"מ שנוהל בשמו עם חברת הביטוח על ידי הנאשם (ת28/ ב')  אמר העד: "דיברתי עם עו"ד ערד והסכמתי שהוא יטפל בתביעה שלי. את המו"מ הוא עשה עם חברת הביטוח" (עמ' 116 שורות 17-18), הגם שלא עודכן בפרטי המו"מ.

לגבי טענת הנאשם בחקירתו במשטרה (ת/19) כי המתלונן שלח למשרדו שליח, על מנת שיחתום בשמו, טען העד כי דבר מעין זה אינו זכור לו, כשהמדובר באירועים משנת 98' (עמ' 117). יצויין, כי בחקירתו במשטרה העלה הנאשם טענה לפיה ייתכן והעד הגיע למשרדו לחתום או ששלח נציג מטעמו הגם שאישר וזאת גם בעדותו בביהמ"ש, כי אישר את חתימת המתלונן, על שטר הסילוק, מבלי שזה נכח בפניו. בבית המשפט העלה הנאשם טענה נוספת לפיה ייתכן והמתלונן העביר את חתימתו בפקס (עמ' 187). עם זאת, גם במקרה זה מעלות העובדות כי אין מדובר בכך שהנאשם הקדים ושילם למתלונן סכום של 5,000 ש"ח, טרם קיבל את השיק מחברת הביטוח, זאת כאשר השיק מחברת הביטוח "הדר", ע"ס 6,500 ש"ח, הועבר למשרדו של הנאשם בתאריך 12.11.07 ואילו השיק ע"ס 5,300 ש"ח, הנושא את התאריך 18.11.97 (ת/45) הועבר למתלונן, 6 ימים לאחר מכן, ממשרדו של הנאשם - לאמור בתאריך 18/11/97 (ת/28 ג').

לקריאת המשך המסמך יש להזדהות כמנוי או לרוכשו
לרכישה תמורת 26.00 ש"ח » להזדהות כמנוי » לרכישת מנוי »
יעוץ אישי   חיפוש בפסקי דין, מאמרים, חדשות   חיפוש עורכי דין  
לקבלת יעוץ אישי מעורך דין       ולחץ/י   פניה ליעוץ אישי
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. מדיה זו עושה שימוש באמצעים חדשניים ביותר אשר פותחו רק לאחרונה והניסיון לגביהם הוא חדש וללא רקורד רב.

על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

בעלי דין רשאים לבקש הסרת המסמך מהמאגר

יצויין כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט.

בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת.