ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
41035-06-11
30/03/2014
|
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד יצחק פינק
|
הנתבע:
דוד גבריאל
|
פסק-דין |
1. בפני תביעה כספית להשבה של כספים ששילמה התובעת לנתבע להבטחת הכנסה לאברך.
טענות הצדדים:
2. התובעת טוענת כי הנתבע הצהיר כי תורתו אומנותו וקיבל גמלת הבטחת הכנסה לאברך (להלן-"הבטחת הכנסה"; "גמלה") באמצעות אגף מוסדות דת במשרד החינוך התרבות והספורט והפר את תנאי התמיכה, בנוגע להתחייבותו ללמוד בכולל במשך יום שלם, במלוא השעות לגביהם הצהיר תו לקבלת הגמלה. הנתבע, לא למד בשעות לגביהם הצהיר שלמד בכולל "אוהל שלום ולאה" (להלן- "הכולל") בשנים 2001-2009.
3. הצהרותיו של הנתבע והתחייבותו בבקשה לקבלת הגמלה, התבררו לטענת התובעת כהצהרות שווא בנוגע לשנים 2001 עד שנת 2009, מועד בו הופסק מתן הגמלה משהוברר לתובעת בדיעבד כי הנתבע מנהל מדרשה לבנות "רחל אם הבנים" (להלן- "המדרשה") בין השאר בשעות בהן הוא צריך היה ללמוד בכולל לפי תנאי הגמלה.
בהתאם לכך קיזזה התובעת מתמיכתה בכולל בגין הנתבע מבלי שהכולל ערער על החלטתה בנדון שהתקבלה לאחר דיון בוועדה, בה נכח גם הנתבע זאת החל משנת 2004 ועד מועד הפסקת הגמלה לנתבע בשנת 2004.
4. לפיכך טוענת התובעת לזכותה להשבה בגין תשלומיה לנתבע להבטחת הכנסה לתקופה של שבע שנים עובר למועד הגשת התביעה בסך של בסכום נומינלי בסך של 84,080 ש"ח ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה המגיע לסך כולל לסך של 126,180 ש"ח.
5. התובעת הוסיפה וטענה כי הנתבע קיבל שלא כדין הבטחת הכנסה בעת שקיבל קצבת נכות החל מחודש אוגוסט 2007 ועד המועד בו הופסק תשלום הבטחת הכנסה, מבלי שהודיע לתובעת על קבלת קצבת הנכות דבר השולל את זכותו למלגת הבטחת הכנסה. גם מטעם זה על הנתבע להשיב את גמלת ההכנסה לתקופה בה נהנה מקצבת נכות.
6. התובע דוחה את טענות התובעת. לגרסתו הוא לומד באופן סדיר וקבוע בכולל כפי שנמצא בביקורת שערך משרד הדתות בכולל ואין בידי התובעת לערער ולשנות ממצאי אותן ביקורות.
הכולל לא ערער על ההחלטה לקזז לכולל מקצבה בגינו לפי בקשתו ולא מחמת היעדרותו מהכולל.
7. הנתבע אינו מכחיש כי הוא מנהל המדרשה בשנים מושא התביעה אך נושא בתפקידו זה בהתנדבות , ללא כל תמורה או טובת הנאה. תפקידו זה , לא היה בו כדי לפגוע בלימודיו בכולל בשעות לגביהם הצהיר בבקשה לקבלת גמלה. הצהרתו, לא היתה ליום לימודים שלם כי אם ללימודים בשעות הבוקר עד השעה 13:00 ובשעות אחר הצהריים, בשעות 15:00 עד 19:00.
ניהול המדרשה כרוך לפי טיבו בנוכחותו בה רק בשעות הערב ובמקרים דחופים בהיותו תפקיד בעל אופי פיקוחי-ניהולי גרידא. לדידו, הבנות במדרשה בוגרות ועצמאיות ויש אם בית לפנימיה וצוות נוסף הדואג לצרכיהן.
8. הנתבע טוען כי הוא זכאי לקצבת נכות מהמועד בו מלאו לו 20 ועד היום אך הוא לא מימש את זכותו זו על מנת שלא להישען על על כספי המדינה ולכלכל בעצמו את משפחתו. רק משנת 2009 ביקש קצבת נכות מחמת מצבו והודיע על כך לתובעת, על מנת שלא תינתן לו הבטחת הכנסה בד בבד עם קבלת הקצבה . בהתאם, הופסק תשלום הגמלה.
הנתבע הודה כי קבל קצבת נכות רטרואקטיבית משנת 2008 ששולמו לו החל משנת 2009 ואת התשלומים שקיבל ביתר בגין הבטחת הכנסה לאותה תקופה הסכים להשיב לתובעת.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית:
9. על תכליתה של גמלת הבטחת הכנסה, יש ללמוד מחוק הבטחת הכנסה, תשנ"א - 1980 (להלן- "החוק") להבטיח קיום מינימלי בכבוד לכל אדם שאין לו הכנסה, גם אם בשל לימודים תורניים בישיבה/ כולל (עב"ל 1169-00
ניסן חסן נ. המוסד לבטוח לאומי, [פורסם בנבו] 31.10.01).
10. מי שמבקש להינות מגמלת הבטחת הכנסה חייב למסור מידע מלא ונכון לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי (סעיף 19 לחוק) ולהודיע על כל שינוי אחר, "העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה" (סעיף 20 לחוק). בסעיף 20 א .לחוק נקבע בהתאם לסעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי [נ"מ], תשנ"ה - 1995 כי אם "הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה" רשאי המוסד לדחות תביעה לגמלה כולה או מקצתה או להחליט על הפסקת מתן הגמלה, כולה או חלקה.
11. בהתאם לאמור, נדרשתי למסכת העובדתית , לבחינת ראיות התובעת ובכלל זה דו"ח החוקר ועדויות החוקרים וכן עדותו של הנתבע בשאלת היעדרות הנתבע מהכולל בגין תפקידו כמנהל המדרשה ואם היה בה כדי למנוע ממנו למלא אחר מלוא מכסת שעות הלימוד עליה הצהיר בבקשותיו לקבלת הגמלה, משנת 2004 ואילך.
המסכת העובדתית: