אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"א 1975-09

פסק-דין בתיק ת"א 1975-09

תאריך פרסום : 12/03/2014 | גרסת הדפסה

ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
1975-09
06/03/2014
בפני השופט:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
עלי ויקטוריה
עו"ד צפורה בליצר
הנתבע:
מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
עו"ד אשר טולדנו
פסק-דין

מונחת לפני תביעה בסך 3,000,000 ש"ח (לצרכי אגרה), שהגישה הגב' ויקטוריה עלי כנגד מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן: מע"צ או הנתבעת), וזאת בגין נזקים שנגרמו לעדר הבקר ולשטחי המרעה שלה, בעקבות עבודות להרחבתו של כביש 90 באזור המושב אליפלט. על פי הטענה, נזקה העיקרי של התובעת נגרם כתוצאה מחציית שטחי מרעה הבקר שלה לשני חלקים נפרדים, זאת בעקבות חוסר האפשרות לחצות את הכביש החדש עם עדר הבקר, באופן אשר אילץ את התובעת לחלק את עדר הבקר שלה לשני עדרי משנה ולמקם כל אחד מהם בצד אחר של הכביש. 

1. רקע הדברים

התובעת, הגב' ויקטוריה עלי, תושבת הישוב אליפלט, מחזיקה ביחד עם ילדיה במקרקעין המשמשים למרעה בקר טבעי בשטח כולל של אלפי דונמים (להלן: המקרקעין או שטחי המרעה), וזאת על פי הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל נושא כותרת "הרשאה לרעייה", המתחדש מדי שנה. במועדים הרלבנטיים לתובענה כללו שטחי המרעה של התובעת 4,127 דונם, כאשר כ-3,400 דונם השתרעו ממזרח לכביש 90 וכ-700 דונם השתרעו ממערב לכביש (פירוט החלקות הנכללות במקרקעין פורטו בסעיף 4 לתצהירו של מר דני עלי, בנה של התובעת. הסכמי הרשאה לרעייה לשנים 1999, 2006, 2009 ו-2011 צורפו כנספח א' לתצהירו של דני עלי).

בין השנים 2002-2003 (ולטענתה של מע"צ- החל משנת 2001), ביצעה מע"צ - יחידת הסמך של משרד התחבורה (אשר הנתבעת באה בנעליה) עבודות להרחבת כביש 90, בקטע שבין צומת עמיעד לבין מחלף פילון, אשר עד לאותה עת כלל נתיב נסיעה אחד בכל כיוון ללא הפרדה. העבודות כללו הסטה של תוואי הכביש מהתוואי המקורי שלו, הרחבת הכביש לארבעה מסלולים ובניית קיר הפרדה באמצע הכביש. במסגרת ביצוע העבודות, נגרעו כ-76 דונם משטחי המרעה של התובעת לטובת הכביש. בנוסף, מנעו העבודות בכביש את אפשרות המעבר משטח המרעה הממוקם מערבית לכביש לשטח המרעה הממוקם מזרחית לו, באופן אשר אילץ את התובעת לחלק את עדר הבקר שלה לשני עדרים נפרדים ולמקם כל אחד מהם בצדו האחר של הכביש.

בכתב התביעה שהוגש ביום 8.9.09 טענה התובעת, כי עבודות ההרחבה שבוצעו בכביש 90, ובפרט חציית שטחי המרעה לשני חלקים נפרדים, גרמו לה לנזקים במיליוני שקלים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של השמאי-אגרונום איל שפירא מיום 4.11.08, שהעריך את הנזקים הישירים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהעבודות בכביש  בסך של 1,772,869 ש"ח, וזאת בערכי קיץ 2007. בתוספת לחוות דעתו שנערכה ביום 8.2.09, אשר אף היא צורפה לכתב התביעה, העריך השמאי שפירא את הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מאובדן עגלים (נזק שלא נכלל בחוות דעתו המקורית), בסך של 341,000 ש"ח, וזאת בערכי קיץ 2003. בכתב התביעה טענה התובעת, כי יש לפצות אותה גם בסך 2,726,000 ש"ח בגין ירידת ערך המקרקעין וכן בסך 500,000 ש"ח בגין אובדן רווחים, ובסך הכל בסך 5,339,869 ש"ח בגין הנזק שנגרם לה (ראו סעיף 16 לכתב התביעה).

בכתב ההגנה שהגישה מע"צ נטען, כי המדובר בהפקעה שבוצעה עוד בשנת 2001 ולפיכך התביעה התיישנה ולמצער התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, דבר המקשה על מע"צ לאתר ולהתחקות אחר מסמכים הקשורים לעניין. נטען גם, כי לתובעת אין כל זכויות במקרקעין וכי לכל היותר יש בידה זכות הרשאה לרעייה במקרקעין ועל כן היא אינה רשאית לתבוע כל פיצוי בגין הפקעת המקרקעין ובגין ירידת ערך המקרקעין וכי גם מטעם זה יש לדחות את התביעה על הסף. לגופם של דברים נטען, כי כביש 90 הפריד בין מושב אליפלט לבין המקרקעין עוד בטרם בוצעו ההפקעה והעבודות להרחבת הכביש וכי הרחבת כביש 90 לא הצריכה את פיצול עדר הבקר, ככל שבוצע. נטען גם, כי התובעת קיבלה התראה מראש על הכוונה להפקיע את המקרקעין והיה עליה להיערך להפקעה מבעוד מועד וכי מכל מקום, לתובעת ניתנה גישה לחלק המערבי של המקרקעין.

יש לציין, כי בכתב הגנתה טענה מע"צ, כי אין בידיה את כל המסמכים הרלבנטיים לתובענה לאור העובדה שההפקעה לא בוצעה על ידה אלא על ידי מע"צ- יחידת הסמך של משרד התחבורה ולאור חלוף הזמן. אולם, לאחר שהצדדים השלימו את הליכי הגילוי והעיון והתובעת הגישה תצהיר עדות ראשית, הודיעה מע"צ כי נתגלה אצלה תיק הביצוע של הפרויקט. בעקבות זאת, התרתי לתובעת להגיש תצהיר משלים, שבו תתייחס למסמכי תיק הביצוע ובנוסף התרתי לתובעת להגיש לתיק בית המשפט תמונות מהשטח וכן תצלום אוויר מיום 6.3.02, אשר התגלה, במקרה, במזכירות מושב אליפלט.

עוד יש לציין, כי לאחר שהצדדים הגישו סיכומים, לרבות סיכומי תשובה מטעם התובעת, הגישה הנתבעת בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה של התובעת. למקרא הבקשה עולה, כי המדובר, למעשה, בתגובה לסיכומי התשובה של התובעת המנוסחת כ"בקשה למחיקת סעיפים". מכל מקום, לא מצאתי ממש בבקשה והיא נדחית.

2. גרסאות וטענות הצדדים

התובעת טוענת, כי בשנת 2003 מע"צ החלה לבצע עבודות להרחבת כביש 90, תוך פגיעה ממשית ומהותית במקרקעין. נטען, כי במסגרת ביצוע העבודות להרחבת הכביש גרעה מע"צ מהמקרקעין כ- 76 דונם, שאותם הוציאה מחזקת התובעת מבלי שהתובעת קיבלה פיצוי כלשהו. נטען גם, כי גדר ההפרדה בכביש החדש מונעת כל אפשרות לחצות אותו, דבר שהביא לפגיעה מהותית בשווי המקרקעין ואילץ את התובעת לחלק את עדר הבקר שלה לשני עדרי משנה ולמקם כל אחד מהם בצד אחר של הכביש. על פי הטענה, מאחר שלא ניתן היה עוד להעביר את עדרי הבקר דרך הכביש, נאלצה התובעת להקים מכלאה וסככת טיפולים גם בשטח המרעה שבצדו המזרחי של כביש 90 ובנוסף נמנעה מהתובעת האפשרות להרביע את הפרות ששהו בצדו המערבי של הכביש בחודש ספטמבר 2003 ובכך נגרם לתובעת נזק נוסף מאובדן עגלים.

התובעת טוענת עוד, כי העבודות להרחבת הכביש גרמו נזקים חמורים למתקנים השונים שבשטחי המרעה, לרבות אבוס שהיה צריך להקים מחדש, וכן נגרמו נזקים חמורים לגדרות המקיפות את המקרקעין. על פי הטענה, מע"צ אמנם התחייבה להקים, על חשבונה, גדר המפרידה בין המקרקעין לבין הכביש, ואולם הגדר שהוקמה בפועל נבנתה בצורה חובבנית ולא היה בה כדי לחסום את מעבר הבקר מהמקרקעין לכביש.

התובעת מוסיפה וטוענת, כי במסגרת עבודות ההרחבה של הכביש נעקרו חלק מעצי החרוב שאותם טיפחה התובעת בחלק המערבי של המקרקעין לצורך הזנת הבקר וכי כתוצאה מסלילת הכביש החדש נמנעה הגישה לעצי החרוב מהבקר שבצדו המזרחי של הכביש. על פי הטענה, כתוצאה מפגיעה זו נאלצה התובעת לבצע שינוי בשיטת האכלת הבקר ולרכוש אבוס חדש, טרקטור ועגלה מחלקת.

עוד טוענת התובעת, כי מע"צ אמנם הקימה דרך חקלאית פנימית באורך של כ- 1.5 ק"מ, על מנת לאפשר גישה לצד המערבי של המקרקעין באמצעות טרקטור ועגלה. אולם, מלבד הסרבול וההוצאות המיותרות הכרוכות בשימוש המאולץ בדרך זו, נבנתה הדרך האמורה בצורה חובבנית ורשלנית, אשר לא אפשרה מעבר ונסיעה של טרקטור המחובר לעגלה עמוסה, בהתאם לייעודה.

התובעת טוענת, כי היא הוכיחה שיש בידיה הרשאה לרעייה המתחדשת מדי שנה, אשר כמוה כחכירה ולמצער, כי ניתנה לה רשות שימוש בלתי הדירה במקרקעין, באופן אשר מקנה לה זכות לפיצוי בגין ההפקעה. מכל מקום, נזקי התובעת אינם נובעים רק מההפקעה, אלא גם ממעשים ומחדלים הקשורים לעבודות להרחבת הכביש ועל מע"צ לפצות את התובעת בגין כל נזקיה, ובכלל זה הנזקים הישירים שפורטו בחוות דעת השמאי, נזק בגין אבדן עגלים, נזק בגין אובדן רווח ונזק בגין ירידת שווי המקרקעין.

הנתבעת טוענת, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנותה, וזאת מאחר שחלפו 7 שנים ממועד ביצוע ההפקעה, בשנת 2001. לחילופין נטען, כי אף אם עילת התביעה נוצרה רק בשנת 2003, הרי שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר, בסמוך לסיום תקופת ההתיישנות, דבר אשר הקשה על מע"צ לאתר ולהתחקות אחר מסמכים הקשורים לעניין.

הנתבעת טוענת עוד, כי זכויות התובעת במקרקעין הוסדרו בהסכם הרשאה לרעייה, אשר לפיו אין לתובעת זכויות במקרקעין או זכות אחרת לקבלת פיצויים במקרה של הפסקת ההרשאה ועל כן דין התביעה להידחות על הסף. למצער, אין מקום לפצות את התובעת בגין הפקעת 76 דונם ובגין ירידת ערך המקרקעין, מה גם שהטענה לירידת ערך נטענה בלאקוניות, ללא כל פירוט והסבר ומבלי שהיא מגובה בחוות דעת כדין. נטען גם, כי מאחר שמע"צ הפקיעה את המקרקעין מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: פקודת הדרכים), הרי שכל תביעה בקשר לתשלום פיצויים בגין הפקעה יש להגיש במסגרת הוראות פקודת הדרכים.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, לגופם של דברים, כי כביש 90 הפריד בין מושב אליפלט לבין המקרקעין עוד בטרם בוצעו ההפקעה והעבודות להרחבת הכביש, כי הרחבת הכביש לא הצריכה את פיצול עדר הבקר, ככל שבוצע וכי התובעת מנסה להיבנות על גבה של מע"צ בכל הקשור לשיפוץ או הרחבת חוות הבקר שלה. נטען גם, כי המכלאה והאבוס מרוחקים מהכביש וכי הם כלל לא נפגעו מהעבודות להרחבת הכביש וכי הגדרות שהקיפו את שטחי המרעה פורקו ובמקומם הוקמו גדרות חדשות על פי הקריטריונים של מע"צ. נטען עוד, כי לתובעת ניתנה גישה לחלק המערבי של המקרקעין וכי דרך השירות בין שני חלקי המקרקעין תוכננה על ידי מתכנן הכביש בתיאום עם התובעת ובנה. נטען גם, כי אמנם עצי החרוב שהיו בתוואי הדרך נעקרו, אולם לתובעת אין כל זכויות בעצים וממילא עקירת העצים אינה רלבנטית לאבוס שהקימה התובעת ולשינוי בשיטת האכלת הבקר. עוד נטען, כי התובעת קיבלה התראה מראש על הכוונה להפקיע את המקרקעין וכי היה עליה להיערך להפקעה מבעוד מועד. לבסוף נטען, כי הנזקים הנטענים הינם מופרכים ומוגזמים וכי התובעת לא ביצעה את כל המוטל עליה כדי להקטין את נזקיה ויש להחיל עליה רשלנות תורמת של 100%.

3. מסגרת הדיון

 על מנת לקבוע האם התובעת זכאית לקבל פיצוי בגין הפקעת 76 דונם משטחי המרעה שלה והאם יש מקום לפצות אותה בגין ירידת ערך המקרקעין, יש לעמוד, תחילה, על טיב זכויותיה של התובעת במקרקעין. אשר על כן, אברר להלן מהו מעמדה של התובעת במקרקעין, באשר ראשי הנזק שבגינם תוכל התובעת להיפרע את נזקיה נגזרים ממעמדה זה. לאחר מכן, ובשים לב למעמדה של התובעת במקרקעין ולראשי הנזק שבגינם תוכל התובעת להיפרע את נזקיה, אעמוד על הנזקים אשר התובעת הוכיחה כי נגרמו לה בעקבות העבודות להרחבת הכביש ואברר האם על הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקים אלו ובאיזה שיעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ