פסק-דין בתיק ת"א 7205-12-09

בפני תביעה לקוחה נגד עורכי דינה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו בעטיה של רשלנות מקצועית נטענת מצידם של עורכי הדין.

לאחר שהצדדים הגישו ראיותיהם לבית המשפט הגיעו הצדדים בדיון מיום 16.12.13 להסכמה דיונית, ולפיה יסכמו הצדדים טענותיהם בכתב, ולאחר מכן יינתן פסק דין על סמך כל המצוי בתיק.

הצדדי סיכמו טענותיהם כמוסכם בהתאם למועדים, שנקבעו על ידי. עתה יש להכריע בסכסוך.

טענות התובעת

ביום 28.8.06 התובעת שכרה את שירותיהם המשפטיים של הנתבעים, על מנת שייצגוה בתביעה נאגד מי שהעסיק את התובעת בעבר, שלדן מאפה בע"מ (להלן - המעסיקה). הנתבעים היו להגיש בשמה של התובעת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה נגד המעסיקה, תביעה לתשלום פיצויי פיטורין ושכר עבודה. בגין שירותיהם המשפטיים שילמה התובעת לתובעים סך של 4,620 ש"ח.

התובעת הועסקה על ידי המעסיקה החל מחודש מאי 95' ועד לחודש ספטמבר 06'. המעסיקה איחרה בתשלום שכרה של התובעת בגין החודשים 5-6/06, ושילמה אותו באיחור. כך גם נמנעה המעסיקה מתשלום שכרה של התובעת בגין חודש אוגוסט 06'. בנסיבות אלו הודיעה התובעת ביום 25.9.06 על התפטרותה מעבודתה אצל המעסיקה.

ביום 8.11.06 הגישו הנתבעים לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן - בית הדין) בשמה של התובעת תביעה כספית על סך 46,907 ש"ח נגד המעסיקה לתשלום פיצויי פיטורין, שכר עבודה מולן ופיצויי הלנת שכר. התביעה הוגשה במסגרת תיק עב'(ת"א)9893/06 (להלן - התביעה).

ביום 6.3.07 הוגש כתב הגנה מטעם המעסיקה. ביום 10.1.08 התקיימה בפני בית הדין ישיבת קדם משפט ראשונה. מטעם המעסיקה התייצב לדיון מר עופר מזרחי (להלן - מר מזרחי) , שציין, כי המעסיקה נתונה בקשיים כלכליים.

ביום 14.2.08 הגישה התובעת באמצעות הנתבעים בקשה לבית הדין לתיקון כתב התביעה ולצירופו של מר מזרחי עצמו כנתבע נוסף. ביום 6.4.08 ניתנה החלטת בית הדין, ולפיה היה על התובעת למסור הבקשה לתיקון כתב התביעה והחלטת בית הדין במסירה אישית למעסיקה, וזו היתה צריכה להגיש תגובתה לבקשה בתוך 15 יום. משלא הוצג אישור מסירה הורה בית הדין בהחלטתו מיום 10.6.08 על מחיקת הבקשה לתיקון כתב התביעה. ביום 15.7.08 הורה בית הדין על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

התובעת טוענת, כי הנתבעים התרשלו בכך שמלכתחילה הגישו את התביעה נגד המעסיקה בלבד ולא נגד המנכ"ל ובעל המניות. התובעים התרשלו גם בכך, שנמנעו מהגשת בקשה להטלת עיקולים זמנים על נכסי וכספי המעסיקה, גם לאחר שנודע להם בדיון ביום 10.1.08 על קשייה הכלכליים של המעסיקה. למעשה, כל לטענת התובעת, היה על הנתבעים להיות ערים מלכתחילה לקיומו של סיכון ממשי לכך שהמעסיקה הינה חדלת פרעון. הנתבעים הוסיפו והתרשלו בכך, שנמנעו מלמלא אחר החלטות בית הדין. הנתבעים נמנעו מלעדכן את התובעת בכל הנוגע להתקדמות ההליכים בתביעה. יתירה מכך, הנתבעים מסרו לתובעת, כי זכתה בתביעה. הנתבעים התעלמו מכל פניותיה של התובעת, אשר ניסתה לברר אצלם מצב ההליכים. הנתבעים גם נמנעו מלדווח לתובעת על מחיקת התביעה.

רק לאחר שלוש שנות המתנה גילתה התובעת, כי התביעה נמחקה מחמת מחדלי הנתבעים. בינתיים פורקה המעסיקה.

לטענת התובעת, לו היו הנתבעים פועלים כדין והיו מצרפים את הנתבעים הנכונים, היתה התביעה מתקבלת במלואה. יתירה מכך, לו היו הנתבעים פועלים כדבעי, היתה פתוחה הדרך בפני התובעת לפנות במהלך פירוקה של המעסיקה לכונס הנכסים הרשמי על מנת לעמוד על זכויותיה לקבלת פיצויי הפיטורין ושכר העבודה המולן.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבעים, מלכתחילה מסירת כתבי בי דין למעסיקה וקבלת תגובותיה היה קשה, והנתבעים נתקלו בחוסר שיתוף פעולה מוחלט מצד הנתבעת. הנתבעים עשו ככל שנדרש על מנת לאלץ את המעסיקה לשתף פעולה ולאפשר לתובעת לקבל את הסעדים, שנתבעו בתביעה.

משלא הוגש כתב הגנה על ידי המעסיקה, הגישו הנתבעים בשמה של התובעת כבר ביום 14.2.07 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. רק ביום 6.3.07 הוגש כתב הגנה על ידי המעסיקה. זאת בטרם ניתן פסק דין בהעדר הגנה. לנוכח האיחור בהגשת כתב ההגנה חוייבה המעסיקה בתשלום הוצאות לתובעת. בקשה לביטול חיוב זה, שהוגשה על ידי המעסיקה, נדחתה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 22.4.07.

ביום 21.11.07 הגישו הנתבעים לבית הדין בשמה של התובעת רשימת פלוגתאות. זאת בהתאם להחלטה, שניתנה על ידי בית הדין. המעסיקה לא מילאה אחר אותה החלטה ונמנעה מהגשת רשימת הפלוגתאות מטעמה.

ביום 19.10.07 שיחרר בית הדין את עו"ד ליאור לוי מייצוגה של המעסיקה.

אכן ביום 10.1.08 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק. במהלך הדיון בית הדין ניסה להביא את הצדדים להסכמה ולפשרה. בית הדין הציע, כי יינתן נגד המעסיקה פסק דין על מלוא סכום התביעה. לנוכח מצבה הכלכלי הרעוע של המעסיקה, שהתגלה בדיון, דרש הנתבע 2 (להלן - עו"ד דרבקין) קבלת ערבות אישית של מנהל המעסיקה לקיום התחייבויות המעסיקה. מר מזרחי סרב לדרישה זו. בהתאם לכך הגישו הנתבעים, בקשה לצירופו של מר מזרחי כנתבע נוסף. עותק הבקשה הומצא למר מזרחי במסירה אישית על ידי הנתבעים מיד לאחר הגשת הבקשה לבית הדין. ביום 22.1.08 נמסרה הבקשה למר מזרחי. הנתבעים הודיעו מיידית לבית הדין על ביצוע המסירה. מיד עם קבלת החלטת בית הדין מיום 6.4.10, שציוותה על מסירת ההחלטה ועותק הבקשה למעסיקה, הודיעו הנתבעים לבית הדין, כי הבקשה הומצאה כבר ביום 22.1.08, כאמור לעיל. בהעדר תגובה ביקשו הנתבעים מתן החלטה.

החלטת בית הדין בדבר מחיקת הבקשה לא נמסרה מעולם לנתבעים, והם לא ידעו אודותיה. הנתבעים גם לא קיבלו מעולם את ההחלטה מיום 15.7.08 בדבר מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש. הנתבעים המתינו במשך זמן רב לקבלת החלטה של בית הדין בבקשה לצירוף מר מזרחי כנתבע נוסף.